משנה זבחים יג דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה זבחים יג דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

השוחט והמעלה בחוץ, חייב על השחיטה וחייב על העליה.

רבי יוסי הגלילי אומר, שחט בפנים והעלה בחוץ, חייב.

שחט בחוץ והעלה בחוץ, פטור, שלא העלה [בחוץ] אלא דבר פסול.

אמרו לו, אף השוחט בפנים ומעלה בחוץ, כיון שהוציאו, פסלו.

משנה ב[עריכה]

טמא שאכל, בין קודש טמא ובין קודש טהור, חייב.

רבי יוסי הגלילי אומר, טמא שאכל טהור, חייב.

וטמא שאכל טמא, פטור, שלא אכל אלא דבר טמא.

אמרו לו, אף טמא שאכל טהור, כיון שנגע בו, טמאהו.

וטהור שאכל טמא, פטור, שאינו חייב אלא על טומאת הגוף.

משנה ג[עריכה]

חומר בשחיטה מבעליה, ובעליה מבשחיטה.

חומר בשחיטה, שהשוחט להדיוט, חייב; והמעלה להדיוט, פטור.

חומר בעליה, שנים שאחזו בסכין ושחטו, פטורים; אחזו באיבר והעלוהו, חייבין.

העלה וחזר והעלה וחזר והעלה, חייב על כל עליה ועליה, דברי רבי שמעון.

רבי יוסי אומר, אינו חייב אלא אחת.

ואינו חייב עד שיעלה לראש המזבח.

רבי שמעון אומר, אפילו העלה על הסלע או על האבן, חייב.

משנה ד[עריכה]

אחד קדשים כשרין ואחד קדשים פסולין, שהיה פסולן בקודש, והקריבן בחוץ, חייב.

המעלה כזית מן העולה ומן האימורין בחוץ, חייב.

הקומץ, והלבונה, והקטורת, ומנחת כהנים, ומנחת כהן המשיח, ומנחת נסכין, שהקריב מאחד מהן כזית בחוץ, חייב.

רבי אלעזר פוטר עד שיקריב את כולו.

וכולם שהקריבן בפנים ושייר בהן כזית והקריבן בחוץ, חייב.

וכולן שחסרו כל שהן והקריבן בחוץ, פטור.

משנה ה[עריכה]

המקריב קדשים ואימוריהם בחוץ, חייב.

מנחה שלא נקמצה והקריבה בחוץ, פטור.

קמצה וחזר קומצה לתוכה והקריבה בחוץ, חייב.

משנה ו[עריכה]

הקומץ והלבונה שהקריב את אחד מהן בחוץ, חייב.

רבי אלעזר פוטר, עד שיקריב את השני.

אחד בפנים ואחד בחוץ, חייב.

שני בזיכי לבונה שהקריב את אחד מהן בחוץ, חייב.

רבי אלעזר פוטר עד שיקריב את השני.

אחד בפנים ואחד בחוץ, חייב.

הזורק מקצת דמים בחוץ, חייב.

רבי אלעזר אומר, אף המנסך מי חג בחג בחוץ, חייב.

רבי נחמיה אומר, שיירי הדם שהקריבן בחוץ, חייב.

משנה ז[עריכה]

המולק את העוף בפנים והעלה בחוץ, חייב.

מלק בחוץ והעלה בחוץ, פטור.

השוחט את העוף בפנים והעלה בחוץ, פטור.

שחט בחוץ והעלה בחוץ, חייב.

נמצא, דרך הכשירו מבפנים, פטורו בחוץ.

דרך הכשירו בחוץ, פטורו בפנים.

רבי שמעון אומר: כל שחייבין עליו בחוץ, חייבין על כיוצא בו בפנים שהעלהו בחוץ, חוץ מן השוחט בפנים ומעלה בחוץ.

משנה ח[עריכה]

החטאת שקיבל דמה בכוס אחד, נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים, בפנים וחזר ונתן בחוץ, חייב, שכולו ראוי לבוא בפנים.

קיבל דמה בשני כוסות, נתן שניהן בפנים, פטור.

שניהן בחוץ, חייב.

אחד בפנים ואחד בחוץ, פטור.

אחד בחוץ ואחד בפנים, חייב על החיצון, והפנימי מכפר.

למה הדבר דומה? למפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ואחר כך נמצאת הראשונה, והרי שתיהן עומדות.

שחט שתיהן בפנים, פטור.

שחט שתיהן בחוץ, חייב.

אחת בפנים ואחת בחוץ, פטור.

אחת בחוץ ואחת בפנים, חייב על החיצונה, והפנימית מכפרת.

כשם שדמה פוטר את בשרה, כך הוא פוטר את בשר חברתה.

<< | משנה זבחים יג דפוסים | >>