לדלג לתוכן

ביאור:דברי הימים ב כט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A25b29)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו       (מהדורות נוספות של דברי הימים ב כט)


חזקיהו פותח את המקדש, מכנס את הכהנים והלווים ומעודד אותם לשוב למקדש

מקביל למלכים ב יח, פסוקים א-ה
אם כי שם רק מוזכר שהוא הכרית ע"ז

א יְחִזְקִיָּהוּ מָלַךְ בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ אֲבִיָּה בַּת זְכַרְיָהוּ. ב וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִיד אָבִיו. ג הוּא בַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן פָּתַח אֶת דַּלְתוֹת בֵּית יְהוָה וַיְחַזְּקֵם תקנם, שפצם. ד וַיָּבֵא אֶת הַכֹּהֲנִים וְאֶת הַלְוִיִּם, וַיַּאַסְפֵם לִרְחוֹב הַמִּזְרָח רחבה בסמוך לשער המזרח של הר הבית. ה וַיֹּאמֶר לָהֶם: "שְׁמָעוּנִי הַלְוִיִּם! עַתָּה הִתְקַדְּשׁוּ הטהרו, וְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנִּדָּה הטומאה, העבודה זרה מִן הַקֹּדֶשׁ. ו כִּי מָעֲלוּ אֲבֹתֵינוּ וְעָשׂוּ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וַיַּעַזְבֻהוּ, וַיַּסֵּבּוּ פְנֵיהֶם מִמִּשְׁכַּן יְהוָה וַיִּתְּנוּ עֹרֶף ויפנו עורף. ז גַּם סָגְרוּ דַּלְתוֹת הָאוּלָם, וַיְכַבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת, וּקְטֹרֶת לֹא הִקְטִירוּ, וְעֹלָה לֹא הֶעֱלוּ בַקֹּדֶשׁ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ח וַיְהִי קֶצֶף יְהוָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם, וַיִּתְּנֵם ביד אויביהם, וכך הפך ממלכת יהודה (לזועה) לְזַעֲוָה לדבר מזעזע, לְשַׁמָּה לתמהון איך קרה דבר כזה, וְלִשְׁרֵקָה כל השומע מה קרה להם שורק מרוב תמהון, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים בְּעֵינֵיכֶם. ט וְהִנֵּה נָפְלוּ אֲבוֹתֵינוּ בֶּחָרֶב, וּבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ וְנָשֵׁינוּ בַּשְּׁבִי עַל זֹאת. י עַתָּה עִם לְבָבִי לִכְרוֹת בְּרִית לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָשֹׁב מִמֶּנּוּ חֲרוֹן אַפּוֹ. יא בָּנַי! עַתָּה אַל תִּשָּׁלוּ תהיו שלווים, כִּי בָכֶם בָּחַר יְהוָה לַעֲמֹד לְפָנָיו לְשָׁרְתוֹ וְלִהְיוֹת לוֹ מְשָׁרְתִים וּמַקְטִרִים". {ס}

הלויים והכהנים מטהרים את המקדש

יב וַיָּקֻמוּ הַלְוִיִּם:
מַחַת בֶּן עֲמָשַׂי וְיוֹאֵל בֶּן עֲזַרְיָהוּ - מִן בְּנֵי הַקְּהָתִי.
וּמִן בְּנֵי מְרָרִי: קִישׁ בֶּן עַבְדִּי וַעֲזַרְיָהוּ בֶּן יְהַלֶּלְאֵל.
וּמִן הַגֵּרְשֻׁנִּי: יוֹאָח בֶּן זִמָּה וְעֵדֶן בֶּן יוֹאָח.
יג וּמִן בְּנֵי אֱלִיצָפָן: שִׁמְרִי (ויעואל) וִיעִיאֵל.
וּמִן בְּנֵי אָסָף: זְכַרְיָהוּ וּמַתַּנְיָהוּ. {ס}
יד וּמִן בְּנֵי הֵימָן: (יחואל) יְחִיאֵל וְשִׁמְעִי, {ס}
וּמִן בְּנֵי יְדוּתוּן: שְׁמַעְיָה וְעֻזִּיאֵל.
טו וַיַּאַסְפוּ אֶת אֲחֵיהֶם, וַיִּתְקַדְּשׁוּ, וַיָּבֹאוּ כְמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בְּדִבְרֵי יְהוָה, לְטַהֵר בֵּית יְהוָה. טז וַיָּבֹאוּ הַכֹּהֲנִים לִפְנִימָה בֵית יְהוָה, לְטַהֵר, וַיּוֹצִיאוּ אֵת כָּל הַטֻּמְאָה אֲשֶׁר מָצְאוּ בְּהֵיכַל יְהוָה לַחֲצַר בֵּית יְהוָה, וַיְקַבְּלוּ הַלְוִיִּם מיד הכהנים את העבודה זרה לְהוֹצִיא לְנַחַל קִדְרוֹן חוּצָה. יז וַיָּחֵלּוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְקַדֵּשׁ, וּבְיוֹם שְׁמוֹנָה לַחֹדֶשׁ בָּאוּ לְאוּלָם יְהוָה, וַיְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית יְהוָה לְיָמִים שְׁמוֹנָה, וּבְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן כִּלּוּ. {ס}
יח וַיָּבוֹאוּ פְנִימָה אֶל חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמְרוּ: "טִהַרְנוּ אֶת כָּל בֵּית יְהוָה: אֶת מִזְבַּח הָעוֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת שֻׁלְחַן הַמַּעֲרֶכֶת וְאֶת כָּל כֵּלָיו. יט וְאֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר הִזְנִיחַ עזב מהם עבודת ה' הַמֶּלֶךְ אָחָז בְּמַלְכוּתוֹ בְּמַעֲלוֹ כאשר מעל בה' (דברי הימים ב כח יט) - הֵכַנּוּ וְהִקְדָּשְׁנוּ, וְהִנָּם לִפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה". {ס}

טקס חנוכת המקדש, בשירה ונגינה וקרבנות לרוב

כ וַיַּשְׁכֵּם יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, וַיֶּאֱסֹף אֵת שָׂרֵי הָעִיר, וַיַּעַל בֵּית יְהוָה. כא וַיָּבִיאוּ פָרִים שִׁבְעָה וְאֵילִים שִׁבְעָה וּכְבָשִׂים שִׁבְעָה, וּצְפִירֵי עִזִּים שִׁבְעָה לְחַטָּאת שעירי העזים הוקרבו כקרבן חטאת, על חטא ע"ז עַל הַמַּמְלָכָה לכפר על חטא בני הממלכה וְעַל הַמִּקְדָּשׁ וְעַל יְהוּדָה. וַיֹּאמֶר לִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים לְהַעֲלוֹת עַל מִזְבַּח יְהוָה. כב וַיִּשְׁחֲטוּ הַבָּקָר את הפרים וַיְקַבְּלוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וַיִּזְרְקוּ הַמִּזְבֵּחָה, וַיִּשְׁחֲטוּ הָאֵלִים וַיִּזְרְקוּ הַדָּם הַמִּזְבֵּחָה, וַיִּשְׁחֲטוּ הַכְּבָשִׂים וַיִּזְרְקוּ הַדָּם הַמִּזְבֵּחָה. כג וַיַּגִּישׁוּ אֶת שְׂעִירֵי הַחַטָּאת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַקָּהָל, וַיִּסְמְכוּ יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם שהרי הבעלים צריכים לסמוך על הקרבן. והמלך והסנהדרין וי"א הנשיאים, סומכים בשליחות כולם. כד וַיִּשְׁחָטוּם הַכֹּהֲנִים, וַיְחַטְּאוּ אֶת דָּמָם הַמִּזְבֵּחָה לְכַפֵּר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי לְכָל יִשְׂרָאֵל אָמַר הַמֶּלֶךְ הָעוֹלָה וְהַחַטָּאת המלך אמר שהעולה והחטאת מוקרבים בשביל לכפר על כל ישראל. כה וַיַּעֲמֵד אֶת הַלְוִיִּם בֵּית יְהוָה, בִּמְצִלְתַּיִם בִּנְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת, בְּמִצְוַת דָּוִיד כפי שציווה דוד המלך - דברי הימים א טו טז וְגָד חֹזֵה הַמֶּלֶךְ וְנָתָן הַנָּבִיא, כִּי בְיַד יְהוָה הַמִּצְוָה בְּיַד נְבִיאָיו בתורה לא כתוב מפורש שהלויים משוררים בשעת הקרבת הקרבן, והוא נאמר ע"י הנביאים. {ס}
כו וַיַּעַמְדוּ הַלְוִיִּם בִּכְלֵי דָוִיד עם כלי הנגינה שהכין דוד וְהַכֹּהֲנִים בַּחֲצֹצְרוֹת. {ס}
כז וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ לְהַעֲלוֹת הָעֹלָה לְהַמִּזְבֵּחַ. וּבְעֵת הֵחֵל הָעוֹלָה הֵחֵל שִׁיר יְהוָה וְהַחֲצֹצְרוֹת וְעַל יְדֵי כְּלֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. כח וְכָל הַקָּהָל מִשְׁתַּחֲוִים וְהַשִּׁיר מְשׁוֹרֵר ובעל השיר (הזמר) משורר (שר) וְהַחֲצֹצְרוֹת (מחצצרים) מַחְצְרִים - הַכֹּל עַד לִכְלוֹת הָעֹלָה. כט וּכְכַלּוֹת לְהַעֲלוֹת, כָּרְעוּ הַמֶּלֶךְ וְכָל הַנִּמְצְאִים אִתּוֹ וַיִּשְׁתַּחֲווּ. ל וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לַלְוִיִּם לְהַלֵּל לַיהוָה בְּדִבְרֵי דָוִיד וְאָסָף הַחֹזֶה בתפילות שחיברו דוד ואסף החוזה (ר' דברי הימים א טז ז) , וַיְהַלְלוּ עַד לְשִׂמְחָה שהיתה שמחה גדולה, וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ. {פ}
לא וַיַּעַן יְחִזְקִיָּהוּ וַיֹּאמֶר: "עַתָּה מִלֵּאתֶם יֶדְכֶם נחנכתם לתפקיד לַיהוָה, גֹּשׁוּ וְהָבִיאוּ תגשו ותתנדבו מעצמכם זְבָחִים וְתוֹדוֹת לְבֵית יְהוָה". וַיָּבִיאוּ הַקָּהָל זְבָחִים וְתוֹדוֹת, וְכָל נְדִיב לֵב עֹלוֹת הביא גם קורבן עולה (נקרא "נדיב לב" כי קורבן עולה נשרף כליל ולא נאכל על ידי בעליו). לב וַיְהִי מִסְפַּר הָעֹלָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ הַקָּהָל: בָּקָר - שִׁבְעִים, אֵילִים - מֵאָה, כְּבָשִׂים - מָאתָיִם. לְעֹלָה לַיהוָה כָּל אֵלֶּה. לג וְהַקֳּדָשִׁים: בָּקָר - שֵׁשׁ מֵאוֹת, וְצֹאן - שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים. לד רַק הַכֹּהֲנִים הָיוּ לִמְעָט אנשים מועטים וְלֹא יָכְלוּ לְהַפְשִׁיט אֶת כָּל הָעֹלוֹת, וַיְּחַזְּקוּם סייעו לכהנים בהפשטת העורות אֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם עַד כְּלוֹת הַמְּלָאכָה וְעַד ועד שיתר הכהנים יטהרו את עצמם (חלק מהכהנים התמהמהו ולא נטהרו עדיין) וחיכו להם עד ש- יִתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים, כִּי הַלְוִיִּם יִשְׁרֵי לֵבָב לְהִתְקַדֵּשׁ היו צדיקים יותר מהכהנים ולכן הזדרזו יותר להטהר מֵהַכֹּהֲנִים. לה וְגַם ועוד סיבה מדוע הלויים היו צריכים לסייע, כי היה עֹלָה לָרֹב בְּחֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים וכן מספר רב של שלמים שחלביהם מוקטרים על המזבח וּבַנְּסָכִים לָעֹלָה והקרבת החלבים והנסכים אסורה בלוויים, וכיון שהכהנים היו עסוקים לא היה להם זמן להפשיט את הקורבנות. וַתִּכּוֹן עמדה על כנה, על מתכונתה הקבועה עֲבוֹדַת בֵּית יְהוָה. לו וַיִּשְׂמַח יְחִזְקִיָּהוּ וְכָל הָעָם עַל הַהֵכִין הָאֱלֹהִים לָעָם שה' כיוון את לב העם לחזור בתשובה, כִּי בְּפִתְאֹם הָיָה הַדָּבָר פתאום עלה בדעת כולם לחזור בתשובה, מיד בשנה הראשונה לחזקיהו. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "יְחִזְקִיָּהוּ ... פָּתַח אֶת דַּלְתוֹת בֵּית יְהוָה, וַיְחַזְּקֵם" - שם המלך רומז למעשיו. כך גם "יְהוֹשָׁפָט... וַיַּעֲמֵד שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ" (פרק ב), ועל עזריהו נכתב "וַיַּעְזְרֵהוּ הָאֱלֹהִים עַל פְּלִשְׁתִּים... וַיֵּצֵא שְׁמוֹ עַד לְמֵרָחוֹק כִּי הִפְלִיא לְהֵעָזֵר" (ביאור:דברי הימים ב כו).
    בדעת מקרא (נספחות לדה"ב, עמ' 38) מוסיפים גם את "וַיֶּחֱלֶא אָסָא ... כִּי בָּרֹפְאִים" (דברי הימים ב טז יב), ומביאים את 'תפארת ישראל' על משנה שקלים ו א:
    "ועל שם כך נקרא יאשיהו, ר"ל כבר נתיאש הקב"ה כ"י מהם. וכמו כן רוב המלכים כשתדקדק בהם, תמצא ששמם מורה ע"פ מה שאירע בימיהם. שאול ע"ש ששאלו העם מלך, וגם הוא היה רק נשאל להם משבט אחר, כי לא הבשילו אשכלות שבט יהודה עדיין, ופרשת אשימה עלי מלך אכלוהו ישראל פגה, כי קודם לזמן הראוי שאלוהו. דוד ע"ש דודיו ואהבתו לעמו, כאמרו תהי ידך בי ובבית אבי, לא כשאול שהתאכזר להרוג עיר ואם בישראל מנער ועד זקן. שלמה ע"ש השלום שהיה בימיו. ירבעם ירב עם שעשו ריב ומרידה על ידו. רחבעם רע חב עם, או רחב עם, שנתרחבו מתחת צמצום אחדות מלכות בית דוד. אסא, ע"ש הרופאים אשר דרש [ד"ה ב' ט"ז]. יהושפט ע"ש משפטי ה' אשר העמיד בכל עיר, ויאמר להשופטים אשר העמיד ראו מה אתם עושים כי לה' תשפוטו [ד"ה ב' י"ט]. אחזיהו, אחזו יהוא כי נשבה מיהוא, יואש, שכבר היה מיואש זרע בית דוד, דסברו כולם כי השמידה אותם עתליה. אמציהו, כי אמצו ה' נגד אדום [ד"ה ב' כ"ה]. עזריה, ע"ש שעזרו אלהים [ד"ה ב' כ"ו ז'], ונקרא ג"כ עוזיה, ע"ש עז יה, כי היה הרעש בימיו. יחזקיהו, ע"ש שחזקהו ד' נגד סנחריב ומחליו. מנשה, כי נשה ממקומו לשוב [שם ל"ג פי"ג]. יהויקים, כי הקים ה' אויביו עליו להשחית. צדקיהו, כי צדיק היה [כערכין די"ז א'], והצדיק דין שמים עליו לומר צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי. וכפי הנראה נקרא שם המלכים ביום לדתם על פי נביא, והארכתי קצת בזה כאן אף שאינו מקומו, לבעבור כי פלא הוא".
  • "וַיָּחֵלּוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְקַדֵּשׁ" (יז) - באותו תאריך שבו הוקם המשכן (שמות מ יז)
  • "וַיָּבִיאוּ פָרִים שִׁבְעָה וְאֵילִים שִׁבְעָה וּכְבָשִׂים שִׁבְעָה, וּצְפִירֵי עִזִּים שִׁבְעָה" (כא) - בדומה לחנוכת המשכן בו הביאו בכל יום "פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ, לְעֹלָה. שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת" (במדבר ז)