משנה זבחים ה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ה · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

שלמים, קדשים קלים.

שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע, ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל לשני ימים ולילה אחד.

המורם מהם כיוצא בהם, אלא שהמורם נאכל לכהנים, לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

שלמים קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל לשני ימים ולילה אחד המורם מהן כיוצא בהן אלא שהמורם מהן נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם.

פירוש הרמב"ם

שלמים קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה כו': אמר רחמנא על השלמים ושחטו אותו פתח אהל מועד ואמרו להכשיר כל הרוחות לפי שלא ייחד בו צפונה ואמר כל מיני שלמים מלבד תודה ואיל נזיר שדומה לו אמר בו והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף ואינן נאכלין אלא ביום השחיטה והלילה וממחרת עד ליל ג'. ומה שנוטל הכהן מן השלמים והוא הנקרא מורם מהם הוא חזה ושוק שנאמר בו כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה וגו':


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שחיטתן בכל מקום בעזרה. שלש פרשיות נאמרו בשחיטת שלמים, חדא בבן בקר, וחדא בכשב, וחדא בעז. בקמייתא כתיב ושחטו פתח אהל מועד, ובתרתי בתרייתא כתיב לפני אהל מועד, להכשיר את כל הרוחות שבעזרה, דלפני משמע כל שלפני ההיכל כה:

לשני ימים ולילה אחד. דהכי כתיב בשלמים (שם ז) והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף כו:

פירוש תוספות יום טוב

בכל מקום בעזרה. פי' הר"ב ג' פרשיות נאמרו כו' בקמייתא כתיב ושחטו פתח אהל מועד. ובתרתי בתרייתא כתיב לפני וגו' להכשיר את כל הרוחות. פירש"י דלא תימא כנגד הפתח דוקא. והא דכתב בקמייתא פתח מפרש בגמרא לומר בזמן שפתח ההיכל פתוח. ולא בזמן שהוא נעול. וקרא שלישי לפסול צידי צדדין. פירש"י כגון לשכות ואפי' תוכן קדש. ע"כ. וכלומר דאילו אחורי ההיכל כשר. וכ"כ הרמב"ם בפ"ה מהל' מעשה הקרבנות. והכ"מ כתב הא דמכשיר אחורי ההיכל. צריך לימוד מנין לו. ע"כ. ואשתמיטתיה דאמר רמי בר רב יהודה אמר רב [דף נ"ה] לול קטן [כמין חלון פתוח מן התא] היה אחורי בית הכפורת גבוה ח' אמות כדי להכשיר את העזרה לאכילת ק"ק ולשחיטת קדשים קלים:

שתי מתנות. שנא' בזריקת דם השלמים סביב כמו שנאמר בעולה. רמב"ם במשנה דלעיל:

לשני ימים ולילה אחד. לשון הר"ב דהכי כתיב בשלמים והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף. ומסיים הרמב"ם ואינן נאכלין אלא ביום השחיטה והלילה. וממחרת עד ליל שלישי. ע"כ. והיינו דלא תנן אלא ולילה אחד. והוא הלילה שבין שני הימים. ויליף לה בבריי' מדכתיב והנותר עד יום. עד יום הוא נאכל. פירש"י בעוד יום. והתוס' פירשו עד. ולא עד בכלל. ע"כ. וביום השלישי [באש] ישרף אתא לשריפה שיכול שישרף תיכף לאכילה. וכמו שכתבתי במשנה ג' פ"ז דשקלים. והא דלא עשו הרחק מן העבירה בנאכלין לב' ימים ולילה אחד. כתבו התוס' בסוף פרקין [נ"ו ע"ב ד"ה להרחיק] דניכר הוא מתי יהיה שקיעת החמה. אבל בלילה אינו ניכר:

ולילה אחד. הכי גרסינן. ועיין מה שכתבתי במשנה ה' פ"ב דברכות.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כה) (על הברטנורא) דלא תימא כנגד הפתח דוקא. רש"י. והא דכתיב בקמייתא פתח, מפרש בגמרא, לומר בזמן שפתח ההיכל פתוח ולא בזמן שהוא נעול. וקרא שלישי לפסול צידי צדדין. פירש"י כגון לשכות ואפילו תוכן קודש ע"כ. וכלומר דאלו אחורי ההיכל כשר. ועתוי"ט:

(כו) (על הברטנורא) ואינן נאכלין אלא ביום השחיטה והלילה וממחרת עד ליל שלישי. הר"מ. והיינו דלא תנן אלא ולילה אחד, והוא הלילה שבין שני הימים. וילפינן ליה בגמרא מקרא. עתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שחיטתן בכל מקום בעזרה:    שלש פרשיות נאמרו וכו' לשון ר"ע ז"ל. אמר המלקט ודלא כר' אליעזר דאמר לא בא א' מן הכתובים הללו אלא להכשיר שחיטת שלמים בצפון ובגמרא מפרש במאי פליגי. ועיין באבודרהם ז"ל:

לשני ימים ולילה אחד:    דתניא בברייתא יכול יהו נאכלין לאור שלישי ודין הוא זבחים נאכלין ליום אחד וזבחים נאכלין לשני ימים מה זבחים הנאכלין ליום אחד לילה אחריהם אף כאן לילה אחריהם ת"ל עד יום ביום אתה אוכל ואי אתה אוכל בלילה. וביד שם פ' עשירי סימן ד' ז'. ומצאתי כתוב בספר חן טוב פ' קדושים דף ר"א דהיינו צ"ח עמוד ד' ז"ש וכי תזבחו זבח וכו' תדע וכו' כמו אני חפץ בזבח שלמים לא בחטאת ואשם יען לרצונכם תזבחוהו לא על חטא ולכן נאכלין לב' ימים ולילה אחד להורות שחפץ הקב"ה באכילתה ולא יקרא נותר מיד ע"כ:

ולילה אחד:    ה"ג ועיין מ"ש במשנה ה' פ' שני דברכות:

תפארת ישראל

יכין

בכל מאכל לשני ימים ולילה אחד:    דהיינו ביום הזביחה וביום שלאחריו, ובלילה שביניהן. [והא דלא עשו סיג שלא לאכלן מחצות יום ב', כמו שעשו סיג לנאכלין ליום ולילה, שלא לאכלן מחצות הלילה [כלעיל סי' כ"ז]. ה"ט, דהכא ביום ניכר מתי תשקע החמה, משא"כ התם עלות השחר אינו ניכר כל כך]:

המורם מהם:    חזה ושוק שניתן מכל שלמים לכהנים:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים