ביאור:יחזקאל ה
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)
א
וְאַתָּה בֶן אָדָם, קַח לְךָ חֶרֶב חַדָּה, תַּעַר הַגַּלָּבִים ותשתמש בה כפי שמשתמשים בסכין של ספרים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ, וְהַעֲבַרְתָּ עַל רֹאשְׁךָ וְעַל זְקָנֶךָ. וְלָקַחְתָּ לְךָ מֹאזְנֵי מִשְׁקָל וְחִלַּקְתָּם:
ב
שְׁלִשִׁית בָּאוּר באש תַּבְעִיר בְּתוֹךְ הָעִיר דגם ירושלים שיחזקאל בנה בפרק הקודם כִּמְלֹאת כאשר תסיים את יְמֵי הַמָּצוֹר תקופת ה"מצור" בה שכבת בלי לזוז אל מול דגם העיר במצור, וְלָקַחְתָּ אֶת הַשְּׁלִשִׁית תַּכֶּה בַחֶרֶב תכה בשערות עם חרב סְבִיבוֹתֶיהָ מסביב לעיר, וְהַשְּׁלִשִׁית תִּזְרֶה תפזר לָרוּחַ וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם חרב האויב תצא מהנדן ותרדוף אחריהם.
ג
וְלָקַחְתָּ מִשָּׁם מהשליש האחרון מְעַט בְּמִסְפָּר שערות מועטות, וְצַרְתָּ תקשור (מלשון צרור) אוֹתָם בִּכְנָפֶיךָ בבגדיך.
ד
וּמֵהֶם עוֹד תִּקָּח, וְהִשְׁלַכְתָּ אוֹתָם אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ, וְשָׂרַפְתָּ אֹתָם בָּאֵשׁ. מִמֶּנּוּ תֵצֵא אֵשׁ אֶל כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כאן נרמז הנמשל (כפי שמפורש בפסוק יב): חלק מתושבי יהודה ימותו במצור ובחורבן העיר, חלקם בסביבותיה, וחלקם יגלו, וגם בגלות ימותו מהם.
{פ}
| המצור הבבלי על ירושלים, איור משנת 1670 |
ה
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה: זֹאת יְרוּשָׁלַ͏ִם בְּתוֹךְ שבתוך הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ, וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת.
ו
וַתֶּמֶר החליפה אֶת מִשְׁפָּטַי לְרִשְׁעָה מִן להרשיע אפילו יותר הַגּוֹיִם, וְאֶת חֻקּוֹתַי מִן הָאֲרָצוֹת החליפה לעשות רע, אפילו יותר מתושבי הארצות אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ. כִּי בְמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְחֻקּוֹתַי לֹא הָלְכוּ בָהֶם.
{ס}
ז
לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: יַעַן הֲמָנְכֶם שהייתם המון נפרד לעצמו מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם - בְּחֻקּוֹתַי לֹא הֲלַכְתֶּם וְאֶת מִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם, וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם.
{ס}
ח
לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הִנְנִי עָלַיִךְ גַּם אָנִי, וְעָשִׂיתִי בְתוֹכֵךְ מִשְׁפָּטִים שפטים, עונשים (השווה לפסוק י) לְעֵינֵי הַגּוֹיִם.
ט
וְעָשִׂיתִי בָךְ אֵת אֲשֶׁר לֹא עָשִׂיתִי, וְאֵת אֲשֶׁר לֹא אֶעֱשֶׂה כָמֹהוּ עוֹד, יַעַן בגלל כָּל תּוֹעֲבֹתָיִךְ.
{ס}
י
לָכֵן אָבוֹת יֹאכְלוּ בָנִים בְּתוֹכֵךְ, וּבָנִים יֹאכְלוּ אֲבוֹתָם, וְעָשִׂיתִי בָךְ שְׁפָטִים עונשים, וְזֵרִיתִי אֶת כָּל שְׁאֵרִיתֵךְ לְכָל רוּחַ.
{פ}
יא
לָכֵן חַי אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם לֹא לשון שבועה: יַעַן בגלל ש- אֶת מִקְדָּשִׁי טִמֵּאת בְּכָל שִׁקּוּצַיִךְ וּבְכָל תּוֹעֲבֹתָיִךְ - וְגַם אז גם אֲנִי אֶגְרַע אכרית וְלֹא תָחוֹס עֵינִי, וְגַם אֲנִי לֹא אֶחְמוֹל.
יב
שְׁלִשִׁתֵיךְ בַּדֶּבֶר במגפות, מרוב הצפיפות ומצב התברואה בעיר הנצורה יָמוּתוּ, וּבָרָעָב יִכְלוּ בְתוֹכֵךְ, וְהַשְּׁלִשִׁית בַּחֶרֶב יִפְּלוּ סְבִיבוֹתָיִךְ, וְהַשְּׁלִישִׁית לְכָל רוּחַ אֱזָרֶה וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם.
יג
וְכָלָה אַפִּי, וַהֲנִחוֹתִי חֲמָתִי אשכך את כעסי בָּם וְהִנֶּחָמְתִּי אתנחם, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי בְּקִנְאָתִי, בְּכַלּוֹתִי חֲמָתִי בָּם.
יד
וְאֶתְּנֵךְ לְחָרְבָּה לחורבן וּלְחֶרְפָּה בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ, לְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר.
טו
וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה אנשים יגדפו (יקללו): 'העיר שלך תהרס כמו ירושלים', מוּסָר אנשים ילמדו מוסר (לקח) ממה שקרה לירושלים כעונש על חטאיה וּמְשַׁמָּה מקור להשתוממות לַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ, בַּעֲשׂוֹתִי בָךְ שְׁפָטִים בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְתֹכְחוֹת חֵמָה. אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי.
טז
בְּשַׁלְּחִי אֶת חִצֵּי הָרָעָב הָרָעִים בָּהֶם בגויים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ, אֲשֶׁר הָיוּ לְמַשְׁחִית החצים שפגעו בהם ישחיתו, אֲשֶׁר ואת אותם חצים אֲשַׁלַּח אוֹתָם לְשַׁחֶתְכֶם. וְרָעָב אֹסֵף עֲלֵיכֶם אוסיף, אחזק את הרעב עליכם, יותר מאשר לַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ וְשָׁבַרְתִּי לָכֶם מַטֵּה לָחֶם.
יז
וְשִׁלַּחְתִּי עֲלֵיכֶם רָעָב וְחַיָּה רָעָה, וְשִׁכְּלֻךְ ימיתו את בניך, וְדֶבֶר וָדָם יַעֲבָר בָּךְ, וְחֶרֶב אָבִיא עָלַיִךְ. אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי.
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
