לדלג לתוכן

ביאור:דברי הימים ב לב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A25b32)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו       (מהדורות נוספות של דברי הימים ב לב)


חזקיהו מכין את ירושלים למתקפה של אשור

א אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת מעשי האמונה שעשה חזקיהו, שפורטו בפרק הקודם הָאֵלֶּה, בָּא סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיָּבֹא בִיהוּדָה, וַיִּחַן עַל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת, וַיֹּאמֶר לְבִקְעָם אֵלָיו לפרוץ את חומותם כדי שיהיו שלו. ב וַיַּרְא יְחִזְקִיָּהוּ כִּי בָא סַנְחֵרִיב וּפָנָיו לַמִּלְחָמָה עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם. ג וַיִּוָּעַץ עִם שָׂרָיו וְגִבֹּרָיו לִסְתּוֹם אֶת מֵימֵי הָעֲיָנוֹת כאשר העיקרי מביניהם היה מעיין הגיחון שהיה מחוץ לחומות העיר, אך בצמוד אליה. את מי הגיחון הוא היטה לניקבה שנחצבה בסלע מתחת לעיר, היא נקבת השילוח - ראה להלן פסוק ל. המים זרמו בניקבה אל בריכה שנחפרה בתוך העיר שנקראת בריכת השילוח אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר, וַיַּעְזְרוּהוּ שריו וגבוריו עזרו לו. ד וַיִּקָּבְצוּ עַם רָב וַיִּסְתְּמוּ אֶת כָּל הַמַּעְיָנוֹת וְאֶת הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ הָאָרֶץ את זרימת מי הגיחון שעברו בתעלה בסמוך לנחל קידרון לֵאמֹר: 'לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים'. ה וַיִּתְחַזַּק חזקיהו אסף כח, התעודד, וַיִּבֶן אֶת כָּל הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה בצד צפון שפרץ יואש מלך ישראל (ראה לעיל כה, כג) וַיַּעַל עַל הַמִּגְדָּלוֹת העלה על החומה מגדלים, בנה על החומה מגדלים וְלַחוּצָה הַחוֹמָה אַחֶרֶת ומחוץ לחומה הקיימת עשה חומה אחרת וַיְחַזֵּק אֶת הַמִּלּוֹא עִיר דָּוִיד המילוא שבעיר דוד ("מילוא" הוא כנראה שטח המילוי במקום שעיר דוד מתחברת להר הבית), וַיַּעַשׂ שֶׁלַח נשק לָרֹב וּמָגִנִּים. ו וַיִּתֵּן שָׂרֵי מִלְחָמוֹת עַל הָעָם, וַיִּקְבְּצֵם אֵלָיו אֶל רְחוֹב שַׁעַר הָעִיר, וַיְדַבֵּר עַל לְבָבָם לֵאמֹר: ז "חִזְקוּ וְאִמְצוּ! אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִלִּפְנֵי כָּל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר עִמּוֹ, כִּי עִמָּנוּ יש איתנו כח רַב מֵעִמּוֹ. ח עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר, וְעִמָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ". וַיִּסָּמְכוּ הָעָם עַל דִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה. {פ}

מלך אשור שולח שליחים לירושלים, שמנסים לשכנע את ישראל להכנע

מקביל למלכים ב יח, פסוק יז ואילך וכן ישעיהו לו-לז. מומלץ לעיין שם לגבי מילים שלא פורשו כאן ועיניינים שלא הוזכרו כאן

ט אַחַר זֶה שָׁלַח סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עֲבָדָיו יְרוּשָׁלַיְמָה, וְהוּא עַל לָכִישׁ באותו זמן ערך מלחמה על לכיש וְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ עִמּוֹ, עַל אל יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַל כָּל יְהוּדָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר: י "כֹּה אָמַר סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר: עַל מָה אַתֶּם בֹּטְחִים וְיֹשְׁבִים בְּמָצוֹר מתכוננים לשבת במצור בִּירוּשָׁלָ͏ִם. יא הֲלֹא יְחִזְקִיָּהוּ מַסִּית אֶתְכֶם, לָתֵת אֶתְכֶם לָמוּת בְּרָעָב וּבְצָמָא, לֵאמֹר: 'יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יַצִּילֵנוּ מִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר'. יב הֲלֹא הוּא יְחִזְקִיָּהוּ הֵסִיר אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו סנחריב חשב שריבוי המזבחות מכבד את ה', וכמובן שחזקיהו עשה זאת על פי ההלכה (לעיל ל, יד), וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר: 'לִפְנֵי מִזְבֵּחַ אֶחָד תִּשְׁתַּחֲווּ וְעָלָיו תַּקְטִירוּ'. יג הֲלֹא תֵדְעוּ מֶה עָשִׂיתִי אֲנִי וַאֲבוֹתַי לְכֹל עַמֵּי הָאֲרָצוֹת? הֲיָכוֹל יָכְלוּ אֱלֹהֵי גּוֹיֵ הָאֲרָצוֹת לְהַצִּיל אֶת אַרְצָם מִיָּדִי? יד מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶחֱרִימוּ השמידו אֲבוֹתַי אֲשֶׁר יָכוֹל לְהַצִּיל אֶת עַמּוֹ מִיָּדִי תוכלו להביא כראיה לכך שישנו אל שיכל להילחם כנגדי, כִּי יוּכַל אֱלֹהֵיכֶם לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי? טו וְעַתָּה אַל יַשִּׁיא יטעה אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ, וְאַל יַסִּית אֶתְכֶם כָּזֹאת כפי שאמר, וְאַל תַּאֲמִינוּ לוֹ, כִּי לֹא יוּכַל כָּל אֱלוֹהַ כָּל של כל גּוֹי וּמַמְלָכָה לְהַצִּיל עַמּוֹ מִיָּדִי וּמִיַּד אֲבוֹתָי. אַף כִּי אֱ‍לֹהֵיכֶם לֹא יַצִּילוּ אֶתְכֶם מִיָּדִי". טז וְעוֹד דִּבְּרוּ עֲבָדָיו עבדי סנחריב עַל יְהוָה הָאֱלֹהִים, וְעַל יְחִזְקִיָּהוּ עַבְדּוֹ. יז וּסְפָרִים איגרות, מכתבים כָּתַב לְחָרֵף לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֵאמֹר עָלָיו לֵאמֹר: "כֵּאלֹהֵי גּוֹיֵ הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹא הִצִּילוּ עַמָּם מִיָּדִי - כֵּן לֹא יַצִּיל אֱלֹהֵי יְחִזְקִיָּהוּ עַמּוֹ מִיָּדִי". יח וַיִּקְרְאוּ השלוחים של סנחריב בְקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית בעברית, כדי שכל העם יבינו (ולא בארמית שהיתה השפה הבין לאומית, שהבינו אותה רק אנשי המלכות) עַל עַם יְרוּשָׁלַ͏ִם אֲשֶׁר עַל הַחוֹמָה לְיָרְאָם וּלְבַהֲלָם, לְמַעַן יִלְכְּדוּ אֶת הָעִיר. יט וַיְדַבְּרוּ אֶל על אֱלֹהֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם, כְּעַל כאילו היה (כלומר, הישוו אותו ל-) אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ מַעֲשֵׂה יְדֵי הָאָדָם. {ס}

חזקיהו וישעיהו מתפללים, מלאך מבריח את האשורים

כ וַיִּתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וִישַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא עַל זֹאת, וַיִּזְעֲקוּ הַשָּׁמָיִם. {פ}
כא וַיִּשְׁלַח יְהוָה מַלְאָךְ, וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד מפקד בכיר וְשָׂר בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיָּשָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ, וַיָּבֹא בֵּית אֱלֹהָיו (ומיציאו) וּמִיצִיאֵי מֵעָיו בניו (השווה ל"אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ" - בראשית טו, ד) - שָׁם הִפִּילֻהוּ בֶחָרֶב. כב וַיּוֹשַׁע יְהוָה אֶת יְחִזְקִיָּהוּ וְאֵת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם מִיַּד סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִיַּד כֹּל ומשאר אויביהם, וַיְנַהֲלֵם הנהיגם בנחת מִסָּבִיב מאויביהם מסביב. כג וְרַבִּים מהגוים מְבִיאִים מִנְחָה לַיהוָה לִירוּשָׁלַ͏ִם, וּמִגְדָּנוֹת לִיחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּנַּשֵּׂא לְעֵינֵי כָל הַגּוֹיִם מֵאַחֲרֵי כֵן לאחר מעשה הנס שהיה בנפילת סנחריב. {ס}

חזקיהו חולה, מתפלל ומחלים. ממשיך להצליח, מת ונקבר בכבוד גדול
"סָתַם אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן, וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה מַּעְרָבָה לְעִיר דָּוִיד" (ל) - מפת נקבת השילוח

כד בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה יְחִזְקִיָּהוּ עַד לָמוּת שכמעט מת, וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה, וַיֹּאמֶר לוֹ ויאמר ה' לו שיבריא וּמוֹפֵת נָתַן לוֹ שהשמש עמדה כמבואר במלכים ב כ. כה וְלֹא כִגְמֻל עָלָיו כפי הטובה שה' גמל לו הֵשִׁיב יְחִזְקִיָּהוּ, כִּי גָבַהּ לִבּוֹ אלא הוא חטא בגאווה, בכך שהראה לשלוחי מלך בבל את כל אוצרות ירושלים, כמבואר במלכים ב כ, וַיְהִי עָלָיו קֶצֶף וְעַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם. כו וַיִּכָּנַע יְחִזְקִיָּהוּ אחרי שישעיהו הנביא הוכיח אותו הוא נכנע והתחרט על בְּגֹבַהּ לִבּוֹ על גאוותו, הוּא וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם, וְלֹא בָא עֲלֵיהֶם קֶצֶף יְהוָה בִּימֵי יְחִזְקִיָּהוּ. כז וַיְהִי לִיחִזְקִיָּהוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד הַרְבֵּה מְאֹד, וְאֹצָרוֹת מחסנים עָשָׂה לוֹ לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְאֶבֶן יְקָרָה וְלִבְשָׂמִים וּלְמָגִנִּים שכנראה היו עשויים ממתכת יקרה וּלְכֹל כְּלֵי חֶמְדָּה. כח וּמִסְכְּנוֹת ערי מחסנים לִתְבוּאַת דָּגָן וְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר, וְאֻרָוֺת לְכָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה, וַעֲדָרִים לָאֲוֵרוֹת וכן אורוות לכל העדרים. כט וְעָרִים עָשָׂה לוֹ, וּמִקְנֵה צֹאן וּבָקָר לָרֹב, כִּי נָתַן לוֹ אֱלֹהִים רְכוּשׁ רַב מְאֹד. ל וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ סָתַם אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן מעיין הגיחון - ראה לעיל פסוקים ג-ד הָעֶלְיוֹן, וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה הובילם מתחת לאדמה מַּעְרָבָה לְעִיר דָּוִיד לבריכה שחפר בצד דרום מערב של עיר דוד - היא "בְּרֵכַת הַשֶּׁלַח לְגַן הַמֶּלֶךְ" (נחמיה ג, טו) ואולי גם "בְּרֵכַת הַמֶּלֶךְ" (נחמיה ב, יד), וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ. לא וְכֵן וכמו כן היתה לו גם הצלחה בִּמְלִיצֵי בשלוחי שָׂרֵי בָּבֶל הַמְשַׁלְּחִים עָלָיו ששילחו אליו לִדְרֹשׁ הַמּוֹפֵת הנס בו השמש עמדה כמבואר במלכים ב כ או לנס השמדת צבא אשור אֲשֶׁר הָיָה בָאָרֶץ, עֲזָבוֹ הָאֱלֹהִים כי ה' עזר לחזקיהו, לְנַסּוֹתוֹ לָדַעַת כָּל בִּלְבָבוֹ. לב וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ וַחֲסָדָיו, הִנָּם כְּתוּבִים בַּחֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא, עַל וגם על סֵפֶר מַלְכֵי יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. לג וַיִּשְׁכַּב יְחִזְקִיָּהוּ עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּמַעֲלֵה בחלק העליון והמכובד של קִבְרֵי בְנֵי דָוִיד, וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְמוֹתוֹ כָּל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם, וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ תַּחְתָּיו. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


ראו גם