קטגוריה:ויקרא כה ל
נוסח המקרא
ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא [לו] חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל
וְאִם לֹא יִגָּאֵל עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר אֲשֶׁר לא [לוֹ] חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל.
וְאִ֣ם לֹֽא־יִגָּאֵ֗ל עַד־מְלֹ֣את לוֹ֮ שָׁנָ֣ה תְמִימָה֒ וְ֠קָ֠ם הַבַּ֨יִת אֲשֶׁר־בָּעִ֜יר אֲשֶׁר־ל֣וֹ לא חֹמָ֗ה לַצְּמִיתֻ֛ת לַקֹּנֶ֥ה אֹת֖וֹ לְדֹרֹתָ֑יו לֹ֥א יֵצֵ֖א בַּיֹּבֵֽל׃
וְ/אִ֣ם לֹֽא־יִגָּאֵ֗ל עַד־מְלֹ֣את ל/וֹ֮ שָׁנָ֣ה תְמִימָה֒ וְ֠/קָם הַ/בַּ֨יִת אֲשֶׁר־בָּ/עִ֜יר אֲשֶׁר־לא [ל֣/וֹ] חֹמָ֗ה לַ/צְּמִיתֻ֛ת לַ/קֹּנֶ֥ה אֹת֖/וֹ לְ/דֹרֹתָ֑י/ו לֹ֥א יֵצֵ֖א בַּ/יֹּבֵֽל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִם לָא יִתְפְּרֵיק עַד מִשְׁלַם לֵיהּ שַׁתָּא שַׁלְמְתָא וִיקוּם בֵּיתָא דִּבְקַרְתָּא דְּלֵיהּ שׁוּרָא לַחְלוּטִין לְדִזְבַן יָתֵיהּ לְדָרוֹהִי לָא יִפּוֹק בְּיוֹבֵילָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִין לָא יִתְפְּרֵיק עַד זְמַן מִישְׁלַם לֵיהּ שַׁתָּא שְׁלֵימְתָּא וִיקוּם בֵּיתָא דִבְקַרְתָּא דִלֵיהּ שׁוּרִין לַחֲלוּטִין לְדִיזְבַּן יָתֵיהּ לְדָרוֹי לָא יִפּוֹק בְּיוֹבְלָא: |
רש"י
"אשר לא חמה" - לו קרינן, אמרו רז"ל: אף-על-פי שאין לו עכשיו, הואיל והיתה לו קודם לכן.
ו"עיר" נקבה היא, והוצרך לכתוב לה, אלא מתוך שצריך לכתוב לא בפנים, תקנו לו במסורת, זה נופל על זה.
"לא יצא ביובל" - אמר רב ספרא: (אף) אם פגע בו יובל בתוך שנתו, לא יצא.
[מו] אם פגע בו יובל כו'. דאם לא כן, "לא יצא ביובל" למה לי, כיון שאמר "לצמיתות לקונה אותו לדורותיו" לא הוי צריך למכתב "לא יצא ביובל" (כ"ה ברא"ם):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֲשֶׁר לֹא חֹמָה – "לוֹ" קָרִינָן. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁו, הוֹאִיל וְהָיְתָה לוֹ קֹדֶם לָכֵן (ספרא פרשתא ד,ז; ערכין ל"ב ע"א). וְ"עִיר" נְקֵבָה הִיא, וְהָצְרַךְ לִכְתֹּב "לָהּ"! אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁצָּרִיךְ לִכְתֹּב "לֹא" בִּפְנִים, תִּקְּנוּ "לוֹ" בְּמַסֹּרֶת, זֶה נוֹפֵל עַל זֶה.
לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל – אָמַר רַב סָפְרָא: אִם פָּגַע בּוֹ יוֹבֵל בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ – לֹא יֵצֵא (ערכין ל"א ע"ב).
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרשה ד (עריכה)
[ג] "ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה" מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר מכרה לראשון ועמד ראשון ומכרה לשני. ואיני יודע, אם שנה לראשון, אם שנה לשני... כשהוא אומר "עד מלאת לו שנה" הוי אומר-- שנה לראשון, לא שנה לאחרון.
[ד] "תמימה"-- שס"ה ימים כמנין ימות החמה, דברי רבי. וחכמים אומרים "שנה תמימה" י"ב חדש מיום ליום. לפיכך אם נתעברה השנה -- נתעברה לו.
[ה] "וקם הבית"-- אין לי אלא הבית. מנין בתי בדים, בורות שיחין ומערות, ומרחצאות, והשובכות והמגדלות? תלמוד לומר "אשר בעיר". יכול שאני מרבה את השדות? תלמוד לומר "בית"-- מה "בית" מיוחד בית דירה, יצאו שדות שאינם בית דירה, דברי ר' יהודה. [ו] ר' מאיר אומר "וקם הבית"-- אין לי אלא בית. מנין לרבות בתי בדים, ובורות שיחין ומערות, ומרחצאות, והשובכות והמגדלות והשדות? תלמוד לומר "אשר בעיר".
[ז] "אשר לו חומה"-- פרט לבית הבנוי בחומה, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר כותל החיצון היא חומתה.
ר' אלעזר בר' יוסי אומר "אשר לו חומה"-- אף על פי שאין לו עכשיו והיה לו לפנים מכאן.
[ח] "לצמיתֻת"-- לחולטנית. דבר אחר: "לצמיתֻת"-- לרבות את הנותן מתנה.
בראשונה היה נטמן יום י"ב חדש שתהא חלוטה לו. התקין הלל הזקן שיהא חולש את מעותיו בלשכה ויהא שובר את הדלת ונכנס. אימתי שירצה הלז יבוא ויטול מעותיו.
[ט] "לקונה אותו"-- יכול לו לבדו? תלמוד לומר "לדֹרֹתיו". אי "לדורותיו", יכול לדורותיו ולא לו? תלמוד לומר "לקונה אותו". הא עד שיאמרו שני כתובים, ואם לאו, לא שמענו.
[י] "לצמיתֻת לקונה אותו לדֹרֹתיו לא יצא ביובל"-- יצא הקדש שאין לו דורות.
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא כה ל"
קטגוריה זו מכילה את 33 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 33 דפים.