קטגוריה:יונה ג ז
נוסח המקרא
ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו
וַיַּזְעֵק וַיֹּאמֶר בְּנִינְוֵה מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וּגְדֹלָיו לֵאמֹר הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה הַבָּקָר וְהַצֹּאן אַל יִטְעֲמוּ מְאוּמָה אַל יִרְעוּ וּמַיִם אַל יִשְׁתּוּ.
וַיַּזְעֵ֗ק וַיֹּ֙אמֶר֙ בְּנִֽינְוֵ֔ה מִטַּ֧עַם הַמֶּ֛לֶךְ וּגְדֹלָ֖יו לֵאמֹ֑ר הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה הַבָּקָ֣ר וְהַצֹּ֗אן אַֽל־יִטְעֲמוּ֙ מְא֔וּמָה אַ֨ל־יִרְע֔וּ וּמַ֖יִם אַל־יִשְׁתּֽוּ׃
וַ/יַּזְעֵ֗ק וַ/יֹּ֙אמֶר֙ בְּ/נִֽינְוֵ֔ה מִ/טַּ֧עַם הַ/מֶּ֛לֶךְ וּ/גְדֹלָ֖י/ו לֵ/אמֹ֑ר הָ/אָדָ֨ם וְ/הַ/בְּהֵמָ֜ה הַ/בָּקָ֣ר וְ/הַ/צֹּ֗אן אַֽל־יִטְעֲמוּ֙ מְא֔וּמָה אַ֨ל־יִרְע֔וּ וּ/מַ֖יִם אַל־יִשְׁתּֽוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
ויזעק – הכריז בקול זעקה:
מטעם – עניין עצה הנאמרה בטעם, וכן: "וטעם זקנים יקח" (איוב יב):
יטעמו – מלשון טעימה, ועניינו אכילה מועטת:
מאומה – שום דבר:
ירעו – מלשון מרעה:
מצודת דוד
ויזעק – ציווה להכריז בקול זעקה לאמר: "מעצת המלך ומעצת גדולי המלכות נגזר לאמר: האדם והבהמה" וגו'. ובעבור עגמת נפש ציוו למנוע מאכל מבהמות, למען ייכנע לב האנשים:
אל ירעו – מוסב על הבהמה:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) "האדם והבהמה" (היינו הבהמה הנמצאת בבית האדם) "אל יטעמו מאומה, והבקר והצאן" הרועים בשדה "אל ירעו", וכולם "מים אל ישתו":
- פרשנות מודרנית:
למה צמו הבהמות?
לאחר שמלך נינוה שמע את נבואת-הפורענות של יונה, הוא ציווה על כולם (יונה ג ז): " " "האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו, ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל א-להים בחזקה..." " ". ברור למה בני האדם צמו - הם היו צריכים לכפר על החטאים שלהם. אבל למה הבהמות היו צריכות גם-כן לצום?!
לדעתי מלך-נינוה למד מדברי חז"ל בדיני שנת-השמיטה. כידוע בשנת-השמיטה אסור לזרוע. אחת הגזרות שגזרו חז"ל בדיני שנת-השמיטה היא שאסור לאכול גם תבואה שצמחה בשדה מעצמה ("ספיחים"), כדי שאנשים לא יזרעו בסתר ואז יגידו שהתבואה שצמחה היא "ספיחים". באותו אופן מלך-נינוה גזר על הבהמות שיצומו כדי שאנשי-העיר לא יתחפשו לבהמות ויאכלו...
בכל אופן, בסופו של דבר כנראה שהצום של הבהמות עזר - נינוה ניצלה מחורבן גם בזכות הבהמות שהיו בה, כמו שכתוב בדברי ה' ליונה (ד 11) " " "ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה מ12 ריבו אדם... ובהמה רבה !?" " ".
(נכתב בהשראת הדיון של בת-ציון בירנבוים)
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים לפורים וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-03-01.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יונה ג ז"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.