ביאור:אסתר ד א
אסתר ד א: "וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה; וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו, וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר; וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר, וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה."
תרגום ויקיטקסט: ומרדכי ידע את כל אשר נעשה לפני כן, את המעשה שלו שגרם לצרה (שסירב להשתחוות להמן); ולכן צערו היה גדול במיוחד, ומרדכי קרע את בגדיו, ולבש שק ואפר לאות אבל; והוא יצא ממקומו הקבוע לפני שער המלך, והסתובב בתוך העיר, וזעק זעקה גדולה ומרה -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ד א.
וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה - מה ידע מרדכי שאחרים לא?![עריכה]
הגזירות נכתבו ונשלחו בגלוי לכל העמים (אסתר ג יד), וגם כל היהודים ידעו והתאבלו (אסתר ד ג). אם כן מדוע נאמר כאן שרק מרדכי ידע? כמה תשובות:
1. הביטוי אינו מתאר ניגוד לאחרים, אלא זמן: "מייד כשמרדכי ידע את אשר נעשה, הוא התחיל לפעול" (ע"פ אבן עזרא וכמה תרגומים).
- אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב "ומרדכי שמע", או "ויהי כשמע מרדכי", כמו במקומות אחרים בתנ"ך, (בראשית כט יג): "ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו", (נחמיה יג ג): "ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל", ועוד.
2. הביטוי מתאר את מרדכי בניגוד לשאר היהודים. לפי הסבר 2 לסוף הפרק הקודם, התקציר הגלוי של הפקודה היה מעורפל בכוונה תחילה, הוא אמר שכולם צריכים "להיות עתידים ליום הזה" אבל לא אמר מה בדיוק יקרה ביום הזה. רק מרדכי, שהיה מקושר לאנשים בארמון המלך, ידע את הפקודה המלאה. וייתכן גם ששאר היהודים לא חשבו שהגזירה רצינית, הם חשבו שזה רק שגעון חולף של המלך. המלך היה ידוע בשכרותו ובהפכפכותו והיהודים הרגיעו זה את זה בנחמה ש"זה בטח יעבור לו כשהוא יתפכח". גם בדורנו קרה, לצערנו, דבר דומה. לפני מלחמת העולם השניה, כשהתוכניות של היטלר להשמדת היהודים היו ברורות וגלויות, עדיין היו יהודים רבים שחשבו ש"זה יעבור לו" וש"יהיה בסדר".
- אולם, בפסוק ג נאמר שכל היהודים התאבלו מייד כשהגזירה הגיעה אליהם - הם לא היו שאננים ולא חיכו שמרדכי יגלה להם את הסוד.
3. הביטוי מתאר את מרדכי בניגוד ליהודים בשושן, ובפרט בניגוד לאסתר. היהודים בשושן היו מקורבים למלכות, ויכלו לחשוב שהגזירה אינה נוגעת להם. אסתר היתה בהרמון, מנותקת מהעולם, לא שמעה ולא ידעה שום דבר ממה שקורה בחוץ. [1] אבל מרדכי ידע - ידיעה מקרוב ולא רק משמיעה; ומרדכי ידע - בעבר רחוק - עוד לפני שהגזירות נכתבו. מה בדיוק הוא ידע?
- ידע את הגורם לגזירה - הסירוב שלו להשתחוות להמן. לכן הצער שלו היה גדול במיוחד. לכן הוא גם ידע, שהגזירה תפגע קודם-כל דווקא ביהודי העיר שושן - המצליחים והמקורבים לשלטון כמו מרדכי עצמו; דווקא הם נמצאים בסכנה הגדולה ביותר.
- ידע את השורש הרוחני של הגזירה - שהיא קיבלה אישור מה' "בעל החלום אמר לו שהסכימו העליונים לכך, לפי שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר ושנהנו מסעודת אחשורוש" (רש"י; ראו גם מרדכי בפעולה / ניסן מינדל).
- ידע את המעמד המשפטי של הגזירה - שהיא נכתבה כשאחשורוש היה פיכח: בסוף הפרק הקודם נאמר (אסתר ג טו): "הרצים יצאו דחופים בדבר המלך, והדת נתנה בשושן הבירה, והמלך והמן ישבו לשתות , והעיר שושן נבוכה": ייתכן שהיהודים בשושן שמעו שהמלך והמן שותים, וחשבו שהגזירה נכתבה מתוך שכרות, וכשהמלך יתפכח הוא יתחרט; אבל "מרדכי ידע את כל אשר נעשה" - מרדכי ידע (בעזרת קשרים שהיו לו בבית המלך, או ברוח הקודש) שהגזירה נכתבה עוד לפני שהמלך והמן ישבו לשתות; הוא ידע שזו גזירה רצינית (ע"פ עידן בינשטוק).
- ידע שהגזירה תתבצע בפיקוחו של המן: באגרות שנשלחו לא היה כתוב שמו של המן אלא שמו של המלך, ולכן היה אפשר לקוות שזה לא רציני. אבל מרדכי ידע, כנראה בעזרת "רשת מודיעין" (שבעזרתה גם גילה את הקשר של בגתן ותרש) שהמן עומד מאחרי הגזירה, והמן היה ידוע כאדם נחוש ואכזרי במיוחד.
וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר - מאיפה יצא?[עריכה]
מרדכי גר בשושן הבירה, כלומר ב"קרית הממשלה" של שושן. אבל שאר היהודים גרו בעיר שושן, שמעבר לנחל (ראו ביאור:שושן - שושן הבירה). מרדכי יצא משושן הבירה אל תוך העיר (ראו גם רמב"ן על ויקרא כד י).
וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה - מה זעק?[עריכה]
חז"ל הרחיבו את הסיפור ותיארו את זעקתו של מרדכי:
- "גבה המן מאחשורוש!" (רב, מגילה טו.)! המן שולט באחשורוש ומביא אותו לעשות דברים שלא היה מעז לעשות בעצמו!
- "גבה המלך העליון מהמלך התחתון!" (שמואל, שם), כלומר, בלשון נקיה, מלכות של בשר ודם מנסה לפגוע במלכות ה'!
הקבלות[עריכה]
זעקת מרדכי וצעקת עשו[עריכה]
וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה - ביטוי דומה מאד נזכר בספר בראשית, כשעשו גילה שיעקב רימה אותו וגנב את ברכתו:
- (בראשית כז לד): "כשמע עשו את דברי אביו, ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד, ויאמר לאביו 'ברכני גם אני אבי!'".
המן האגגי הוא, לפי המסורת, צאצא של אגג מלך עמלק, ועמלק הוא נכד של עשו. אם כך, יש כאן מעין עונש:
- יעקב גרם לעשו לצעוק צעקה גדולה ומרה;
- דורות רבים לאחר מכן, צאצא של עשו גרם לצאצא של יעקב לזעוק זעקה גדולה ומרה.
קישורים חיצונים[עריכה]
- הסוד של פורים - יהדות - ערוץ 7 : " ומרדכי ידע את כל אשר נעשה". מרדכי ברוח קדשו רואה שעוד דרך ארוכה נכונה לעם ישראל . בית שני שטרם נבנה יחרב אף הוא. בגלל שנאת חינם. עומדים מרדכי ואסתר וקובעים ... ( מטמון)
- קטע ממאמר לז: מאמר לפורים, שמעתי, בעל הסולם | purim2 | קבלה לעם ... : ד) כתוב, " ומרדכי ידע את כל אשר נעשה", שמשמע שרק מרדכי ידע. הלא כתוב לפני זה, " והעיר שושן נבוכה", אם כן, הרי כל העיר שושן ידעו מזה. ... ( מטמון )
- חרבונה / אלחנן ליב לוינסקי : הוא עשה את מעשיו הנוראים בגלוי; הוא השתדל להשיג פקודה להשמיד ולהרוג את כל היהודים, והשתדל, כנראה, לא בסתר, ומרדכי ידע את כל אשר נעשה. ... ( מטמון )
- מוסדות תיקון המידות - אוצר היראה פורים : ... והם יודעים היטב מה שנעשה עם כל אחד ואחד, בחינת " ומרדכי ידע את כל אשר נעשה", והם מעוררים את ישראל לתשובה, בבחינת "ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה", ... ( מטמון )
- Yeshiva.org.il - בין פורים לפסח, בין פאסיביות לעשייה : " ומרדכי ידע את כל אשר נעשה" (אסתר ד', א'). ושוב מגלה לנו רש"י טפח על ה"ידע" של מרדכי. אין זו ידיעה עיתונאית בה התגלה למרדכי את אשר התרקם בין אחשורוש והמן, ... ( מטמון )
- אופיה היהודי של מגילת אסתר : " ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרא מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה". תגובתו של מרדכי, שמלבד היותו יהודי כשאר היהודים היה, ... ( מטמון )
- דף קשר מספר 850 - פרשת כי-תשא - בין יוסף לאסתר - על השתדלות והשגחה ... : ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר..." (ד', א). "ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו..." (ל"ז, לד). "... וכאשר אבדתי אבדתי" (ד', טז). ... ( מטמון )
- פורים נפל פור : 10 מרץ 2009 ... מרדכי- "ויקרע מרדכי את בגדיו, וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה " אסתר- " לך כנוס את כל היהודים וצומו עלי 3 ימים" . ... ( מטמון )
- מאמר על פורים - דבורה קרולינה אור חיה חזן - TheMarker Cafe : 9 מרץ 2009 ... מרדכי- "ויקרע מרדכי את בגדיו, וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה ". אסתר- " לך כנוס את כל היהודים וצומו עלי 3 ימים" . ... ( מטמון )
- פרשת תולדות : בשושן הבירה, שנאמר (אסתר ד): ויזעק זעקה גדולה ומרה עד מאד. בא אחיך במרמה ר' יוחנן אמר: בא בחכמת תורתו. ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני ... ( מטמון )
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 9 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-09-01.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:המשתה של המן ואחשוורוש
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/es-04-01
- ^ התקשורת בין אנשי הארמון הייתה מוגבלת: המלך והמן לא ידעו שאסתר יהודיה, המלך ואסתר לא ידעו על פתשגן כתב הדת להריגת היהודים, המן לא ידע שמרדכי ואסתר פועלים ביחד וכבר סיכלו ניסיון לשלוח יד במלך, והמן לא ידע מה הקריאו למלך בלילה שקדם למשתה השני. לעומת-זאת, מרדכי ידע את כל אשר נעשה. למשל, מרדכי תיקשר עם אסתר בעזרת גורם פנימי שבתוך בית הנשים (אסתר ב יא, אסתר ב כ). יש לציין שההרמון היה תחום האסור על גברים, למעט המלך והסריסים. דוגמא אחרת היא: מרדכי גילה בעזרת קשריו ניסיון התנקשות במלך, וגם הייתה לו דרך להעביר למלכה את המידע על-כך (אסתר ב כב). בהמשך המגילה נראה, שמרדכי אפילו ידע על השיחה בין המלך להמן אודות הכסף שהוצע למלך (אסתר ג ט), ואשר לא נכתב בפתשגן כתב-הדת (אסתר ד ז), ואף ידע, על שיחת המן וזרש, אודות העץ (אסתר ה יד).