משנה יבמות יד
יבמות פרק יד', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר נשים • מסכת יבמות • פרק ארבעה עשר ("חירש שנשא") • >>
פרקי מסכת יבמות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח • משנה ט •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
חרש שנשא פיקחת, ופיקח שנשא חרשת, אם רצה יוציא, ואם רצה יקיים.
כשם שהוא כונס ברמיזה, כך הוא מוציא ברמיזה.
פיקח שנשא פיקחת, ונתחרשה, [אם רצה יוציא, ואם] רצה יקיים.
נשתטית, לא יוציא.
נתחרש הוא או נשתטה, אינו מוציא עולמית.
אמר רבי יוחנן בן נורי, מפני מה האשה שנתחרשה יוצאת, והאיש שנתחרש אינו מוציא.
אמרו לו, אינו דומה האיש המגרש לאשה המתגרשת, שהאשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה, והאיש אינו מוציא אלא לרצונו.
העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החרשת שהשיאה אביה, שהיא יוצאה בגט.
אמרו לו, אף זו כיוצא בה.
שני אחים חרשים, נשואים לשתי אחיות חרשות, או לשתי אחיות פיקחות, או לשתי אחיות, אחת חרשת ואחת פיקחת, או שתי אחיות חרשות נשואות לשני אחים פיקחים, או לשני אחין חרשין, או לשני אחין, אחד חרש ואחד פיקח, הרי אלו פטורות מן החליצה ומן היבום.
ואם היו נכריות, יכנסו, ואם רצו להוציא יוציאו.
שני אחים, אחד חרש ואחד פיקח, נשואים לשתי אחיות פיקחות, מת חרש בעל הפיקחת, מה יעשה פיקח בעל הפיקחת? תצא משום אחות אשה.
מת פיקח בעל הפיקחת, מה יעשה חרש בעל פיקחת? מוציא אשתו בגט, ואשת אחיו אסורה לעולם.
שני אחים פיקחים נשואים לשתי אחיות, אחת חרשת ואחת פיקחת, מת פיקח בעל חרשת, מה יעשה פיקח בעל פיקחת? תצא משום אחות אשה.
מת פיקח בעל פיקחת, מה יעשה פיקח בעל החרשת? מוציא את אשתו בגט, ואת אשת אחיו בחליצה.
שני אחים, אחד חרש ואחד פיקח, נשואים לשתי אחיות, אחת חרשת ואחת פיקחת, מת חרש בעל חרשת, מה יעשה פיקח בעל פיקחת? תצא משום אחות אשה.
מת פיקח בעל פיקחת, מה יעשה חרש בעל חרשת? מוציא אשתו בגט, ואשת אחיו אסורה לעולם.
שני אחים, אחד חרש ואחד פיקח, נשואים לשתי נכריות פיקחות, מת חרש בעל פיקחת, מה יעשה פיקח בעל פיקחת? או חולץ או מייבם.
מת פיקח בעל פיקחת, מה יעשה חרש בעל פיקחת? כונס, ואינו מוציא לעולם.
שני אחים פיקחים נשואים לשתי נכריות, אחת פיקחת ואחת חרשת, מת פיקח בעל חרשת, מה יעשה פיקח בעל פיקחת? כונס.
ואם רצה להוציא, יוציא.
מת פיקח בעל הפיקחת, מה יעשה פיקח בעל חרשת? או חולץ או מייבם.
שני אחים, אחד חרש ואחד פיקח, נשואים לשתי נכריות, אחת חרשת ואחת פיקחת, מת חרש בעל חרשת, מה יעשה פיקח בעל פיקחת? כונס.
ואם רצה להוציא, יוציא.
מת פיקח בעל פיקחת, מה יעשה חרש בעל חרשת? כונס, ואינו מוציא לעולם.
חֵרֵשׁ שֶׁנָּשָׂא פִּקַּחַת, וּפִקֵּחַ שֶׁנָּשָׂא חֵרֶשֶׁת,
- אִם רָצָה יוֹצִיא, וְאִם רָצָה יְקַיֵּם;
- כְּשֵׁם שֶׁהוּא כוֹנֵס בִּרְמִיזָה, כָּךְ הוּא מוֹצִיא בִּרְמִיזָה.
- פִּקֵּחַ שֶׁנָּשָׂא פִּקַּחַת, וְנִתְחָרְשָׁה, אִם רָצָה יוֹצִיא, וְאִם רָצָה יְקַיֵּם.
- נִשְׁתַּטֵּית, לֹא יוֹצִיא.
- נִתְחָרֵשׁ הוּא אוֹ נִשְׁתַּטָּה,
- אֵינוֹ מוֹצִיא עוֹלָמִית.
- אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:
- מִפְּנֵי מָה הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְחָרְשָׁה יוֹצֵאת,
- וְהָאִישׁ שֶׁנִּתְחָרֵשׁ אֵינוֹ מוֹצִיא?
