קטגוריה:ישעיהו כב ג
כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו.
כׇּל קְצִינַיִךְ נָדְדוּ יַחַד מִקֶּשֶׁת אֻסָּרוּ כׇּל נִמְצָאַיִךְ אֻסְּרוּ יַחְדָּו מֵרָחוֹק בָּרָחוּ.
כׇּל־קְצִינַ֥יִךְ נָֽדְﬞדוּ־יַ֖חַד מִקֶּ֣שֶׁת אֻסָּ֑רוּ כׇּל־נִמְצָאַ֙יִךְ֙ אֻסְּר֣וּ יַחְדָּ֔ו מֵרָח֖וֹק בָּרָֽחוּ׃
כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־קְצִינַ֥יִךְ קְצִינַ֥יִ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 7101
מורפ': HNcmpc/Sp2fs נָֽדְדוּ נָֽדְדוּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 5074
מורפ': HVqp3cp־יַ֖חַד יַ֖חַד - תואר הפועל
צורת יסוד: 3162 a
מורפ': HD מִקֶּ֣שֶׁת מִ - מילת יחס
קֶּ֣שֶׁת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/7198
מורפ': HR/Ncfsa אֻסָּ֑רוּ אֻסָּ֑רוּ - פועל, פועל (Pu'al), עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 631
מורפ': HVPp3cp כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־נִמְצָאַ֨יִךְ֙ נִמְצָאַ֨יִ - פועל, נפעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נסמך
ךְ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 4672
מורפ': HVNrmpc/Sp2fs אֻסְּר֣וּ אֻסְּר֣וּ - פועל, פועל (Pu'al), עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 631
מורפ': HVPp3cp יַחְדָּ֔ו יַחְדָּ֔ו - תואר הפועל
צורת יסוד: 3162 b
מורפ': HD מֵרָח֖וֹק מֵ - מילת יחס
רָח֖וֹק - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/7350
מורפ': HR/Aamsa בָּרָֽחוּ בָּרָֽחוּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 1272
מורפ': HVqp3cp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
כָּל־קְצִינַ֥יִךְ מרכא (משרת, דרגא 5) נָֽדְדוּ־יַ֖חַד טפחא (מלך, דרגא 2)
מִקֶּ֣שֶׁת מונח (משרת, דרגא 5) אֻסָּ֑רוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
כָּל־נִמְצָאַ֨יִךְ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֻסְּר֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) יַחְדָּ֔ו זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מֵרָח֖וֹק טפחא (מלך, דרגא 2)
בָּרָֽחוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
כָּל קְצִינַיִךְ נָדְדוּ יַחַד, מִקֶּשֶׁת מפחד מחצים אֻסָּרוּ הם היו כאילו אסורים שאינם יכולים להלחם, כָּל נִמְצָאַיִךְ הנמצאים בירושלים אֻסְּרוּ יַחְדָּו, מֵרָחוֹק אל מקום רחוק בָּרָחוּ.
פרשנות מסורתית:
רש"י
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
וסיפר מגנות השרים והקצינים, באומרו: (ישעיהו כב ג): "כל קצינייך נדדו יחדיו, מקשת אוסרו", רוצה לומר, שהקצינים שבהם, שהיה מוטל עליהם יותר להחזיק המלחמה, המה נדדו וברחו בראשונה; לא אחד מהם בלבד, אבל כולם, וזהו אומרו "נדדו יחדיו".
וכן היה, כי צדקיהו המלך ואנשיו, שהיה מוטל עליהם אומץ המלחמה, והיה כבודם למות בתוכה, הם ברחו ראשונה מירושלים, ורדפו אחריהם האויבים והשיגום, ויביאום אל נבוכדנצר בבלה, ואת עיני צדקיהו עיוור, ושחט את בניו לעיניו, ולא הועיל לו הבריחה, כי נלכדו בחצֵי קשתות האויבים, והוא אומרו: "מקשת אוסרו", רוצה לומר, מסיבת הקשת, ויהיה קשת שם כולל. ואפשר לפרשה: "מקשת אוסרו", שנפל פחד הכשדים עליהם כל כך, שמקשת אחת, שהיה מורה אדם אחד כנגדם, אוסרו כולם אלו את אלו, להיותם כולם אליו לעבדים, כדי שלא יהרגם בקשתו.
ולפי שהקצינים בעם היו כל כך חלושי הלב, בהכרח שאר העם הנמצא בירושלים יעשו כמותם, המורם מהם כיוצא בהם, והוא אומרו: "כל נמצאייך אוסרו יחדיו מרחוק ברחו", רוצה לומר: כל הנמצאים בירושלים אוסרו על-ידי האויבים יחדיו כצאן, אם לא אותם שברחו מרחוק ולא קוו את יום המלחמה.
וחכמים ז"ל דרשו באיכה רבתי: "מרחוק ברחו - מפני שהרחיקו עצמם מלשמוע דברי תורה, לכן ברחו". והיא סיבה אמיתית, והפירוש - דרך דרש.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"קציניך" - שריך כמו קצין תהיה לנו (לעיל ג)
מצודת דוד
"מרחוק ברחו" - אשר ברחו למרחוק מצאום האויב ואסרום
"כל נמצאיך" - את כל הנמצאים כולם יחדו אסרו
"כל קציניך" - צדקיהו ושריו אשר נדדו יחד וברחו הנה נאסרו מרובי הקשת כי כאשר ברחו דרך המערה הזמין הקב"ה צבי אחד רץ על המערה ממעל ורדפו אחריו רובי קשת וכשבאו לפתח המערה מצאו את צדקיהו ושריו יוצאים ותפשום ואסרוםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"הקצינים נדדו יחד", מן העיר אבל לא הועילו מאומה, כי "מקשת אסרו", מסבת רובי קשת אוסרו באזיקים והוליכום שבי לפני צר, כמוזכר , ירמיה נ"ב).
"כל נמצאיך", הם ההמון "הם אסרו יחדיו", ר"ל שנתקשרו בקשר אחד לעמוד על נפשם ולהלחם, ואח"כ כשגבר יד האויב "מרחוק ברחו":
ביאור המילות
"אסרו". מצאנו פעל אסר על המלחמה, מי יאסור המלחמה (מ"א כ' יד), ויען שפעל אסר נבדל מיתר פעלים המורים על הקשירה, במה שאסר יציין תמיד הנאסר בהכרח שלא ברצון, שבזה משתתף עם הפעל יסר מנחי פ"י שמורה על אסירת הנפש בהכרח כמו שבארתי במק"א, כן יבדל פעל אסר הנמצא אצל המלחמה, מפעל קשר, שכשאומר ויקשרו כולם יחדיו להלחם, הוא הקשר שעושים העם בעצמם ברצונם, ואוסר המלחמה הוא השר צבא שאוסרם בהכרח, ובזה המליץ פה שגם שהקצינים נדדו, ולא היה מי שיאסור המלחמה, מ"מ נמצאיך אסרו, היה כאילו היה מכריח ואוסר אותם להלחם, כי לא יכלו לברוח, אחר שראו כי הקצינים הבורחים נלכדו:
"יחד, יחדו". יחדו מורה התאחדות או השתוות הפועלים יחד, לכן בהנדידה אמר יחד, בזמן אחד נדדו, ובקשר המלחמה אמר יחדיו שהתאחדו יחדיו בשוה:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו כב ג"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.