משנה בבא בתרא ו ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא · פרק ו · משנה ה | >>
מי שיש לו בור יט לפנים מביתו של חבירו, נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין, ואינו מכניס בהמתו ומשקה מבורו אלא ממלא ומשקה מבחוץ, וזה עושה לו פותחת וזה עושה לו פותחת.
משנה מנוקדת
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוֹר לִפְנִים מִבֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ,
- נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין,
- וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִין,
- וְאֵינוֹ מַכְנִיס בְּהֶמְתּוֹ וּמַשְׁקָהּ מִבּוֹרוֹ,
- אֶלָּא מְמַלֵּא וּמַשְׁקָהּ מִבַּחוּץ.
- וְזֶה עוֹשֶׂה לוֹ פּוֹתַחַת,
- וְזֶה עוֹשֶׂה לוֹ פּוֹתַחַת:
נוסח הרמב"ם
מי שיש לו בור - לפנים מביתו של חברו,
- נכנס - בשעה שדרך בני אדם נכנסין,
- ויוצא - בשעה שדרך בני אדם יוצאין.
- ואינו מכניס את בהמתו - ומשקה מבורו,
- אלא - ממלא ומשקה מבחוץ.
- זה עושה לו פותחת - וזה עושה לו פותחת.
פירוש הרמב"ם
שער, שמשם נכנסין זה לבורו וזה לביתו:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
בשעה שבני אדם נכנסים - ביום. ולא שיטריחהו לעמוד בלילה:
זה עושה לו פותחת - שלא יגנוב בעה"ב ממי בורו. ובעל הבית עושה לו פותחת אחרת באותו פתח הפתוח לבור, שלא יוכל לבא לשאוב בלא דעת בעל הבית, ולא יבא לעולם בביתו של בעה"ב אא"כ ישנו לבעל הבית בביתו. ומשום חשד אשתו תקנו כן כ:
פירוש תוספות יום טוב
מי שיש לו בור. דוקא נקט בור. דאילו חדר דרכו לכנוס שם בין ביום בין בלילה. נ"י. וכתב הרשב"ם מי שיש לו בור וכו' על ידי חלוקה או שלקחו מבעל הבית. ולקח גם הדרך. ע"כ. ומשום חלוקה נקט ולקח. דקיימא לן אחין שחלקו אין להם דרך זה על זה כמ"ש בטור ח"מ סימן קע"ג. אבל בקנה. הא קיימא לן כר"ע במ"ב פ"ד דיש לו דרך ממילא:
וזה עושה לו פותחת. פירש הר"ב בעל הבית וכו' ומשום חשד אשתו תקנו כן כדאמרינן בגמרא וכתב הרשב"ם דמשום גניבה שלא יגנוב חפציו של בעל הבית לא חיישינן שהאשה משמרת את הבית ע"כ. וחשד אשתו פירש נ"י שהרואים אותו נכנס בלא רשות תמיד אפשר יוציאו לעז על אשתו ויבואו לחשדה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יט) (על המשנה) בור. דוקא נקט בור דאלו חצר דרכו לכנס שם בין ביום בין בלילה. נ"י. ועתוי"ט:
(כ) (על הברטנורא) גמרא. דמשום גניבה שלא יגנוב חפציו של בעל הבית לא חיישינן, שהאשה משמרת הבית. ר"ש. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
מי שיש לו בור וכו': ופירש נמקי יוסף בשם הריטב"א ז"ל דוקא נקט בור דאילו חדר דרכו ליכנס שם בין ביום בין בלילה: וּמִשְׁקַהּ מבור וכו' וּמַשְׁקַהּ מבחוץ כך נקד הר"ר יהוסף ז"ל וּמַשְׁקָהּ הקו"ף בפת"ח והה"א במפיק. וברד כולה מתניתין עד סוף סימן ו' ספ"ו דהלכות שכנים וכן בטור סימן קס"ט ולשון הרמב"ם ז"ל שם ובעל חצר משום חשד אשתו שלא תכנס לשם אלא מדעתו:
תפארת ישראל
יכין
מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו: ויש לו דרך עליו לבורו:
ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין: הכל ביום ולא בלילה. מיהו ביש לו דירה לפנים מדירת חבירו, נכנס ויוצא כמו שירצה [(שו"ע חו"מ, קסט)]:
וזה עושה לו פותחת: [שלאס] להבור:
וזה עושה לו פותחת: זה שלא יגנוב מימיו, וזה שלא יכנס בלי ידיעתו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת