משנה זבחים ה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ה · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

התודה ואיל נזיר, קדשים קלים.

שחיטתן בכל מקום בעזרהכב, ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע, ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל ליום ולילה עד חצות.

המורם מהם כיוצא בהם, אלא שהמורם נאכל לכהנים, לנשיהם כד ולבניהם ולעבדיהם.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

התודה ואיל נזיר קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל ליום ולילה עד חצות המורם מהן כיוצא בהן אלא שהמורם מהן נאכל לכהנים ולנשיהם ולבניהן ולעבדיהן.

פירוש הרמב"ם

התודה ואיל נזיר קדשים קלים שחיטתן בכל כו': התודה היא קרבן שלמים עם מנחה ועוד נבאר אותה במנחות שנאמר וזאת תורת זבח השלמים אם על תודה יקריבנו. ונאמר בזריקת דם השלמים סביב כמו שנאמר בעולה לפיכך כל שלמים דמן טעון שתי מתנות שהן ד' כמו העולה ואמר רחמנא בחטאת ואכלתם אותה במקום קדוש ואמרו אותה במקום קדוש ולא אחרת במקום קדוש ר"ל שהחטאת וכל הראוי לה והאשם שמשפטו כמשפטם שנא' בתורה כחטאת כאשם היא שאינה נאכלת אלא בעזרה אבל זולתה מן הקרבנות נאכלין בכל ירושלים: והמורם הוא הדבר שהכהן נוטל מתודה ואיל נזיר והוא שנוטל מקרבן תודה חזה ושוק ונוטל מן הלחם שמקריבין עמו אחד מכל קרבן שהן ד' חלות כמו שנבאר בשביעי ממנחות ונוטל מאיל נזיר הזרוע בשלה וחזה ושוק ג"כ וחלת מצה ורקיק מצה מן הלחם שמקריבין עם איל השלמים וכל אלו אוכלין אותן הכהנים זכרים ונקבות לפי שכן בא הכתוב עליהן חקך וחק בניך וגו' ונאמר בתודה בפי' ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר ואיל נזיר הוקש לתודה שהוא ג"כ קרבן שלמים עם מנחה. וכבר ידעת שכ"מ שנא' בו עד בוקר מצותו עד שיעלה עמוד השחר אבל מדרבנן אמרו עד חצות להרחיק האדם מן העבירה כמו שנזכר למעלה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

התודה ואיל נזיר קדשים קלים. אין מועלין בהן:

שחיטתן בכל מקום. אין טעונין שחיטה בצפון כא:

ונאכלים בכל העיר. דגבי חטאת כתיב (שם י) ואכלתם אותה במקום קדוש, ואין שלמים במקום קדוש אלא במקום טהור כג דהיינו בכל העיר שהוא מקום טהור מליכנס שם מצורעים:

לכל אדם. לזרים:

ליום ולילה. בתודה כתיב (שם ז) ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בוקר. ותניא, תודת שלמיו, לרבות שלמי נזיר:

המורם מהם. חזה ושוק שנתן מהן לכהן כשאר שלמים, דתודה לשלמים אתקוש דכתיב (שם) וזאת תורת זבח השלמים וגו' אם על תודה וגו'. וארבע חלות מארבע מינים שבה כדכתיב (שם) אחד מכל קרבן לכהן הזורק וגו', ומורם מאיל נזיר, זרוע בשלה וחזה ושוק וחלת מצה אחת ורקיק אחד:

כיוצא בהן. נאכלים בכל העיר ליום ולילה:

לכהנים לנשיהם. כדכתיב (שם י) ואת חזה התנופה וגו' תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנותיך:

פירוש תוספות יום טוב

קדשים קלים. פי' הר"ב אין מועלים בהם. וכן לשון רש"י. ועיין ספ"ק דמעילה. ועיין לעיל במשנה ד' ומ"ש שם:

בכל מקום בעזרה. לשון הר"ב אין טעונין שחיטה בצפון. דתודה לשלמים אתקוש כדפי' הר"ב לקמן והיינו נמי טעמא דטעון ב' מתנות וכו'. [*ויש לדקדק אמאי שינה הכא ונקט בעזרה במקום לפנים מן הקלעים דלעיל. ונ"ל דתנא [דלעיל] מסריך סריך בלישניה דבפ' בתרא משנה ד' דהתם קאי על משכן]:

בכל העיר. לשון הר"ב דגבי חטאת כתיב כו' אלא במקום טהור. כדכתיב את חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור. ומ"ש הר"ב טהור מליכנס שם מצורעים כדתנן במשנה ז' פ"ק דכלים. דכל עיירות דינן כך. וא"א לאכלן כשיצאו חוץ לעיר כדפירש הר"ב ספ"ח. ואיצטריך למעוטא דאותה דאף ע"ג דבהדיא כתיב במקום טהור. דלא תימא מאי מקום טהור. טהור מטומאת זב. והוא הר הבית. גמ'. [*וה"נ תקשה דה"ל למנקט חוץ ממחנה ישראל. ועיין לעיל]:

ליום ולילה עד חצות. עי' בסוף מתני' ג':

לנשיהם ולעבדיהם. כל הנאכלים לכהנות נאכלים לעבדי הכהנים ולנשיהם כתרומה. הרמב"ם פ"י מהל' מעשה הקרבנות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כא) (על הברטנורא) דאתקיש לשלמים. וכן לב' מתנות כו'. וכמ"ש הר"ב בסמוך:

(כב) (על המשנה) בעזרה. יש לדקדק אמאי שינה לשונו מדלעיל. ונ"ל דתנא דלעיל סריך בלישניה דבפרק י"ד משנה ד' דהתם קאי על משכן:

(כג) (על הברטנורא) כדכתיב את חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור:

(כד) (על המשנה) לנשיהם כו'. כל הנאכלים לכהנות נאכלים לעבדי הכהנים ולנשיהם כתרומה. הר"מ:


פירושים נוספים