ביאור:דברי הימים ב ל
קיצור דרך: a25b30
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו
(מהדורות נוספות של דברי הימים ב ל)
|
מקביל למלכים ב כג, פסוקים כא-כג |
א
וַיִּשְׁלַח יְחִזְקִיָּהוּ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְגַם אִגְּרוֹת כָּתַב עַל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה לָבוֹא לְבֵית יְהוָה בִּירוּשָׁלָ͏ִם, לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
ב
וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו וְכָל הַקָּהָל בִּירוּשָׁלָ͏ִם, לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בפסח שני בחודש אייר.
ג
כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂתוֹ בָּעֵת הַהִיא כי רק בתאריך ט"ו בניסן סיימו לטהר את המקדש (ר' בפרק הקודם, פסוק יז) , כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדַּי למידה שהיא די, מספיקה. לא היו מספיק כהנים טהורים בשביל העבודה של קורבן פסח, והיטהרות מטומאת מת לוקחת 7 ימים וְהָעָם לֹא נֶאֶסְפוּ ולא היה מספיק זמן לכל העם להגיע לִירוּשָׁלָ͏ִם.
ד
וַיִּישַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וּבְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל.
ה
וַיַּעֲמִידוּ דָבָר לְהַעֲבִיר קוֹל בְּכָל יִשְׂרָאֵל, מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן, לָבוֹא לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלָ͏ִם, כִּי לֹא לָרֹב עָשׂוּ לא היו הרבה אנשים שעשו אותו במועדו בשנה זו כַּכָּתוּב כמשפטו הכתוב בתורה (אלא עשו אותו בבמות ושלא בטהרה).
ו
וַיֵּלְכוּ הָרָצִים בָּאִגְּרוֹת מִיַּד הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו, בְּכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, וּכְמִצְוַת הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל! שׁוּבוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, וְיָשֹׁב כדי שה' ישוב אֶל הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם שלא גלו (רוב ממלכת ישראל כבר הוגלתה) מִכַּף מַלְכֵי אַשּׁוּר.
ז
וְאַל תִּהְיוּ כַּאֲבוֹתֵיכֶם וְכַאֲחֵיכֶם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וַיִּתְּנֵם לְשַׁמָּה לשממה כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים.
ח
עַתָּה אַל תַּקְשׁוּ עָרְפְּכֶם כַּאֲבוֹתֵיכֶם; תְּנוּ יָד לַיהוָה וּבֹאוּ לְמִקְדָּשׁוֹ אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ לְעוֹלָם וְעִבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְיָשֹׁב מִכֶּם חֲרוֹן אַפּוֹ.
ט
כִּי בְשׁוּבְכֶם עַל יְהוָה, אֲחֵיכֶם וּבְנֵיכֶם שכבר הגלו אשור, יהיו לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵיהֶם וְלָשׁוּב לָאָרֶץ הַזֹּאת. כִּי חַנּוּן וְרַחוּם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלֹא יָסִיר פָּנִים מִכֶּם אִם תָּשׁוּבוּ אֵלָיו".
{פ}
י
וַיִּהְיוּ הָרָצִים עֹבְרִים מֵעִיר לָעִיר בְּאֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְעַד זְבֻלוּן, וַיִּהְיוּ מַשְׂחִיקִים עֲלֵיהֶם וּמַלְעִגִים בָּם.
יא
אַךְ אבל מעט אֲנָשִׁים מֵאָשֵׁר וּמְנַשֶּׁה וּמִזְּבֻלוּן, נִכְנְעוּ קיבלו בהכנעה את הדברים וַיָּבֹאוּ לִירוּשָׁלָ͏ִם.
יב
גַּם בִּיהוּדָה הָיְתָה יַד הָאֱלֹהִים לָתֵת לָהֶם לֵב אֶחָד, לַעֲשׂוֹת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים בִּדְבַר יְהוָה.
יג
וַיֵּאָסְפוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם עַם רָב לַעֲשׂוֹת אֶת חַג הַמַּצּוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, קָהָל לָרֹב מְאֹד.
יד
וַיָּקֻמוּ וַיָּסִירוּ אֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וְאֵת כָּל הַמְקַטְּרוֹת מזבחות לקטורת ע"ז הֵסִירוּ, וַיַּשְׁלִיכוּ לְנַחַל קִדְרוֹן.
טו
וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם נִכְלְמוּ התביישו שלא מיהרו להטהר לפני י"ד בניסן, וַיִּתְקַדְּשׁוּ וַיָּבִיאוּ עֹלוֹת בֵּית יְהוָה.
טז
וַיַּעַמְדוּ עַל עָמְדָם כְּמִשְׁפָּטָם, כְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים: הַכֹּהֲנִים זֹרְקִים אֶת הַדָּם מִיַּד הַלְוִיִּם אחרי שהלויים שחטו את הקרבן ונתנו לכהנים, כדי למהר את ההקרבה.
יז
כִּי רַבַּת בַּקָּהָל היו רבים מהקהל, בעלי הקורבן (שיכלו לשחוט, שהרי שחיטה כשירה בזרים) אֲשֶׁר לֹא הִתְקַדָּשׁוּ והיה אסור להם להכנס לעזרה לשחוט ולכן, וְהַלְוִיִּם עַל שְׁחִיטַת הַפְּסָחִים לְכֹל לֹא טָהוֹר בשביל כל מי שאינו טהור לְהַקְדִּישׁ לַיהוָה כדי לעשות את ההקדש (השחיטה וכו') בטהרה לה'.
יח
כִּי מַרְבִּית רוב הָעָם, רַבַּת במיוחד הרבה מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן, לֹא הִטֶּהָרוּ. כִּי אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח בְּלֹא כַכָּתוּב שלא כפי שכתוב בתורה (ויקרא כב ג) שאסור לאכול בשר קודש בטומאה, כִּי הִתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ עֲלֵיהֶם לֵאמֹר: "יְהוָה הַטּוֹב יְכַפֵּר בְּעַד
יט
כָּל לְבָבוֹ מי שבעומק לבו הֵכִין לִדְרוֹשׁ הָאֱלֹהִים יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו, וְלֹא כְּטָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ ואע"פ שלא אכל בטהרה (בבחינת "עת לעשות לה' הפרו תורתך")".
{ס}
כ
וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶל יְחִזְקִיָּהוּ וַיִּרְפָּא אֶת הָעָם סלח לעם (וקיבל את קורבנם).
{ס}
כא
וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים בִּירוּשָׁלַ͏ִם אֶת חַג הַמַּצּוֹת שִׁבְעַת יָמִים בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וּמְהַלְלִים לַיהוָה, יוֹם בְּיוֹם, הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים, בִּכְלֵי עֹז בכלי נגינה חזקים, כגון החצוצרות לַיהוָה.
{ס}
כב
וַיְדַבֵּר יְחִזְקִיָּהוּ עַל לֵב כָּל הַלְוִיִּם הַמַּשְׂכִּילִים שֵׂכֶל טוֹב לַיהוָה שדעתם מיושבת למצוות ה'. וַיֹּאכְלוּ אֶת הַמּוֹעֵד שִׁבְעַת הַיָּמִים את קורבנות של המועד הנחגג 7 ימים, הפסח, מְזַבְּחִים זִבְחֵי שְׁלָמִים וּמִתְוַדִּים אומרים וידוי על חטאיהם לַיהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם.
{ס}
כג
וַיִּוָּעֲצוּ כָּל הַקָּהָל לַעֲשׂוֹת שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים נוספים, מעבר לחג הפסח, ימי שמחה על שזכו לחזור לקיום התורה, וַיַּעֲשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים שִׂמְחָה.
כד
כִּי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הֵרִים תרם לַקָּהָל אֶלֶף פָּרִים וְשִׁבְעַת אֲלָפִים צֹאן,
{ס} וְהַשָּׂרִים הֵרִימוּ לַקָּהָל פָּרִים אֶלֶף וְצֹאן עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, וַיִּתְקַדְּשׁוּ כֹהֲנִים לָרֹב הרבה כהנים שלא נטהרו קודם לכן, נטהרו עכשיו.
כה
וַיִּשְׂמְחוּ כָּל קְהַל יְהוּדָה, וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, וְכָל הַקָּהָל הַבָּאִים מִיִּשְׂרָאֵל, וְהַגֵּרִים הַבָּאִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַיּוֹשְׁבִים בִּיהוּדָה.
כו
וַתְּהִי שִׂמְחָה גְדוֹלָה בִּירוּשָׁלָ͏ִם, כִּי מִימֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֹא כָזֹאת כזה כינוס גדול וחגיגי בִּירוּשָׁלָ͏ִם.
{ס}
כז
וַיָּקֻמוּ הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם, וַיִּשָּׁמַע בְּקוֹלָם ה' שמע לברכתם, וַתָּבוֹא תְפִלָּתָם לִמְעוֹן קָדְשׁוֹ לַשָּׁמָיִם.
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "... הִתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ עֲלֵיהֶם לֵאמֹר: ה' הַטּוֹב יְכַפֵּר בְּעַד [מתחלף פסוק] כָּל לְבָבוֹ הֵכִין לִדְרוֹשׁ ..." (פסוקים יח-יט) - בברייתא דל"ב מידות המידה ה-11 היא "סדור שנחלק" (סדר היא מילה נרדפת לפסוק), כלומר פסוק אחד שנחלק לשני פסוקים, ויש לפרש אותו כפסוק אחד. הדוגמה הראשונה שם היא מפרק זה.
