ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/נה ב
והראוי בדגש לחסרון נו"ן פ"א-הפֹעל, "וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל" (תהלים קמט ח); ובקמץ: "אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו" (ישעיהו נו ח), "כָּל נִמְצָאַיִךְ אֻסְּרוּ יַחְדָּו" (ישעיהו כב ג), "יָגוּרוּ בָךְ נִדָּחַי" (ישעיהו טז ד). ונכנס הקמץ בדגש: "בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם" (משלי ח כד), "לְהָקֵל כָּל נִכְבַּדֵּי אָרֶץ" (ישעיהו כג ט). ואפשר שיהיה מזה הדגוש "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ" (דברים ל ד), לפיכך הוא פתח.
והעתידים: הִפָּקֵד בצרי, ואם מלעיל בסגול: "הִשָּׁ֣מֶר לְךָ" (בראשית כד ו), "הִשָּׁ֕מֶר מֵעֲבֹר הַמָּקוֹם הַזֶּה" (מ"ב ו ט). וכן המקור בצרי: "הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן" (דברים ד כו), ומלעיל בסגול. וכן עם כנוי הנמצא: "עַד הִשָּׁמֶדְךָ" (דברים כח כ). ובמשקלו "בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ" (יחזקאל כח יג), אלא שנפתחה הרי"ש מפני תנועת האל"ף בשוא-ופתח, להרחיב עליה. וכן "יַעַן הִזָּכֶרְכֶם בַּכַּף תִּתָּפֵשׂוּ" (יחזקאל כא כט).
אית"ן, אֶפָּקֵד – האל"ף בסגול ברוב כדי שלא יתערב עם היו"ד, ופעמים בחירק: "אִוָּלֶד בּוֹ" (איוב ג ג), "אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ" (בראשית כא כד), "כִּי הִמָּלֵט אִמָּלֵט אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" (ש"א כז א), "הַאִדָּרֹשׁ אִדָּרֵשׁ" (יחזקאל יד ג), "וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ" (תהלים יח ד), "אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה" (שמות ל ו), "כֵּן אִשָּׁפֵט אִתְּכֶם" (יחזקאל כ לו), "וְאִשָּׁפְטָה אִתְּכֶם" (ש"א יב ז), "עִמָּם אִכָּבֵדָה" (ש"ב ו כב), "אִקָּרֶה כֹּה" (במדבר כג טו), "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה" (יחזקאל כו ב), "וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי" (שופטים טז כח), "אִמָּ֥לְטָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת אֶחָי" (ש"א כ כט). ובא מלרע: "אִמָּלְטָ֨ה נָּא שָׁמָּה" (בראשית יט כ). וית"ן בחירק: יִפָּקֵד תִּפָּקֵד נִפָּקֵד, בצרי כלם. וישובו סגול בהיותם מלעיל: "אִוָּ֣לֶד בּוֹ" (איוב ג ג), "וְתִשָּׁ֤בֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ" (קהלת יב ו), "וַיֵּאָ֖סֶף אֶל עַמָּיו" (בראשית כה ח).[1]
נימוקי רבי אליהו בחור
[עריכה]- ^ כן ה"א שהם מלעיל (בראשית כה ח; בראשית כה יז; בראשית לה כט; בראשית מט לג; דברים לב נ). אבל נמצאו רק ב' מלרע, וסימנן: משה (במדבר יא ל) כל ישראל (שופטים כ יא).