- אָמְרוּ לוֹ:
- אֵינוֹ דּוֹמֶה הָאִישׁ הַמְּגָרֵשׁ לָאִשָּׁה הַמִּתְגָּרֶשֶׁת;
- שֶׁהָאִשָּׁה יוֹצְאָה לִרְצוֹנָהּ וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנָהּ,
- וְהָאִישׁ אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא לִרְצוֹנוֹ:
- אֵינוֹ דּוֹמֶה הָאִישׁ הַמְּגָרֵשׁ לָאִשָּׁה הַמִּתְגָּרֶשֶׁת;
הֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָה עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ,
- שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְּגֵט.
- אָמְרוּ לוֹ:
- אַף זוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהּ:
שְׁנֵי אַחִים חֵרְשִׁים,
- נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת חֵרְשׁוֹת,
- אוֹ לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת פִּקְחוֹת,
- אוֹ לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת, אַחַת חֵרֶשֶׁת וְאַחַת פִּקַּחַת,
- אוֹ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת חֵרְשׁוֹת נְשׂוּאוֹת לִשְׁנֵי אַחִים פִּקְחִים,
- אוֹ לִשְׁנֵי אַחִין חֵרְשִׁין,
- אוֹ לִשְׁנֵי אַחִין, אֶחָד חֵרֵשׁ וְאֶחָד פִּקֵּחַ,
- הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרוֹת מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם.
- וְאִם הָיוּ נָכְרִיּוֹת,
- יִכְנְסוּ;
- וְאִם רָצוּ לְהוֹצִיא, יוֹצִיאוּ:
שְׁנֵי אַחִים, אֶחָד חֵרֵשׁ וְאֶחָד פִּקֵּחַ,
- נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת פִּקְחוֹת,
- מֵת חֵרֵשׁ בַּעַל הַפִּקַּחַת,
- מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל הַפִּקַּחַת?
- תֵּצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה.
- מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל הַפִּקַּחַת?
- מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל הַפִּקַּחַת,
- מַה יַּעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל פִּקַּחַת?
- מוֹצִיא אִשְׁתּוֹ בְּגֵט,
- וְאֵשֶׁת אָחִיו אֲסוּרָה לְעוֹלָם.:
- מַה יַּעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל פִּקַּחַת?
שְׁנֵי אַחִים פִּקְחִים נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת,
- אַחַת חֵרֶשֶׁת וְאַחַת פִּקַּחַת,
- מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל חֵרֶשֶׁת,
- מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת?
- תֵּצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה.
- מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת?
- מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת,
- מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל הַחֵרֶשֶׁת?
- מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט,
- וְאֶת אֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה.:
- מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל הַחֵרֶשֶׁת?
שְׁנֵי אַחִים, אֶחָד חֵרֵשׁ וְאֶחָד פִּקֵּחַ,
- נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת, אַחַת חֵרֶשֶׁת וְאַחַת פִּקַּחַת,
- מֵת חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת,
- מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת?
- תֵּצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה.
- מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת?
- מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת,
- מַה יַּעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת?
- מוֹצִיא אִשְׁתּוֹ בְּגֵט,
- וְאֵשֶׁת אָחִיו אֲסוּרָה לְעוֹלָם.:
- מַה יַּעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת?
שְׁנֵי אַחִים, אֶחָד חֵרֵשׁ וְאֶחָד פִּקֵּחַ,
- נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי נָכְרִיּוֹת פִּקְחוֹת,
- מֵת חֵרֵשׁ בַּעַל פִּקַּחַת,
- מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת?
- אוֹ חוֹלֵץ אוֹ מְיַבֵּם.
- מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת?
- מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת,
- מַה יַעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל פִּקַּחַת?
- כּוֹנֵס, וְאֵינוֹ מוֹצִיא לְעוֹלָם.:
- מַה יַעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל פִּקַּחַת?
- שְׁנֵי אַחִים פִּקְחִים, נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי נָכְרִיּוֹת,
- אַחַת פִּקַּחַת וְאַחַת חֵרֶשֶׁת,
- מֵת פִּקֵחַ בַּעַל חֵרֶשֶׁת,
- מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת?
- כּוֹנֵס; וְאִם רָצָה לְהוֹצִיא, יוֹצִיא.
- מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת?
- מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל הַפִּקַּחַת,
- מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל חֵרֶשֶׁת?
- אוֹ חוֹלֵץ אוֹ מְיַבֵּם.:
- מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל חֵרֶשֶׁת?
שְׁנֵי אַחִים, אֶחָד חֵרֵשׁ וְאֶחָד פִּקֵּחַ,
- נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי נָכְרִיּוֹת, אַחַת חֵרֶשֶׁת וְאַחַת פִּקַּחַת,
- מֵת חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת,
- מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת?
