מ"ג ישעיהו כב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג ישעיהו · כב · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה עִיר הוֹמִיָּה קִרְיָה עַלִּיזָה חֲלָלַיִךְ לֹא חַלְלֵי חֶרֶב וְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּשֻׁא֣וֹת ׀ מְלֵאָ֗ה עִ֚יר הֽוֹמִיָּ֔ה קִרְיָ֖ה עַלִּיזָ֑ה חֲלָלַ֙יִךְ֙ לֹ֣א חַלְלֵי־חֶ֔רֶב וְלֹ֖א מֵתֵ֥י מִלְחָמָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תשואות מלאה" - עיר שהיתה תשואות קול רוב אדם הומיה ועליזה עכשיו מה לך מתאבלת "חלליך לא חללי חרב" - טובים היו אילו חללי חרב היו מעכשיו שהם חללי רעב

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"חלליך" - עתה איך עלתה בך אשר חלליך לא חללי חרב המה כי ברעב מתו הקשה ממיתת חרב

"עיר הומיה" - כפל הדבר במ"ש

"קריה עליזה" - כרך מלאה שמחה במרבית הממשלה והעושר

"תשואות" - עד הנה היית מלאה המיית אנשים 

מצודת ציון

"תשואות" - ענין הומיה כמו תשואות נוגש (איוב לט)

"קריה" - כרך כמו תעלץ קריה (משלי יא)

"עליזה" - ענין שמחה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תשאות", רואה שנית בעת המצור העיר מלאה מתי רעב, שואל מדוע לא יצאו למלחמה ומתו ברעב, והן יקרה שלא תוכל לעמוד במלחמה,
  • א) עיר שהיא שקטה בטבעה ואנשיה לא נסו בזאת, עז"א הלא את "תשאות מלאה", שנשמע בך תמיד שאון ורעש כי אנשיך גבורי כח ומרי נפש?
  • ב) יקרה שלא תוכל להלחם עיר שאנשיה מועטים, עז"א הלא את "עיר הומיה" תמיד מרוב עם וקהל גדול?
  • ג) יקרה שלא יצאו למלחמה יושבי ערים הפרזות העמלים תמיד להביא טרף לביתם, ונאנחים תמיד על לחמם ולא יריעו לקראת נשק, עז"א הלא את "קריה" מוקפת חומה דלתים ובריח "ועליזה", ושמחה תמיד מרוב כל, ואנשים כאלה הלא המלחמה היא משוש דרכם, וא"כ אשאלך, מדוע "חלליך לא חללי חרב" וכו'. כי הנופלים בעת המלחמה בשדי המערכה נקראים מתי מלחמה, והנופלים בחרב אויב בעיר אחר הכיבוש נקראים חללי חרב, ואתם לא במלחמה ולא בחרב נפלתם רק ברעב כי לא נלחמתם כלל?:

ביאור המילות

"תשאות". שאון ותשואה מורה על קול רעש הבלתי מורגל וקאם שאון בעמך (הושע י' י"ד), ומת בשאון מואב (עמוס ב' ב'):

"הומיה", היא המורגלת המון בני אדם, ועי' למעלה (ה' יד, יג ד', יז יב):

"עיר", קריה: עיר כולל גם הבלתי מוקפת חומה כל שהיא עיר מושב, וקריה היא רק המוקפת חומה, ומזה נמצא הפעל והקריתם לכם ערים (במדבר לה יא), שיעשו בם קירוי, ומזה על גפי מרומי קרת (משלי ט' ג' יד), וכן קריה בצורה, קריה נשגבה, קרית עוז. ובזה משתתף עם שם קירוי וקורה, לקרות את שערי הבירה (נחמיה ב' ח') ועיין למעלה (א' כו, טו א').

"חללי חרב, מתי מלחמה", בארתי הבדלם למעלה (ג' כה) חללי חרב שלא בעת מלחמה, מתי מלחמה הם הנופלים בשדה המערכה:
 

<< · מ"ג ישעיהו · כב · ב · >>