רש"י על דברים לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"האזינו השמים" - שאני מתרה בהם בישראל ותהיו אתם עדים בדבר שכך אמרתי להם שאתם תהיו עדים וכן ותשמע הארץ ולמה העיד בהם שמים וארץ אמר משה אני בשר ודם למחר אני מת אם יאמרו ישראל לא קבלנו עלינו הברית מי בא ומכחישם לפיכך העיד בהם שמים וארץ עדים שהם קיימים לעולם ועוד שאם יזכו יבואו העדים ויתנו שכרם הגפן תתן פריה והארץ תתן יבולה והשמים יתנו טלם ואם יתחייבו תהיה בהם יד העדים תחלה ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואח"כ ואבדתם מהרה על ידי העובדי כוכבים

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יערוף כמטר לקחי" - זו היא העדות שתעידו שאני אומר בפניכם תורה שנתתי לישראל שהוא חיים לעולם כמטר הזה שהוא חיים לעולם כאשר יערפו השמים טל ומטר

"יערוף" - לשון יטיף וכן ירעפו דשן יערפו טל

"תזל כטל" - שהכל שמחים בו לפי שהמטר יש בו עצבים לבריות (ס"א יש עצבים בו) כגון הולכי דרכים ומי שהיה בורו מלא יין

"כשעירים" - לשון רוח סערה כתרגומו כרוחי מטרא מה הרוחות הללו מחזיקין את העשבים ומגדלין אותם אף ד"ת מגדלין את לומדיהן

"וכרביבים" - טיפי מטר ונ"ל ע"ש שיורה כחץ נקרא רביב כמד"א רובה קשת

"דשא" - ארברי"ץ (גראזגוויכס) עטיפת הארץ מכוסה בירק

"עשב" - קלח אחד קרוי עשב וכל מין ומין לעצמו קרוי עשב

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי שם ה' אקרא" - הרי כי משמש בלשון כאשר כמו כי תבואו אל הארץ כשאקרא ואזכור שם ה' אתם הבו גודל לאלהינו וברכו שמו מכאן אמרו שעונין ברוך שם כבוד מלכותו אחר ברכה שבמקדש

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הצור תמים פעלו" - אע"פ שהוא חזק כשמביא פורענות על עוברי רצונו לא בשטף הוא מביא כי אם בדין כי תמים פעלו

"אל אמונה" - לשלם לצדיקים צדקתם לעוה"ב ואע"פ שמאחר את תגמולם סופו לאמן את דבריו

"ואין עול" - אף לרשעים משלם שכר צדקתם בעוה"ז

"צדיק וישר הוא" - הכל מצדיקים עליהם את דינו וכך ראוי וישר להם צדיק מפי הבריות וישר הוא וראוי להצדיקו

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שחת לו וגו'" - כתרגומו חבילו להון ולא ליה

"בניו מומם" - בניו היו והשחתה שהשחיתו היא מומם

"בניו מומם" - מומם של בניו היה ולא מומו

"דור עקש" - עקום ומעוקל כמו ואת כל הישרה יעקשו ובלשון משנה חולדה ששיניה עקומות ועקושות

"ופתלתול" - אנטורט"לייש (פערדרעהט פערוויקקעלט) כפתיל הזה שגודלין אותו ומקיפין אותו סביבות הגדיל

"פתלתל" - מן התיבות הכפולות כמו ירקרק אדמדם סחרחר סגלגל

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הלה' תגמלו זאת" - לשון תימה וכי לפניו אתם מעציבין שיש בידו ליפרע מכם ושהיטיב לכם בכל הטובות

"עם נבל" - ששכחו את העשוי להם

"ולא חכם" - להבין את הנולדות שיש בידו להיטיב ולהרע

"הלוא הוא אביך קנך" - שקנאך שקננך בקן הסלעים ובארץ חזקה שתקנך בכל מיני תקנה

"הוא עשך" - אומה באומות

"ויכוננך" - אחרי כן בכל מיני בסיס וכן מכם כהנים מכם נביאים ומכם מלכים כרך שהכל תלוי בו

