משנה זבחים יג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק יג · משנה א | >>

השוחט והמעלה בחוץ, חייב על השחיטה וחייב על העליה.

רבי יוסי הגלילי אומר, שחט בפנים והעלה בחוץ, חייב.

שחט בחוץ והעלה בחוץ, פטורא, שלא העלה [בחוץ] אלא דבר פסול.

אמרו לו, אף השוחט בפנים ומעלה בחוץ, כיון שהוציאו, פסלו.

משנה מנוקדת

הַשּׁוֹחֵט וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ,

חַיָּב עַל הַשְּׁחִיטְָה,
וְחַיָּב עַל הָעֲלִיָּה.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר:
שָׁחַט בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ,
חַיָּב;
שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ,
פָּטוּר,
שֶׁלֹּא הֶעֱלָה בַּחוּץ אֶלָּא דָּבָר פָּסוּל.
אָמְרוּ לוֹ:
אַף הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ,
כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיאוֹ, פְּסָלוֹ:

נוסח הרמב"ם

השוחט והמעלה בחוץ - חייב על השחיטה, וחייב על העליה.

רבי יוסי הגלילי אומר:
השוחט בפנים ומעלה בחוץ - חייב,
שחט בחוץ והעלה בחוץ - פטור,
שלא העלה - אלא דבר פסול.
אמרו לו:
אף השוחט בפנים ומעלה בחוץ -
כיון שהוציאו - פסלו.

פירוש הרמב"ם

דבר תורה שהמקריב קרבנות חוץ למקדש שהוא חייב כרת, אמר "אשר יעלה עולה או זבח, אל פתח אוהל מועד"(ויקרא יז, ח) וגו'.

וטענת רבי יוסי הגלילי על החכמים, שהוא אומר שוחט בפנים והעלה בחוץ אף על פי שהעלה דבר פסול שעת הכושר היתה לו, אבל שוחט בחוץ לא היתה לו שעת הכושר.

ומה שאמר רבי יוסי פטור, רוצה לומר פטור על העליה. אבל על השחיטה הכל מודים שהוא חייב, לפי שאמרה תורה "אל פתח אהל מועד לא יביאנו"(ויקרא יז, ט). ולפיכך דעת תנא קמא אם שחט בחוץ והעלה בחוץ שחייב שתים, ורבי יוסי אומר אחת.

ואין הלכה כרבי יוסי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

השוחט. קדשים בחוץ והעלן בחוץ. בהעלם אחד. חייב על השחיטה וחייב על ההעלאה. שהן שני גופי עבירה, דתרוייהו כתיבי אשר ישחט ואשר יעלה:

כיון שהוציאו פסלו. ואפילו הכי חייב ב, והוא הדין לשוחט בחוץ ומעלה בחוץ. ור' יוסי הגלילי אמר לך, מה לשוחט בפנים ומעלה בחוץ שכן היתה לו שעת הכושר, תאמר לשוחט בחוץ ומעלה בחוץ שלא היתה לו שעת הכושר. ואין הלכה כר' יוסי הגלילי:

פירוש תוספות יום טוב

שחט בחוץ והעלה בחוץ פטור. ור"ל פטור על העלייה אבל על השחיטה הכל מודים שהוא חייב. לפי שאמרה תורה (ויקרא י"ז) ואל פתח אהל מועד לא *) כ"ה בפיה"מ להרמב"ם וכ"ה בד"פ וד"ק ובד"ח הגיהו הביאו דכתיב גבי שחיטה. יביאנו. הרמב"ם:

כיון שהוציאו פסלו. פירש הר"ב ואפ"ה חייב. כדכתיב בהעלאה ואל פתח אוהל מועד לא יביאנו. בראוין להביאן לפנים ולהעלותן הכתוב מדבר רש"י ריש דף ק"ז. ובגמרא ילפינן לאין ראוין לפנים ששחטן בחוץ כדתני דבי רבי ישמעאל ואליהם תאמר לערב פרשיות פירש"י וי"ו מוסיף על ענין ראשון ומערב הפרשיות לומר שאף שחוטי חוץ שהעלה בחוץ חייב. רבי יוחנן אומר אתיא הבאה הבאה מה להלן מוקטרי חוץ אף כאן מוקטרי חוץ ועיין מ"ש רפ"ק דכריתות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) פטור. ר"ל על העליה כו':

(ב) (על הברטנורא) כדכתיב בהעלאה ואל פתח אהל מועד לא יביאנו, בראויין להביאן לפנים ולהעלותם הכתוב מדבר. רש"י. ובגמרא יליף מקרא גם לשחוטי חוץ שהעלן בחוץ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

השוחט והמעלה בחוץ וכו':    פי"ח דהלכות מעשה הקרבנות סימן ה'. ובגמרא פריך בשלמא העלאה כתיב עונש וכתיב אזהרה עונש דכתיב ואל פתח אהל מועד לא יביאנו אזהרה דכתיב השמר לך פן תעלה עולותיך אלא שחיטה בשלמא עונש דכתיב ואל פתח אהל מועד לא הביאו אלא אזהרה מנלן ומסיק רבא כדר' יונה דא"ר יונה אמר קרא שם תעלה ושם תעשה אתקוש שאר עשיות להעלאה מה העלאה לא ענש אלא א"כ הזהיר אף שחיטה לא ענש אלא א"כ הזהיר ופריך אשכחן שחוטי פנים שהעלן בחוץ שחוטי חוץ שעומדין ליקטר בחוץ ולא בפנים מנלן ומשני כדתנא דבי ר' ישמעאל ואליהם תאמר וי"ו מוסיף על ענין ראשון ומערב הפרשיות לומר שאף שחוטי חוץ שהעלם בחוץ חייב. ר' יוחנן אמר אתיא הבאה הבאה פירוש דכתיב בשחוטי חוץ לא הביאו וכתיב בהעלאה לא יביאנו מה להלן מקוטרי חוץ אף כאן מקוטרי חוץ:

שחט בחוץ והעלה בחוץ פטור:    ר"ל פטור על העליה אבל על השחיטה חייב ורבנן סברי שחייב שתים:

שלא העלה בחוץ אלא דבר פסול:    ואנן מתקבל בפנים בעינן דכתיב ואל פתח אהל מועד לא יביאנו:

כיון שהוציאו פסלו:    ואפ"ה חייב כדכתיב בהעלאה ואל פתח אהל מועד לא יביאנו בראוין להביאן בפנים ולהעלותן הכתוב מדבר והה"נ לשוחט בחוץ והעלה בחוץ דחייב ג"כ משום העלאה. ובברייתא בגמרא השיב רבי תחת ר' יוסי הגלילי מה שכבר פירש ר"ע ז"ל ור"א בר"ש השיב תחת ר' יוסי הגלילי מה לשוחט בפנים ומעלה בחוץ שאע"פ שהוציאו אם חזר והכניסו והעלהו הקדש מקבלו כדתנן לעיל בפ' המזבח מקדש הלן והיוצא אם עלה לא ירד תאמר בשוחט בחוץ ומעלה בחוץ שאין הקדש מקבלו. ובת"כ פרק עשירי דפ' אחרי מות:

תפארת ישראל

יכין

השוחט:    קדשים בחוץ:

והמעלה בחוץ:    אפילו עשה שניהם בהעלם אחד:

חייב על השחיטה וחייב על העלייה:    קרבן חטאת על כל א', מדהן ב' מיני עבירה והו"ל כאוכל חלב ודם בהעלם א':

שחט בחוץ והעלה בחוץ פטור:    על העלייה, אבל חייב על השחיטה:

אמרו לו אף השוחט בפנים ומעלה בחוץ כיון שהוציאו פסלו:    ואפ"ה מודית שחייב. א"כ ה"ה השוחט בחוץ ומעלה בחוץ. ולרבי יוסי. שוחט בפנים היה לו שעת הכושר. משא"כ שוחט בחוץ ומעלה בחוץ לא היה לו שעת הכושר:

בועז

פירושים נוספים