עיקר תוי"ט על יבמות יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א)

(א) (על המשנה) יקיים. הא פשיטא, אלא אגב דתני יוציא תנא יקיים. תוספ':

(ב) (על הברטנורא) מה טעם קאמר כלומר כקדושין. רש"י ונ"י:

(ג) (על הברטנורא) וה"ט דהכא לא קתני עולמית כמו בנשתטה הוא דקתני עולמית. גמרא. וכתב נ"י לפי שאין גרושיו כלום מן התורה קתני האי לישנא שאין לגירושין תקנה עולמית שאפילו נשאת בגט זה ויש לה בנים תצא, משא"כ בחרשת דבדיעבד אם נשאת לא תצא ואע"פ שאין לה בנים. ואפשר שאם נתגרשה תנשא אפילו לכתחלה. הריטב"א ונ"י:

(ד) (על המשנה) מפני מה כו'. מפרש בגמרא דלדבריהם קאמר לדידי כי היכי דאיש לא מצי מגרש אשה לא מצי מגרשה אלא לדידכו מ"ש אשה ומ"ש איש:

(ב)

(ה) (על המשנה) העיד כו'. רבנן הביאוה לבית המדרש להביא ראיה לדבריהן וא"ל אף זו כיוצא בה. תוספ':

(ו) (על הברטנורא) ור"ל כשעדיין לא בגרה דהא אף בנערותה יכול אביה לקדשה:

(ג)

(ז) (על המשנה) לשני כו'. היינו רישא ב' אחים חרשים כו' לב' אחיות חרשות, אלא דתני כולי גווני בדידיה ובדידה:

(ח) (על הברטנורא) ואע"ג דקריאה אינה מעכבת כדתנן בפי"ב מ"ג כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאין ראוי לבילה בילה מעכבת בו:

(ט) (על הברטנורא) רש"י וה"ק דמפקע נשואין דידה שהיו מכח זיקת אחיו דהויא ברמיזה אבל זיקה עצמה אין גט דוחה:

(ד)

(י) (על המשנה) מה יעשה חרש כו'. ופרכינן בגמרא ותיתב גבי קטן אוכל איסורין הוא ואין ב"ד מצוין להפרישו ומשני גזירה משום התרת יבמה לשוק שיאמרו נפטרה משום אחות אשה ולא ידעי אינשי דטעמא משום קטן אוכל איסורין הוא:

(יא) (על הברטנורא) רש"י ור"ל דלא מפקע נשואיו שהיו מכח זיקת כו':