לדלג לתוכן

ביאור:דניאל י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A3410)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

דניאל פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב       (מהדורות נוספות של דניאל י)


המראה הרביעי - מלאך נלחם נגד השר של מלכות פרס ומיכאל בא לעזור לו, בפרט נגד השר של יון

א בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס דָּבָר נבואה נִגְלָה לְדָנִיֵּאל הנבואה לא מוזכרת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ בֵּלְטְשַׁאצַּר, וֶאֱמֶת הַדָּבָר נגלה לו אמיתות הנבואה ולא ברמז וְצָבָא גָדוֹל וכמות גדולה של נבואות וּבִין אֶת הַדָּבָר ונאמר לו: שים דעתך להבין את הנבואה וּבִינָה לוֹ בַּמַּרְאֶה נאמר למלאך שידאג שדניאל יבין את המראה. ב בַּיָּמִים הָהֵם, אֲנִי דָנִיֵּאל הָיִיתִי מִתְאַבֵּל על כך שכורש הפסיק את עבודת המקדש או הורה על הפסקת העליה (חז"ל) שְׁלֹשָׁה שָׁבֻעִים שבועות יָמִים. ג לֶחֶם חֲמֻדוֹת טעים לֹא אָכַלְתִּי, וּבָשָׂר וָיַיִן לֹא בָא אֶל פִּי, וְסוֹךְ וסיכה בשמן לֹא סָכְתִּי, עַד מְלֹאת שְׁלֹשֶׁת שָׁבֻעִים יָמִים. {פ}
ד וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן ניסן, וַאֲנִי הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל, הוּא חִדָּקֶל. ה וָאֶשָּׂא אֶת עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד המלאך גבריאל לָבוּשׁ בַּדִּים בגדים לבנים, וּמָתְנָיו חֲגֻרִים בְּכֶתֶם אוּפָז בחגורה המקושטת בזהב המגיע מארץ 'אופז'. ו וּגְוִיָּתוֹ גופו כְתַרְשִׁישׁ בצבע של אבן תרשיש , וּפָנָיו מאירים כְּמַרְאֵה בָרָק, וְעֵינָיו מאירות כְּלַפִּידֵי אֵשׁ, וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו רגליו כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל מלוטשת (ר' יחזקאל א ז), וְקוֹל דְּבָרָיו כְּקוֹל הָמוֹן המולת אנשים רבים. ז וְרָאִיתִי אֲנִי, דָנִיֵּאל, לְבַדִּי אֶת הַמַּרְאָה, וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה, אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם וַיִּבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא. ח וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי וָאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְלֹא נִשְׁאַר בִּי כֹּח, וְהוֹדִי מראה פני נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית להיות נשחת (למראה רע), וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ ולא יכולתי לשמור את כוחי. ט וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל דְּבָרָיו. וּכְשָׁמְעִי אֶת קוֹל דְּבָרָיו וַאֲנִי הָיִיתִי נִרְדָּם עַל פָּנַי מצב של נבואה, כמו לעיל ח, יח וּפָנַי אָרְצָה. י וְהִנֵּה יָד נָגְעָה בִּי, וַתְּנִיעֵנִי טילטלה אותי והעמידה אותי עַל בִּרְכַּי וְכַפּוֹת יָדָי. יא וַיֹּאמֶר אֵלַי: "דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמֻדוֹת, הָבֵן בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹבֵר אֵלֶיךָ, וַעֲמֹד עַל עָמְדֶךָ במקום עמידתך, כִּי עַתָּה שֻׁלַּחְתִּי אֵלֶיךָ", וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה עָמַדְתִּי מַרְעִיד. יב וַיֹּאמֶר אֵלַי: "אַל תִּירָא דָנִיֵּאל, כִּי מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהָבִין להתבונן בצרות של ישראל בגלות וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ, וַאֲנִי בָאתִי בִּדְבָרֶיךָ למלא את בקשתך. יג וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס עֹמֵד לְנֶגְדִּי להלחם נגדי (כפי שמפורט בפסוק כ), שפרס יכבידו על ישראל ולא יבנו את ביהמ"ק עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, וְהִנֵּה בסוף 21 הימים בהם התענית והתפללת מִיכָאֵל, אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים, בָּא לְעָזְרֵנִי להלחם עם שר פרס, וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שָׁם עד שמיכאל הגיע אֵצֶל מַלְכֵי פָרָס ולכן לא יכולתי להגיע עד עכשיו. יד וּבָאתִי לַהֲבִינְךָ אֵת אֲשֶׁר יִקְרָה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, כִּי עוֹד חָזוֹן ישנה נבואה נוספת להגיד לך לַיָּמִים שתתקיים בעתיד הרחוק (השווה ל"כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד" - חבקוק ב ג) ". טו וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נָתַתִּי פָנַי אַרְצָה וְנֶאֱלָמְתִּי נשתתקתי מפחד המלאך. טז וְהִנֵּה ‏‏כִּדְמוּת המלאך שנראה אלי כדמות בְּנֵי אָדָם נֹגֵעַ עַל שְׂפָתָי, וָאֶפְתַּח פִּי וָאֲדַבְּרָה, וָאֹמְרָה אֶל הָעֹמֵד לְנֶגְדִּי: "אֲדֹנִי, בַּמַּרְאָה בראותי אותך, וכבר נֶהֶפְכוּ צִירַי עָלַי צירי העצמות שלי נתנתקו אחד מהשני (פירוש אחר: הביטוי מושאל ממה שנאמר על אישה בהריון - למשל "כִּי נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ" בשמואל א ד יט) וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ ולא יכלתי לעכב את כוחי מלעזוב אותי. יז וְהֵיךְ וקל וחומר איך יוּכַל עֶבֶד אֲדֹנִי זֶה אני לְדַבֵּר עִם אֲדֹנִי זֶה איתך, וַאֲנִי מֵעַתָּה לֹא יַעֲמָד בִּי כֹחַ, וּנְשָׁמָה לֹא נִשְׁאֲרָה בִי". יח וַיֹּסֶף וַיִּגַּע בִּי כְּמַרְאֵה אָדָם המלאך שנראה אלי כמראה אדם וַיְחַזְּקֵנִי. יט וַיֹּאמֶר: "אַל תִּירָא אִישׁ חֲמֻדוֹת, שָׁלוֹם לָךְ, חֲזַק וַחֲזָק תהיה חזק מאוד". וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי הִתְחַזַּקְתִּי וָאֹמְרָה: "יְדַבֵּר אֲדֹנִי, כִּי חִזַּקְתָּנִי". כ וַיֹּאמֶר: "הֲיָדַעְתָּ לָמָּה בָּאתִי אֵלֶיךָ הסיבה היא כדי לומר לך ש-? וְעַתָּה אָשׁוּב לְהִלָּחֵם עִם שַׂר פָּרָס ואני יצליח לגרום שמלכי פרס יתנהגו אתכם ברחמים, וַאֲנִי יוֹצֵא ואחר כל אני מפסיק להלחם איתו וְהִנֵּה שַׂר יָוָן בָּא ובגלל פשעי ישראל לא אוכל להשפיע שמלכי יון ינהגו אתכם ברחמים. כא אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם הגזירה שנגזירה בשמים שרשומה ב-, בִּכְתָב אֱמֶת, וְאֵין שאין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי עוזר לי לנצח עַל אֵלֶּה מלכי יון כִּי אִם מִיכָאֵל שַׂרְכֶם כיון שהוא שרו של ישראל הוא יכול להושיע את ישראל בצורה ניסית". {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות