ביאור:דברי הימים א כא
קיצור דרך: a25a21
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו
(מהדורות נוספות של דברי הימים א כא)
|
מקביל לשמואל ב כד |
א
וַיַּעֲמֹד שָׂטָן עַל יִשְׂרָאֵל ה' גילגל את הדברים כך ש-, וַיָּסֶת אֶת דָּוִיד לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל.
ב
וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל יוֹאָב וְאֶל שָׂרֵי הָעָם: "לְכוּ סִפְרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן, וְהָבִיאוּ אֵלַי וְאֵדְעָה אֶת מִסְפָּרָם".
ג
וַיֹּאמֶר יוֹאָב: "יוֹסֵף יְהוָה עַל עַמּוֹ כָּהֵם מֵאָה פְעָמִים. הֲלֹא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, כֻּלָּם לַאדֹנִי לַעֲבָדִים, לָמָּה יְבַקֵּשׁ זֹאת אֲדֹנִי? לָמָּה יִהְיֶה לְאַשְׁמָה לְיִשְׂרָאֵל?".
ד
וּדְבַר הַמֶּלֶךְ חָזַק עַל יוֹאָב, וַיֵּצֵא יוֹאָב וַיִּתְהַלֵּךְ בְּכָל יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹא יְרוּשָׁלָ͏ִם.
ה
וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת מִסְפַּר מִפְקַד הָעָם אֶל דָּוִיד, וַיְהִי כָל יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף 1,100,000 (ובשמואל 800,000 - חז"ל מסבירים את ההבדל באנשי מילואים ששירתו חודש בשנה) אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב, וִיהוּדָה אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף 470,000 (ובשמואל 500,000 - חז"ל מסבירים שכאן לא מנה את אנשי ירושלים) אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב.
ו
וְלֵוִי אין למנותם - ר' במדבר א מט וּבִנְיָמִן אולי הם לא הסכימו שימנו אותם לֹא פָקַד בְּתוֹכָם, כִּי נִתְעַב דְּבַר הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב בעיני יואב, ולכן אם היה לו תירוץ (כגון שבינימין לא שיתפו פעולה) הוא לא מנה אותם.
ז
וַיֵּרַע בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים עַל הַדָּבָר הַזֶּה, וַיַּךְ אֶת יִשְׂרָאֵל.
{פ}
ח
וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל הָאֱלֹהִים: "חָטָאתִי מְאֹד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְעַתָּה הַעֲבֶר נָא אֶת עֲווֹן עַבְדְּךָ כִּי נִסְכַּלְתִּי מְאֹד".
{פ}
ט
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל גָּד חֹזֵה דָוִיד לֵאמֹר:
י
לֵךְ וְדִבַּרְתָּ אֶל דָּוִיד לֵאמֹר: "כֹּה אָמַר יְהוָה: שָׁלוֹשׁ אֲנִי נֹטֶה עָלֶיךָ - בְּחַר לְךָ אַחַת מֵהֵנָּה וְאֶעֱשֶׂה לָּךְ".
יא
וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִיד, וַיֹּאמֶר לוֹ: "כֹּה אָמַר יְהוָה: קַבֶּל לָךְ קבל עליך את אחד מהעונשים.
יב
אִם שָׁלוֹשׁ שָׁנִים רָעָב, וְאִם שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים נִסְפֶּה יכלה, ימות מִפְּנֵי צָרֶיךָ וְחֶרֶב אוֹיְבֶךָ לְמַשֶּׂגֶת תשיג אותך (ירדפו אחריך ויתפסוך, וְאִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים חֶרֶב יְהוָה וְדֶבֶר בָּאָרֶץ וּמַלְאַךְ יְהוָה מַשְׁחִית בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל. וְעַתָּה רְאֵה מָה אָשִׁיב אֶת שֹׁלְחִי דָּבָר".
{פ}
יג
וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל גָּד: "צַר לִי מְאֹד, אֶפְּלָה נָּא בְיַד יְהוָה כִּי רַבִּים רַחֲמָיו מְאֹד, וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּל.
יד
וַיִּתֵּן יְהוָה דֶּבֶר בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּפֹּל מִיִּשְׂרָאֵל שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ.
טו
וַיִּשְׁלַח הָאֱלֹהִים מַלְאָךְ לִירוּשָׁלַ͏ִם לְהַשְׁחִיתָהּ, וּכְהַשְׁחִית כשתחיל להורגם רָאָה את תפילתם יְהוָה וַיִּנָּחֶם עַל הָרָעָה, וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית "רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ", וּמַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד עִם גֹּרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי.
{ס}
טז
וַיִּשָּׂא דָוִיד אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם, וַיִּפֹּל דָּוִיד וְהַזְּקֵנִים מְכֻסִּים בַּשַּׂקִּים עַל פְּנֵיהֶם.
יז
וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל הָאֱלֹהִים: "הֲלֹא אֲנִי אָמַרְתִּי לִמְנוֹת בָּעָם, וַאֲנִי הוּא אֲשֶׁר חָטָאתִי וְהָרֵעַ הֲרֵעוֹתִי, וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ? יְהוָה אֱלֹהַי, תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי וּבְבֵית אָבִי, וּבְעַמְּךָ לֹא לְמַגֵּפָה".
{ס}
יח
וּמַלְאַךְ יְהוָה אָמַר אֶל גָּד לֵאמֹר לְדָוִיד כִּי יַעֲלֶה דָוִיד לְהָקִים מִזְבֵּחַ לַיהוָה בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבֻסִי.
יט
וַיַּעַל דָּוִיד בִּדְבַר גָּד אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּשֵׁם יְהוָה.
כ
וַיָּשָׁב אָרְנָן וַיַּרְא אֶת הַמַּלְאָךְ וְאַרְבַּעַת בָּנָיו עִמּוֹ מִתְחַבְּאִים, וְאָרְנָן דָּשׁ חִטִּים.
כא
וַיָּבֹא דָוִיד עַד אָרְנָן, וַיַּבֵּט אָרְנָן וַיַּרְא אֶת דָּוִיד וַיֵּצֵא מִן הַגֹּרֶן וַיִּשְׁתַּחוּ לְדָוִיד אַפַּיִם אָרְצָה.
כב
וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל אָרְנָן: "תְּנָה לִּי מְקוֹם הַגֹּרֶן וְאֶבְנֶה בּוֹ מִזְבֵּחַ לַיהוָה. בְּכֶסֶף מָלֵא תְּנֵהוּ לִי וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל הָעָם".
כג
וַיֹּאמֶר אָרְנָן אֶל דָּוִיד: "קַח לָךְ וְיַעַשׂ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בְּעֵינָיו. רְאֵה נָתַתִּי הַבָּקָר לָעֹלוֹת וְהַמּוֹרִגִּים לָעֵצִים וְהַחִטִּים לַמִּנְחָה - הַכֹּל נָתָתִּי".
כד
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִיד לְאָרְנָן: "לֹא, כִּי קָנֹה אֶקְנֶה בְּכֶסֶף מָלֵא, כִּי לֹא אֶשָּׂא אֲשֶׁר לְךָ לַיהוָה וְהַעֲלוֹת עוֹלָה חִנָּם שלא שילמתי עליהם".
כה
וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם תמורת השטח, שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת בש"ב כד, כד כתוב "בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים", ומסבירים חז"ל שלקח 50 שקלים מכל אחד מ-12 השבטים, כדי לחזק את אחדות ישראל בהקמת המקדש.
כו
וַיִּבֶן שָׁם דָּוִיד מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים. וַיִּקְרָא אֶל יְהוָה, וַיַּעֲנֵהוּ בָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם עַל מִזְבַּח הָעֹלָה.
{פ}
כז
וַיֹּאמֶר יְהוָה לַמַּלְאָךְ, וַיָּשֶׁב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ.
כח
בָּעֵת הַהִיא בִּרְאוֹת דָּוִיד כִּי עָנָהוּ יְהוָה בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי, וַיִּזְבַּח שָׁם.
כט
וּמִשְׁכַּן יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר וּמִזְבַּח הָעוֹלָה בָּעֵת הַהִיא, בַּבָּמָה בְּגִבְעוֹן.
ל
וְלֹא יָכֹל היה ראוי שדוד יתפלל לעצירת המגיפה בגבעון, אבל הוא לא יכל דָּוִיד לָלֶכֶת לְפָנָיו להראות לפני ה' לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים, כִּי נִבְעַת היה משותק מרוב פחד מִפְּנֵי חֶרֶב מַלְאַךְ יְהוָה.
{ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות