משנה בבא בתרא ו ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא · פרק ו · משנה ד | >>
המוכר מקום לחבירו לבנות לו בית [וכן המקבל מחבירו לבנות טו לו בית] חתנות לבנו ובית אלמנות לבתוטז, בונה ארבע אמות על שש, דברי רבי עקיבא.
רבי ישמעאל אומר, רפת בקר הוא זה.
הרוצה לעשות רפת בקריז, בונה ארבע אמות על שש.
בית קטן, שש על שמונה.
גדול, שמונה על עשר.
טרקלין, עשר על עשר.
רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו.
ראיה לדבר, [היכל].
רבן שמעון בן גמליאל אומר, [הכל] כבניין היכל.
הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת,
- וְכֵן הַמְּקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ לִבְנוֹת לוֹ בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ וּבֵית אַלְמְנוּת לְבִתּוֹ,
- בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ,
- דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
- רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר,
- רֶפֶת בָּקָר הוּא זֶה.
- בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ,
- הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רֶפֶת בָּקָר,
- בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ.
- בַּיִת קָטָן,
- שֵׁשׁ עַל שְׁמוֹנֶה.
- גָּדוֹל,
- שְׁמוֹנֶה עַל עֶשֶׂר.
- טְרַקְלִין,
- עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר,
- רוּמוֹ כַּחֲצִי אָרְכּוֹ וְכַחֲצִי רָחְבּוֹ.
- רְאָיָה לַדָּבָר, הֵיכָל.
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַכֹּל כְּבִנְיַן הֵיכָל:
המוכר מקום לחברו - לבנות לו בית,
- וכן המקבל מחברו - לבנות לו בית חתנות לבנו, ובית אלמנות לבתו,
- בונה ארבע אמות על שש - דברי רבי עקיבה.
- רבי ישמעאל אומר: רפת בקר היא זו,
- והרוצה לעשות רפת בקר - בונה ארבע אמות על שש.
- בית קטן - שש על שמונה.
- גדול - שמונה על עשר.
- טרקלין - עשר על עשר.
- רומו - כחצי אורכו, וכחצי רוחבו,
- ראיה לדבר - רבן שמעון בן גמליאל אומר: כבניין ההיכל.
רפת בקר - גדרות הבקר.
והיכל שלמה ארכו ארבעים, ורחבו עשרים, ורומו שלשים, וזהו חצי האורך והרחב.
ואמרו בתלמוד, שרבן שמעון בן גמליאל אפשר שהוא מסייע סברת תנא קמא שרוב הבתים צריך שיהיה חצי ארכן וחצי רחבן, ואפשר שהוא חולק עליו וכאילו הוא תמה תמיהת הרחקה ואומר וכי ראויים כל הבניינים שיהיו כבניין ההיכל, אינו כן רק הדבר חוזר כמנהג שנוהגין שם, אבל ההיכל מידותיו מאת השם יתברך:
בית חתנות לבנו - שדרך אדם לעשות לבנו בית כשנושא אשה:
בית אלמנות לבתו - כשמת בעלה ושבה אל בית אביה. אבל בחיי בעלה היא אצל בעלה, שאין דרך חתן לדור עם חמיו:
רפת בקר הוא זה - וצריך לעשותו גדול יותר:
בית קטן - הפחות שבבתים הוא שש על שמונה. והמוכר מקום לחבירו סתם לעשות לו בית צריך שיהיה שש על שמונה:
גדול - ואם פי' לעשות לו בית גדול:
טרקלין - עשוי למושב שרים:
רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו - אכולהו קאי, דהיינו בבית קטן רומו שבעה, ובבית גדול תשעה, וטרקלין עשר:
ראיה לדבר היכל - שהיה ארכו ארבעים ורחבו עשרים ורומו שלשים יח, שהם חצי ארכו ורחבו:
הכל כבנין היכל - איכא דאמרי הא דתנן לעיל רומו בחצי ארכו וכחצי רחבו, ראיה לדבר היכל, רשב"ג קתני לה, שרשב"ג אומר הכל כבנין היכל. ואיכא דאמרי רשב"ג פליג את"ק ואתמוהי קא מתמה, וכי הכל בונים כבנין היכל, אין הדבר תלוי אלא במנהג המדינה:
(טו) (על המשנה) לבנות. דלא טריח בבציר מד' על ו'. אבל לחלוקת אחין או שותפין בד' על ד' הוי בית. ועתוי"ט:
(טז) (על המשנה) בית כו'. גמרא, ולתני בית חתנות לבנו ולבתו. מלתא אגב אורחיה קט"ל דלא דרכא דחתנא למידר בית חמוהי ועתוי"ט:
(יז) (על המשנה) הרוצה כו'. איכא דאמרי בגמרא דר"ע נמי מודה בזה, אלא שס"ל שלפעמים אדם עושה דירתו רפת בקר. עתוי"ט:
(יח) (על הברטנורא) ובשל בית ראשון קאמרי, ככתוב במלכים א' ז'. דאילו בית שני תנן פ"ד דמדות שהיה גבהו מ'. וא"ת אי הכי ליזל בתר אותו מנין. וי"ל דאין לנו לילך אלא אחר הפחות. ועתוי"ט:
המוכר מקום לחברו לבנות לו בית וכן המקבל מחברו לבנות לו בית חתנות לבנו וכו': כך צ"ל וכן הוא בירושלמי ובהרי"ף ובכמה דוכתי:
אכן: הר"ר יהוסף ז"ל ראיתי שהגיה לבנות לו בית בֵית חתנות וכו' וכתב בספרים אחרים גרסינן בית חתנות וכו' ול"ג בית בית חתנות ע"כ. עוד הגיה רפת בקר היא זו. עוד הגיה ראי' לדבר היכל רשב"ג אומר כבנין ההיכל ומחק מלת היכל וגם מלת הכל וכתב כן מצאתי ברוב הספרים ויש ס"א דגרסי שרגלים לדבר רשב"ג אומר וכו'. וביד פכ"א דהלכות מכירה סימן ד'. ובטור ח"מ סימן רי"ד:
בית חתנות לבנו: אבל אין רגיל לעשות בית ארמלות לבנו שהרי עד עתה לא הי' דר אצל חמיו אלא אצל אביו משום חשד חמותו:
בית אלמנות לבתו: אבל בחיי בעלה אין דרך חתן לדור עם חמיו משום דהדר הוי קל מסובים משום חשד חמותו ולהכי נקט בית אלמנות לבתו ולא בית חתנות לבתו:
הרוצה לעשות רפת בקר: בגמרא פליגי איכא דאמרי דר' ישמעאל קתני לה וה"ק פי' לדבריו הוא עצמו שהרי הרוצה לעשות רפת בקר בונה ד' אמות על שש אבל לר' עקיבא רפת בקר אינו גדול כ"כ ובתרתי פליגי ר' עקיבא ור' ישמעאל פליגי בבית חתנות ופליגי ברפת בקר ושיעורי' דר"ע מפורש בבית חתנות ולא ברפת בקר ודר' ישמעאל מפורש ברפת בקר ולא בבית חתנות ואיכא דאמרי ר"ע קאמר לה וה"ק לי' לר' ישמעאל דקאמרת רפת בקר הוא זה אין הכי נמי דודאי בית חתנות ורפת בקר שיעורן שוה דאע"פ שהרוצה לעשות רפת בקר עושה ד' על שש פעמים שאדם עושה דירתו בבית חתנות ד' אמות על שש כרפת בקר:
בית קטן: שש על שמונה. הרוצה לבנות בית קטן לחברו לכל הפחות צריך שיהיה שש על שמונה וכגון דאמר לו בית סתמא ויד הבונה על העליונה לעשות לו פחות שבבתים הואיל ולא פירש דכיון דלא א"ל בית חתנות אלא בית סתמא לעצמו קבעי לי' וצריך להיות גדול מבית חתנות וה"ה למוכר מקום לחברו לעשות לו בית דצריך ליתן לו קרקע שש על שמנה הר"ש ז"ל. והוקשה לע"ד דהא ברישא קתני המוכר מקום לחברו וכו' בונה ד"א על שש והרב המגיד כתב שם בפכ"א דהלכות מכירה שדעת רבינו המחבר ז"ל כדעת הרב אבן מאגאש ז"ל דהך סיפא דבית קטן אליבא דר' ישמעאל ואין הלכה כמוהו לגבי רע"ק ע"כ בקיצור. אח"כ חפשתי ומצאתי שם בטור סימן רי"ד בסופו בבית יוסף שכתב בשם הר"ן ז"ל וז"ל הר"ן ז"ל בית קטן שש על שמנה פירוש דהך בבא רע"ק קתני לה דנהי דאמר ברישא ד' אמות על שש התם במפרש בית חתנות שהוא קטן משאר בתים אבל באומר בית סתם (הגהה משמע קצת מזה דל"ג במשנה ברישא כמו שהגהתי רק כדאיתי' בדפוס המוכר מקום לחברו לבנות לו בית חתנות וכו' וכן הוא ג"כ בבבלי) סתם לא משמע לבית חתנות אלא לעצמו ולפיכך עושה שש על ח' נמצא עכשיו לדידן דקיימא לן כר' עקיבא בית חתנות ד' על שש בית סתם ו' על ח' אבל הרא"ש ז"ל פירש דהך סיפא דבית קטן ר' ישמעאל קתני לה לפי שאין חילוק כלל בין בית סתם לבית חתנות ור' עקיבא ס"ל דתרווייהו ד' על שש וא"ל ר' ישמעאל רפת בקר הוא זה אלא אין לך בית קטן פחות משש על שמנה ולא תיקשי לך לההוא לישנא דאמרינן בגמרא דרפת בקר ר' עקיבא קתני לה היכי מפסקינן למתניתין פסקי פסקי דרפת בקר ר' עקיבא ובית קטן ר' ישמעאל דלאו קושיא היא דכי אמרינן דר' עקיבא קתני לה ר' עקיבא מודה בה אמרינן וה"ק ר' ישממאל לר' עקיבא רפת בקר היא זו שאתה מודה שהרוצה לעשות רפת בקר עושה ד' אמות על שש וכיון שכן בית קטן שש על שמנה ונקיטינן כי ההוא לישנא דבתרא הוא דרפת בקר אפילו ר' עקיבא מודה בה אלא דס"ל דלפעמים אדם עושה דירתו כרפת בקר ונמצא עכשיו לפי פי' זה דלדידן דקיימא לן כר' עקיבא דבין בבית חתנות בין ברפת בקר בין בבית סתם עושה ד' אמות על שש וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפכ"א מהלכות מכירה. ומיהו דוקא במוכר מקום לחברו לעשות לו בית אי נמי במקבל לעשות לו בית דכל שבא לבנות בתחלה בבציר מד' אמות לא טרח אבל המוכר בית לחברו סתם נותן לו בית של ד' אמות על ד' אמות דכיון דבית מיקרי כדאמרינן בריש סוכה דכל בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות אינו בית דאלמא בד' אמות הוי בית אין לו ללוקח אלא פחות שבבתים דהא קיימא לן נמי מראהו נפול וכן דעת רבינו האיי גאון ז"ל בספר המקח עכ"ל ע"כ. וז"ל הרשב"א ז"ל בחדושיו הא דתנן המוכר מקום לחברו לעשות לו בית וכן המקבל מקום מחברו לעשות לו בית חתנות לבנו כך פירשוה שהמוכר מקום לעשות לו בית סתם בית חתנות קאמר ועושה לו בית קטן שבקטנים דהיינו ד' על שש שאילו לקחו מקבל לבית יתר מכאן הי' לו ללוקח לפרש שהקרקע בחזקת בעלים עומדת כן במקבל מקום מחברו אם פירש בית חתנות עושה ד' אמות על שש וה"ה אם אמר סתם שאומר לו בית חתנות קבלתי עלי אבל אם אמר לו בית קטן לעצמו שש על שמנה עכ"ל ז"ל וע"ש עוד. ולשון ספר הלבוש שם בח"מ סוף סימן רי"ד וכן המקבל מחברו לעשות לו בית חתנות לבנו או בית אלמנות לבתו או שקבל עליו לעשותו לבנו או לבתו אין צריך לעשותו אלא בפחות שדרך בני אדם לעשות לדברים אלו דהיינו ד' אמות על שש ע"כ בשנוי לשונו קצת:
טרקלין: עשוי למושב שרים הלכך מרובע בעינן:
רומו כחצי ארכו וכו': פ"ק דמכלתין דף ז'. ובגמרא תניא רומו כקורותיו כלומר כארך קורותיו דהיינו רחבו ופרכינן ולימא רומו כרחבו ומשני ביתא מעלאי רווח שע"י שהחומה מלמטה היא רחבה והולכת ומתקצרת מלמעלה כדי שתתקיים הרבה נמצא הבית צר מלמטה ומלמעלה הוא יותר רחב ואיבעית אימא משום דאיכא בי כווי פי' החלונות מקום כניסת הקורות בתוך החומה וכל ארך הקורה קאמר מה שנכנס בתוך החומה עד כאן:
יכין
וכן המקבל מחבירו לבנות לו בית חתנות לבנו: אבל לבתו לא, דחתנא אסור לדור בבית חמיו [כקידושין י"ב ב'], ונהגו להקל כשדר בחנם [תוס' שם]:
ובית אלמנות לבתו: דכבר היה להלוקח, קרקע סמוך לביתו, וא"ל לזה שיקבל לבנות שם בית קטן לבנו או לבתו [ונ"ל דנקט תרתי, בית סתם במכירה, ובית לבנו ולבתו בקבלנות. דקמ"ל דאפילו בית במכירה לתשמישו, אפ"ה אינו חפץ שיהיה יותר גדול משיעור המפורש, וקמ"ל תו בבית קטן ובקבלנות, דסד"א דניחא ליה שישאר מקרקעו פנוי אחורי הבית, אפ"ה אמרי' שחפץ שלא יהיה יותר קטן משיעור המפורש] :
רבי ישמעאל אומר רפת בקר הוא זה: והלכה כר"ע מחבירו [(שו"ע חו"מ ריד, יג)]. מיהו דוקא בהתנה עמו שיבנה, לא טרח בפחות מד' על ו', אבל במכר לו בית, דמשמע שבנוי כבר, סגי בד' על ד' [נ"י. ולתוס' ל"ש]:
שש על שמנה: דברי ר"י היא, אבל באינך כ"ע מודו:
טרקלין: חדר לשרים, ונקרא בל"י [טראכלוס]:
רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו: בקטן רומו ה' אמות [לר"ע], וגדול רומו ט', וטרקלין רומו י' [שם]:
ראיה לדבר: ר"ל קצת ראיה וזכר, דראיה גמורה לא הוה, מדמסתבר טפי לאגמורי מבניין בית שני שבניינו קרוב לזמנינו ומנהגינו, הרי היה גבהו מ':
היכל: בנין שלמה שארכו מ' ורחבו כ' וגבהו ל':
רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כבנין ההיכל: ה"ק שרשב"ג אומר הכל וכו', [ונ"ל דלהכי לא קאמר דברי רשב"ג. דר"ל דהא דקאמר תנא רומו כחצי וכו', לא תימא דדוקא אטרקלין קאי, אלא אפילו על בית קטן]. וי"א דרשב"ג פליג ומתמה. וכי הכל בונין כבניין היכל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת