משנה זבחים ה
זבחים פרק ה', ב: משנה • תוספתא • בבלי
<< • משנה • סדר קדשים • מסכת זבחים • פרק חמישי ("איזה הוא") • >>
פרקי מסכת זבחים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
איזהו מקומן של זבחים? קדשי קדשים שחיטתן בצפון, פר ושעיר של יום הכיפורים שחיטתן בצפון, וקיבול דמן בכלי שרת בצפון, ודמן טעון הזיה על בין הבדים ועל הפרוכת ועל מזבח הזהב.
מתנה (זריקה) אחת מהן מעכבת.
שיירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון.
אם לא נתן, לא עיכב.
פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שחיטתן בצפון, וקיבול דמן בכלי שרת בצפון, ודמן טעון הזיה על הפרוכת ועל מזבח הזהב.
מתנה אחת מהן מעכבת.
שיירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון.
אם לא נתן, לא עיכב.
אלו ואלו נשרפין בבית הדשן.
חטאות הציבור והיחיד.
אלו הן חטאות הציבור, שעירי ראשי חדשים ושל מועדות.
שחיטתן בצפון, וקיבול דמן בכלי שרת בצפון, ודמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות.
כיצד? עלה בכבש ופנה לסובב, ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית.
שיירי הדם היה שופך על יסוד דרומי.
ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות.
העולה, קדשי קדשים.
שחיטתה בצפון, וקיבול דמה בכלי שרת בצפון, ודמה טעון שתי מתנות שהן ארבע, וטעונה הפשט וניתוח, וכליל לאישים.
זבחי שלמי צבור ואשמות.
אלו הן אשמות: אשם גזילות, אשם מעילות, אשם שפחה חרופה, אשם נזיר, אשם מצורע, אשם תלוי.
שחיטתן בצפון, וקיבול דמן בכלי שרת בצפון, ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע.
ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות.
התודה ואיל נזיר, קדשים קלים.
שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע, ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל ליום ולילה עד חצות.
המורם מהם כיוצא בהם, אלא שהמורם נאכל לכהנים, לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם.
שלמים, קדשים קלים.
שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע, ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל לשני ימים ולילה אחד.
המורם מהם כיוצא בהם, אלא שהמורם נאכל לכהנים, לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם.
הבכור והמעשר והפסח, קדשים קלים.
שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן טעון מתנה אחת, ובלבד שיתן כנגד היסוד.
שינה באכילתן, הבכור נאכל לכהנים, והמעשר לכל אדם. ונאכלין בכל העיר (לכל אדם)[1] בכל מאכל לשני ימים ולילה אחד.
הפסח אינו נאכל אלא בלילה, ואינו נאכל אלא עד חצות, ואינו נאכל אלא למנוייו, ואינו נאכל אלא צלי.
- קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן.
- פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים,
- שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן,
- וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן,
- וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה
- עַל בֵּין הַבַּדִּים
- וְעַל הַפָּרֹכֶת
- וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב.
- מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכֶּבֶת.
- שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.
- אִם לֹא נָתַן, לֹא עִכֵּב.
- שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן,
- וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן,
- וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה
- עַל הַפָּרֹכֶת
- וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב.
- מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכֶּבֶת.
- שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.
- אִם לֹא נָתַן, לֹא עִכֵּב.
אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַדֶּשֶׁן.
(ג) חַטֹּאות הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד.- אֵלּוּ הֵן חַטֹּאות הַצִּבּוּר:
- שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשֶׁל מוֹעֲדוֹת.
- שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן,
- וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן,
- וְדָמָן טָעוּן אַרְבַּע מַתָּנוֹת עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת.
- כֵּיצַד?
- עָלָה בַּכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב,
- וּבָא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית,
- מִזְרָחִית צְפוֹנִית,
- צְפוֹנִית מַעֲרָבִית,
- מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית.
- שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִי.
- וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים
- לְזִכְרֵי כְהֻנָּה
- בְּכָל מַאֲכָל
- לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת.
- שְׁחִיטָתָהּ בַּצָּפוֹן,
- וְקִבּוּל דָּמָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן,
- וְדָמָהּ טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע.
- וּטְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ,
- וְכָלִיל לָאִשִּׁים.
- אֵלּוּ הֵן אֲשָׁמוֹת:
- אֲשַׁם גְּזֵלוֹת,
- אֲשַׁם מְעִילוֹת,
- אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה,
- אֲשַׁם נָזִיר,
- אֲשַׁם מְצֹרָע,
- אָשָׁם תָּלוּי,
- שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן,
- וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן,
- וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע,
- וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים
- לְזִכְרֵי כְהֻנָּה
- בְּכָל מַאֲכָל
- לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת.
- שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה,
- וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע,
וְנֶאֱכָלִים בְּכָל הָעִיר
- לְכָל אָדָם,
- בְּכָל מַאֲכָל,
- לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת.
- הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָּהֶם,
- אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים,
- לִנְשֵׁיהֶם, וְלִבְנֵיהֶם, וּלְעַבְדֵיהֶם.
- שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה,
- וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע,
- וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר
- לְכָל אָדָם,
- בְּכָל מַאֲכָל,
- לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
- הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן,
- אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים,
- לִנְשֵׁיהֶם, וְלִבְנֵיהֶם, וּלְעַבְדֵיהֶם.
- קָדָשִׁים קַלִּים.
- שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה,
- וְדָמָן טָעוּן מַתָּנָה אַחַת,
- וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן כְּנֶגֶד הַיְּסוֹד.
- שִׁנָּה בַּאֲכִילָתָן:
- הַבְּכוֹר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים,
- וְהַמַּעֲשֵׂר לְכָל אָדָם,
- וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר,
- לְכָל אָדָם,
- בְּכָל מַאֲכָל,
- לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
- הַפֶּסַח אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּלַּיְלָה,
- וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצוֹת,
- וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָיו,
- וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא צָלִי:
נוסח הרמב"ם
(א) איזה הוא מקומן של זבחים?
- קודשי קדשים - שחיטתן בצפון.
- פר ושעיר של יום הכיפורים - שחיטתן בצפון,
- וקיבול דמן - בכלי שרת בצפון,
- ודמן טעון הזיה - על בין הבדים, ועל הפרוכת, ועל מזבח הזהב.
- ומתנה אחת מהן - מעכבת.
- שירי הדם - היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון.
- אם לא נתן - לא עיכב.
(ב) פרים הנשרפים, ושעירים הנשרפים -
- שחיטתן - בצפון,
- וקיבול דמן - בכלי שרת בצפון,
- ודמן טעון הזיה - על הפרוכת, ועל מזבח הזהב.
- ומתנה אחת מהן - מעכבת.
- שירי הדם - היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון.
- אם לא נתן - לא עיכב.
- אלו ואלו - נשרפין בבית הדשן.
(ג) חטאת הציבור, והיחיד -
- אלו הן חטאות הציבור? - שעירי ראשי חודשים, ושל מועדות.
- שחיטתן - בצפון,
- וקיבול דמן - בכלי שרת בצפון,
- ודמן - טעון ארבע מתנות, על ארבע קרנות.
- כיצד?
- עלה לכבש, ופנה לסובב, ובא לו -
- לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית,
- צפונית מערבית, מערבית דרומית.
- שירי הדם - היה שופך על יסוד דרומית.
- ונאכלין - לפנים מן הקלעים,
- לזכרי כהונה - בכל מאכל,
- ליום ולילה - עד חצות.
(ד) העולה - קודשי קדשים,
- שחיטתה - בצפון,
- וקיבול דמה - בכלי שרת בצפון,
- ודמה - טעון שתי מתנות, שהן ארבע.
- וטעונה - הפשט, וניתוח, וכליל לאישים.
(ה) זבחי שלמי ציבור, ואשמות -
- אלו הן אשמות? - אשם גזילות, אשם מעילות,
- אשם שפחה חרופה, אשם נזיר,
- אשם מצורע, אשם תלוי.
- אלו הן אשמות? - אשם גזילות, אשם מעילות,
- שחיטתן - בצפון,
- וקיבול דמן - בכלי שרת בצפון,
- ודמן - טעון שתי מתנות, שהן ארבע.
- ונאכלים - לפנים מן הקלעים,
- לזכרי כהונה - בכל מאכל,
- ליום ולילה - עד חצות.
(ו) התודה, ואיל נזיר - קדשים קלים,
- שחיטתן - בכל מקום בעזרה,
- ודמן - טעון שתי מתנות, שהן ארבע,
- ונאכלין - בכל העיר,
- לכל אדם - בכל מאכל,
- ליום ולילה - עד חצות.
- המורם מהן - כיוצא בהן,
- אלא שהמורם מהן - נאכל לכהנים, ולנשיהם, ולבניהן, ולעבדיהן.
(ז) שלמים - קדשים קלים,
- שחיטתן - בכל מקום בעזרה,
- ודמן - טעון שתי מתנות, שהן ארבע,
- ונאכלין - בכל העיר,
- לכל אדם - בכל מאכל,
- לשני ימים, ולילה אחד.
- המורם מהן - כיוצא בהן,
- אלא שהמורם מהן - נאכל לכהנים, לנשיהם, ולבניהם, ולעבדיהם.
(ח) הבכור, והמעשר, והפסח - קדשים קלים,
- שחיטתן - בכל מקום בעזרה,
- ודמן - טעון מתנה אחת,
- ובלבד - שיתן כנגד היסוד.
- ושינה באכילתן -
- הבכור - נאכל לכהנים,
- והמעשר - לכל אדם.
- ונאכלין - בכל העיר,
- בכל מאכל - לשני ימים ולילה אחד.
- והפסח -
- אינו נאכל - אלא בלילה,
- ואינו נאכל - אלא עד חצות,
- ואינו נאכל - אלא למנוייו,
- ואינו נאכל - אלא צלי.
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה זבחים, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
- ^ לא גרסינן. תוי"ט.