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זכור ימות עולם" - מה עשה בראשונים שהכעיסו לפניו

"בינו שנות דור ודור" - דור אנוש שהציף עליהם מי אוקינוס ודור המבול ששטפם ד"א לא נתתם לבבכם על שעבר בינו שנות דור ודור להכיר להבא שיש בידו להיטיב לכם ולהנחיל לכם ימות המשיח והעולם הבא

"שאל אביך" - אלו הנביאים שנקראו אבות כמו שנאמר באליהו אבי אבי רכב ישראל

"זקניך" - אלו החכמים

"ויאמרו לך" - הראשונות

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בהנחל עליון גוים" - כשהנחיל הקב"ה למכעיסיו את חלק נחלתם הציפם ושטפם

"בהפרידו בני אדם" - כשהפיץ דור הפלגה היה בידו להעבירם מן העולם ולא עשה כן אלא יצב גבולות עמים קיימם ולא אבדם

"למספר בני ישראל" - בשביל מספר בני ישראל שעתידין לצאת מבני שם ולמספר שבעים נפש של בני ישראל שירדו למצרים הציב גבולות עמים שבעים לשון

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי חלק ה' עמו" - למה כל זאת לפי שהיה חלקו כבוש ביניהם ועתיד לצאת ומי הוא חלקו עמו ומי הוא עמו יעקב חבל נחלתו והוא השלישי באבות המשולש בג' זכיות זכות אבי אביו וזכות אביו וזכותו הרי ג' כחבל הזה שהוא עשוי בג' גדילים והוא ובניו היו לו לנחלה ולא ישמעאל בן אברהם ולא עשו בנו של יצחק

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ימצאהו בארץ מדבר" - אותם מצא לו נאמנים בארץ המדבר שקבלו עליהם תורתו ומלכותו ועולו מה שלא עשו ישמעאל ויושבי הר שעיר שנאמר וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן

"ובתהו ילל ישמן" - ארץ ציה ושממה מקום יללת תנינים ובנות יענה אף שם נמשכו אחר האמונה ולא אמרו למשה היאך נצא למדברות מקום ציה ושממה כענין שנאמר לכתך אחרי במדבר

"יסבבנהו" - שם סבבם והקיפם בעננים וסבבם בדגלים לארבע רוחות וסבבן בתחתית ההר שכפהו עליהם כגיגית

"יבוננהו" - שם בתורה ובינה

"יצרנהו" - מנחש שרף ועקרב ומן העובדי כוכבים

"כאישון עינו" - הוא השחור שבעין שהמאור יוצא הימנו ואונקלוס תרגם ימצאהו יספיקהו כל צרכו במדבר כמו ומצא להם לא ימצא לנו ההר

"יסבבנהו" - אשרינון סחור סחור לשכינתיה אהל מועד באמצע וד' דגלים לד' רוחות

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כנשר יעיר קנו" - נהגם ברחמים ובחמלה כנשר הזה רחמני על בניו ואינו נכנס לקנו פתאום עד שהוא מקשקש ומטרף על בניו בכנפיו בין אילן לאילן בין שוכה לחברתה כדי שיעורו בניו ויהא בהן כח לקבלו

"יעיר קנו" - יעורר בניו

"על גוזליו ירחף" - אינו מכביד עצמו עליהם אלא מחופף נוגע ואינו נוגע אף הקב"ה שדי לא מצאנוהו שגיא כח כשבא ליתן תורה לא נגלה עליהם מרוח אחת אלא מד' רוחות שנאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבות קדש אלוה מתימן יבא זו רוח רביעית

"יפרוש כנפיו יקחהו" - כשבא ליטלן ממקום למקום אינו נוטלן ברגליו כשאר עופות לפי ששאר עופות יראים מן הנשר שהוא מגביה לעוף ופורח עליהם לפיכך נושאן ברגליו מפני הנשר אבל הנשר אינו ירא אלא מן החץ לפיכך נושאן על כנפיו אומר מוטב שיכנס החץ בי ולא יכנס בבני אף הקב"ה ואשא אתכם על כנפי נשרים כשנסעו מצרים אחריהם והשיגום על הים היו זורקים בהם חצים ואבני בליסטראות מיד ויסע מלאך האלהים וגו' ויבא בין מחנה מצרים וגו'

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ה' בדד" - ה' בדד ובטח נהגם במדבר "ואין עמו אל נכר" - לא היה כח באחד מכל אלהי העובדי כוכבים להראות כחו ולהלחם עמהם ורבותינו דרשוהו על העתיד וכן תרגם אונקלוס ואני אומר דברי תוכחה הם להעיד השמים והארץ ותהא השירה להם לעד שסופן לבגוד ולא יזכרו הראשונות שעשה להם ולא הנולדות שהוא עתיד לעשות להם לפיכך צריך ליישב הדבר לכאן ולכאן וכל הענין מוסב על זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור כן עשה להם וכן עתיד לעשות כל זה היה להם לזכור

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ירכבהו על במותי ארץ" - כל המקרא כתרגומו

"ירכבהו וגו'" - ע"ש שא"י גבוה מכל הארצות

"ויאכל תנובות שדי" - אלו פירות א"י שקלים לנוב ולהתבשל מכל פירות הארצות

"וינקהו דבש מסלע" - מעשה באחד שאמר לבנו בסיכני הבא לי קציעות מן החבית הלך ומצא הדבש צף על פיה אמר לו זו של דבש הוא א"ל השקע ידך לתוכה ואתה מעלה קציעות מתוכה

"ושמן מחלמיש צור" - אלו זיתים של גוש חלב

"במותי ארץ" - לשון גובה

"שדי" - לשון שדה

"חלמיש צור" - תקפו וחזקו של סלע כשאינו דבוק לתיבה שלאחריו נקוד חלמיש וכשהוא דבוק נקוד חלמיש

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חמאת בקר וחלב צאן" - זה היה בימי שלמה שנאמר עשרה בקר בריאים ועשרים בקר רעי ומאה צאן

"עם חלב כרים" - זה היה בימי עשרת השבטים שנאמר ואוכלים כרים מצאן

"חלב כליות חטה" - זה היה בימי שלמה שנאמר ויהי לחם שלמה וגו'

"ודם ענב תשתה חמר" - בימי עשרת השבטים השותים במזרקי יין

"חמאת בקר" - הוא שומן הנקלט מע"ג החלב

"וחלב צאן" - חלב של צאן וכשהוא דבוק נקוד חלב כמו בחלב אמו

"כרים" - כבשים

"ואילים" - כמשמעו בני בשן

"כליות חטה" - חטים שמנים כחלב כליות וגסין ככוליא

"ודם ענב" - היה שותה טוב (צ"ל ענב) וטעם יין חשוב

"חמר" - יין בלשון ארמי חמר אין זה שם דבר אלא לשון משובח בטעם ווינו"ש (בלע"ז וויינוג) ועוד יש לפרש שני מקראות הללו אחר תרגום של אונקלוס אשרינון על תוקפי ארעא וכו'

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עבית" - לשון עובי

"כשית" - כמו כסית לשון כי כסה פניו בחלבו כאדם ששמן מבפנים וכסליו נכפלים מבחוץ וכה"א ויעש פימה עלי כסל

"כשית" - יש לשון קל בלשון כסוי כמו וכוסה קלון ערום ואם כתב כסית דגש היה נשמע כסית את אחרים כמו כי כסה פניו

"וינבל צור ישעתו" - גנהו ובזהו כמו שנאמר אחוריהם אל היכל ה' וגו' אין נבול גדול מזה

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יקנאהו" - הבעירו חמתו וקנאתו "בתועבות" - במעשים תעובים כגון משכב זכור וכשפים שנאמר בהם תועבה

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא אלה" - כתרגומו דלית בהון צרוך אילו היה בהם צרוך לא היתה קנאה כפולה כמו עכשיו

"חדשים מקרוב באו" - אפילו העובדי כוכבים לא היו רגילים בהם עובד כוכבים שהיה רואה אותם היה אומר זה צלם יהודי

"לא שערום אבותיכם" - לא יראו מהם לא עמדה שערתם מפניהם דרך שערות האדם לעמוד מחמת יראה כך נדרש בספרי ויש לפרש עוד שערום לשון ושעירים ירקדו שם שעירים הם שדים לא עשו אבותיכם שעירים הללו

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תשי" - תשכח ור"ד כשבא להיטיב לכם אתם מכעיסין לפניו ומתישים כחו מלהיטיב לכם "אל מחוללך" - מוציאך מרחם לשום יחולל אילות חיל כיולדה

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מה אחריתם" - מה תעלה בהם בסופם

"כי דור תהפוכות המה" - מהפכין רצונו לכעס

"לא אמון בם" - אין גדולי נכרים בהם כי הוריתים דרך טובה וסרו ממנה

"אמון" - לשון ויהי אומן נודר"טורה (בלע"ז ערציהען ערנעהרן) ד"א אמון לשון אמונה כתרגומו אמרו בסיני נעשה ונשמע ולשעה קלה בטלו הבטחתם ועשו העגל

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קנאוני" - הבעירו חמתי

"בלא אל" - בדבר שאינו אלוה

"בלא עם" - באומה שאין לה שם כמו שנאמר הן ארץ כשדים זה העם לא היה ובעשו הוא אומר בזוי אתה מאד

"בגוי נבל אכעיסם" - אלו הכופרים וכה"א אמר נבל בלבו אין אלהים

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קדחה" - בערה

"ותיקד" - בכם עד היסוד

"ותאכל ארץ ויבולה" - ארצכם ויבולה

"ותלהט" - ירושלים המיוסדת על ההרים שנאמר ירושלים הרים סביב לה

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אספה עלימו רעות" - אחבר רעה על רעה ל' ספו שנה על שנה ספות הרוה עולותיכם ספו על זבחיכם ד"א אספה אכלה כמו פן תספה "חצי אכלה בם" - כל חצי אשלים בהם וקללה זו לפי הפורענות לברכה היא חצי כלים והם אינם כלים

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מזי רעב" - א"ת נפיחי כפן ואין לי עד מוכיח עליו ומשמו של רבי משה הדרשן מטילוש"א שמעתי שעירי רעב אדם כחוש מגדל שער על בשרו

"מזי" - ל' ארמי שער מזיא דהוה מהפך במזיא

"ולחומי רשף" - השדים נלחמו בהם שנאמר ובני רשף יגביהו עוף והם שדים

"וקטב מרירי" - וכריתות שד ששמו מרירי

"קטב" - כריתה כמו אהי קטבך שאול

"ושן בהמות" - מעשה היה והיו הרחלים נושכין וממיתין

"חמת זוחלי עפר" - ארס נחשים המהלכים על גחונם על העפר כמים הזוחלים על הארץ זחילה לשון מרוצת המים על העפר וכן כל מרוצת דבר המשפשף על העפר והולך

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מחוץ תשכל חרב" - מחוץ לעיר תשכלם חרב גייסות

"ומחדרים אימה" - כשבורח ונמלט מן החרב חדרי לבו נוקפים עליו מחמת אימה והוא מת והולך בה ד"א ומחדרים אימה בבית תהיה אימת דבר כמה שנאמר כי עלה מות בחלונינו וכן ת"א ד"א מחוץ תשכל חרב על מה שעשו בחוצות שנאמר ומספר חוצות ירושלים שמתם מזבחות לבושת

"ומחדרים אימה" - על מה שעשו בחדרי חדרים שנאמר אשר זקני ישראל עושים איש בחדרי משכיתו

פסוק כו

לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אמרתי אפאיהם" - אמרתי בלבי אפאה אותם ויש לפרש אפאיהם אשיתם פאה להשליכם מעלי הפקר ודוגמתו מצינו בעזרא ותתן להם ממלכות ועממים ותחלקם לפאה להפקר וכן חברו מנחם ויש פותרים אותו כתרגומו יחול רוגזי עליהון ולא יתכן שא"כ הו"ל לכתוב אאפאיהם אחת לשמוש ואחת ליסוד כמו אאזרך אאמצכם במו פי והא' התיכונה אינה ראויה בו כלל ואונקלוס תרגם אחר לשון הברייתא השנויה בספרי החולקת תיבה זו לג' תיבות אמרתי אף אי הם אמרתי באפי אתנם כאילו אינם שיאמרו רואיהם עליהם איה הם

פסוק כז

לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לולי כעס אויב אגור" - אם לא שכעס אויב כנוס עליהם להשחיתם ואם יוכל להם וישחיתם יתלה הגדולה בו ובאלהיו ולא יתלה הגדולה בי וזהו שנאמר פן ינכרו צרימו ינכרו הדבר לתלות גבורתו בעבודת כוכבים שאין הגדולה שלו

פסוק כח

לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי" - אותו גוי "אובד עצות המה ואין בהם תבונה" - שאילו היו חכמים ישכילו זאת איכה ירדוף וגו'

פסוק כט

לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יבינו לאחריתם" - יתנו לב להתבונן לסוף פורענותם של ישראל

פסוק ל

לפירוש "פסוק ל" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"איכה ירדוף אחד" - ממנו אלף מישראל "אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם" - מכרם ומסרם בידנו דליבר"ר בלע"ז (איבערגעבען)

פסוק לא

לפירוש "פסוק לא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי לא כצורנו צורם" - כל זה היה להם לאויבים להבין שהשם הסגירם ולא להם ולאלהיהם הנצחון שהרי עד הנה לא יוכלו כלום אלהיהם כנגד צורנו כי לא כסלענו סלעם כל צור שבמקרא לשון סלע "ואויבינו פלילים" - ועכשיו אויבינו שופטים אותנו שהרי צורנו מכרנו להם (ס"א הרי שצורנו מכרנו להם)

פסוק לב

לפירוש "פסוק לב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי מגפן סדום גפנם" - מוסב למעלה אמרתי בלבי אפאיהם אשבית זכרם לפי שמעשיהם מעשה סדום ועמורה

"שדמות" - שדה תבואה כמו ושדמות לא עשה אוכל בשדמות קדרון

"ענבי רוש" - עשב מר

"אשכלות מרורות למו" - משקה מר ראוי להם לפי מעשיהם פורענותם וכן תרגם אונקלוס ותושלמת עובדיהון כמררותהון

"כי מגפן סדום גפנם" - של העובדי כוכבים

"ומשדמות עמורה וגו'" - ולא ישימו לבם לתלות הגדולה בי

"ענבמו ענבי רוש" - הוא שאמר לולי כעס אויב אגור על ישראל להרעילם ולהמרירם לפיכך אשכלות מרורות למו להלעיט אותם על מה שעשו לבניו

פסוק לג

לפירוש "פסוק לג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חמת תנינם יינם" - כתרגומו הא כמרת תניניא כס פורענותהון הנה כמרירות נחשים כוס משתה פורענותם

"וראש פתנים" - כוסס שהוא אכזר לנשוך אויב אכזרי יבא ויפרע מהם

"חמת תנינים יינם" - מוכן להשקותם על מה שעושין להם

פסוק לד

לפירוש "פסוק לד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הלא הוא כמוס עמדי" - כתרגומו כסבורים הם ששכחתי מעשיהם כולם גנוזים ושמורים לפני

"הלא הוא" - פרי גפנם ותבואת שדמותם כמוס עמדי

"כמוס עמדי" - אותו הכוס שנאמר כי כוס ביד ה' וגו'

פסוק לה

לפירוש "פסוק לה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לי נקם ושלם" - עמי נכון ומזומן פורענות נקם וישלם להם כמעשיהם הנקם ישלם להם גמולם וי"מ ושלם שם דבר כמו ושלום והוא מגזרת והדבר אין בהם כמו והדבור ואימתי אשלם להם

"לעת תמוט רגלם" - כשתתום זכות אבותם שהם סמוכים עליו

"כי קרוב יום אידם" - כשארצה להביא עליהם יום איד קרוב ומזומן לפני להביא ע"י שלוחים הרבה

"וחש עתדות למו" - ומהר יבאו העתידות להם

"וחש" - כמו ימהר יחישה עד כאן העיד עליהם משה דברי תוכחה להיות השירה הזאת לעד כשתבא עליהם הפורענות ידעו שאני הודעתים מראש מכאן ואילך העיד עליהם דברי תנחומין שיבאו עליהם ככלות הפורענות ככל אשר אמר למעלה והיה כי יבואו עליך וגו' הברכה והקללה וגו' ושב ה' אלהיך את שבותך וגו'

"לעת תמוט רגלם" - כענין שנאמר תרמסנה רגל

פסוק לו

לפירוש "פסוק לו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי ידין ה' עמו" - כשישפוט אותם ביסורין הללו האמורים עליהם כמו כי בם ידין עמים (ייסר עמים) כי זה אינו משמש בלשון דהא לתת טעם לדברים של מעלה אלא לשון תחלת דבור כמו כי תבאו אל הארץ כשיבאו עליהם משפטים הללו ויתנחם הקב"ה על עבדיו לשוב ולרחם עליהם

"יתנחם" - לשון הפך מחשבה להיטיב או להרע

"כי יראה כי אזלת יד" - (כשיראה כי אזלת) יד האויב הולכת וחוזקת מאד עליהם ואפס בהם עצור ועזוב

"עצור" - נושע ע"י עוצר ומושל שיעצור בהם

"עזוב" - ע"י עוזב עוצר הוא המושל העוצר בעם שלא ילכו מפוזרים בצאתם לצבא על האויב בלשון לע"ז מיינטי"ט (שטארק אופהאלטין)

"עצור" - הוא הנושע במעצור המושל

"עזוב" - מחוזק כמו ויעזבו את ירושלים עד החומה איך לא עוזבה עיר תהלה

"כי ידין ה' עמו" - בלשון זה משמש כי ידין בלשון דהא ואין ידין לשון יסורין אלא כמו כי יריב את ריבם מיד עושקיהם כי יראה כי אזלת יד וגו'

פסוק לז

לפירוש "פסוק לז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואמר" - הקב"ה עליהם

"אי אלהימו" - עבודת כוכבים שעבדו

"צור חסיו בו" - הסלע שהיו מתכסין בו מפני החמה והצנה כלומר שהיו בטוחין בו להגן עליהם מן הרעה

"ואמר אי אלהימו" - והאויב יאמר אי אלהימו של ישראל כמו שאמר טיטוס הרשע כשגידר את הפרוכת כענין שנאמר ותרא אויבתי ותכסה בושה האומרה אלי איו ה' אלהיך

פסוק לח

לפירוש "פסוק לח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר חלב זבחימו" - היו אותן אלהות אוכלים שהיו מקריבים לפניהם ושותין יין נסיכם "יהי עליכם סתרה" - אותו הצור יהיה לכם מחסה ומסתור

פסוק לט

לפירוש "פסוק לט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ראו עתה" - הבינו מן הפורעניות שהבאתי עליכם ואין לכם מושיע ומן התשועה שאושיעכם ואין מוחה בידי

"אני אני הוא" - אני להשפיל ואני להרים

"ואין אלהים עמדי" - עומד כנגדי למחות

"עמדי" - דוגמתי וכמוני

"ואין מידי מציל" - הפושעים בי

"ראו עתה כי אני וגו'" - אז יגלה הקב"ה ישועתו ויאמר ראו עתה כי אני אני הוא מאתי באת עליהם הרעה ומאתי תבא עליהם הטובה

"ואין מידי מציל" - מי שיציל אתכם מן הרעה אשר אביא עליכם

פסוק מ

לפירוש "פסוק מ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי אשא אל שמים ידי" - כי בחרון אפי אשא ידי אל עצמי בשבועה

"ואמרתי חי אנכי" - לשון שבועה הוא אני נשבע חי אנכי

"כי אשא אל שמים ידי" - כמו כי נשאתי תמיד אני משרה מקום שכינתי בשמים כתרגומו אפילו חלש למעלה וגבור למטה אימת העליון על התחתון וכ"ש שגבור מלמעלה וחלש מלמטה

"ידי" - מקום שכינתי כמו איש על ידו והיה בידי להפרע מכם אבל אמרתי שחי אנכי לעולם איני ממהר לפרוע לפי שיש לי שהות בדבר כי אני חי לעולם ובדורות אחרונים אני נפרע מהם והיכולת בידי ליפרע מן המתים ומן החיים מלך בו"ד שהוא הולך למות ממהר נקמתו ליפרע בחייו כי שמא ימות הוא או אויבו ונמצא שלא ראה נקמתו ממנו אבל אני חי לעולם ואם ימותו הם ואיני נפרע בחייהם אפרע במותם

פסוק מא

לפירוש "פסוק מא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אם שנותי ברק חרבי" - אם אשנן את להב חרבי כמו למען היות לה ברק פלנדו"ר (גלאנץ)

"ותאחז במשפט ידי" - להניח מדת רחמים באויבי שהרעו לכם אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה ד"א ותאחז ידי את מדת המשפט להחזיק בה לנקום נקם

"אשיב נקם וגו'" - למדו רבותינו באגדה מתוך לשון המקרא שאמר ותאחז במשפט ידי לא כמדת ב"ו מדת הקב"ה מדת ב"ו זורק חץ ואינו יכול להשיבו והקב"ה זורק חציו ויש בידו להשיבם כאילו אוחזן בידו שהרי ברק הוא חצו שנאמר כאן ברק חרבי ותאחז במשפט ידי והמשפט הזה לשון פורעניות הוא בלע"ז יושטיצ"א (לויט געזטעץ בעשטראפען)

"אם שנותי ברק חרבי" - הרבה אם יש שאינם תלויים כשאשנן ברק חרבי ותאחז במשפט ידי כו' כמו שפירשתי למעלה

פסוק מב

לפירוש "פסוק מב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשכיר חצי מדם" - האויב

"וחרבי תאכל בשר" - בשרם

"מדם חלל ושביה" - זאת תהיה להם מעון דם חללי (ס"א חללי דם) ישראל ושביה ששבו מהם

"מראש פרעות אויב" - מפשע תחלת פרצות האויב כי כשהקב"ה היה נפרע מהעובדי כוכבים היה פוקד עליהם עונם ועונות אבותיהם מראשית פרצה שפרצו בישראל

פסוק מג

לפירוש "פסוק מג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הרנינו גוים עמו" - לאותו הזמן ישבחו העובדי כוכבים (האומות) את ישראל ראו מה שבחה של אומה זו שדבקו בהקב"ה בכל התלאות שעברו עליהם ולא עזבוהו יודעים היו בטובו ובשבחו

"כי דם עבדיו יקום" - שפיכות דמיהם כמשמעו

"ונקם ישיב לצריו" - על הגזל ועל החמס כענין שנא' מצרים לשמה תהיה ואדום למדבר שממה מחמס בני יהודה ואומר מחמס אחיך יעקב וגו'

"וכפר אדמתו עמו" - ויפייס אדמתו ועמו על הצרות שעברו עליהם שעשה להם האויב וכפר לשון רצוי ופיוס כמו אכפרה פניו אנחיניה לרוגזיה

"וכפר אדמתו" - ומה היא אדמתו עמו כשעמו מתנחמים ארצו מתנחמת וכה"א רצית ה' ארצך במה רצית ארצך שבת שבות יעקב בפנים אחרים היא נדרשת בספרי ונחלקו בה ר' יהודה ור' נחמיה ר"י דורש כולה כנגד ישראל ור"נ דורש את כולה כנגד העובדי כוכבים ר"י דורשה כלפי ישראל אמרתי אפאיהם כמו שפירשתי עד ולא ה' פעל כל זאת כי גוי אובד עצות המה אבדו תורתי שהיא להם עצה נכונה ואין בהם תבונה להתבונן איכה ירדוף אחד מן האומות אלף מהם אם לא כי צורם מכרם כי לא כצורנו צורם הכל כמו שפירשתי עד תכליתו ר"נ דורשה כלפי העובדי כוכבים כי גוי אובד עצות המה כמו שפירשתי תחלה עד ואויבינו פלילים

פסוק מד

לפירוש "פסוק מד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוא והושע בן נון" - שבת של דיוזגי היתה ניטלה רשות מזה וניתנה לזה העמיד לו משה מתורגמן ליהושוע שיהא דורש בחייו כדי שלא יאמרו ישראל בחיי רבך לא היה לך להרים ראש ולמה קוראהו כאן הושע לאמר שלא זחה דעתו עליו שאע"פ שניתנה לו גדולה השפיל עצמו כאשר מתחלתו

פסוק מו

לפירוש "פסוק מו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שימו לבבכם" - צריך אדם שיהיו עיניו ואזניו ולבו מכוונים לד"ת וכה"א בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך וגו' והרי דברים ק"ו ומה תבנית הבית שהוא נראה לעינים ונמדד בקנה צריך אדם שיהיו עיניו ואזניו ולבו מכוון להבין ד"ת שהן כהררין התלוין בשערה עאכ"ו

פסוק מז

לפירוש "פסוק מז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי לא דבר רק הוא מכם" - לא לחנם אתם יגעים בה כי הרבה שכר תלוי בה כי היא חייכם ד"א אין לך דבר ריקן בתורה שאם תדרשנו שאין בו מתן שכר תדע לך שכן אמרו חכמים ואחות לוטן תמנע ותמנע היתה פילגש וגו' לפי שאמרה איני כדאי להיות לו לאשה הלואי ואהיה פילגשו וכל כך למה להודיע שבחו של אברהם שהיו שלטונים ומלכים מתאוים לידבק בזרעו

פסוק מח

לפירוש "פסוק מח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה" - בג' מקומות נאמר בעצם היום הזה נאמר בנח בעצם היום הזה בא נח וגו' במראית אורו של יום לפי שהיו בני דורו אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו ליכנס בתיבה ולא עוד אלא אנו נוטלין כשילין וקרדומות ומבקעין את התיבה אמר הקב"ה הריני מכניסו בחצי היום וכל מי שיש בידו כח למחות יבא וימחה במצרים נאמר בעצם היום הזה הוציא ה' לפי שהיו מצריים אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בהם אין אנו מניחין אותן לצאת ולא עוד אלא אנו נוטלין סייפות וכלי זיין והורגין להם אמר הקב"ה הריני מוציאן בחצי היום וכל מי שיש בו כח למחות יבא וימחה אף כאן במיתתו של משה נאמר בעצם היום הזה לפי שהיו ישראל אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו אדם שהוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו והעלה לנו את הבאר ונתן לנו את התורה אין אנו מניחין אותו אמר הקב"ה הריני מכניסו בחצי היום וכו'

פסוק נ

לפירוש "פסוק נ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כאשר מת אהרן אחיך" - באותה מיתה שראיתה וחמדת אותה שהפשיט משה את אהרן בגד ראשון והלבישו לאלעזר וכן שני וכן שלישי וראה בנו בכבודו א"ל משה אהרן אחי עלה למטה ועלה פשוט ידך ופשט פשוט רגליך ופשט עצום עיניך ועצם קמוץ פיך וקמץ והלך לו אמר משה אשרי מי שמת במיתה זו

פסוק נא

לפירוש "פסוק נא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על אשר מעלתם בי" - גרמתם למעול בי "על אשר לא קדשתם אותי" - גרמתם לי שלא אתקדש אמרתי לכם ודברתם אל הסלע והם הכוהו והוצרכו להכותו פעמים ואילו דברו עמו ונתן מימיו בלא הכאה היה מתקדש שם שמים שהיו ישראל אומרים ומה הסלע הזה שאינו לשכר ולא לפורענות אם זכה אין לו מתן שכר ואם חטא אינו לוקה כך מקיים מצות בוראו אנו לא כ"ש

פסוק נב

לפירוש "פסוק נב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי מנגד" - מרחוק

"תראה וגו'" - כי אם לא תראנה עכשיו לא תראנה עוד בחייך

"ושמה לא תבוא" - כי ידעתי כי חביבה היא לך ע"כ אני אומר לך עלה וראה חסלת פרשת האזינו