מהרש"ל על הש"ס/בבא בתרא/פרק ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף יז עמוד ב[עריכה]

גמ' ליתני אלא א"כ הרחיק מבור של חבירו ג"ט כל זה נמחק:

שם סלע הבא בידים כו' נ"ב פירוש סלע מרופף שא"צ כלי ברזל לחצבו אלא אדם בידים חופר בו ערוך:

תוס' בד"ה ה"ג כו' בסיד וקשה לא": יי כו' כצ"ל: ] :


דף יח עמוד א[עריכה]

גמ' דמפסיק צונמא ת"ש היה גדר כו' כן הוא בס"א:

שם גדר מכאן הכא נמי בצונמא אי הכי כו' כן הוא בס"א:

רש"י בד"ה דירה כו' ואין לנו לאסור דירתו כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה היו שרשיו כו' דמים ובזה לא כו' כצ"ל:


דף יח עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה ואי לא כו' ובלוקח ולא היה צריך כו' לא יצטרך לומר דלרבנן כו' כצ"ל:

אחר ד"ה ואי לא כו' צ"ל ד"ה וסבר רבי יוסי כו' ואח"כ ד"ה מכלל דסבר כו' וג' דבורים האלו צ"ל ד"א ואח"כ ד"ה לגלוגי חרדל כו':

בא"ד אי סמיך פליגי כו' כצ"ל:


דף יט עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה רואין כל כו' כנדבך שהוא כו' נ"ב פירוש לוח של עץ או של אבן:


דף כ עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה היא גופיה כו' כגון העשוי לנוח כו' נ"ב פירוש שאינו עשוי ליטלטל מחמת כובדו כגון ספינה ותיבה גדולה והדומה לו:


דף כא עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה סיפא כו' מאי הס"ד:

תוס' בד"ה כי מציון כו' בעבודה גם הוא היה מכוין כו' כצ"ל:


דף כא עמוד ב[עריכה]

גמ' בעלי אומניות ולא מלמד תינוקות ולשכנו כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה שיק"י שקדים אבל כו' הד"א:


דף כב עמוד א[עריכה]

גמ' ענישתיה דכי הוה אזיל לבי טבחא למישקל אומצא הוה אמר להו לטבחי אנא כו' אדהכי נגה ליה רב נחמן בר יצחק אתו רבנן א"ל לרב נחמן בר יצחק כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה וקמא היכי כו' קמא היכי סמך כו' נ"ב פי' קמא ממש ולא כמו קמא דאיתא בגמ' דקאי אכותל ודו"ק:


דף כב עמוד ב[עריכה]

גמ' החלונות בין מלמעלן בין מלמטן בין מכנגדן ד' אמות כו' אמר רב זביד במרדד את כותלו כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה את כותל כו' על פני כל אורכה ברי כו' בו לתקן מזחילתו כו' כצ"ל:

בד"ה מרחיקין כו' ד' אמות כצ"ל והס"ד:

תוס' בד"ה לעיל במרדד את כו' כצ"ל:


דף כג עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה והתניא את כו' את הברייתא דהא קשה רישא לסיפא דרישא קתני שלשים ריס מן היישוב פורסין ובסיפא קתני אפילו מאה מיל לא יפרוס דהכא תניא בתוס' כן הוא בס"א:

בא"ד פי' שאין זרעים כו' נ"ב ומיירי ביישוב עיר וקרי ליה מדבר משום דליכא ביה זרעים:


דף כד עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה דכל מדדה כו' הכרמים אז ליכא כו' כצ"ל:

ד"ה הג"ה ושמע מיניה כו' צ"ל ה"ג וש"מ כו':

בא"ד דבעינן תרי רובי הוי משום כו' נ"ב פי' היכא דאזלא איהי לגביה דהוה ליה קבוע וכל קבוע וכו':


דף כד עמוד ב[עריכה]

גמ' ואתי בליביה ומצוי ליה כו' כצ"ל ונ"ב פי' בערוך צוו שורף ומיבש לחלוחיתו:

רש"י בד"ה ואי איכא כו' הן וקטנים כו' להביאם אומר כו' הד"א:

בד"ה ה"ג כו' אלף אמה הס"ד:


דף כו עמוד ב[עריכה]

גמ' יעקב חדייבא בר אבא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה לבתר דנפק רב פפא הס"ד:

בד"ה חדייבא כו' צ"ל הדייבא דמן הדייב:

בד"ה לא נהנין מדרבנן הס"ד:

בד"ה רבינא כו' וסיפא רישא דקתני בתר אילן אזלינן כו' כצ"ל:


דף כז עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה כמה מרובע כו' ב' אמות ותחתוך העודף כו' כצ"ל:

בא"ד ולספרים דגרסי פש להו פלגא דאמתא נמחק:

בא"ד עשה אותו כו' צ"ל ועשה אותו:

בד"ה ובוידוי כו' במעשר שני שום וידוי כו' כצ"ל:


דף כז עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה דמפסיק צונמא באמצע שרשים שאין שני צדדין כו' כצ"ל:

בד"ה אי אמרת כו' ולטפויי אתא מחרוב ושקמה דקאמר תנא קמא היינו דקאמר כו' כצ"ל:

בד"ה ושדי התם כו' תחתיה ואי כו' להכי בדחלולי הד"א:

תוס' בד"ה ובדחלולי כו' רשאי לישאר שם קמ"ל כו' נ"ב לפי ר"ח צ"ל דהאי ה"א דקאמר לא קאי אמייתי עורב כו' אלא אמאי דסגי בדחלולי ודו"ק: