ביאור:יונה ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




גודלה של נינוה[עריכה]

(יונה ג ג): "וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים. וַּיָחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת."

המצודות דוד והרד"ק מבארים את הפסוקים כך: הרוצה לחצות את עיר נינוה מהקצה לקצה צריך ללכת שלשה ימים. יונה נכנס לעיר מהלך יום אחד ואז התחיל להנבא.

האבן עזרא מביא פירוש אחר שההיקף של נינוה היה מהלך שלשת ימים. וחציית נינוה בקו ישר מהקצה לקצה לקח יום אחד. (כידוע שהיקף עיגול הוא פי שלש מהקוטר) וביאור הפסוק הוא: משעה שיונה התחיל ליכנס לעיר שהיא מהלך יום אחד מקצה לקצה, הוא קרא בעוד ארבעים יום נינה נהפכת. והקריאה היתה כל זמן חציית העיר מקצה לקצה.

בגמרא מובא (פסחים צד.): "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כמה מהלך אדם בינוני ביום? - עשר פרסאות". פרסה היא ארבע מיל. מיל הוא בערך קילומטר. יוצא שמהלך אדם בינוני ביום ארבעים קילומטר. ובשלשה ימים מאה עשרים קילומטר.