משנה ראש השנה ב ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת ראש השנה · פרק ב · משנה ז | >>
ראש בית דין אומר מקודש, וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש.
בין שנראה בזמנו בית שלא טז נראה בזמנו, מקדשין אותו.
רבי אלעזר ברבי צדוק אומר, אם לא נראה בזמנו, אין מקדשין אותו, שכבר קידשוהו שמים.
רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר: "מְקֻדָּשׁ", וְכָל הָעָם עוֹנִין אַחֲרָיו: "מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ".
- בֵּין שֶׁנִּרְאָה בִּזְמַנּוֹ, בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה בִּזְמַנּוֹ, מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ.
- רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר:
- אִם לֹא נִרְאָה בִּזְמַנּוֹ, אֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ,
- שֶׁכְּבָר קִדְּשׁוּהוּ שָׁמַיִם:
ראש בית דין אומר - "מקודש",
- וכל העם עונין אחריו:
- "מקודש, מקודש".
- וכל העם עונין אחריו:
- בין - שנראה בזמנו,
- ובין - שלא נראה בזמנו,
- מקדשין אותו.
- רבי אלעזר ברבי צדוק אומר:
- אם לא נראה בזמנו,
- אין מקדשין אותו - שכבר קידשוהו שמים.
- אם לא נראה בזמנו,
- ובין - שלא נראה בזמנו,
זמנו - הוא ליל שלשים מן החדש שעבר.
ושלא בזמנו - ליל אחד ושלשים, שהוא ראש חדש בהכרח בין שנראה הירח בין לא נראה.
ותנא קמא אומר, כי בליל ראש חדש תראה או לא תראה צריך קידוש החדש על כל פנים.
ורבי אלעזר אומר, כי אין חייבין בקידוש החדש על כל פנים שנאמר "וקדשתם את שנת החמשים שנה"(ויקרא כה, י), שנים אתה מקדש ואי אתה מקדש חדשים, עניינו שאין קידוש החדש חובה.
והלכה כרבי אלעזר בר צדוק:
ראש בית דין אומר מקודש - דכתיב (ויקרא כג, מד) וידבר משה את מועדי ה', מכאן שראש ב"ד אומר מקודש:
וכל העם עונין אחריו - דכתיב (שם, ד) מועדי ה' אשר תקראו אותם, קרי ביה אתם, דחסר כתיב בלא וי"ו:
מקודש מקודש - תרי זימני. דכתיב (שם). מקראי קודש, שני מקראות:
שנראה בזמנו - בליל שלשים:
אם לא נראה בזמנו - וקובעין ר"ח ליל אחד ושלשים. אין מקדשין אותו. שקדוש החודש אינה חובה, דאמר קרא (ויקרא כה) וקדשתם את שנת החמשים שנה, שנים אתה מקדש, שחובה על ב"ד לומר מקודשת השנה בשנת היובל, ואין אתה מקדש חדשים, שאין חובה על ב"ד לומר החודש מקודש. וכשנראה בזמנו מקדשים אותו מפני שצריך חיזוק. והלכה כר"א ברבי צדוק:
בין שלא נראה בזמנו. שאז יהיה ראש חדש ביום ל"א ואין נזקקים לירח בליל ל"א בין שנראה בין שלא נראה שאין לך חדש לבנה יותר על ל' יום. רמב"ם פ"ק מהלכות ק"ה. [ומ"ש הר"ב והלכה כרבי אלעזר ברבי צדוק. גמרא]:
(טז) (על המשנה) שלא כו'. שאז יהיה ר"ח ביום ל"א ואין נזקקים לירח בליל ל"א בין שנראה בין שלא נראה שאין לך חדש הלבנה יותר על ל' יום. הר"מ:
ראש ב"ד אומר מקודש: ביד שם פ' שני סי' ח' ירושלמי הכא ובפ"ק דסנהדרין תני ר"ש בן יוחאי וקדשתם את שנת החמשים שנה שנים אתה מקדש ולא חדשים והא תנינן ראש ב"ד אומר מקודש מהו מקודש מקויים ע"כ:
מקודש מקודש: מנין שהם שני פעמים דכתיב מקראי קדש מיעוט רבים שנים שצריך שיאמרו ב' פעמים מקודש מספר לקח טוב פ' אמור דף צ"ה:
בזמנו: ביום שלשים דתולדתו ביום שלשים הוא דאין חדש לבנה פחותה מכ"ט יום ומחצה ותשצ"ג חלקים:
שכבר קדשוהו שמים: ב"ד שלמעלה מאתמול. ובגמ' תניא פלימו אומר בזמנו אין מקדשין אותו שאין צריך לעשות חזוק לדבר שהרי בזמנו בא שלא בזמנו מקדשין אותו ר' אלעזר ב"ר צדוק אומר בין כך ובין כך אין מקדשין אותו (הגהה בתלמודו של הרב בצלאל אשכנזי ז"ל מצאתי מוגה ר' אלעזר בר"צ אומר אין מקדשין אותו ומחק השאר וכתב עוד או כצ"ל ר"א אומר בין כך ובין כך אין מקדשין אותו שנאמר וקדשתם וכו' ומפירוש הרמב"ם ז"ל משמע קצת שהביא בפירוש המשנה סברת ר' אלעזר דבברייתא ואעפ"כ פסק כר"א ב"ר צדוק דמתני' כמו שפסק בגמ' רב יהודה אמר שמואל): שנאמר וקדשתם את שנת החמשים שנה שנים אתה מקדש ואי אתה מקדש חדשים ונראה דתרי תנאי אליבא דר"א בר צדוק אבל שם בפ"ק דסנהדרין קתני לה לברייתא בשם ר' אליעזר וכמו שכתבתי שם סי' ב'. ומ"מ קשה דנראה דארבע מחלוקות בדבר אח"כ מצאתי בפירקין דלעיל בגמ' דף ח' שפי' רש"י ז"ל גבי ורבנן שנים אתה מקדש ואי אתה מקדש חדשים פירש דס"ל לרבנן כר"א ב"ר צדוק דאמר לקמן בפ' שני בין שנראה בזמנו בין שלא נראה בזמנו אין מקדשין אותו ויליף טעמא מהאי קרא דוקדשתם וכו' ואפשר שגם שם מלות ב"ר צדוק טעות. אחר זמן רב מצאתי שגם בספר חכמת מנוח הגיה בגמרא בברייתא ר' אליעזר וכמו שהוא שם בסנהדרין דף י"א ועיין בספר לקח טוב בפ' בהר סיני דף ק"א:
יכין
כח) בין שנראה בזמנו בליל שקודם יום ל'.
כט) בין שלא נראה בזמנו שאז ר"ח ביום ל"א.
ל) מקדשין אותו ר"ל יאמר ראש ב"ד מקודש החודש.
לא) שכבר קדשוהו שמים ר"ל בשלומא ביום שלשים, ברצון הב"ד תולה אם ירצו לקדש החודש מאותו יום ואילך או לא. אבל ביום ל"א לענין מה יקדשוהו, בין שירצו או לא ירצו, מדלא קדשוהו עד אז על כרחך שיהיה ל"א ר"ח ושכך רצון הקב"ה שנקרא שמים (כתענית י"ח א').
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו חננאל |
חידושי הרמב"ם |
רמב"ן |
הרשב"א |
הריטב"א |
תוספות רי"ד
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש | טורי אבן