קטגוריה:יהושע טו לב
נוסח המקרא
ולבאות ושלחים ועין ורמון כל ערים עשרים ותשע וחצריהן
וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים וְעַיִן וְרִמּוֹן כָּל עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע וְחַצְרֵיהֶן.
וּלְבָא֥וֹת וְשִׁלְחִ֖ים וְעַ֣יִן וְרִמּ֑וֹן כׇּל־עָרִ֛ים עֶשְׂרִ֥ים וָתֵ֖שַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃
וּ/לְבָא֥וֹת וְ/שִׁלְחִ֖ים וְ/עַ֣יִן וְ/רִמּ֑וֹן כָּל־עָרִ֛ים עֶשְׂרִ֥ים וָ/תֵ֖שַׁע וְ/חַצְרֵי/הֶֽן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
רבי ישעיה די טראני
• לפירוש "רבי ישעיה די טראני" על כל הפרק •
- "בפרטן אתה מוצא שלשים ושמונה, אלה היתרות נטלו בני שמעון מחבל בני יהודה ונזכרות הם בנחלת בני שמעון. באר שבע, ומולדה, חצר שועל, ועצם, ואלתולד, וחרמה, וציקלג, ועין, ורימון, הרי תשע היתרות המנויות כאן".
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וחצריהן" - ומלבד חצריהן
"עשרים ותשע" - ובפרטן תמצא ל"ח וזהו לפי שתשעה מהן לא נשארו לבני יהודה כי בני שמעון לקחום מחבל יהודה ונזכרות הנה בנחלת בני שמעון והם באר שבע ומולדה חצר שועל ועצם ואלתולד וחרמה וצקלג ועין ורמוןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
שועל ועצם ואלתולד וחרמה וצקלג ועין ורמון. ולא נחה דעתי בזה, א] שלא תמצא ל"ח רק אם תפרש מ"ש וחצור חדתה וקריות חצרון הוא חצור הם ד' ערים, ובאמת מ"ש (פסוק כה) חצרון היא חצור, א"כ עיר אחת היא כמו מ"ש (פסוק מט) וקרית סנה הוא דביר, (ופ' מט) קרית בעל היא קרית יערים. ועוד לא אבין מ"ש חצרון היא חצור והלא כבר חשב חצור
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע טו לב.
וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה
|ראו מפת שבטי ישראל.
ראו רשימת יישובי המקרא (ויקיפדיה).
לאחר תאור היקף גבול נחלת יהודה, העורך מתאר את הערים בתוך הנחלה.
וּלְבָאוֹת, וְשִׁלְחִים, וְעַיִן, וְרִמּוֹן
רשימת הערים בנחלת יהודה באזור הנגב. השמות האלה אינם ידועים לנו, וייתכן שאלו היו ערים של נוודים, חצרות ושדות, ולא נוצר שם תל גבוה או שיצאו משם אנשים מפורסמים.
- |"וּלְבָאוֹת" - בהמשך מופיעה עיר |"בֵית לְבָאוֹת" בנחלת שמעון (ביאור:יהושע יט ו) שהיתה בתוך נחלת יהודה, כך שייתכן שמדובר באותה עיר.
- |"וְשִׁלְחִים" -
- "וְעַיִן" - המילה 'עין' היא: מעין, מקום למים הנובעים מן האדמה (מילוג), ככתוב: "הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם" (בראשית כד יג). ייתכן שמדובר במעין בשם רמון או רימון (הניקוד אינו מחייב) כי במספר מקומות העיר עין צמודה לעיר רמון או ששם העיר היא 'עין רמון', ככתוב: "וּבְעֵין רִמּוֹן וּבְצׇרְעָה וּבְיַרְמוּת" (נחמיה יא כט). לא ברור מקום העיר הזאת והמעין שלה. לרוב לשם המקום נוספת מילה, כי יש הרבה מעינות בישראל, לדוגמא: עין גדי, או עין דור. אולם כאן, בגלל האות ו' בין 'עין לרמון' לא ברור מה שם המעין ועירו.
- "וְרִמּוֹן" - רימון הוא אתר מקראי בצפון הנגב, בנחלת שבט יהודה. האתר נמצא כק"מ דרומית לקיבוץ להב, כ-20 ק"מ צפונית מזרחית לבאר שבע, במקום המכונה "חרבת רמליה" או "חורבת רימון" (וקיפדיה). קיימת אפשרות שהעיר נמצאת באזור מכתש רמון או מצפה רמון של ימינו.
כָּל עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע, וְחַצְרֵיהֶן
עשרים ותשע ערים נמצאות ברשימה של הערים בנחלת יהודה שהיו בנגב. את רוב הערים אין אנו מסוגלים לזהות, כי כנראה הן התקימו זמן קצר וננטשו בגלל תנאים מיחיה קשים וחוסר מים.
חלק מהערים מופעים בנחלת שמעון שקיבל את הנגב בתוך נחלת יהודה. נראה שבשלב ראשון, מחוץ להגרלה, כלב בן יפונה לקח שטחים רחבים וגם שדות וחצרות, ככתוב בסיפור עכסה (ביאור:יהושע טו יט), ואחר כך כאשר שמעון זכה באזור, כאשר יהושע עשה את ההגרלה, יהודה היה צריך לוותר. אולם בסוף שבט שמעון התחבר לשבט יהודה והם התאחדו לצמיתות.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יהושע טו לב"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.