משנה זבחים יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


זבחים פרק יג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק שלושה עשר ("השוחט והמעלה") · >>

פרקי מסכת זבחים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

השוחט והמעלה בחוץ, חייב על השחיטה וחייב על העליה.

רבי יוסי הגלילי אומר, שחט בפנים והעלה בחוץ, חייב.

שחט בחוץ והעלה בחוץ, פטור, שלא העלה [בחוץ] אלא דבר פסול.

אמרו לו, אף השוחט בפנים ומעלה בחוץ, כיון שהוציאו, פסלו.

משנה ב[עריכה]

טמא שאכל, בין קודש טמא ובין קודש טהור, חייב.

רבי יוסי הגלילי אומר, טמא שאכל טהור, חייב.

וטמא שאכל טמא, פטור, שלא אכל אלא דבר טמא.

אמרו לו, אף טמא שאכל טהור, כיון שנגע בו, טמאהו.

וטהור שאכל טמא, פטור, שאינו חייב אלא על טומאת הגוף.

משנה ג[עריכה]

חומר בשחיטה מבעליה, ובעליה מבשחיטה.

חומר בשחיטה, שהשוחט להדיוט, חייב; והמעלה להדיוט, פטור.

חומר בעליה, שנים שאחזו בסכין ושחטו, פטורים; אחזו באיבר והעלוהו, חייבין.

העלה וחזר והעלה וחזר והעלה, חייב על כל עליה ועליה, דברי רבי שמעון.

רבי יוסי אומר, אינו חייב אלא אחת.

ואינו חייב עד שיעלה לראש המזבח.

רבי שמעון אומר, אפילו העלה על הסלע או על האבן, חייב.

משנה ד[עריכה]

אחד קדשים כשרין ואחד קדשים פסולין, שהיה פסולן בקודש, והקריבן בחוץ, חייב.

המעלה כזית מן העולה ומן האימורין בחוץ, חייב.

הקומץ, והלבונה, והקטורת, ומנחת כהנים, ומנחת כהן המשיח, ומנחת נסכין, שהקריב מאחד מהן כזית בחוץ, חייב.

רבי אלעזר פוטר עד שיקריב את כולו.

וכולם שהקריבן בפנים ושייר בהן כזית והקריבן בחוץ, חייב.

וכולן שחסרו כל שהן והקריבן בחוץ, פטור.

משנה ה[עריכה]

המקריב קדשים ואימוריהם בחוץ, חייב.

מנחה שלא נקמצה והקריבה בחוץ, פטור.

קמצה וחזר קומצה לתוכה והקריבה בחוץ, חייב.

משנה ו[עריכה]

הקומץ והלבונה שהקריב את אחד מהן בחוץ, חייב.

רבי אלעזר פוטר, עד שיקריב את השני.

אחד בפנים ואחד בחוץ, חייב.

שני בזיכי לבונה שהקריב את אחד מהן בחוץ, חייב.

רבי אלעזר פוטר עד שיקריב את השני.

אחד בפנים ואחד בחוץ, חייב.

הזורק מקצת דמים בחוץ, חייב.

רבי אלעזר אומר, אף המנסך מי חג בחג בחוץ, חייב.

רבי נחמיה אומר, שיירי הדם שהקריבן בחוץ, חייב.

משנה ז[עריכה]

המולק את העוף בפנים והעלה בחוץ, חייב.

מלק בחוץ והעלה בחוץ, פטור.

השוחט את העוף בפנים והעלה בחוץ, פטור.

שחט בחוץ והעלה בחוץ, חייב.

נמצא, דרך הכשירו מבפנים, פטורו בחוץ.

דרך הכשירו בחוץ, פטורו בפנים.

רבי שמעון אומר: כל שחייבין עליו בחוץ, חייבין על כיוצא בו בפנים שהעלהו בחוץ, חוץ מן השוחט בפנים ומעלה בחוץ.

משנה ח[עריכה]

החטאת שקיבל דמה בכוס אחד, נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים, בפנים וחזר ונתן בחוץ, חייב, שכולו ראוי לבוא בפנים.

קיבל דמה בשני כוסות, נתן שניהן בפנים, פטור.

שניהן בחוץ, חייב.

אחד בפנים ואחד בחוץ, פטור.

אחד בחוץ ואחד בפנים, חייב על החיצון, והפנימי מכפר.

למה הדבר דומה? למפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ואחר כך נמצאת הראשונה, והרי שתיהן עומדות.

שחט שתיהן בפנים, פטור.

שחט שתיהן בחוץ, חייב.

אחת בפנים ואחת בחוץ, פטור.

אחת בחוץ ואחת בפנים, חייב על החיצונה, והפנימית מכפרת.

כשם שדמה פוטר את בשרה, כך הוא פוטר את בשר חברתה.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה זבחים יג ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) השוחט והמעלה בחוץ חייב על השחיטה וחייב על העליה רבי יוסי הגלילי אומר השוחט בפנים ומעלה בחוץ חייב שחט בחוץ והעלה בחוץ פטור שלא העלה אלא דבר פסול אמרו לו אף השוחט בפנים ומעלה בחוץ כיון שהוציאו פסלו.

(ב) טמא שאכל בין קודש טמא ובין קודש טהור חייב רבי יוסי הגלילי אומר טמא שאכל טהור חייב וטמא שאכל טמא פטור שלא אכל אלא דבר טמא אמרו לו אף טמא שאכל טהור כיון שנגע בו טימאהו וטהור שאכל טמא פטור שאינו חייב אלא על טומאת הגוף.

(ג) חומר בשחיטה מבעליה ובעליה מבשחיטה שהשוחט להדיוט חייב והמעלה להדיוט פטור חומר בעליה שנים שאחזו בסכין ושחטו פטורין אחזו באבר והעלוהו חייבין העלה וחזר והעלה חייב על כל עליה ועליה דברי רבי שמעון רבי יוסי אומר אינו חייב אלא אחת ואינו חייב אלא עד שיעלה לראש המזבח רבי שמעון אומר אפילו העלה על הסלע או על האבן חייב.

(ד) אחד קדשים כשרים ואחד קדשים פסולין שהיה פסולן בקודש והקריבן בחוץ חייב המעלה כזית מן העולה ומן האימורין בחוץ חייב הקומץ והלבונה והקטורת ומנחת כהנים ומנחת כוהן משיח ומנחת נסכים שהקריב מאחד מהן כזית בחוץ חייב רבי אליעזר פוטר עד שיקריב את כלן וכלן שהקריבן בפנים ושייר מהן כזית והקריבו בחוץ חייב וכלן שחסרו כל שהן והקריבן בחוץ פטור.

(ה) המקריב קדשים ואימוריהן בחוץ חייב מנחה שלא נקמצה והקריבה בחוץ פטור קמצה וחזר קומצה לתוכה והקריבה בחוץ חייב.

(ו) הקומץ והלבונה שהקריב את אחד מהן בחוץ חייב רבי אלעזר פוטר עד שיקריב את השני אחד בפנים ואחד בחוץ חייב שני בזיכי לבונה שהקריב אחד מהן בחוץ חייב רבי אלעזר פוטר עד שיקריב את השני אחד בפנים ואחד בחוץ חייב הזורק מקצת דמים בחוץ חייב רבי אלעזר אומר אף המנסך מי חג בחג בחוץ חייב רבי נחמיה אומר שירי הדם שהקריבן בחוץ חייב.

(ז) המולק את העוף בפנים והעלה בחוץ חייב מלק בחוץ והעלה בחוץ פטור השוחט את העוף בפנים והעלה בחוץ פטור שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב נמצא דרך הכשרו מבפנים פטורו מבחוץ דרך הכשרו בחוץ פטורו מבפנים רבי שמעון אומר כל שחייבין עליו בחוץ חייבין על כיוצא בו בפנים שהעלהו בחוץ חוץ מן השוחט בפנים והמעלה בחוץ.

(ח) חטאת שקיבל דמה בכוס אחד נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים בפנים וחזר ונתן בחוץ חייב שכלו ראוי לבוא בפנים קיבל דמה בשני כוסות נתן שניהם בחוץ חייב אחד בפנים ואחד בחוץ חייב אחד בחוץ ואחד בפנים חייב על החיצון והפנימי מכפר למה הדבר דומה למפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ואחר כך נמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות שחט שתיהן בפנים פטור שתיהן בחוץ חייב אחת בפנים ואחת בחוץ חייב אחת בחוץ ואחת בפנים חייב על החיצונה והפנימית מכפרת כשם שדמה פוטר את בשרה כך הוא פוטר את בשר חברתה.

פירושים[עריכה]