משנה בבא קמא ח ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא קמא · פרק ח · משנה ה | >>

[עריכה]

המכה אביו ואמו ועשה בהן חבורה, והחובל בחבירו בשבת, פטור מכולן, מפני שהוא נדון בנפשו.

והחובל בעבד כנעני שלו, פטור מכולן.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ וְעָשָׂה בָּהֶן חַבּוּרָה,

וְהַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת,

פָּטוּר מִכֻּלָּן,

מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִדוֹן בְּנַפְשׁוֹ.

וְהַחוֹבֵל בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁלּוֹ,

פָּטוּר מִכֻּלָּן:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

המכה אביו ואימו - ועשה בהן חבורה,

החובל בחברו - בשבת,

פטור מכולם - מפני שהוא נידון בנפשו.

והחובל בעבד כנעני שלו - פטור מכלום.

כבר בארנו בפרק ארבעה עשר ממסכת שבת, כי החובל לא יהיה מתחייב בנפשו אלא כשנתכוין לקחת הדם השותת מן המכה שישתמש בו במה שירצה, אבל אם נתכוין להכאיב ולהזיק בלבד הוא מקלקל ופטור מצד חיוב שבת. וזהו בחובל בבהמה ובחיה, אבל חובל בחבירו הוא חייב סקילה מפני ששככה רגזו ורפתה רוחו בהזיקו לבעל ריבו הוא כמתקן, כמו שהתבאר בקורע בחמתו ועל מתו שהוא חייב, לפי שתנוח דעתו באותו מעשה ואף על פי שהוא קלקול ולפיכך הוא פטור מכלום מחמת הנזקים. ודע זה ולא תטעה בו:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

מפני שהוא נדון בנפשו - שאע"פ שהוא מקלקל, מתקן הוא אצל יצרו ששככה חמתו ונח רוגזו בכך ^כג:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

מפני שהוא נדון בנפשו. כתב הר"ב שאעפ"י שהוא מקלקל מתקן הוא אצל יצרו וכו'. כלומר משא"כ בחובל בבהמה וחיה דריש פ' י"ד דשבת שאינו חייב אלא בצריך לדם כמ"ש הר"ב שם. וכן כתב הרמב"ם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כג) (על הברטנורא) כלומר משא"כ בחובל בבהמה וחיה דריש פרק י"ד דשבת שאינו חייב אלא בצריך לדם:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

החובל בעבד כנעני שלו פטור מכולן: ואפי' מרפואתו והא דאמרי' בפ"ק דגיטין הקוטע יד עבדו של חבירו יתרון של רפואתו לרבו כגון אם אמדוהו בחמשה ואיתסי בתלתא יומי אבל בעיקר רפואתו משמע שנותן לעבד יש לחלק בין אחרים חבלו בו להרב עצמו חובל בו מתוס' ז"ל ועיין בדבריהם ז"ל בפ"ק דגיטין דף י"ב והר"ן ז"ל תירץ התם אי נמי דעבד ליה סמא חריפא ופטור מן המותר קאמר הכא ע"כ והוא ג"כ תירוץ תוס' ז"ל שם: