עיקר תוי"ט על זבחים ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה זבחים ה: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) ודבר תורה דחטאת ואשם קדשי קדשים הוא. ולמדנו העולה לפי ששוה עם החטאת ואשם בשחיטה ובקיבול דמה הר"מ. ותימה, דלא כתב ג"כ זבחי שלמי ציבור. ורש"י כתבה. וכן הוא בגמרא דף נ"ה:

(ב) (על הברטנורא) אשכחן בן צאן, בן בקר מנלן, אמר קרא ואם מן הצאן, וי"ו מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתון. גמרא:

(ג) (על הברטנורא) תימה דגבי חטאת נמי כתיב ולקח ונתן ולא אמרינן מה נתינה בעצמו כו'. ושמא הכא דריש משום דמיותר דכתיב כמצורע עשיר ועני. ואע"ג דבתורת כהנים דריש מקמאי, אבתרא סמיך. תוספ':

(ד) (על הברטנורא) דכתיב כחטאת האשם הוא, מה חטאת טעונה כלי אף אשם טעון כלי. גמרא:

(ה) (על המשנה) פר כו'. שהן חטאות דכתיב כפר בן בקר לחטאת והשעיר אשר עלה עליו הגורל לה' ועשהו חטאת:

(ו) (על המשנה) כצפון. מכותל המזבח צפוני עד כותל העזרה. והוא ששים אמה וחצי וכל שכנגד הרוחב הזה מכותל האולם עד הכותל המזרחי והוא ט"ו אמה. הר"מ:

(ז) (על המשנה) טעון. לשון צורך:

(ח) (על הברטנורא) ובפרים הנשרפים דמ"ב כתיב לפני ה' את פני פרכת הקודש:

(ב)

(ט) (על הברטנורא) בלשון רבים. דקיי"ל דשאר שבטים מביאין על ידיהם. ופר העלם נקטיה בלשון יחיד אע"ג דג"כ שאר שבטים כו', משום דאתי למיטעי דאיירי נמי בפר שמביא צבור בעבודה זרה והאי עולה הוי. תוספ':

(י) (על הברטנורא) והשאר הוקשו כדלעיל. רש"י:

(ג)

(יא) (על המשנה) ופנה כו'. ששני כבשים קטנים יוצאים מן הכבש שבהן פונין ליסוד ולסובב, כדאמרינן בגמרא. ובספר צורת הבית סמכתיה על מקרא ומעלותיהו פנות קדים, ומדלא כתיב ומעלתו:

(יב) (על הברטנורא) דילפינן לה מים של שלמה. בגמרא:

(יג) (על המשנה) שופך. דכתיב ואת כל דמה ישפוך אל יסוד המזבח:

(יד) (על הברטנורא) ובקדשים ה. לילה הולך אחר היום. דכתיב לא יניח ממנו עד בוקר. רש"י:

(ד)

(טו) (על הברטנורא) וכתבו התוספ', ולא היה לו לפרש לענין טבול יום ומחוסר כפורים שזה הדין נוהג בכל הקדשים אפילו קלים. ואני אומר דאף יוצא לא הוה ליה לפרש מדאשכחן דמיפסלי ביוצא חוץ לחומת העיר:

(טז) (על הברטנורא) תימה דמאי טעמא הוי ליה למימר נמי גבי זבחי שלמי צבור דהא לא כתיב בהו קדשי קדשים וילפינן טדאיתקש לעולה. תוספ':

(יז) (על הברטנורא) לא בקרן שעל המזבח אלא כלומר בזוית. דעולת בהמה נעשה למטה:

(יח) (על הברטנורא) עיין בגמרא דצריך לתרגם יתבני מדבחא. דמקדשא משמע שהיה בבנין אלא שלא היה מקודש בדמים. תוי"ט:

(יט) (על הברטנורא) עיין בסוף פרקין בהר"ב. ודאמרן תחלת, לאו למעוטי שיריים, דאינהו נמי בעי יסוד. ודלא תני להו הכא פירש ר"י נמי דכיון דאשמעינן בפנימיות וגם התחיל למיתני' בחיצוניות, ה"ה ככולהו. ועתוי"ט:

(ה)

(כ) (על הברטנורא) כדדרשינן, אותה דמה למעלה, ואין אחרת דמה למעלה. תוספ':

(ו)

(כא) (על הברטנורא) דאתקיש לשלמים. וכן לב' מתנות כו'. וכמ"ש הר"ב בסמוך:

(כב) (על המשנה) בעזרה. יש לדקדק אמאי שינה לשונו מדלעיל. ונ"ל דתנא דלעיל סריך בלישניה דבפרק י"ד משנה ד' דהתם קאי על משכן:

(כג) (על הברטנורא) כדכתיב את חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור:

(כד) (על המשנה) לנשיהם כו'. כל הנאכלים לכהנות נאכלים לעבדי הכהנים ולנשיהם כתרומה. הר"מ:

(ז)

(כה) (על הברטנורא) דלא תימא כנגד הפתח דוקא. רש"י. והא דכתיב בקמייתא פתח, מפרש בגמרא, לומר בזמן שפתח ההיכל פתוח ולא בזמן שהוא נעול. וקרא שלישי לפסול צידי צדדין. פירש"י כגון לשכות ואפילו תוכן קודש ע"כ. וכלומר דאלו אחורי ההיכל כשר. ועתוי"ט:

(כו) (על הברטנורא) ואינן נאכלין אלא ביום השחיטה והלילה וממחרת עד ליל שלישי. הר"מ. והיינו דלא תנן אלא ולילה אחד, והוא הלילה שבין שני הימים. וילפינן ליה בגמרא מקרא. עתוי"ט:

(ח)

(כז) (על הברטנורא) וכתיב בעולה חטאת ואשם, הוו להו ג' כתובים הבאים כאחד דלכולי עלמא אין מלמדין, הלכך לא לא מהני ג"ש דזריקה זריקה דלקמן למילף ב' מתנות. גמרא:

(כח) (על הברטנורא) יש לתמוה, דהא כתיב שם ואכלתם שם לפני ה'. ועוד כו'. ונראה לפרש דנפקא לן מדמקשינן. לחזה ושוק של שלמים, לאכילת שני ימים וה"ה לענין שנאכלין בכל העיר. תוספ'. ועתוי"ט:

(כט) (על המשנה) אינו נאכל. תימה ליתני נמי דאינו נאכל אלא על מצות ומרורים. [ותירץ הר"ר חיים] דלא חשיב אלא דבר שכנגדו בקדשים והוא חלוק מהם, דשאר קדשים נאכ, לים כיום וב, לילה עד היום, לכל אדם בכל מאכל, ופסח אינו נאכל אלא בלילה עד חצות ולמנוייו וצלי. אי נמי לא תני מצות ומרורים דאין מעכבין. אי נמי לאו מצוה דגופיה. תוספ':

(ל) (על המשנה) חצות. כלומר אפילו מדין תורה, ולהכי קתני אלא. ומתניתין רבי אלעזר בן עזריה היא דדריש נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, מה להלן עד חצות, אף כאן עד חצות גמרא: