מצודות על מלכים ב יז
<< · מצודות על מלכים ב · יז · >>
פסוק א
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת דוד
פסוק ג
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת ציון
"ויעצרהו" - עכבו ומנעו כמו (לעיל ד כד) אל תעצר לי
"כלא" - ענין תפיסה כמו (ירמיהו לב ג) אשר כלאו צדקיהו
מצודת דוד
"ויעצרהו" - כי אז כאשר נודע לו היה הושע עמו ועצרו מללכת לארצו ואסרו בבית הכלא
"וימצא" - נודע למלך אשור כי הושע רוצה שוב למרוד בו ושלח למלך מצרים לעוזרו אף לא העלה לו המנחה כמו בכל שנה ושנהפסוק ה
מצודת ציון
"ויצר" - מלשון מצור
מצודת דוד
פסוק ו
מצודת ציון
"ויגל" - מלשון גלות
"ויושב" - מלשון ישיבה
מצודת דוד
"נהר גוזן" - רצה לומר בחלח ובחבור העומדות על נהר גוזן
"בשנת התשיעית" - מעת שמלך מעצמו (ולא מלך אם כן כל תשעת השנים כי הלא אסרו בבית הכלא עד לא עלה על שמרון וצר עליה ג' שנים ומה שנאמר למעלה מלך הושע וגו' תשע שנים רצה לומר מהתחלת מלכותו עד הגלות היה תשע שנים)פסוק ז
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת ציון
"הוריש" - גירש
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת ציון
"ויחפאו" - מלשון חפוי וכסוי ורוצה לומר הסתירו כדבר המכוסה
"כן" - ראוי והגון כמו (שופטים יב ו) ולא יכין לדבר כן
מצודת דוד
"עד עיר מבצר" - רצה לומר בכל מקום כקטן כגדול
"ממגדל נוצרים" - אף במגדל שעומדים בו הצופים וקוראם נוצרים כי על ידם נשמרים בני העיר
"ויחפאו" - אמרו בסתר על ה' דברים שאינם ראוים לאומרן כי כחשו בידיעתו והשגחתו וכמו שנאמר (יחזקאל ח יב) כי אומרים אין ה' רואה אותנו עזב ה' את הארץ ונאמר (ישעיהוו כט טו) הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה וגו'פסוק י
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת ציון
פסוק יג
מצודת דוד
"ואשר שלחתי" - שמרו אשר שלחתי וגו'
"ויעד ה'" - התרה בהם ועל כי הדרך להתרות בפני עדים אמר לשון ויעד
"כל נביאי" - כל נביאים ולתוספת ביאור אמר 'כל חוזה' כי שם נביא משותף הוא גם לנביאי הבעל מה שאין כן חוזה כי הוא בלתי לה' לבדופסוק יד
מצודת ציון
"ערפם" - הוא אחורי הראש
מצודת דוד
"כעורף אבותם" - הם עובדי העגל במדבר
"ויקשו את ערפם" - הוא מלשון הרחקה כאילו נתקשה העורף מבלי יוכלו להחזיר לאחור לפנות מול הנביאפסוק טו
מצודת ציון
"כהם" - כמו הם
מצודת דוד
"ואחרי" - מוסב על וילכו לומר שהלכו אחרי דרך העמים וגו'
"ואת עדותיו" - מאסו בהתראות שהתרה בהם ולא היו חוששין להם
"ויהבלו" - נעשו בעלי הבל ואדוקים לעבודת גלולים
"אשר כרת" - על קיום התורהפסוק טז
מצודת ציון
"מסכה" - ענין יציקת מתכת כמו (ישעיהו מ יט)הפסל נסך חרש
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת ציון
"ויקסמו וגו' וינחשו" - ענין כשוף וניחוש
מצודת דוד
"ויתמכרו" - כל כך התמידו לעשות הרע כאילו מכרו עצמם לכך
"ויעבירו וגו' באש" - זהו עבודת המולךפסוק יח
מצודת ציון
"ויתאנף" - מלשון אף וחימה כמו (מלכים א ח מו)ואנפת בם
מצודת דוד
"לא נשאר" - בארצם
"ויתאנף ה'" - ובעבור כל זאת התאנף ה'
"מעל פניו" - רצה לומר מארצופסוק יט
מצודת דוד
"אשר עשו" - החוקים אשר עשו ישראל
"גם יהודה" - רצה לומר אף שגם יהודה לא שמר וגו'פסוק כ
מצודת ציון
"ויענם" - מלשון עינוי
"שוסים" - בוזזים כמו (שמואל א כג א) והמה שוסים
מצודת דוד
"מפניו" - מארצו
"וימאס" - רצה לומר עם כל זאת לא מאס עתה רק בישראלפסוק כא
מצודת דוד
"וידח ירבעם" - וזה היתה סיבה שהדיחם ירבעם בעגלי הזהב כי בראותו שמרדו במלכות בית דוד חשש פן גם בו ימרדו כאשר יבואו לירושלים ולזה עשה העגלים למנעם מללכת לירושלים כמו שנאמר במלכים א' (יב כו כח) אבל אם היו שואלים בדבר ה' ומלך על פיו לא היה בא לכלל זה
"כי קרע ישראל" - רצה לומר וזהו בעבור אשר כל ישראל התחילו בעבירה כי הם מעצמם קרעו ונפרדו ממלכות בית דוד ופי ה' לא שאלופסוק כב
מצודת דוד
פסוק כג
מצודת דוד
"עד היום הזה" - רצה לומר והנם שם עד היום הזה ולא חזרו בבית השני כמו יהודה וכל זה חוזר למעלה ליתן טעם מדוע חרה אף ה' בישראל ועדיין האריך אף ליהודה והלא דרך אחד להם ואמר לפי שעל ידי כל ישראל באה מתחילה התקלה ולבסוף אחזו מעצמם מבלי מכריח ולזה חרה בם והגלה אותם ומבלי חזרה בבית השני אבל אנשי יהודה לא בא התקלה על ידם כי אם על ידי המלכים המכריחים ובסור המכריח אחזו עדיין בדרך ה' ולזה עדיין לא נתמלא סאתם (ואף אחר שגלו חזרו בבית השני כי לא ידמו בחטאם לחטא ישראל כי תחילת התקלה לא באה על ידם כדרך שבאה על ידי ישראל)
"עד אשר" - כל כך הרשיעו עד שגרם החטא והסירם ה' מעל פניופסוק כד
מצודת דוד
פסוק כו
מצודת דוד
"וישלח" - ולזה שלח בהם את האריות בעוד כאשר אינם יודעים משפט וגו' אבל כאשר ידעו לא שלח בהם עוד (ואף כי מאז היו בארצם לא ידעו משפט ה' מכל מקום לא הקפיד על העבודת גלולים כי אם בהיותם בארצו המקודש ולא בארץ העובדי גלולים)
"אשר הגלית" - מבבל ומכותה וגו'
"את משפט" - חוק האלהים השוכן בהארץ ההיא
"ויאמרו" - עבדי המלךפסוק כז
מצודת ציון
"ויורם" - ענין למוד כמו (ישעיהו כח ט)יורה דעה
מצודת דוד
פסוק כט
מצודת דוד
"גוי גוי" - כל אומה העמידה עבודת גלולים שלה בבית הבמות בהעיר אשר נתיישבה בה
"השמרנים" - היהודים אנשי שומרון עד לא גלו
"גוי גוי אלהיו" - כל אומה עשה לעצמו עבודת גלולים שעבד בארצו ולא היה הכהן מעבירם מהעבודת גלולים מכל וכל כי הוא היה מכהני הבמות ועבד עבודת גלולים כמותםפסוק ל
מצודת דוד
"אשימא" - הוא תיש
"נרגל" - בלשון כותי הוא תרנגול הזכר וכן כל אחד נקרא לפי לשון האומה ההיא
"סכות בנות" - בלשון בבל הוא תרנגולת עם אפרוחיהפסוק לא
מצודת דוד
"תרתק" - הוא חמור
"לאדרמלך וענמלך" - הם הפרד והסוס
"נבחז" - הוא כלבפסוק לב
מצודת דוד
פסוק לג
מצודת דוד
"ואת אלהיהם" - עבודת גלולים שלהם
"כמשפט וגו'" - כל אחד עבד את העבודת גלולים שבארצו אשר הגלה ממנהפסוק לד
מצודת דוד
"אשר שם שמו ישראל" - כאומר הלא השם הזה היה על שם כי שרית עם האלהים וגו' ותוכל ומזה נראה שאין לעבוד לשרי מעלה כי הלא בעזר אלוה גבר על השר של מעלה
"וכתורה וגו'" - אינם עושים כתורה וגו' וראוי היה שכן יעשו הואיל ונתגיירו
"ואינם וגו'" - אינם עושים כחק וכמשפט הראוי להם לעשות לאחר שנתגיירו
"כמשפטים הראשונים" - כפי מה שהורם הכהן בעת נתיישבו שמה
"אינם יראים וגו'" - יראה שלמה כי אם מפחד האריותפסוק לה
מצודת דוד
פסוק לו
מצודת ציון
פסוק מ
מצודת דוד
פסוק מא
מצודת דוד
"ויהיו הגוים" - רצה לומר כאשר עשו בעת בואם כן עשו כל ימיהם והיו יראים את ה' ועובדים הפסילים וגם בניהם וגו' כאשר עשו אבותם כן עושים גם המה עד היום הזה
<< · מצודות על מלכים ב · יז · >>