מפרשי רש"י על ויקרא כה ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | מפרשי רש"י על ויקראפרק כ"ה • פסוק ל' | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כב • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לח • מ • מא • מד • מה • מז • נג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא כ"ה, ל':

וְאִ֣ם לֹֽא־יִגָּאֵ֗ל עַד־מְלֹ֣את לוֹ֮ שָׁנָ֣ה תְמִימָה֒ וְ֠קָ֠ם הַבַּ֨יִת אֲשֶׁר־בָּעִ֜יר אֲשֶׁר־ל֣וֹ לא חֹמָ֗ה לַצְּמִיתֻ֛ת לַקֹּנֶ֥ה אֹת֖וֹ לְדֹרֹתָ֑יו לֹ֥א יֵצֵ֖א בַּיֹּבֵֽל׃


רש"י

"וקם הבית וגו' לצמיתת" - יצא מכחו של מוכר, ועומד בכחו של קונה.

"אשר לא חמה" - לו קרינן, אמרו רז"ל: אף-על-פי שאין לו עכשיו, הואיל והיתה לו קודם לכן.

ו"עיר" נקבה היא, והוצרך לכתוב לה, אלא מתוך שצריך לכתוב לא בפנים, תקנו לו במסורת, זה נופל על זה.

"לא יצא ביובל" - אמר רב ספרא: (אף) אם פגע בו יובל בתוך שנתו, לא יצא.

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

וְקָם הַבַּיִת... לַצְּמִיתֻת – יָצָא מִכֹּחוֹ שֶׁל מוֹכֵר, וְעוֹמֵד בְּכֹחוֹ שֶׁל קוֹנֶה.
אֲשֶׁר לֹא חֹמָה – "לוֹ" קָרִינָן. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁו, הוֹאִיל וְהָיְתָה לוֹ קֹדֶם לָכֵן (ספרא פרשתא ד,ז; ערכין ל"ב ע"א). וְ"עִיר" נְקֵבָה הִיא, וְהָצְרַךְ לִכְתֹּב "לָהּ"! אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁצָּרִיךְ לִכְתֹּב "לֹא" בִּפְנִים, תִּקְּנוּ "לוֹ" בְּמַסֹּרֶת, זֶה נוֹפֵל עַל זֶה.
לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל – אָמַר רַב סָפְרָא: אִם פָּגַע בּוֹ יוֹבֵל בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ – לֹא יֵצֵא (ערכין ל"א ע"ב).

מפרשי רש"י

גור אריה

לפירוש "גור אריה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[מה] יצא מכחו של מוכר כו'. פירוש, אף על גב דמתחלה היה גם כן הבית ברשותו של קונה, שהרי היה דר בו, מכל מקום עכשיו יצא מכחו של מוכר, דהיה כחו בידו לגאול אותו, ושוב אין יכול לגאול אותו (כ"ה ברא"ם):

[מו] אם פגע בו יובל כו'. דאם לא כן, "לא יצא ביובל" למה לי, כיון שאמר "לצמיתות לקונה אותו לדורותיו" לא הוי צריך למכתב "לא יצא ביובל" (כ"ה ברא"ם):