משנה ראש השנה ב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת ראש השנה · פרק ב · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בטבלא ובכותל בעלייתו, שבהן מראה את ההדיוטות ואומר: הכזה ראית או כזה?

מעשה שבאו שנים ואמרו, ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב.

אמר רבי יוחנן בן נורי: עדי שקר הם.

כשבאו ליבנה קיבלן רבן גמליאל.

ועוד באו שנים ואמרו: ראינוהו בזמנו, ובליל עיבורו לא נראה; וקיבלן רבן גמליאל.

אמר רבי דוסא בן הרכינס: עדי שקר הן! היאך מעידין על האשה שילדה, ולמחר כריסה בין שיניה?

אמר לו רבי יהושע: רואה אני את דבריך.

נוסח הרמב"ם

דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בעלייתו על הטבלה בכותל שבהן מראה את ההדיוטות ואומר להם הכזה ראית או כזה מעשה שבאו שנים ואמרו ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב אמר רבי יוחנן בן נורי עדי שקר הם וכשבאו ליבנה קיבלם רבן גמליאל ועוד באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו ובלילי עיבורו לא נראה וקיבלם רבן גמליאל אמר רבי דוסא בן הרכינס עדי שקר הם היאך מעידים על האישה שילדה ולמחר כרסה בין שיניה אמר לו רבי יהושע רואה אני את דבריך.


פירוש הרמב"ם

דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל כו': מעשה שבאו שנים ואמרו ראינוהו שחרית כו': היה מצייר בלוח שיעור הלבנה שיהיה בו נטיית קרניה מצד האופק וחכמי הכוכבים מציירים זה הרבה ושמא תחשוב באמרם ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב מה שחושבין הטפשים שהאמינם בשני הדברים והיה אצל רבן גמליאל אפשר שיראה הירח במזרח קודם הנץ החמה ובו ביום שיראה בעצמו במערב אחר שקיעת החמה זהו מן הנמנע בתכלית המניעות לא יתחייב בשום פנים ואין מאמין זה אלא אדם עם הארץ טפש בתכלית הטפשות לא ירגיש מן הגלגל אלא כמו שירגיש השור והחמור וכל מה שנפל בדמיונם מזה הוא אמרם בגמ' אמר להם רבן גמליאל לחכמים כך מקובל אני מבית אבי אבא פעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה וענין זה המאמר כי הזמן שיש בין קיבוץ השמש והירח ובין ראייתו ישתנה שינוי גדול כפי מהירות הירח והתמהמהתו וכפי רוחבו בצפון ובדרום וכפי ערך מערכי המזל שהוא בו וקוצר מערכיו וכפי שינוי תנועת השמש ומפני אלו השינוים כולם שהם מחייבים קוצר הזמן שיש בין הקבוץ וראייתו וארכו אמר פעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה ומי שלמד בחכמת התכונה ידע כל מה שאמרתי ורבן גמליאל לפי שדקדק זה הענין ידע שאפשר שיראה באותו הלילה וקיבל דבריהם באמרם ראינוהו ערבית במערב ולא השגיח לאמרם שחרית במזרח כי התורה לא הטריח אותנו לשאל העדיות על ראייתו שחרית ולא היתה אמונתו שכזבו אבל האמין שנראה להם דבר בדמות ירח ולא היה כן כי מן הנמנע ראייתו בבקרו של אותו היום ולפעמים יצטייר באויר צורת ירח כמו שאמרנו והם זכרו זה בגמ' ואמרו פעם אחת נתקשרו שמים בעבים ונראית הלבנה בעשרים ושבעה לחדש וכאשר קבל רבן גמליאל עדותן שנראה ערבית הרחיקו חכמים זה הדבר לפי שלא היה בין הראייה ובין הקבוץ זמן הראייה לפי חשבונם הגדול והוא הודיעם העיקר ואמר פעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה וכן יפרש מי שיבין וישכיל אצלו הכרה אנושית ואמרו ראינוהו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה לפי שהן ראוהו ליל שלשים ולא ראוהו ליל שלשים ואחד והיה החשבון מחייב ראייתו ליל שלשים כאשר נתננו העיקר ומן הדין היה להאמינם לפי שהעידו בראייה בעת הראייה ואמר שלא ראוהו בליל השני אין אנו חוששין לזה ולא יחייב אותנו בשום דבר כי שמא חלשה ראייתם או כסהו ערפל ואינם מרגישים בו ומכאן יתחזק מי שהוא קשה לשמוע הפי' שפירשתי כי רבן גמליאל לא האמינם בזה המעשה לפי שהוא היה מאמין כי הירח נראה ליל שלשים ונרתע אחור ושב אל השמש ונסתר בליל שלשים ואחד אבל האמינם בעדות שהעידו בראייתו בעת הראייה ויחשבו מוטעים לראיית עיניהם במאמרם במעשה הראשון שראו אותו קודם לכן בשחרית ובאמרם במעשה השני שלא ראו אותו אחר כן בליל שני מן החדש:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

צורות לבנות - שעור הירח ולאיזה צד קרניה נוטות:

קיבלן ר"ג - לא מפני שחשב שאפשר שתיראה הירח שחרית במזרח בתחלת הנץ החמה ובו ביום עצמו תראה במערב עם שקיעת החמה, כי זה אי אפשר. אלא שקבל עדותן במה שאמרו שראו הירח במערב ערבית, מפני שידע בדרכי החשבון שהיה אפשר שתיראה באותה הלילה. ובמה שאמרו שראוה שחרית במזרח, אמר טועים הם ועננים כדמות ירח נראה להם ברקיע. דהכי תניא בברייתא [כ"ה.], פעם אחת נתקשרו שמים בעבים ונראתה דמות לבנה בעשרים (ושבעה) [ותשעה] לחודש וכו'. ור"י בן נורי דאמר עדי שקר הם, היה נראה לו לפי חשבונו שלא היה אפשר שתיראה הירח באותו לילה שאמרו העדים שראו אותה, ואמר עדי שקר הם, לפי שלא היה בין הראיה ובין המולד לפי דעתו, כל כך זמן שיהיה אפשר שתיראה בו. ועל זה השיב רבן גמליאל בברייתא, כך מקובלני מבית אבי אבא פעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה, כלומר שהזמן שיש בין המולד עד שתראה הירח אינו שוה לעולם' אלא פעמים תהיה תנועת הירח מהרה ופעמים מאוחרת. וכפי מהירות תנועת הירח באותו הזמן, דן רבן גמליאל שהיה ראוי שתיראה הלבנה באותו הלילה. לפיכך קיבל עדותן:

ראינוהו בזמנו - בליל שלשים:

ובליל עבורו - ליל ל' ואחד:

וקבלן ר"ג - לא מפני שנאמר שנתרחקה הירח מן השמש בליל ל' עד שתיראה, ובליל שלשים וא, חזרה לאחוריה ונתקרבה אצל השמש עד שנתכסית, שאין הירח חוזרת לאחוריה אלא עושה מהלכה בסבוב בגלגלה, אלא שידע ר"ג בחשבונו שבאותו הלילה שאמרו העדים שראוה, כבר נתרחקה הירח מן השמש עד שהיה אפשר שתיראה, לפיכך קיבל עדותן. ובמה שאמרו בליל עבורו לא נראה. אפשר שהיה מפני שכיסה אותו הענן או סיבה אחרת גרמה שהם לא ראו אותה:

רואה אני את דבריר - לעבר את החודש:

פירוש תוספות יום טוב

קיבלן רבן גמליאל. כתב הרב לא מפני שחשב שאפשר שתראה הירח שחרית וכו'. כי זה אי אפשר שכיון שע"פ החשבון אפשר שתראה באותו הלילה. וגם ראוה בלילה. אי אפשר אם כן שלא תהא מכוסה ונסתרת באור השמש בכמו שני ימים. או פחות או יותר. כמו שרמזתי לעיל. שאינה נראית מיד אחר המולד. ומטעם זה עצמו גם קודם מולד מתכסית שכמו שאור השמש מכסה ומסתירה אחר קבוצה בכמו יום. כן קודם קבוצה. כשמתקרבת להתקבץ עם החמה שהיא גם כן נסתרת בכמו יום. אבל אמרתי בכמו. לפי שאין הזמנים שוים. כמ"ש הר"ב בסמוך. פעמים בא בארוכה. פעמים בא בקצרה. והסיבה לזה שהלבנה יש לה ב' גלגלים. הגלגל האחד והוא המקיף הארץ. והולך ממערב למזרח. ובתוכו גלגל אחר קבוע בעובי זה הגלגל. ובו הוא קבוע הלבנה. וזה הגלגל תנועתו ממזרח למערב. ונמצאו שכשהלבנה ברום זה הגלגל הקטן שנמצא שיש לה ב' תנועות הפכיות. ולפיכך היא באה בארוכה. ובמתון. ואם בשפל זה הגלגל. אז הלבנה מתנועעת בגלגלה הקטן ג"כ ממערב למזרח כמו הגלגל הגדול. ולפיכך באה בקצרה. שתנועות גלגלה גדול מן הה' אל הו' ומן הו' אל. הז' ומן הז' אל הה'. ותנועת הקטן מן הא' אל הב'. ומן הב' אל הד'. וכל עוד שהקטן מתנועע מן א' אל הב'. הנה יש לכדור הלבנה ב' תנועות הפכים. הא' מן הא' אל הב'. והשני מן הה' אל הו'. שהגלגל הגדול מכריח ומסבב עמו הגלגל הקטן בדרך תנועתו. וכשהקטן מתנועע מן הב' אל הד'. הנך רואה שהלבנה הקבועה שם נמשכת ג"כ בתנועת הגדול שמן הה' אל הו' ומפני זה בא בקצרה. וסמך ר"ג על מה שהעידו בראיה של ליל שלשים. ובמה שאמרו שראוה שחרית אמר טועים הם. ולא אמר שטעו בראיה של ליל שלשים. תירץ הרמב"ם בפ"ב מהק"ה שאין אנו אחראין לראיית שחרית. אם היא אמיתית. או אינה אמיתית. מאחר שהעידו בראיית ליל שלשים. אין אנו נזקקים לראיית יום כ"ט וכאילו לא העידו לפנינו בה כלל. ויש בפי' הרמב"ם טעות סופר שמה שכתב ויחשבו מטעם. צ"ל מוטעים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

תפארת ישראל

יכין

לב) דמות צורות לבנות כצורות דלעיל.

לג) ובכותל בעלייתו ר"ל בהעלייה שהיו רגילים לקבל שם העדות (כסנהדרין די"א א'), שם היה מצוייר כלעיל על השולחן לפני הב"ד. וגם על הכותל כדי שיבינו היטב ההדיוט, שיתדמה העד כאילו רואה הלבנה בכותל השמים, ולפי עדותו ידונו ב"ד בהצורות שלפניהן על השולחן.

לד) שבהן מראה את ההדיוטות אנשים פשוטים שלא יבינו השאלות הנ"ל שבמשנה ו'.

לה) ואמרו ראינוהו ללבנה ביום כ"ט לחודש.

לו) אמר רבי יוחנן בן נורי עדי שקר הם דזה אי אפשר, דללבנה אין אור עצמי כלעיל סי' כח, וגלגל הקפתה נמוך הרבה מגלגל הקפת החמה. ולכן סמוך למולד לפניו ולאחריו, כל עוד שמתקרבת הלבנה במהלכה נוכח השמש, כל עוד יותר אין קרני השמש יכולים להגיע לתחתית הירח, והרי רק תחתית כדור הלבנה נראה ליושבי הארץ. עד שבשעת המולד שעומדת ממש בין השמש לארץ, אין תחתית הירח מאיר כלל [מלת "ממש" שכתבני, הוא ל"ד ודו"ק] ולהכי כ"ד שעי מכסי סיהרא, והוא זמן קריבתה לשמש לפני המולד ולאחריו. וא"כ איך אפשר שתראה ביום כ"ט בשחרית ובערבית. מלבד שלפי חשבונם לא היה אפשר שתראה אז.

לז) קיבלן רבן גמליאל דר' יוחנן לא היה בקי בהחשבון כמוהו שהיה סוד העיבור מסור לו מאבותיו הנשיאים וידע בחשבונו שאפשר שתראה באותו לילה, ולהכי יתכן שמה שראו בשחרית, ענן בהיר כדמות ירח ראו.

לח) ובליל עבורו ליל שקודם ל"א.

לט) לא נראה לב"ד ולעם אף שהשמים היו זכים [והוא מאמר התנא, לא שהעדים אמרו כן].

מ) וקבלן רבן גמליאל אף דעל כרחך נראה אחר המולד, עכ"פ מדידע ע"פ חשבונו שנולדה בליל ל', להכי תלה שמא ענן דק כסה אותו בליל ל"א, אף כי בהיר היה בשחקים. מיהו הא דקאמר וקבלן ר"ג אין ר"ל שאחר שלא נראה בליל עבורו. אח"כ קידש ר"ג את החודש, ליתא דא"כ אפילו היה מקבל העדות ביום ל', כיון שלא הספיק לומר מקודש עד ליל עבורו הרי החודש מעובר [ כלקמן רפ"ג ]. אלא מיירי שר"ג קידש החודש ביום ל' תיכף כשבאו העדים, והא דקאמר וקבלן ר"ג, ר"ל אע"ג שבליל עבורו לא נראה אפ"ה החזיק ר"ג לקבלתו מהעדים דמקודם.

מא) אמר לו ר' יהושע רואה אני את דבריך דהרי הוא כאילו לא באו עדים כלל, ויהיה החודש מעובר.

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים

בבלי כד א  רמב"ם הלכות קידוש החודש ב ו