מצוה:לגאול בית בעיר עד שנה ממכירתו (ולא ביובל)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לגאול בית שנמכר בעיר מוקפת חומה עד השלמת שנה

מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה

כט וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ. ל וְאִם לֹא יִגָּאֵל עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר אֲשֶׁר לא [לוֹ] חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל. (ויקרא כה, כט-ל)

בחז"ל
משנה: מסכת ערכין, פרק ט

בראשונים
משנה תורה: הלכות שמיטה ויובל, פרק יב
ספר המצוות לרמב"ם: עשה קלט    ספר החינוך: מצוה שמא    ספר מצוות גדול: עשה קנד