בבא בתרא עה ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
וקנסתי מיתה על אדם הראשון מאי (ישעיהו ד, ה) ועל מקראיה אמר רבה א"ר יוחנן לא כירושלים של עולם הזה ירושלים של עולם הבא ירושלים של עולם הזה כל הרוצה לעלות עולה של עולם הבא אין עולין אלא המזומנין לה ואמר רבה א"ר יוחנן עתידין צדיקים שנקראין על שמו של הקב"ה שנאמר (ישעיהו מג, ז) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו (וא"ר) שמואל בר נחמני א"ר יוחנן ג' נקראו על שמו של הקב"ה ואלו הן צדיקים ומשיח וירושלים צדיקים הא דאמרן משיח דכתיב (ירמיהו כג, ו) וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו ירושלים דכתיב (יחזקאל מח, לה) סביב שמונה עשר אלף ושם העיר מיום ה' שמה אל תקרי שמה אלא שמה א"ר אלעזר עתידין צדיקים שאומרים לפניהן קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה שנאמר (ישעיהו ד, ג) והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו ואמר רבה א"ר יוחנן עתיד הקב"ה להגביה את ירושלים ג' פרסאות למעלה שנאמר (זכריה יד, י) וראמה וישבה תחתיה מאי תחתיה כתחתיה וממאי דהאי תחתיה תלתא פרסי הויא אמר רבה אמר לי ההוא סבא לדידי חזי לי ירושלים קמייתא ותלתא פרסי הויא ושמא תאמר יש צער לעלות ת"ל (ישעיהו ס, ח) מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם אמר רב פפא ש"מ האי עיבא תלתא פרסי מידלי אמר רבי חנינא בר פפא בקש הקדוש ברוך הוא לתת את ירושלים במדה שנאמר (זכריה ב, ו) ואומר אנה אתה הולך ויאמר אלי למוד את ירושלים לראות כמה רחבה וכמה ארכה אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע הרבה כרכים בראת בעולמך של אומות העולם ולא נתת מדת ארכן ומדת רחבן ירושלים ששמך בתוכה ומקדשך בתוכה וצדיקים בתוכה אתה נותן בה מדה מיד (זכריה ב, ח) ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרוב אדם ובהמה בתוכה אמר ריש לקיש עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלם אלף טפף גינואות אלף קפל מגדלים אלף ליצוי בירניות אלף ושני שילה טוטפראות וכל אחת ואחת הויא כצפורי בשלוותה תניא א"ר יוסי אני ראיתי צפורי בשלוותה והיו בה מאה ושמונים אלף שווקים של מוכרי ציקי קדירה (יחזקאל מא, ו) והצלעות צלע אל צלע שלש ושלשים פעמים מאי שלש ושלשים פעמים א"ר לוי אמר רב פפי משום ר' יהושע דסכני אם ג' ירושלים הן כל אחת ואחת יש בה שלשים מדורין למעלה אם שלשים ירושלים הן כל אחת ואחת יש בה שלשה מדורין למעלה:
איתמר ספינה רב אמר כיון שמשך כל שהוא קנה ושמואל אמר אלא קנה עד שימשוך את כולה לימא כתנאי בכיצד במסירה אחזה בטלפה בשערה באוכף שעליה בשליף שעליה בפרומביא שבפיה בזוג שבצוארה קנאה גכיצד במשיכה קורא לה והיא באה או שהכישה במקל ורצתה לפניו דכיון שעקרה יד ורגל קנאה רבי אחי ואמרי לה ר' אחא אומר עד שתהלך מלא קומתה לימא רב דאמר כתנא קמא ושמואל דאמר כרבי אחא אמר לך רב אנא דאמרי אפילו לרבי אחא עד כאן לא קאמר רבי אחא אלא בבעלי חיים דאע"ג דעקרה יד ורגל בדוכתה קיימא אבל ספינה כיון דנדה בה פורתא נדה לה כולה ושמואל אמר אנא דאמרי אפי' כתנא קמא עד כאן לא קאמר תנא קמא אלא בבעלי חיים דכיון דמיעקרא יד ורגל אידך למיעקר קיימא אבל ספינה אי משיך לה כולה אין אי לא לא לימא כהני תנאי דתניא ספינה נקנית במשיכה ר' נתן אומר ספינה ואותיות נקנות במשיכה
רשב"ם
[עריכה]וקנסתי מיתה - והיינו תופיך הקבר שהוא חלול כמו תוף:
נקראו על שמו - שיהא שמם ה':
אל תקרי - ה' שמה אלא ה' שמה:
לומר לפניהם - מלאכים יאמרו:
שמע מינה - מדקמדמי עיבא להעלאת ירושלים דהוי עיבא תלתא פרסי:
מידלי - מארעא:
למוד את ירושלים - לעשותה קטנה:
פרזות תשב ירושלים - מה פרזות הללו אין להן שיעור בבנין ישובן אלא כמה שרוצין בונין אף ירושלים כן:
אמר ריש לקיש - ירושלים דהויא תלתא פרסי עתיד הקב"ה להוסיף בה מגדלים באלף פעמים בחשבון קפל וגינאות באלף פעמים טפף כל הני גימטריאות הן והאי דהאריך בסימנין כי האי גוונא היינו משום דלשון הגון הוא בעירם בלא חשבון ויסד החשבון בתיבה המתפעלת:
אלף ושני שיל"ה - שנים ואלף פעמים בחשבון בגימטריא שיל"ה:
ליצו"י - גימטריא הוא:
טוטפראות - קטנים מבירניות:
הכי גרסינן ק"פ אלף שווקים של מוכרי ציקי קדירה - מין מאכל:
שלש ושלשים פעמים - פשטיה דקרא מיירי בתאים והכא יתורא דכתיב פעמים קדריש דמשמע ג' ירושלים ובכל אחת שלשים פעמים זו למעלה מזו אי נמי פעמים אשלש קאי והכי קאמר שלש פעמים זה ע"ג זה בשלשים:
אם ירושלים - דלעולם הבא גדולה באורך כשלש ירושלים שהיתה כבר:
כל אחת ואחת יהו בה - בכל בית ובית שלשים מדורות למעלה זה על גב זה:
איתמר ספינה - מאימתי תהא קנויה ללוקח שלא יוכל מוכר לחזור בו דהא במטלטלין אין מעות קונות אלא משיכה או רשותו:
כל שהוא - טפח או חצי טפח:
עד שימשוך את כולה - שיבא סוף הספינה במקום שהיה ראשה עומד דהיינו שעקרה כולה חוץ למקומה:
כיצד - בהמה גסה נקנית במסירה [דתנן בפרק ראשון דקדושין (כה:) בהמה גסה נקנית במסירה] והדקה במשיכה וסברא בעלמא הוא דהא אורחה בהכי והא אורחה בהכי:
אחזה - הלוקח:
בטלפה - ברגלה במצות המוכר:
ובשליף - אמתחת וקשור לבהמה ואע"פ שלא הזיזה ממקומה קנאה:
כיצד - דקה נקנית במשיכה:
יד ורגל - היינו משיכה כל שהוא כרב:
מלא קומתה - דהיינו עקירת ארבע רגליה:
בדוכתה קיימא - גוף הבהמה לא זזה ממקומה שהרי נשען על אידך יד ורגל שלא עקרה:
נדה כולה - גם ראשה השני נמשך ממקום שהיה שם:
אידך - יד ורגל נמי למיעקר קיימי וכמי שהיא עוקרת דמי והיכא דעקרה ארבעתן היינו עקירת כולה חוץ למקומה אבל ספינה דכי עקר לה משהו לא ממילא מיעקר כולה ממקומה הלכך אי משיך לה כולה קני ואי לא לא:
לימא - רב ושמואל כהני תנאי דלקמן:
ואותיות - שטר חוב שמוכרו או נותנו לחבירו כדי לקנות את השטר ואת החוב שכתוב בו קני ליה במשיכה כשיבא לידו שימסור לו המוכר:
תוספות
[עריכה]טפף גינאות. פי' גינות שוות שבנויות בנין שוה שאין תוספת ומגרעת בזה ובזה כמו הלוך וטפוף תלכנה (ישעיהו ג) וכמו (יומא דף מח.) מדה לא מחוקה ולא גדושה שנקראת טפופה:
קפל מגדלין. קפל הן עמודין שוין למגדלין ובנין גבוה כדאמר באגדת ויקרא קפלאות של ברזל מה עמודים קפלאות מלמעלה ובסיסאות מלמטה והן באמצע כך פרשיות נדרשות לפניהם ולאחריהם:
אחזה בטלפה. פריב"א דמסירה בעינן מיד ליד ומייתי ראיה מפ"ק דב"מ (דף ח: ושם) דאמר מאי לשון מסירה כאדם שמוסר דבר לחבירו ואמר נמי התם מסירה מחבירו קנה במציאה ובנכסי הגר לא קנה דמאן מסר ליה למיקני משמע דבעינן מסירה מיד ליד ואין נראה דהא קתני הכא אחזה בטלפה משמע דבעצמו אחזה ורבינו שמואל פירש נמי אחזה בטלפה במצות המוכר ועוד דאמר לקמן גבי מסירה כל היכא דאמר ליה לך חזק וקני כ"ע ל"פ דקנה ואי בעינן מסירה מיד ליד לא הו"ל למימר לך חזק וקני אלא תא חזק וקני והאי דאמר בבבא מציעא (שם) כאדם המוסר דבר לחבירו היינו שאומר לו לך חזק וקני והא דאמר במציאה ונכסי הגר מאן מסר ליה היינו מי יאמר לו לך חזק וקני דליקני באחיזה בעלמא:
אע"ג דעקרה יד ורגל בדוכתה קיימא. וא"ת אמאי נקט מלא קומתה כיון דסגי בעקירת שתי ידים ושתי רגלים ויש לומר דעקירת ידיה ורגליה קרי מלא קומתה:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]ב א מיי' פ"ג מהל' מכירה הלכה ג', סמ"ג עשין פב, טור ושו"ע חו"מ סי' קצ"ח סעיף ז':
ג ב טור ושו"ע חו"מ סי' קצ"ו סעיף א' בהג"ה, וטור ושו"ע חו"מ סי' קצ"ח סעיף ח':
ד ג ד מיי' פ"ב מהל' מכירה הלכה ו', סמ"ג עשין פב, טור ושו"ע חו"מ סי' קצ"ו סעיף ג':
ראשונים נוספים
שיתקראו על שמו. ה' ממש יקראו להם. אל תקרי ה' שמה אלא ה' שמה:
ותלת פרסי הות. בארכה:
אמר רב פפא ש"מ. מדקמדמי עיבא להעלאת ירושלים דהאי עיבא תלת פרסי מידלי מארעא: פרזות תשב ירושלים מה פרזות הללו שאין להם שיעור בבנין ישובן אלא כמה שרוצין האנשים כך ירושלים לא תהיה לה שיעור:
אמר ריש לקיש עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים אלף קפל מגדלים אלף טפף נינאות וכו'. כל התיבות הללו בגימטריא הן שכל אות ואות כעין שהוא עולה בגימטריא כך אלף פעמים יהיה מדתה על כל פעם ופעם תלת פרסי וכן כל הני אותיות הללו עושין לחשבון הזה על כל אות ואות אלף פעמים וכל פעם ופעם תלת פרסי:
והיו בשוק אחד פ' אלף מוכרי ציקי קדירה לבד משאר העם. וכן יהיה לכל תלת פרסי ותלת פרסי:
אם שלש ירושלים הן. לעתיד יהיה לכל ירושלים וירושלים ל' מדורין זו למעלה מזו מפני רב בני אדם:
ואם ל' ירושלים הן וכו'. שלשה מדורין זה על גב זה:
המוכר ספינה לחבירו. כיון שמשך בה כל שהוא אפי' ראשה האחד במים קנה:
אחזה בטלפה. שמסר לה ואחזה בטלפי הבהמה ובשליף שעליה אותו משוי שמשימין על גבה:
אע"פ שלא הזיזה. לבהמה:
לימא רב דאמר. כיון שמשך בה כל שהוא קנאה הוא דאמר כת"ק דאמר כיון דעקרה יד ורגל קנאה:
ואע"ג דעקרה יד או רגל. אינך רגלים בדוכתא קיימין ולא הויא משיכה עד שתהלך מלא קומתה:
אבל ספינה כיון דנייד לה פורתא. במים נייד לה כולה והויא משיכה מעליא:
אידך נמי למיעקר קיימא. וכמו דעקר לה מכל וכל דמי והויא משיכה מעליא:
אבל ספינה. דלא ממילא למיעקר קיימא אי משיך לה כולה קנאה ואי לא לא:
ואותיות. כלומר שנותן אדם לחבירו שטרות כדי למיקני בהם כיון שמשכן קנאם:
אחזה בטלפה. פירוש אחזה מעצמו שאמר לו המוכר לך חזק וקני ושמע מינ' דמסירה קניא אף על גב דלא מסר ליה מידא לידא הואיל וא"ל לך חזק וקני ולקמן נמי הכי משמע דקאמרינן כל היכא דא"ל לך חזק וקני כולי עלמא לא פליגי דקני אלמא לא מסר ליה איהו מידא לידא אלא דא"ל לך חזק וקני.
והא דאמרינן בבבא מציעא (ח,ב) מאי מוסרה כאדם המוסר דבר לחברו בנכסי חברו קנה דהא קא מסר ליה במציאה ובנכסי הגר מאן מסר ליה דליתני לאו אדם המוסר קאמר אלא כאדם דלאו דוקא מוסר מיד ליד אלא הואיל וא"ל קני במסירה הרי מסרו לו דאי לא תימא הכי סתם היכי קא סלקא דעתך דקניא מסירה במציאה כלל ואפי' בנכסי חברו אינו קונה אלא במוסר מיד ליד מדקא סלקא דעתך למימר הכי שמע מינה במסירת חברו נמי לא בעינן מיד ליד דהא ודאי מקמי דאסברא ליה אידי לרבא מאי מסירה מידע הוה ידעי דין מסירה וגמרא נמי לא מספקא היאך היא המסירה ומספקא ליה אי קני בנכסי הגר ובמציאה אלא שמע מינה כיון דא"ל מוכר לך חזק וקני במסירה בדברים הנקנין במסירה וכן כתב הרב ר' שמואל ז"ל אחזה בטלפה במצות המוכר להוציא מלבן של מקצת המפרשים האומרים שאין מסירה אלא במוסר מיד ליד ולא עוד אלא בין במסירה בין במשיכה כל בפניו לא בעי למימר ליה לך חזק וקני נמצאת משיכה עדיפה שיש בכללה מסירה כן כתב רבינו האי גאון ז"ל בספר המקח בשער י"ג.
ולפי דברינו הא דאמר אביי ורבא מסירה קונה ברשות הרבים ולא משיכה משכחת לה בבהמה גסה שקרא לה או שהכישה במקל ורצתה לפניו שאין עם משיכה זו מסירה או באומר לחברו לך משוך וקני שאין יכול לקנות מטעם מסירה אי נמי במציאה ובנכסי הגר אי נמי בשאר כל המטלטלין שאין דינן לקנות במסירה וה"ק מסירה קונה ברשות הרבים בדבר הנקנה בה אבל דבר הצריך משיכה אינה קונה ברשות הרבים ובהמה גסה נמי למ"ד אחת זו ואחת זו במשיכה אין משיכה זו קונה ברשות הרבים הואיל ואין דינן לקנות במסירהוהיינו דאקשינן בגמרא לרבנן ואי ברשות הרבים משיבה מיקנייה כלומר כיון שאין המסירה קונה כאן לרבנן אף במשיכה זו אינה קונה והרב ר' יוסף הלוי ז"ל פי' דהא אמרי' מסירה קונה ברשות הרבים ולא משיכה אפילו בשאמר לו לך חזק וקני ואפילו בספינה שנקנית במסירה היא דכיון דמשיך לה גלי אדעתיה דבמשיכה ניחא ליה דליקני במסירה לא ניחא ליה דליקני.
כיצד במסירה אחזה בטלפה בשערה: מדקתני אחזה בטלפה ולא קתני מסרה לו בטלפה, שמעינן מינה דאינו צריך למוסרה לו מיד ליד, אלא באמירה בעלמא, וכדאמרינן לקמן (עו, ב) היכא דאמר ליה לך חזק וקני הכי נמי, כלומר דקני לה במסירה, ולא קאמר תא חזק וקני. וכן פירשה ר"ש ז"ל: אחזה הלוקח ברגלה במצות המוכר. והא דקאמרינן בפרק קמא דמציעא (ח' ב) מאי לשון מסירה כאדם שמוסר לחבירו, ובמציאה ובנכסי הגר מאן מסר ליה דליקני, הכי קאמר בנכסי חבירו קנה דהא מסר לה חבריה, בדיבור בעלמא, אבל במציאה ובנכסי הגר מאן מסר ליה אפילו באמירה. וכבר כתבתה שם.
אמר לך שמואל אנא דאמרי אפילו לתנא קמא עד כאן לא קאמר תנא קמא אלא בבעלי חיים דכיון דעקרא יד ורגל דאידך למעקר קאי: ושמעינן מהא דלשמואל דאמר בספינה לא קנה עד שימשוך את כולה, אילו קנה בהמה במשיכה אינו צריך שיוציאנה כולה ממקומה, אלא כל שעקרה שתי ידים ושתי רגלים קנאה, וקיימא לן כשמואל, דרב ושמואל בדיני הלכה כשמואל הילכך בספינה בסימטא דאינה נקנית במסירה, עד שימשכנה ויוציאנה ממקומה, בעינן שיוציאנה כולה ממקומה, וכדמשמע נמי פשטא דברייתא דספינה דבסמוך דקתני עד שימשכנה, וסתמא כולה משמע. וכן פירש ר"ח ז"ל. אבל בהמה גסה כיון שעקרה שתי ידיה ושתי רגליה אע"פ שלא יצאה כולה ממקומה קנאה, דעקיחרת ידיה ורגליה כיציאה מכל מקומה הוא, וכל שעקרה יד ורגל כאלו עקרה שתי ידיה ושתי רגליה, דלמעקר קאי.
מתוך: יד רמ"ה על הש"ס/בבא בתרא/פרק ה (עריכה)
כב. אתמר ספינה רב אמר כיון שמשך כל שהוא קנה ושמואל אמר לא קנה עד שימשוך את כולה. כלומר שיוציאנה כולה ממקום שהיתה בו, שנמצא שמשכה כמלוא רחבה. וקימא לן כשמואל בדיני:
כג. לימא כתנאי כיצד במסירה אחזה בטלפה בשערה באיכוף שעליה בפרומביא שבפיה ובזוג שבצוארה קנאה כיצד במשיכה קורא לה והיא באה או שהכישה במקל כיון שעקרה יד ורגל קנאה רבי (יוסי) [אחא] ואמרי לה רבי אחאי אומר לא קנה עד שתהלך מלא קומתה לימא רב דאמר כתנא קמא ושמואל דאמר כרבי אחא אמר לך רב אנא דאמרי אפילו לרבי אחא עד כאן לא קא אמר רבי אחא התם אלא בבעלי חיים דאע"ג דעקרה יד ורגל אכתי בדוכתה קימא אבל הכא כיון דנדה לה פורתא נדה לה כולה ושמואל אמר אנא דאמרי אפי' לתנא קמא עד כאן לא קאמר תנא קמא התם אלא בבעלי חיים דכיון דעקרה יד ורגל אידך יד ורגל נמי למיעקר [קיימא] אבל ספינה אי משיך לה כולה אין ואי לא לא. והא דקתני רישא כיצד במסירה, דאלמא מסירה קניא, בבהמה גסה דוקא, דאמר ליה לך חזק וקנה, אי נמי דמסר לה (מדה) [מידיה] נהליה, כדבעינן למימר קמן:
אמר הקדוש ברוך הוא לחירם בך נסתכלתי וקנסתי מיתה על אדם הראשון. פירוש מדכתיב מלאכת תופיך ונקביך וגו' שהוא מלשון תופים שמכים אותם על המתים. ירושלים של עולם הבא אין עולין לה אלא המזומנין לה שנאמר ועל מקראיה כלומר הנקראין לה. עתידה ירושלים שתגבה שלש פרסאות למעלה שנאמר וראמה וישבה תחתיה וגו' כתחתיה מה תחתיה שלש פרסאות כו' כלומר מה ירושלים קמייתא היתה גבוהה על כל העולם כלו שלש פרסאות אף ירושלים בתרייתא גבוהה על קמייתא שהיא תחתיה שלש פרסאות שנמצאת ירושלים בתרייתא גבוהה על כל העולם שש פרסאות. הרא"ם ז"ל.
בקש הקדוש ברוך הוא לתת ירושלים במדה שנאמר ואומר אל המלאך כו'. נראה לי כי על העתיד הוא מפרש הענין כולו. גם יש לומר שעל בנין בית שני נמי קאמר והיה רוצה לתת לה מדה שלא יהא לה מגרש חוץ לחומה מפחד האויב שלא ידור אדם כי אם במבצר ולבסוף היה לה מגרש חוץ לחומה וערי פרזות הרבה. אלף טפ"ף גינאות ואלף קפ"ל מגדלים. כל אלה השמות לא ידעתי מה הם אבל ממה שמצאתי קפ"ל שהוא לשון מנעול באגדה דחלק בענין עשרו של קרח אמרתי כי כולם מנעולים אלא של מגדלים נקראו קפ"ל ושל גינאות טפ"ק ושל ברניות לצוי ושל טטפראות והוא מקום הצביעה נקראו לשני. האלפים הללו לא ידעתי מאין הוציא אותם ואולי ידע ריש לקיש כי היה כרך גדול באומות העולם שהיה בה כשיעור הזה ואמר כי תהיה ירושלים ככרך הגדול שלהם שלא תהא פחותה מהם. מה שדרשו בזה הפסוק והצלע צלע אל צלע שלש ושלשים פעמים כמו סימן לדבר שמו אותו אבל עיקר הדבר על התאים מדבר כמו שאמרנו במשנת מדות שלשים ושמונה תאים היו שם חמשה עשר בדרום וחמשה עשר בצפון ושמונה במערב שבצפון ובדרום חמשה על חמשה וחמשה על גביהן שבמערב שלשה על גבי שלשה ושנים על גביהן ובבנין העתיד לא יהיו כי אם שלשים ושלשה ואלו התאים יהיו ארוכים יותר מכולם. הראב"ד ז"ל.
וזה לשון הרא"ם ז"ל: והצלעות צלע אל צלע שלש ושלשים פעמים אמר רבי לוי אם תהיה ירושלים שלש פעמים בימות המשיח ממה שהיה קודם לכן יהיה בה שלשים מדורים למעלה מדור על גבי מדור פירוש נסתפק לן ללוי האי שלש ושלשים אם שלשה ברחבה מכל צד ושלשים במדורים שיתוספו למעלה כמו עליות וכיוצא בהן או שלשים ברחבה מכל צד ושלשה במדורים שיתוספו עליה. עד כאן.
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה