ביאור:דניאל ג

קיצור דרך: a3403

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

דניאל פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב       (מהדורות נוספות של דניאל ג)

---

א נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא עֲבַד צְלֵם דִּי דְהַב: רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין, פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁת, אֲקִימֵהּ בְּבִקְעַת דּוּרָא בִּמְדִינַת בָּבֶל. ב וּנְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא שְׁלַח לְמִכְנַשׁ לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא, סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא, אֲדַרְגָּזְרַיָּא, גְדָבְרַיָּא, דְּתָבְרַיָּא, תִּפְתָּיֵא, וְכֹל שִׁלְטֹנֵי מְדִינָתָא, לְמֵתֵא לַחֲנֻכַּת צַלְמָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא. ג בֵּאדַיִן מִתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא, סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא, אֲדַרְגָּזְרַיָּא, גְדָבְרַיָּא, דְּתָבְרַיָּא, תִּפְתָּיֵא וְכֹל שִׁלְטֹנֵי מְדִינָתָא לַחֲנֻכַּת צַלְמָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא, (וקאמין) וְקָיְמִין לָקֳבֵל צַלְמָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר. ד וְכָרוֹזָא קָרֵא בְחָיִל: "לְכוֹן אָמְרִין, עַמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא. ה בְּעִדָּנָא דִּי תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא, מַשְׁרוֹקִיתָא, (קיתרוס) קַתְרוֹס, סַבְּכָא, פְּסַנְתֵּרִין, סוּמְפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא, תִּפְּלוּן וְתִסְגְּדוּן לְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא. ו וּמַן דִּי לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד, בַּהּ שַׁעֲתָא יִתְרְמֵא לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא". ז כָּל קֳבֵל דְּנָה בֵּהּ זִמְנָא כְּדִי שָׁמְעִין כָּל עַמְמַיָּא קָל קַרְנָא, מַשְׁרוֹקִיתָא, (קיתרס) קַתְרוֹס, שַׂבְּכָא, פְּסַנְטֵרִין וְכֹל זְנֵי זְמָרָא, נָפְלִין כָּל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא, סָגְדִין לְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא. ח כָּל קֳבֵל דְּנָה בֵּהּ זִמְנָא קְרִבוּ גֻּבְרִין כַּשְׂדָּאִין, וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵא. ט עֲנוֹ וְאָמְרִין לִנְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא: "מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי. י (אנתה) אַנְתְּ מַלְכָּא שָׂמְתָּ טְּעֵם דִּי כָל אֱנָשׁ דִּי יִשְׁמַע קָל קַרְנָא, מַשְׁרֹקִיתָא, (קיתרס) קַתְרוֹס, שַׂבְּכָא, פְסַנְתֵּרִין (וסיפניה) וְסוּפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא, יִפֵּל וְיִסְגֻּד לְצֶלֶם דַּהֲבָא. יא וּמַן דִּי לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד, יִתְרְמֵא לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא. יב אִיתַי גֻּבְרִין יְהוּדָאיִן דִּי מַנִּיתָ יָתְהוֹן עַל עֲבִידַת מְדִינַת בָּבֶל, שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ לָא שָׂמוּ (עליך) עֲלָךְ מַלְכָּא טְעֵם, (לאלהיך) לֵאלָהָךְ לָא פָלְחִין, וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימְתָּ לָא סָגְדִין". {ס} יג בֵּאדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר בִּרְגַז וַחֲמָה אֲמַר לְהַיְתָיָה לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ. בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ הֵיתָיוּ קֳדָם מַלְכָּא. יד עָנֵה נְבֻכַדְנֶצַּר וְאָמַר לְהוֹן הַצְדָּא שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, לֵאלָהַי לָא אִיתֵיכוֹן פָּלְחִין וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימֶת לָא סָגְדִין. טו כְּעַן הֵן אִיתֵיכוֹן עֲתִידִין, דִּי בְעִדָּנָא דִּי תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא, מַשְׁרוֹקִיתָא, (קיתרס) קַתְרוֹס, שַׂבְּכָא, פְּסַנְתֵּרִין וְסוּמְפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא תִּפְּלוּן וְתִסְגְּדוּן לְצַלְמָא דִי עַבְדֵת. וְהֵן לָא תִסְגְּדוּן - בַּהּ שַׁעֲתָה תִתְרְמוֹן לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא, וּמַן הוּא אֱלָהּ דֵּי יְשֵׁיזְבִנְכוֹן מִן יְדָי". טז עֲנוֹ שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וְאָמְרִין לְמַלְכָּא: "נְבוּכַדְנֶצַּר, לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָה עַל דְּנָה פִּתְגָם לַהֲתָבוּתָךְ. יז הֵן אִיתַי אֱלָהַנָא דִּי אֲנַחְנָא פָלְחִין יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַנָא, מִן אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא וּמִן יְדָךְ מַלְכָּא יְשֵׁיזִב. יח וְהֵן לָא - יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ מַלְכָּא, דִּי לֵאלָהָיִךְ לָא (איתינא) אִיתַנָא פָלְחִין, וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימְתָּ לָא נִסְגֻּד". {ס} יט בֵּאדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר הִתְמְלִי חֱמָא, וּצְלֵם אַנְפּוֹהִי (אשתנו) אֶשְׁתַּנִּי עַל שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, עָנֵה וְאָמַר לְמֵזֵא לְאַתּוּנָא חַד שִׁבְעָה עַל דִּי חֲזֵה לְמֵזְיֵהּ. כ וּלְגֻבְרִין גִּבָּרֵי חַיִל דִּי בְחַיְלֵהּ אֲמַר לְכַפָּתָה לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, לְמִרְמֵא לְאַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא. כא בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן, (פטישיהון) פַּטְּשֵׁיהוֹן וְכַרְבְּלָתְהוֹן וּלְבֻשֵׁיהוֹן, וּרְמִיו לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא. כב כָּל קֳבֵל דְּנָה מִן דִּי מִלַּת מַלְכָּא מַחְצְפָה, וְאַתּוּנָא אֵזֵה יַתִּירָא, גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי הַסִּקוּ לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, קַטִּל הִמּוֹן שְׁבִיבָא דִּי נוּרָא. כג וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, נְפַלוּ לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא מְכַפְּתִין. {פ} כד אֱדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא תְּוַהּ וְקָם בְּהִתְבְּהָלָה. עָנֵה וְאָמַר לְהַדָּבְרוֹהִי: "הֲלָא גֻבְרִין תְּלָתָא רְמֵינָא לְגוֹא נוּרָא מְכַפְּתִין!" עָנַיִן וְאָמְרִין לְמַלְכָּא: "יַצִּיבָא מַלְכָּא". כה עָנֵה וְאָמַר: "הָא אֲנָה חָזֵה גֻּבְרִין אַרְבְּעָה שְׁרַיִן מַהְלְכִין בְּגוֹא נוּרָא, וַחֲבָל לָא אִיתַי בְּהוֹן, וְרֵוֵהּ דִּי (רביעיא) רְבִיעָאָה דָּמֵה לְבַר אֱלָהִין". {ס} כו בֵּאדַיִן קְרֵב נְבוּכַדְנֶצַּר לִתְרַע אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא. עָנֵה וְאָמַר: "שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, עַבְדוֹהִי דִּי אֱלָהָא (עליא) עִלָּאָה, פֻּקוּ וֶאֱתוֹ". בֵּאדַיִן נָפְקִין שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ מִן גּוֹא נוּרָא. כז וּמִתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא, סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא, חָזַיִן לְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי לָא שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהוֹן, וּשְׂעַר רֵאשְׁהוֹן לָא הִתְחָרַךְ, וְסָרְבָּלֵיהוֹן לָא שְׁנוֹ, וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת בְּהוֹן. כח עָנֵה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר: "בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, דִּי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִב לְעַבְדוֹהִי דִּי הִתְרְחִצוּ עֲלוֹהִי. וּמִלַּת מַלְכָּא שַׁנִּיו, וִיהַבוּ (גשמיהון) גֶשְׁמְהוֹן דִּי לָא יִפְלְחוּן וְלָא יִסְגְּדוּן לְכָל אֱלָהּ, לָהֵן לֵאלָהֲהוֹן. כט וּמִנִּי שִׂים טְעֵם, דִּי כָל עַם אֻמָּה וְלִשָּׁן דִּי יֵאמַר (שלה) שָׁלוּ עַל אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹא, הַדָּמִין יִתְעֲבֵד וּבַיְתֵהּ נְוָלִי יִשְׁתַּוֵּה, כָּל קֳבֵל דִּי לָא אִיתַי אֱלָה אָחֳרָן דִּי יִכֻּל לְהַצָּלָה כִּדְנָה". ל בֵּאדַיִן מַלְכָּא הַצְלַח לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ בִּמְדִינַת בָּבֶל. {פ} לא נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא לְכָל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא דִּי (דארין) דָיְרִין בְּכָל אַרְעָא: שְׁלָמְכוֹן יִשְׂגֵּא! לב אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמִּי אֱלָהָא (עליא) עִלָּאָה, שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה: לג אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין, וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין, מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם, וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר.

תרגום הארמית לעברית: חנניה, מישאל ועזריה סרבו להשתחוות לפסל שבנה נבוכדנצר. הושלכו לכבשן האש ונצלו בנס (א) נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ עָשָׂה צֶלֶם זָהָב: גָּבְהוֹ אַמּוֹת שִׁשִּׁים, רָחְבּוֹ אַמּוֹת שֵׁשׁ. הֱקִימוֹ בְּבִקְעַת דּוּרָא בִּמְדִינַת בָּבֶל. (ב) וּנְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ שָׁלַח לְכַנֵּס אֶת הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים שרי ארצות, הַסְּגָנִים וְהַפַּחוֹת שרי מחוזות, הַיּוֹעֲצִים, הַגִּזְבָּרִים, הַשּׁוֹפְטִים, הַשּׁוֹטְרִים, וְכָל שַׁלִּיטֵי הַמְּדִינוֹת - לָבוֹא לַחֲנֻכַּת הַצֶּלֶם אֲשֶׁר הֵקִים נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ. (ג) אָז מִתְכַּנְּסִים הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים, הַסְּגָנִים וְהַפַּחוֹת, הַיּוֹעֲצִים, הַגִּזְבָּרִים, הַשּׁוֹפְטִים, הַשּׁוֹטְרִים, וְכָל שַׁלִּיטֵי הַמְּדִינוֹת - לַחֲנֻכַּת הַצֶּלֶם, אֲשֶׁר הֵקִים נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ; וְעוֹמְדִים מוּל הַצֶּלֶם אֲשֶׁר הֵקִים נְבוּכַדְנֶצַּר. (ד) וְהַכָּרוֹז קוֹרֵא בְכֹחַ: "לָכֶם אוֹמְרִים, הָעַמִּים הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת! (ה) בָּעֵת אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל הַקֶּרֶן, הֶחָלִיל, הַנֵּבֶל, הַכִּנּוֹר, הַמִּנִּים, הָעוּגָב, וְכָל מִינֵי הַזֶּמֶר - תִּפְּלוּ וְתִסְגְּדוּ לְצֶלֶם הַזָּהָב, אֲשֶׁר הֵקִים נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ! (ו) וּמִי שֶׁלֹּא יִפֹּל וְיִסְגֹּד - בָּהּ בַּשָּׁעָה יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶת!" (ז) עַל כֵּן, בּוֹ בַּזְּמַן, כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים כָּל הָעַמִּים אֶת קוֹל הַקֶּרֶן, הֶחָלִיל, הַנֵּבֶל, הַכִּנּוֹר, הַמִּנִּים, וְכָל מִינֵי הַזֶּמֶר - נוֹפְלִים כָּל הָעַמִּים, הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת; סוֹגְדִים לְצֶלֶם הַזָּהָב אֲשֶׁר הֵקִים נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ. (ח) עַל כֵּן, בּוֹ בַּזְּמַן, קָרְבוּ אֲנָשִׁים כַּשְׂדִּים, וְהוֹצִיאוּ דִּבָּתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים. (ט) עָנוּ וְאוֹמְרִים לִנְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ: "הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָמִים חֲיֵה! (י) אַתָּה הַמֶּלֶךְ שַׂמְתָּ צַו שֶׁכָּל אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע אֶת קוֹל הַקֶּרֶן, הֶחָלִיל, הַנֵּבֶל, הַכִּנּוֹר, הַמִּנִּים וְהָעוּגָב וְכָל מִינֵי הַזֶּמֶר - יִפֹּל וְיִסְגֹּד לְצֶלֶם הַזָּהָב. (יא) וּמִי שֶׁלֹּא יִפֹּל וְיִסְגֹּד - יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶת. (יב) יֵשׁ אֲנָשִׁים יְהוּדִים, אֲשֶׁר מִנִּיתָ אוֹתָם עַל עֲבוֹדַת מְדִינַת בָּבֶל - שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ חנניה מישאל ועזריה (מונו על ידי דניאל, אשר מונה על ידי נבוכדנצר); הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לֹא שָׂמוּ עָלֶיךָ הַמֶּלֶךְ לֵב: אֶת אֱלֹהֶיךָ אֵינָם עוֹבְדִים, וּלְצֶלֶם הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲקִימוֹתָ אֵינָם סוֹגְדִים". (יג) אָז נְבוּכַדְנֶצַּר בְּרֹגֶז וְחֵמָה אָמַר לְהָבִיא אֶת שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ; אָז אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הֵבִיאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. (יד) עוֹנֶה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאוֹמֵר לָהֶם: "הֲבֶאֱמֶת הם נכון הדבר ששמעתי (ויש מפרשים: האם בכוונה אתם עושים זאת) שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ: אֶת אֱלֹהַי אֵינְכֶם עוֹבְדִים, וּלְצֶלֶם הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲקִימוֹתִי אֵינְכֶם סוֹגְדִים? (טו) עַתָּה אִם יֶשְׁכֶם עֲתִידִים כִּי בָּעֵת אם אתם מוכנים שבפעם הבאה שֶׁתִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל הַקֶּרֶן, הֶחָלִיל, הַנֵּבֶל הַכִּנּוֹר, הַמִּנִּים וְהָעוּגָב וְכָל מִינֵי הַזֶּמֶר - תִּפְּלוּ וְתִסְגְּדוּ לַצֶּלֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי ... אז לא אהרוג אתכם. וְאִם לֹא תִּסְגְּדוּ - בָּהּ בַּשָּׁעָה תָּשְׁלְכוּ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת! וּמִי הוּא אֱלוֹהַּ אֲשֶׁר יַצִּילְכֶם מִיָּדָי?" (טז) עָנוּ שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וְאוֹמְרִים לַמֶּלֶךְ: "נְבוּכַדְנֶצַּר, לֹא צְרִיכִים אֲנַחְנוּ עַל דָּבָר זֶה לַהֲשִׁיבֶךָּ. (יז) אִם יֵשׁ (בִּרְצוֹן) אֱלֹהֵינוּ, אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים - יָכוֹל לְהַצִּילֵנוּ מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת, וּמִיָּדְךָ הַמֶּלֶךְ יַצִּיל. (יח) וְאִם לֹא ירצה אלוהינו להצילנו, בכל זאת - יָדוּעַ יִהְיֶה לְךָ, הַמֶּלֶךְ, כִּי לֵאלֹהֶיךָ אֵין אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים, וּלְצֶלֶם הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲקִימוֹתָ - לֹא נִסְגֹּד". (יט) אָז נְבוּכַדְנֶצַּר נִתְמַלֵּא חֵמָה, וּדְמוּת פָּנָיו הִשְׁתַּנְּתָה עַל שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ; עוֹנֶה וְאוֹמֵר לְהַסִּיק אֶת הַכִּבְשָׁן שִׁבְעָתַיִם עַל שֶׁרָאוּי לְהַסִּיקוֹ. (כ) וְלַאֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל אֲשֶׁר בְּחֵילוֹ אָמַר לִכְפֹּת אֶת שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ; לְהַשְׁלִיךְ (אוֹתָם) לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶת. (כא) אָז הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה נִכְפְּתוּ בְּשִׂמְלוֹתֵיהֶם בעודם לבושים בבגדי המלכות שלהם, כָּתְנוֹתֵיהֶם, מִגְבְּעוֹתֵיהֶם וּלְבוּשֵׁיהֶם - וְהָשְׁלְכוּ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶת. (כב) עַל כֵּן, מִשֶּׁדְּבַר הַמֶּלֶךְ עַז בגלל שפקודת המלך היתה תקיפה ודחופה וְהַכִּבְשָׁן הֻסַּק בְּיוֹתֵר, הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה גיבורי החיל שבחיל המלך - אֲשֶׁר הֶעֱלוּ אֶת שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ - הֵמִית אוֹתָם שְׁבִיב הָאֵשׁ. חנניה, מישאל ועזריה בכבשן האש. ציור קיר בקטקומבה של פריסקילה, רומא (מאה שלישית - רביעית) (כג) וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלָשְׁתָּם: שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ - נָפְלוּ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶת כְּפוּתִים. (כד) אָז נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ תָּמַהּ וְקָם בְּהִתְבַּהֲלוּת. עוֹנֶה וְאוֹמֵר לְיוֹעֲצָיו: "הֲלֹא אֲנָשִׁים שְׁלֹשָׁה הִשְׁלַכְנוּ לְתוֹךְ הָאֵשׁ כְּפוּתִים!" עוֹנִים וְאוֹמְרִים לַמֶּלֶךְ: "נָכוֹן, הַמֶּלֶךְ". (כה) עוֹנֶה וְאוֹמֵר: "הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה אֲנָשִׁים אַרְבָּעָה מֻתָּרִים, מְהַלְּכִים בְּתוֹךְ הָאֵשׁ, וְחַבָּלָה אֵין בָּהֶם, וּמַרְאֵהוּ שֶׁל הָרְבִיעִי דּוֹמֶה לְבֶן אֱלֹהִים". (כו) אָז קָם נְבוּכַדְנֶצַּר לְשַׁעַר כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת, עוֹנֶה וְאוֹמֵר: "שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, עֲבָדָיו שֶׁל הָאֵל הָעֶלְיוֹן, צְאוּ וּבֹאוּ!" - אָז יוֹצְאִים שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. (כז) וּמִתְכַּנְּסִים הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים, הַסְּגָנִים וְהַפַּחוֹת וְיוֹעֲצֵי הַמֶּלֶךְ, רוֹאִים אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא שָׁלְטָה הָאֵשׁ בְּגוּפָם, וּשְׂעַר רֹאשָׁם לֹא נֶחֱרַךְ, וְשִׂמְלוֹתֵיהֶם לֹא נִשְׁתַּנּוּ, וְרֵיחַ אֵשׁ לֹא עָבַר בָּהֶם לא נדבק בהם. (כח) עוֹנֶה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאוֹמֵר: "בָּרוּךְ אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכוֹ וְהִצִּיל אֶת עֲבָדָיו אֲשֶׁר בָּטְחוּ עָלָיו. וּדְבַר הַמֶּלֶךְ שִׁנּוּ הפרו (לא עשו כבקשתי להשתחוות לפסל) וְנָתְנוּ אֶת גּוּפָם הקריבו את עצמם, מסרו את עצמם לשריפה, שֶׁלֹּא יַעַבְדוּ וְלֹא יִסְגְּדוּ לְכָל אֱלוֹהַּ, אֶלָּא לֵאלֹהֵיהֶם! (כט) וּמִמֶּנִּי הוּשַׂם צַו, אֲשֶׁר כָּל עַם, אֻמָּה וְלָשׁוֹן, אֲשֶׁר יֹאמַר תּוֹעָה דבר של גנאי עַל אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹא - נְתָחִים יֵעָשֶׂה וּבֵיתוֹ אַשְׁפָּה יוּשַׂם! כִּי אֵין אֱלוֹהַּ אַחֵר אֲשֶׁר יוּכַל לְהַצִּיל כָּזֶה". (ל) אָז הַמֶּלֶךְ גִּדַּל אֶת שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ בִּמְדִינַת בָּבֶל. איגרת נבוכדנצר לגבי חלומו השני, פתרונו על ידי דניאל, וקיומו (לא) נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ זאת לשון פתיחת האיגרת ששלח נבוכדנצר לְכָל הָעַמִּים הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁדָּרִים בְּכָל הָאָרֶץ: שְׁלוֹמְכֶם יִרְבֶּה! (לב) הָאוֹתוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת, שֶׁעָשָׂה עִמִּי אֵל עֶלְיוֹן, נָאֶה לְפָנַי לְהַגִּיד: (לג) אוֹתוֹתָיו - כַּמָּה גְּדוֹלִים, וְנִפְלְאוֹתָיו - כַּמָּה תַקִּיפוֹת. מַלְכוּתוֹ - מַלְכוּת עוֹלָם, וְשִׁלְטוֹנוֹ - עִם דּוֹר וָדוֹר בכל הדורות.

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• מדוע עשה נבוכדנצר פסל מזהב? התשובה לשאלה זאת ולעוד שאלות נוספות במאמר "אחדות העמים".
• "מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם, וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר" (לג) - בדומה לפסוק מתהלים קמה יג: "מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר"

ערך בוויקיפדיה: חנניה, מישאל ועזריה