רמב"ם על בבא בתרא ו

<< · רמב"ם · על בבא בתרא · ו · >>

בבא בתרא פרק ו

• ראו גם: נוסח המשנה בבא בתרא ו רמבם

משנה א

אפילו זרע פשתן - שאין לוקחין אותו על הרוב אלא לזריעה.

והכל מודים שזרעוני גינה שאינן נאכלין חייב באחריותן - ליתן (להם) [לו] דמיהם בלבד.

ורבן שמעון בן גמליאל אומר, הדמים וכל מה שהפסיד בשביל הזרע, כאילו אמר חייב באחריות ההוצאה.

ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל:

משנה ב

טנופת - מטונפות בעפר.

מתליעות - אכולות מתולעים.

קוססות - מחמיצות.

אם היה המרתף חביות עשר חביות, ואם המרתף כדים עשר כדים. זהו כשאמר לו מרתף זה של יין אני מוכר לך ולמקפה כלומר לשמשו בתבשיל. אבל אם אמר לו מרתף של יין למקפה אני מוכר לך, נותן לו יין שכולו יפה. ואם אמר לו מרתף של יין אני מוכר לך ולא זכר מקפה, נותן לו יין הנמכר בחנות שאינו בתכלית היופי. ואם אמר לו מרתף יין אני מוכר לך ולא זכר מקפה, ולא יחדו שלא אמר לו זה הוא, גם כן מקבל עליו עשרה קוססות למאה כמו שאמרה המשנה. אבל אמר לו מרתף זה ולא זכר יין, אפילו כולו חומץ הגיעו.

קנקנים בשרון - במישור.

ופירוש פוטסיאות - רוצה לומר כעורות שאינם מבושלות כל צרכם, ובלבד שיהיו נאות:

משנה ג

ובלבד שיהיו בכלים דלוקח, ויבאר עליו שיש בלבו שהוא לוקח ממנו לבשל בו מעט מעט, ובכן לא יהיה המוכר חייב באחריות. אבל אם הוא בקנקני המוכר, יאמר לו הא חמרך והא קנקנך, ולא יוכל לומר לו המוכר למה הנחתו עד שנפסד, לפי שכבר הודיע לו שהוא צריך לבשל מעט מעט:

משנה ד

רפת בקר - גדרות הבקר.

והיכל שלמה ארכו ארבעים, ורחבו עשרים, ורומו שלשים, וזהו חצי האורך והרחב.

ואמרו בתלמוד, שרבן שמעון בן גמליאל אפשר שהוא מסייע סברת תנא קמא שרוב הבתים צריך שיהיה חצי ארכן וחצי רחבן, ואפשר שהוא חולק עליו וכאילו הוא תמה תמיהת הרחקה ואומר וכי ראויים כל הבניינים שיהיו כבניין ההיכל, אינו כן רק הדבר חוזר כמנהג שנוהגין שם, אבל ההיכל מידותיו מאת השם יתברך:

משנה ה

שער, שמשם נכנסין זה לבורו וזה לביתו:

משנה ו

הטעם שלא יכנס מתוכה לשדה אחרת, ואף על פי שנתנו לו מדעת שניהם דרך, לפי שהוא מרבה עליהם הדרך ולא נתנו לו אלא לצורך גינתו:

משנה ז

מעמד - מקום שמתקבצים שם להספד.

וכבר בארנו במה שקדם משיחת בית קב.

וטעם שמה שלו לא הגיעו ולא יוכל להסיר הדרך ממנו, לפי שיש בידינו עיקר "מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו":

משנה ח

כוך - הוא הקבר החופה גוף המת.

וזו היא צורת המערה:

שזכר תנא קמא.

מזו הצורה יתבאר לך תואר המערה שזכר רבי שמעון.

ומאמר רבן שמעון בן גמליאל הכל לפי הסלע - רוצה לומר קושי הארץ ורכותה, כי אם היא קשה אין המקבל חייב לחפור אלא מערה קטנה והוא שש על ארבע כמו שציירנו, ואם היא רכה יחפור מערה גדולה כמו שזכר רבי שמעון.

והלכה כתנא קמא:

משנה בבא בתרא, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב