מהרש"ל על הש"ס/בבא בתרא/פרק ו

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף צב עמוד ב

תוס' בד"ה ואמאי כו' גובה עיקר כתובה כו' כצ"ל:

בד"ה לסטים מזוין כו' קלא אית להו פירוש וסבר וקביל כו' כצ"ל:

דף צג עמוד א

ר"ש בד"ה לאו משום דרובא עבדי הס"ד:

בד"ה הכי איתנהו כו' בתר רובא וקשיא לשמואל כו' ללוקח ומשני הד"א:

בד"ה ח"נ כו' המעשה ומשני כו' שור למיפטרה הס"ד וכצ"ל והד"א:

דף צג עמוד ב

גמ' המוכר פירות לחבירו וזרען ולא צמחו ואפילו זרע פשתן אינו חייב באחריותן אימא סיפא רשב"ג כו' פירות לחבירו וזרען ולא צמחו ואפילו זרע פשתן אינו חייב באחריותן דברי רשב"ג שרשב"ג אומר זרעוני גנה שאינן נאכלין חייב באחריותן הא זרע פשתן אינו חייב באחריותן אלא הא רשב"ג כו' כצ"ל:

ר"ש בד"ה נותן לו כו' לוקחים אזלי ור' יוסי כו' הד"א:

בד"ה וחסורי כו' ולא נימא יציאה איכא בינייהו כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה מאן יש אומרים כו' קבלה היתה בידן דהאי כו' כצ"ל:

דף צד עמוד א

ר"ש בד"ה חטין כו' לוקח כו' הס"ד:

בד"ה אלא טעמא כו' כ"כ תפשוט מיהא כו' ' הד"א:

בד"ה כל סאה כו' זרוע מעיקרו בהשרשה כו' נ"ב פירוש שנזרע התבואה בכרם שהיה לו מקדם נאסר מיד כשהשריש אפילו לא הוסיף מאתים כו':

דף צד עמוד ב

ר"ש בד"ה הכי השתא כו' רובע ולעולם אימא לך מנפה את כולה ולמאי כו' לשנויי הכא הכי השתא התם כו' אבל הכא דודאי כו' כצ"ל:

דף צה עמוד א

ר"ש בד"ה מקבל עליו בעל השדה הס"ד:

בד"ה קשיא ברייתא כו' מוכר לך הס"ד:

בד"ה קשיא נמי כו' הנמכר בחנות אי דאמר ליה כו' והד"א:

דף צה עמוד ב

ר"ש בד"ה מרתף זה כו' אני מוכר לך ממרתף כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה א"ל מתניתא ידענא ביה לקמן הכי ואמרינן מאי קאמר כו' כצ"ל:

דף צו עמוד א

גמ' את"ל בתר דטעימיה עקר כו' בתר דטעימיה והוה ריחיה כו' כצ"ל:

ר"ש בד"ה והאי חמרא כו' ולא ודאי חומץ כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה אמר רב וכו' הראשונים הס"ד:

דף צו עמוד ב

ר"ש ד"ה עובדא דיין כו' צ"ל עובדא דן כוותיה כו':

בד"ה ואחרים כו' וכל שכן דחמרא ופירא מעליא הוי כצ"ל:

תוס' בד"ה כל שלשה כו' ולא איבעי לך לשהויי כצ"ל:

דף צז עמוד א

ר"ש בד"ה להודיעך כחו כו' חידוש גדול לחומרא כו' נ"ב פירוש אפי' הוא לחומרא ודו"ק:

בד"ה שמרים כו' לברכת היין וברייתא לא הוה כו' כצ"ל:

בד"ה ראשון מים ראשונים שמכניסו והוציאו משם הס"ד וכצ"ל:

בד"ה ה"ג של הקדש כו' ושל מעשר לעולם מותר כצ"ל והס"ד:

בד"ה בקדושת הגוף דחמירי יין שהוקדש לנסכים כו' כצ"ל:

בד"ה כך אמרו כו' דאחרים וקבעי כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה שנתמד כו' מחשבה ופרכינן כו' כצ"ל והד"א:

תוס' בד"ה לא צריכא כו' אשר ישתה בכל כלי כו' כצ"ל:

דף צז עמוד ב

גמ' ואמר רבא סוחט אדם כו' סכנה היא ואי למעוטי כו' ואחרים היא אלא למעוטי כו' כצ"ל:

ר"ש בד"ה ואלא כו' צ"ל ואי למעוטי תמד של שמרים הס"ד:

בד"ה לעולם כו' סכנה הוא כגון דעבריה כו' דלקידוש פסול הס"ד והד"א:

בד"ה חמר כו' ולא נהירא הס"ד:

בד"ה תנא כו' והואיל ולא היו שבורין כו' כצ"ל:

בד"ה ואם ידוע כו' הרי היה יכול לשתותו כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה ואם ידוע שיינו מחמיץ כו' לחבריה אחבית יין ולמימר הכי כו' הא אי תקפה הוי כו' איגלאי מלתא והוכיח סופו כו' כצ"ל:

דף צח עמוד א

גמ' לחנואה אדעתא לסבויי כו' נ"ב למכור יין בחנות כמו זולל וסובא כו' רש"י פרק ' השוכר בע"א על ההיא מסובתא:

ר"ש בד"ה משל ג' כו' שלשה שנים עם שנה כו' כצ"ל:

ד"ה פליגא הא כו' צ"ל ופליגא הא לבית כו':

בד"ה ולא אמרן דמפסיד בעל הבית כו' כצ"ל:

דף צח עמוד ב

גמ' וה"ק ליה לת"ק ראיה מנין כבנין היכל כו' כצ"ל:

דף צט עמוד א

ר"ש בד"ה ודילמא כו' והשני עומד מצד כו' נ"ב לפירוש רשב"ם עמד הארון אצל כותל מערבי שהשכינה שם ואין דעת ריצב"א כן עיין בפרק לא יחפור דף כ"ה:

בד"ה מתקיף לה כו' בקרן צפונית מזרחית מצוייר כזה*:

בד"ה ופניהם לבית כו' על רגליהן ופניהם לבית ואינן כו' כצ"ל:

דף צט עמוד ב

ר"ש בד"ה מן הצד אינו נפסד כ"כ דכיון דמדעת שניהן כו' כצ"ל ונ"ב ור"ש פירש לעיל בפרק הספינה דף פ"ב דאיירי בכי האי גוונא שנתנו להם הבית דין הדרך מן הצד ע"ש:

בד"ה שכלו אגפיה שנפלו הס"ד:

בד"ה אלא באותה שדה חזקה שנתפזר כו' כצ"ל:

בד"ה דרך הקבר שנושאים המת לקוברו כצ"ל והס"ד:

בד"ה אין לו כו' כל הדרך מאבולא עד סיכרא כו' כצ"ל:

בד"ה המעמד בגמרא מפרש הס"ד:

בד"ה בית ארבעה כו' רוחב על נ' אורך והנראה בעיני ריבוע מ' אמות וד' טפחיס וד' אצבעות ומעט כו' א"כ אמאי מה שנתן כו' כצ"ל:

יותר כצ"ל והס"ד והשאר נמחק ונ"ב בכאן יש טעות [עיין במהרש"א]:

בד"ה גזירה :

דף ק עמוד א

גמ' וטעמא מאי משום דרב יהודה כו' נ"ב ול"נ לפרש הא דפריך מ"ט לאו אמתני' לחוד פריך אלא אף ארבי אליעזר מאחר דלא איירי באבדה א"כ רבים גזלנים נינהו ומשני כדר' יהודה דאמר מיצר כו' והטעם משום דשתיק ומחיל ומש"ה סבר רבי אליעזר מה שביררו ביררו ואין הלכה כמותו נהי דשתקי לא חשבינן הך שתיקה כמחילה מאחר שביררו מעצמן אבל במתני' שנתן להם הדרך ברצונו כ"ע מודים דהך מיצר אסור לקלקלו וחשיב מחילה ממש והא דפריך אח"כ ור"א רבי' במאי קנו ליה נהי דחשבי' שתיקותייהו דבעלים כמחילה ס"ס במה יזכו שלא יוכל זה לחזור א"נ הכי קפריך במאי קנו ליה שתאמר דשתקו הבעלים ומחלו וכי במה שביררו הדרך לעצמם לחוד מהני ומה בכך מאחר שלא החזיקו לפני הבעלים ודו"ק:

שם כאחרים ותנו דייני גולה שני גמדים ומחצה כו' כצ"ל:

ר"ש בד"ה רב אשי כו' איכא בינייהו ומקשי' לכולהו כיון דתקנת חכמים הוא או דין הוא כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה ומתמהין כו' משל אחרים הס"ד:

בד"ה במאי כו' קנו לה הס"ד:

בד"ה כדי כו' פתחון פה לבעל מדת הדין כצ"ל:

דף ק עמוד ב

תוס' בד"ה ורומן כו' וי"ל דבכלים אין דין כו' כצ"ל:

בא"ד בוקע ועולה דאין מבטלו נ"ב פי' להיות שם קנים ולא חשוב קבר סתום משא"כ בבית ובביב שהן מחוברים ושם קבר עלייה וק"ל:

דף קא עמוד א

ר"ש בד"ה ופותח לתוכה ב' מערות הך מערה כו' כניסת מערה הס"ד וכצ"ל:

בד"ה מערה דרבנן מצוייר כזה א:

בד"ה ר' שמעון כו' שלשה עשר כוכין מצוייר כזהב:

בד"ה הכל לפי כו' לרבי שמעון נושאי המטה עוברין כו' נ"ב פי' כך הוא לשון התוספתא אמרו לו אי אפשר ותו לא מידי ורשב"ם סבר מה שאמר ר' יהודה וסלע הבא בידים כו' הוא נמי סבר כר"ש אלא שמחלק וסבר גבי סלע הבא בידים כת"ק דאין עושין רק שתי מערות ומרוח אחת דקאמר היינו כולן למזרח או לדרום והיינו זו כנגד זו וסבר רשב"ם דהאי אמרו לו אי אפשר דקאמרי רבנן ע"כ לר"ש קאמר וה"ה לר' יהודה דסבר כר"ש היכא דלא בא בידים שעושין ד' מערות ויותר נראה לפרש דר' יהודה חולק נמי אשתי מערות דת"ק וסבר דאם סלע בא בידים דאין ראוי לעשות בנין משני צידי החצר דשמא יפלו אלא מרוח אחת ואחת תחזיק חבירתה ואמרו לו חכמים א"א לבא לתוכו מאחר שרוחב החצר אינה אלא ששה אמות וראוי להיות שהחצר יהיה כנגד הפתח ולא מן הצד ע"י הדחק ודו"ק. ואפשר שרשב"ם נמי סבר הכי ומה שפי' לר"ש נושאי המטה הוא ענין בפני עצמו ואינו קאי אמה שלפניו ודו"ק:

בד"ה אי לבראי הא קמתדשי ותו כו' וכן אח"כ וכן בתוס' ממשיך אורה והיאך כו' כצ"ל:

בד"ה ותו כו' ואם איתא הרי כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה דעביד להו כו' ואמה שמניח לכל קרן וקרן כו' מצוייר כזה ג:

בא"ד לעולם הכוך שמימין הפתח אמה כו' מצוייר כזה ד:

בא"ד ברוחב המערה בשביל כך כו' נ"ב ולהרויח החצי אמה באורך הכותל לא קשה דדרך לוותר עליהם שלא יתחיל מן הקצה שהרי בתחילת הכותל ג"כ מניח חצי אמה אף לרבנן ודו"ק:

בא"ד ועוד יש לפרש כו' מצוייר כזה ה:

ונ"ב וכל זוית הוא פנוי חצי אמה רוחב על אמה אורך ואם כן יהיה כל נגד אמה מן הכוך המונח מתים בשכיבה ודו"ק:

דף קא עמוד ב

ר"ש בד"ה יש מפרשים כו' מצוייר כזה ו:

בא"ד האחרים והא כו' בשוה לאחרת אלא כו' מימין הפתח ומשמאל הפתח דקתני מתני' כצ"ל והד"א מצוייר כזה ז:

בד"ה ומקשינן כו' שני כתלים בהדי הדדי והוה להו כו' ואלכסונה ומשני במעמיק כו' כצ"ל והד"א ונ"ב פי' תחתיהן ומה שכתב כל מה שנכנס כו' ה"ק משום הכי ראוי להעמיק כאן שאפילו חשבינן ליה כאילו הוא בשוה עמהם אפי' הכי ליכא קפידא שהרי מרחיק כו' ודו"ק:

בד"ה והא קנגעי כו' בקרן מזרחית צפונית כצ"ל ומצוייר כזה א:

בד"ה רב הונא כו' כחריות של דקל הס"ד ומצוייר כזה ב:

(ונ"ב וכציור הזה כל ד' מערות) כו' כצ"ל:

בד"ה כמה כו' כצ"ל:

בד"ה ברותא כו' צ"ל בדותא כו':

תוס' בד"ה המוציא כו' ידועים ואחד תחילה כו' כצ"ל:

דף קב עמוד א

ר"ש בד"ה ובודק כו' נמי בדיקת כ' אמות כו' המערות שמכאן ומכאן כו' לר"ש הס"ד וכצ"ל:

בד"ה בודק ממנו כו' אדם אחר וצריך לעשות כו' כצ"ל:

דף קב עמוד ב

ר"ש בד"ה ה"ג וכגון כו' אלא בכותלים ובספרים כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה ומקשינן כו' מאחר דבראשונה לא מצא כלום נ"ב ואני אומר משום דשנים לא הוחזק ודו"ק:

בד"ה רב שישא כו' הך סיפא נמי ר' שמעון היא וכגון כו' כצ"ל:

בד"ה ומקשינן כו' י"ח הס"ד: