משנה זבחים ה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ה · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

זבחי שלמי צבור ואשמות.

אלו הן אשמות: אשם גזילות, אשם מעילות, אשם שפחה חרופה, אשם נזיר, אשם מצורע, אשם תלוי.

שחיטתן בצפון, וקיבול דמן בכלי שרת בצפון, ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע.

ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

זבחי שלמי ציבור ואשמות אלו הן אשמות אשם גזילות אשם מעילות אשם שפחה חרופה אשם נזיר אשם מצורע אשם תלוי שחיטתן בצפון וקיבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלים לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות.

פירוש הרמב"ם

זבחי שלמי צבור ואשמות אלו הן אשמות כו': כבר ידעת שאין לצבור שלמים אלא שני כבשי עצרת והן שמניפין אותן על שתי הלחם כמו שיתבאר אתר כך וסמך אותן הכתוב אל החטאת שנאמר ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח השלמים לכן היה משפטן כחטאת זולתי מתן ד' שאין חייבין במתן ד' בקרבן בשום פנים אלא בחטאת בלבד וכבר בארנו אלו האשמות כולן בתחלת דברינו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

זבחי שלמי צבור. כבשי עצרת:

אשם גזילות. האמור בשבועת הפקדון:

אשם מעילות. הנהנה מן ההקדש:

אשם שפחה חרופה. הבא על שפחה שחציה שפחה וחציה בת חורין המיועדת לעבד עברי שמותר בשפחה ובבת חורין:

אשם נזיר. שנטמא במת. דכתיב ביה (במדבר ו) והזיר לה' את ימי נזרו [וגו']:

אשם תלוי. ספק שגג בדבר שחייבין על זדונו כרת, ספק לא שגג. והוא כתיב בויקרא אצל אשם מעילות:

אשם ודאי. לא גרסינן. שכל אלו אשם ודאי הן, חוץ מאשם תלוי:

שתי מתנות שהן ארבע. דבאשם נמי כתיב זריקה וכתיב סביב:

ונאכלין לפנים מן הקלעים. דכתיב באשם (במדבר יח) בקודש הקדשים תאכלנו. וזבחי שלמי צבור סמך אותן הכתוב לחטאת דכתיב (ויקרא כג) ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים, לומר לך שדינן כחטאת שאין נאכלין אלא לפנים מן הקלעים ולזכרי כהונה. אבל אין טעונים ארבע מתנות כחטאת, שאין לך בכל הקרבנות מי שטעון ארבע מתנות אלא חטאת בלבד כ:

פירוש תוספות יום טוב

אשם שפחה חרופה. לשון הר"ב הבא על שפחה שחציה שפחה וכו'. עיין במשנה ה' פ"ב דכריתות:

שחיטתן בצפון וכו'. עיין בר"פ בדברי הר"ב ומ"ש שם דזבחי שלמי צבור יליף מעולה דמחטאת ליכא למילף כדיליף הר"ב לקמן בסמוך לנאכלין כו' דצפון בחטאת גופיה מהיקש נלמוד כמ"ש הר"ב בר"פ ואינו חוזר ומלמד בהיקש. גמרא. ועיין מ"ש בספ"ז דמנחות:

ונאכלין לפנים מן הקלעים. לשון הר"ב דכתיב באשם בקדש הקדשים תאכלנו. בויקח קרח ולכל אשמם וגו' רש"י. ולא ידעתי מאי דוחקיה דלא כתב לקרא דפרשת צו דקדים שנאמר שם בפרשת אשם במקום קדוש יאכל. וגבי חטאת גופיה לא כתיב נמי אלא במקום קדוש כמ"ש הר"ב לעיל [במ"ג]. והרמב"ם פירש במשנה דלקמן שנאמר כחטאת כאשם. ומ"ש הר"ב וזבחי שלמי צבור סמך אותן לחטאת כו' שאין נאכלין כו'. אבל אין טעונין ד' מתנות כו'. וליכא לאקשויי לחטאת. כדדרשינן לעיל פ"ק דף י' אותה דמה למעלה ואין אחרת דמה למעלה. תוס'. [לפנים מן הקלעים] *) דברים אלו הוסיפם התוי"ט בד"ק בין מלת כאשם למלת ומ"ש הר"ב כו' והב"ד העבירם משם לכאן ועשאם לדבור בפ"ע, ויפלא מדוע לא הקדים לכתוב כן במ"ג ועוד שכבר כתב כן הר"ב שם, וצ"ע. [*והעזרה במקדש כנגד לפנים מן הקלעים במשכן. הרמב"ם. ועיין במשנה דלקמן]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כ) (על הברטנורא) כדדרשינן, אותה דמה למעלה, ואין אחרת דמה למעלה. תוספ':


פירושים נוספים