אילת השחר (מלבי"ם)/פרק יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · אילת השחר (מלבי"ם) · פרק יז· >>

כלל קנד

(עריכה)

המדקדקים כתבו שלפעמים יכפול הפעל ליפות המליצה. ואין כן דעת חז"ל. כי כל כפל, אף במאמרים המליצים, יש להם תמיד טעם ודרוש. וכל שכן בדיני ההלכות שלא יתכן שום כפל וייתור (אחרי ס' צז באורך).  והפעל הנשנה נתנו בו תמיד טעם ויש בו דרוש. והדרושים יתחלקו גם כן לכמה פנים כמו שבארנו (בפרק טו) בשם הנכפל.

כלל קנה

(עריכה)

לפעמים נשנה הפעל ללמדנו שבא באופן מדויק ולא בשלוח. כמו שכפל יזה להורות דוקא בראוי להזיה וכדומה . ( צו ס' סד . קדושים ס' יא, קדושים ס' כב . אמור ס' יח, אמור ס' עז )

כלל קנו

(עריכה)

ולפעמים נשנה הפעל בצויים ללמד שיעשה הציוי בכל אופן. וזה אם בפעל הראשון נזכרו איזה תנאים ובא הפעל שנית מלמד שאף שאין שם תנאים הנזכר בכל זאת יעשה את הפעל בדיעבד.

  • כמ"ש "ושרף אותו על עצים באש...על שפך הדשן ישרף" -- אף על פי שאין דשן (ויקרא ס' רלט)
  • "וטמאה שבעת ימים וכו' תטמא" -- אף בלילות (תזריע ס' ח)
  • וכן "על כל שערו יגלח" (מצורע ס' לח)

או שאם הייתי דן איזה תנאי מן הסברה -- נכפל הפעל לומר שיעשה בכל אופן, כמו שדרשו שנכפל "וזרקו" אצל בן צאן אף על פי שאין בשר (ויקרא ס' מב)

וכן בכל מקום שאמר פעל בתנאי ואחר כך נזכר שנית בלא תנאי -- אין התנאי מעכב בדיעבד . (ויקרא ס' קמז)     וכן תמצא עוד . (שמיני ס' עט . אחרי ס' טו, אחרי ס' סד . בהר ס' צח . בחוקותי ס' סג)

כלל קנז

(עריכה)

ולפעמים נכפל הפעל מפני שהוראת הפעל השני משונה מן הראשון.

  • כמו במה שכתוב "כל האוכל יטמא וכל משקה יטמא" שכל אחד טומאתו משונה . ( שמיני ס' קלח ).
  • וכפל פעל ונעלם על העלם קודש והעלם מקדש . ( ויקרא ס' שג )‏[1]
  • וכפל "וצוה הכהן" ללמד שציוי השנית יהיה לכהן דוקא . ( מצורע ס' טו )


  1. ^ כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'סימן כג' -- ויקיעורך

כלל קנח

(עריכה)

ולפעמים כפל את הפעל לחלק את המאמר לשני משפטים.

והוא הדין משפט הבא כפול בא בדוקא . (שמיני ס' צז).    וכן אזהרה שנכפלה או נשתלשה -- כל אחד מורה ענין מיוחד . (שמיני ס' קסא, וסימן קסב, וסימן קסד)

כלל קנט

(עריכה)

ולפעמים כפל הפעל שני פעמים בשני משפטים, והיה די בפעל אחד, כדי להקיש שני המשפטים זה לזה. כמו שכתוב "אשר ישכב עליו הזב יטמא..ואשר ישב עליו יטמא" להקיש שכיבה וישיבה (מצורע ס' קכט)     וכבר התבאר שכן בא השם כפול לצורך היקש (למעלה כלל קמד).

וכן בא המתואר כפול כדי להקיש

  • כמ"ש "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים" מקיש בגדים שפושט לבגדים שלובש (צו ס' יד)
  • "וחלצו אבנים..והביאו אבנים אחרות" (מצורע ס' צט)
  • וכן "ושלושים יום ושלושת ימים", "מאת שנה ועשרים שנה" -- כפל שם הנמנה להקיש (תזריע ס' יד)
  • "גורל אחד..וגורל אחד" (אחרי ס' כג)

וכן שם הנושא הבא כפול "ולקח הכהן..ונתן הכהן" -- מה נתינה בגופו וכולי (מצורע ס' מט)


גם נכתב פעל מיותר בכלל כדי להקיש עמו פעל אחר הנכתב שם.

  • ששחיטה מיותר בבן בקר להקיש סמיכה לשחיטה (ויקרא ס' לד),
  • ונכתב מלת "תמים" בכל הקרבנות להקיש אליו מה תמים מעכב אף יתר הדברים שנכתבו בעניין הקרבנות מעכבים (ויקרא ס' כג). וכן כיוצא בזה.

כלל קס

(עריכה)

וזה אחד מיסודות ההיקש, ששני דברים שחבר הכתוב באזהרה אחת, יש להם דימוי זה לזה. והבלתי דומים לא יחבר הכתוב כאחד.