משנה זבחים יג רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) השוחט והמעלה בחוץ - חייב על השחיטה, וחייב על העליה.

רבי יוסי הגלילי אומר:
השוחט בפנים ומעלה בחוץ - חייב,
שחט בחוץ והעלה בחוץ - פטור,
שלא העלה - אלא דבר פסול.
אמרו לו:
אף השוחט בפנים ומעלה בחוץ -
כיון שהוציאו - פסלו.


(ב) טמא שאכל, בין קודש טמא ובין קודש טהור - חייב.

רבי יוסי הגלילי אומר:
טמא שאכל טהור - חייב,
וטמא שאכל טמא - פטור,
שלא אכל - אלא דבר טמא.
אמרו לו:
אף טמא שאכל טהור -
כיון שנגע בו - טימאהו.
וטהור שאכל טמא - פטור,
שאינו חייב - אלא על טומאת הגוף.


(ג) חומר בשחיטה מבעליה, ובעליה מבשחיטה.

שהשוחט להדיוט - חייב,
והמעלה להדיוט - פטור.
חומר בעליה -
שנים שאחזו בסכין, ושחטו - פטורין,
אחזו באבר, והעלוהו - חייבין.
העלה, וחזר והעלה -
חייב על כל עליה ועליה,
דברי רבי שמעון.
רבי יוסי אומר:
אינו חייב - אלא אחת,
ואינו חייב - אלא עד שיעלה לראש המזבח.
רבי שמעון אומר:
אפילו העלה על הסלע, או על האבן - חייב.


(ד) אחד קדשים כשרים,

ואחד קדשים פסולין, שהיה פסולן בקודש -
והקריבן בחוץ - חייב.
המעלה כזית מן העולה, ומן האימורין בחוץ - חייב.
הקומץ, והלבונה,
והקטורת, ומנחת כהנים,
ומנחת כוהן משיח, ומנחת נסכים,
שהקריב מאחד מהן כזית בחוץ - חייב.
רבי אליעזר - פוטר, עד שיקריב את כולן.
וכולן, שהקריבן בפנים, ושייר מהן כזית -
והקריבו בחוץ - חייב.
וכולן, שחסרו כל שהן -
והקריבן בחוץ - פטור.


(ה) המקריב קדשים ואימוריהן בחוץ - חייב.

מנחה שלא נקמצה -
והקריבה בחוץ - פטור.
קמצה, וחזר קומצה לתוכה -
והקריבה בחוץ - חייב.


(ו) הקומץ, והלבונה -

שהקריב את אחד מהן בחוץ - חייב.
רבי אלעזר - פוטר, עד שיקריב את השני.
אחד בפנים, ואחד בחוץ - חייב.
שני בזיכי לבונה -
שהקריב אחד מהן בחוץ - חייב.
רבי אלעזר - פוטר, עד שיקריב את השני.
אחד בפנים, ואחד בחוץ - חייב.
הזורק מקצת דמים בחוץ - חייב.
רבי אלעזר אומר: אף המנסך מי חג, בחג בחוץ - חייב.
רבי נחמיה אומר: שירי הדם שהקריבן בחוץ - חייב.


(ז) המולק את העוף בפנים, והעלה בחוץ - חייב.

מלק בחוץ, והעלה בחוץ - פטור.
השוחט את העוף בפנים, והעלה בחוץ - פטור.
שחט בחוץ, והעלה בחוץ - חייב.
נמצא -
דרך הכשרו מבפנים - פטורו מבחוץ,
דרך הכשרו בחוץ - פטורו מבפנים.
רבי שמעון אומר:
כל שחייבין עליו בחוץ,
חייבין על כיוצא בו בפנים - שהעלהו בחוץ,
חוץ מן השוחט בפנים, והמעלה בחוץ.


(ח) חטאת שקיבל דמה בכוס אחד -

נתן בחוץ, וחזר ונתן בפנים,
בפנים, וחזר ונתן בחוץ,
חייב - שכולו ראוי לבוא בפנים.
קיבל דמה בשני כוסות -
נתן שניהם בחוץ - חייב.
אחד בפנים, ואחד בחוץ - חייב.
אחד בחוץ, ואחד בפנים -
חייב על החיצון - והפנימי מכפר.
למה הדבר דומה? -
למפריש חטאתו - ואבדה,
והפריש אחרת תחתיה,
ואחר כך נמצאת הראשונה,
והרי שתיהן עומדות -
שחט שתיהן בפנים - פטור.
שתיהן בחוץ - חייב.
אחת בפנים, ואחת בחוץ - חייב.
אחת בחוץ, ואחת בפנים - חייב על החיצונה, והפנימית מכפרת.
כשם שדמה - פוטר את בשרה,
כך הוא - פוטר את בשר חברתה.


הדף הראשי של משנה זבחים יג