ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/נה ב
והראוי בדגש, לחסרון נו"ן פ"א הפעל; "וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל" (תהלים קמט, ח).
ובקמץ – "אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו" (ישעיהו נו, ח); "כָּל נִמְצָאַיִךְ אֻסְּרוּ יַחְדָּו" (ישעיהו כב, ג); "יָגוּרוּ בָךְ נִדָּחַי" (ישעיהו טז, ד).
ונכנס הקמץ בדגש – "בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם" (משלי ח, כד); "לְהָקֵל כָּל נִכְבַּדֵּי אָרֶץ" (ישעיהו כג, ט,). ואפשר שיהיה מזה הדגוש "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ" (דברים ל, ד), לפיכך הוא פתח.
והעתידים הִפָּקֵד בצרי, ואם מלעיל בסגול – "הִשָּׁ֣מֶר לְךָ" (בראשית כד, ו); "הִשָּׁ֕מֶר מֵעֲבֹר הַמָּקוֹם הַזֶּה" (מ"ב ו, ט).
וכן המקור בצרי – "הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן" (דברים ד, כו), ומלעיל בסגול. וכן עם כנוי הנמצא – "עַד הִשָּׁמֶדְךָ" (דברים כח, כ). ובמשקלו "בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ" (יחזקאל כח, יג), אלא שנפתחה הרי"ש מפני תנועת האל"ף בשוא-ובפתח, להרחיב עליה. וכן "יַעַן הִזָּכֶרְכֶם בַּכַּף תִּתָּפֵשׂוּ" (יחזקאל כא, כט).
אית"ן; אֶפָּקֵד – האל"ף בסגול ברוב, כדי שלא יתערב עם היו"ד, ופעמים בחירק – "אִוָּלֶד בּוֹ" (איוב ג, ג); "אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ" (בראשית כא, כד); "כִּי הִמָּלֵט אִמָּלֵט אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" (ש"א כז, א); "הַאִדָּרֹשׁ אִדָּרֵשׁ" (יחזקאל יד, ג); "וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ" (תהלים יח, ד); "אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה" (שמות ל, ו); "כֵּן אִשָּׁפֵט אִתְּכֶם" (יחזקאל כ, לו); "וְאִשָּׁפְטָה אִתְּכֶם" (ש"א יב, ז); "עִמָּם אִכָּבֵדָה" (ש"ב ו, כב); "אִקָּרֶה כֹּה" (במדבר כג, טו); "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה" (יחזקאל כו, ב); "וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי" (שופטים טז, כח); "אִמָּ֥לְטָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת אֶחָי" (ש"א כ, כט). ובא מלרע – "אִמָּלְטָ֨ה נָּא שָׁמָּה" (בראשית יט, כ).
וית"ן בחירק – יִפָּקֵד תִּפָּקֵד נִפָּקֵד – בצרי כלם. וישובו סגול בה והם מלעיל – "אִוָּ֣לֶד בּוֹ" (איוב ג, ג); "וְתִשָּׁ֤בֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ" (קהלת יב, ו); "וַיֵּאָ֖סֶף אֶל עַמָּיו" (בראשית כה, ח).[1]
נימוקי רבי אליהו בחור[עריכה]
- ^ כן ה"א שהם מלעיל (בראשית כה, ח) (בראשית כה, יז) (בראשית לה, כט) (בראשית מט, לג) (דברים לב, נ). אבל נמצאו רק ב' מלרע, וסימנן: משה (במדבר יא, ל) כל ישראל (שופטים כ, יא).