- כּוֹנֵס; וְאִם רָצָה לְהוֹצִיא, יוֹצִיא.
- מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת?
- מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת,
- מַה יַּעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת?
- כּוֹנֵס, וְאֵינוֹ מוֹצִיא לְעוֹלָם:
- מַה יַּעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת?
נוסח הרמב"ם
(א) חירש - שנשא פיקחת,
- ופיקח - שנשא חירשת,
- אם רצה - יוציא.
- ואם רצה - יקיים.
- כשם שהוא כונס - ברמיזה,
- כך הוא מוציא - ברמיזה.
- אבל פיקח שנשא פיקחת - ונתחרשה,
- אם רצה - יוציא.
- ואם רצה - יקיים.
- נשתטת - לא יוציא.
- נתחרש הוא, או נשתטה - אינו מוציא עולמית.
[ב] *הערה 1: אמר רבי יוחנן בן נורי:
- וכי מפני מה אמרו -
- האישה שנתחרשה - יוציא,
- והאיש שנתחרש - אינו מוציא עולמית?
- וכי מפני מה אמרו -
- אמרו לו:
- אינו דומה האיש המגרש - לאישה המתגרשת,
- האישה יוצאה - לרצונה, ושלא לרצונה,
- והאיש אינו מוציא - אלא לרצונו.
- אינו דומה האיש המגרש - לאישה המתגרשת,
(ב) [ג] העיד רבי יוחנן בן גודגדה,
- על החירשת - שהשיאה אביה,
- שהיא יוצאה - בגט.
- אמרו לו: אף זו - כיוצא בה.
(ג) [ד] שני אחים חירשים - נשואים
- לשתי אחיות - פיקחות,
- או לשתי אחיות - חירשות,
- או לשתי אחיות - אחת חירשת, ואחת פיקחת,
- וכן שתי אחיות חירשות - נשואות
- לשני אחים - פיקחים,
- או לשני אחין - חירשין,
- או לשני אחין - אחד פיקח, ואחד חירש,
- הרי אלו פטורין - מן החליצה, ומן הייבום.
- אם היו נוכריות - יכנוסו,
- ואם רצו להוציא - יוציאו.
(ד) שני אחים - אחד פיקח, ואחד חירש,
- נשואים לשתי אחיות - פיקחות,
- מת חירש - בעל הפיקחת,
- מה יעשה פיקח - בעל הפיקחת?
- תצא - משום אחות אישה.
- מת פיקח - בעל הפיקחת,
- מה יעשה חירש - בעל הפיקחת?
- מוציא את אשתו - בגט,
- ואשת אחיו - אסורה לעולם.
- שני אחים - פיקחים,
- נשואים לשתי אחיות - אחת פיקחת, ואחת חירשת,
- מת פיקח - בעל החירשת,
- מה יעשה פיקח - בעל הפיקחת?
- תצא - משום אחות אישה.
- מת פיקח - בעל הפיקחת,
- מה יעשה פיקח - בעל החירשת?
- מוציא את אשתו - בגט,
- ואשת אחיו - בחליצה.
- שני אחים - אחד חירש, ואחד פיקח,
- נשואים לשתי אחיות - אחת חירשת, ואחת פיקחת,
- מת חירש - בעל החירשת,
- מה יעשה פיקח - בעל הפיקחת?
- תצא - משום אחות אישה.
- מת פיקח - בעל הפיקחת,
- מה יעשה חירש - בעל החירשת?
- מוציא את אשתו - בגט,
- ואשת אחיו - אסורה לעולם.
- שני אחים - אחד חירש, ואחד פיקח,
- נשואים לשתי נוכריות - פיקחות,
- מת חירש - בעל הפיקחת,
- מה יעשה פיקח - בעל הפיקחת?
- או חולץ, או מייבם.
- מת פיקח - בעל הפיקחת,
- מה יעשה חירש - בעל הפיקחת?
- כונס - ואינו מוציא לעולם.
- שני אחים - פיקחים,
- נשואים לשתי נוכריות - אחת חירשת, ואחת פיקחת,
- מת פיקח - בעל החירשת,
- מה יעשה פיקח - בעל הפיקחת?
- כונס, ואם רצה להוציא - יוציא.
- מת פיקח - בעל הפיקחת,
- מה יעשה פיקח - בעל החירשת?
- או חולץ, או מייבם.
- שני אחים - אחד חירש, ואחד פיקח,
- נשואים לשתי נוכריות - אחת חירשת, ואחת פיקחת,
- מת חירש - בעל החירשת,
- מה יעשה פיקח - בעל הפיקחת?
- כונס, ואם רצה להוציא - יוציא.
- מת פיקח - בעל הפיקחת,
- מה יעשה חירש - בעל החירשת?
- כונס - ואינו מוציא לעולם.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה יבמות, פרק י"ד:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב