חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מתוך
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018
2068072
ס״ח תשע״ח, 310; תשע״ט, 226, 342; תש״ף, 14, 154; תשפ״א, 318, 374; תשפ״ב, 962; תשפ״ג, 68, 171; תשפ״ד, 190, 600.
שינוי התוספות: ק״ת תשפ״ב, 195. צווי הארכה: ק״ת תשפ״ב, 2362, 4058; תשפ״ד, 3546. עדכון סכומים: י״פ תש״ף, 3422; תשפ״א, 3406; תשפ״ב, 256; תשפ״ג, 3017; תשפ״ד, 2784.
תוכן עניינים
חלק א׳: עקרונות ופרשנות
פרק א׳: עקרונות יסוד
מטרת החוק
חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –
(1)
להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;
(2)
להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
(3)
לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.
חדלות פירעון
חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו.
הכרזה כי חייב הוא חדל פירעון
(א)
הוכרז, בצו, כי חייב הוא חדל פירעון וכי ייפתחו לגביו הליכי חדלות פירעון לפי חוק זה (בחוק זה – צו לפתיחת הליכים), יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, בהתאם להוראות לפי חוק זה, עד לסיום הליכי חדלות הפירעון.
(ב)
פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב, הנושה או היועץ המשפטי לממשלה.
פרק ב׳: הגדרות
הגדרות [תיקון: תשפ״ד]
בחוק זה –
”אורגנים“, של תאגיד – אורגנים בחברה כמשמעותם בחוק החברות וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות;
”בית משפט“ –
(1)
לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא תאגיד – בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו;
(2)
לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא יחיד – בית משפט השלום כמשמעותו בסעיף 353, במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בית משפט השלום בירושלים;
”הגנה הולמת“ –
(1)
לגבי נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס שיש לגביו זכות עיכבון – שמירת הערך המובטח לנושה בבטוחה, בהתחשב, בין השאר, ברמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס; לעניין זה, ”הערך המובטח לנושה בבטוחה“ – התמורה שהיה מקבל הנושה ממימוש הנכס אילו בית המשפט היה מאפשר לו, במועד הגשת הבקשה שבמסגרתה נבחנה טענת ההגנה ההולמת, לממש את הנכס באופן עצמאי, שלא במסגרת הפעלת התאגיד לפי פרק ז׳: הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי, לחלק ב׳, ולעניין חייב שהוא יחיד – שלא במסגרת הפעלת עסקו כאמור בסעיף 157;
(2)
לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות – הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס אך לא יותר מהתמורה שהיתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת;
”הוצאות הליכי חדלות הפירעון“ – כמשמעותן בסעיף 233;
”החלטה מינהלית“ – החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקידה הציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל;
”הליך גבייה“ – הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995, לפי פקודת המסים (גבייה), או לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה;
”הליך מינהלי“ – הליך שמנהלת רשות מינהלית, במילוי תפקידה הציבורי לפי דין, וכן הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית;
”הליכי חדלות פירעון“ – הליכים לפי חוק זה החל במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים עד למועד כמפורט להלן, ואם בוטל הצו קודם לכן – עד לביטולו:
(1)
לעניין חייב שהוא תאגיד – מועד אישור התכנית לשיקום כלכלי או מועד חיסולו;
(2)
לעניין חייב שהוא יחיד – מועד ההפטר;
”הסדר חוב“ – כמשמעותו בחלק י׳: הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים;
”הפטר“, לגבי חייב שהוא יחיד – כמשמעותו בפרק ט׳: הפטר, לחלק ג׳;
”הפרשי הצמדה וריבית“ – (תוחלף ביום 1.1.2025): הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לפי דין או הסכם, ובכלל זה ריבית פיגורים;
”הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים“ – (החל מיום 1.1.2025): הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לפי דין או הסכם, ובכלל זה דמי פיגורים כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”הקפאת הליכים“ –
(1)
לגבי חייב שהוא תאגיד – כמשמעותה בפרק ה׳: הקפאת הליכים, לחלק ב׳;
(2)
לגבי חייב שהוא יחיד – כמשמעותה בסעיף 121(3);
”ועדת החוקה“ – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
”חבר התאגיד“ –
(1)
בחברה – בעל מניה;
(2)
בשותפות – שותף;
”חברה“ – חברה וחברת חוץ כהגדרתן בחוק החברות;
”חדלות פירעון“ – כמשמעותה בסעיף 2;
”חוב“ – חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע;
”חוב בדין קדימה“ – כמשמעותו בסעיף 234;
”חוב דחוי“ – כמשמעותו בסעיף 237;
”חוב כללי“ – כמשמעותו בסעיף 235;
”חוב מובטח“ – חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב, בין בשעבוד קבוע ובין בשעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס;
”חוב עבר“ – חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה;
(2)
הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו;
(3)
הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון;
(4)
חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי;
(5)
הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לחוב כאמור בפסקאות (1) עד (4), עד למועד פירעונו בפועל;
(החל מיום 1.1.2025): הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לחוב כאמור בפסקאות (1) עד (4), עד למועד פירעונו בפועל;
”חובות שאינם בני הפטר“ – כמשמעותם בסעיף 175;
”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”חוק ההוצאה לפועל“ – חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק המשכון“ – חוק המשכון, התשכ״ז–1967;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”חייב“ – יחיד או תאגיד החב חוב;
”הממונה“ – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי סעיף 266;
”המרשם“ –
(1)
לגבי חברות – מרשם החברות המתנהל לפי חוק החברות;
(2)
לגבי שותפויות – הפנקס המתנהל לפי פקודת השותפויות;
”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות, ולגבי שותפות – כל הממלא תפקיד דומה בשותפות וכן שותף כללי;
”נושה“ – מי שהחייב חב לו חוב;
”נכס“ – מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
”נכס הכפוף לשיור בעלות“ – כמשמעותו בסעיף 251;
”נכסי קופת הנשייה“ – כמשמעותם בפרק ב׳: קופת הנשייה, לחלק ד׳;
”סדר הפירעון“ – כמשמעותו בסעיף 231;
”פקודת החברות“ – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;
”פקודת פשיטת הרגל“ – פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980;
”פקודת השותפויות“ – פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975;
”צו לפתיחת הליכים“ – כמשמעותו בסעיף 3;
”צו לשיקום כלכלי“, לגבי חייב שהוא יחיד – צו ובו תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו הכלכלי של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותו בפרק ח׳: צו לשיקום כלכלי, לחלק ג׳;
”קרוב“ –
(1)
לגבי יחיד – בן זוג, הורה, הורה הורה, סב או סבתא של הורה, בן או בת, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, נין או נינה, או בני זוגם של כל אחד מאלה, וכל אדם הסמוך על שולחנו של היחיד;
(2)
לגבי תאגיד – כל אחד מאלה:
(א)
חבר בני אדם הנשלט על ידו, בעל שליטה בו או חבר בני אדם הנשלט בידי בעל השליטה בו;
(ב)
נושא משרה בתאגיד או קרובו;
(ג)
לגבי חברה ציבורית כהגדרתה בחוק החברות – בעל מניה מהותי כהגדרתו בחוק האמור;
(ד)
לגבי שותפות מוגבלת ציבורית – שותף כללי וכן שותף מוגבל המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מיחידות ההשתתפות; לעניין זה, ”שותפות מוגבלת ציבורית“, ”שותף כללי“, ”שותף מוגבל“ ו”יחידת השתתפות“ – כהגדרתם בסעיפים 1 ו־65א לפקודת השותפויות;
(ה)
לגבי כל תאגיד שאינו מנוי בפסקאות משנה (ג) ו־(ד) – חבר התאגיד;
”ריבית בסיסית“ – (החל מיום 1.1.2025): הריבית לפי דין או הסכם שחלה כל עוד החייב משלם את התשלומים שהוא חב בהם במועדם;
”רשות מינהלית“ – רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;
”הרשם“ – רשם החברות לפי חוק החברות או רשם השותפויות לפי פקודת השותפויות, לפי העניין;
”שותפות“ – כהגדרתה בפקודת השותפויות;
”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך;
”שעבוד צף“ – כהגדרתו בפקודת החברות;
”שעבוד קבוע“ – שעבוד שאינו שעבוד צף;
”שיקום כלכלי“, של תאגיד – שמירת עסקו של התאגיד כעסק חי;
”תוספת פיגורים“ – (החל מיום 1.1.2025): חלק הריבית הנוסף לפי דין או הסכם על הריבית הבסיסית, שהחייב נדרש לשלם בשל אי־תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם, וכל קנס פיגורים או תשלום דומה לזה, יהא כינויו אשר יהא, בשל אי־תשלום במועד, ובכלל זה דמי פיגורים כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”תאגיד“ –
(1)
חברה, למעט חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בסעיף 345א לחוק החברות;
(2)
שותפות;
”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”תכנית לשיקום כלכלי“, לגבי חייב שהוא תאגיד – תכנית לשיקומו הכלכלי של תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותה בסימן ג׳: תכנית לשיקום כלכלי, לפרק ז׳ בחלק ב׳;
”תשלום עונשי“ – קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, ולמעט ריבית פיגורים או קנס פיגורים שהתווספו לתשלום שאינו עונשי;
”תשלום עונשי“ – (החל מיום 1.1.2025): קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, ולמעט תוספת פיגורים שהתווספה לתשלום שאינו עונשי;
”השר“ – שר המשפטים.
חלק ב׳: הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד
פרק א׳: תחולה
תחולה על תאגיד
(א)
(ב)
לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי תאגיד, אלא אם כן מתקיים לגביו, ביום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, אחד מאלה:
(1)
הוא רשום בישראל כתאגיד;
(2)
הוא מנהל עסקים בישראל;
(3)
יש לו נכסים בישראל.
פרק ב׳: בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה
הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים
אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד:
(1)
התאגיד;
(2)
נושה;
(3)
היועץ המשפטי לממשלה.
בקשת תאגיד לצו לפתיחת הליכים [תיקון: [י״פ הודעות]]
(א)
התאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בהתקיים כל אלה:
(1)
הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע את חדלות פירעונו;
(2)
סך חובותיו עולה על 25,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 27,771.21 ש״ח).
(ב)
בקשת תאגיד שהוא שותפות יכול שתוגש גם בידי שותף כללי של השותפות.
בקשת תאגיד להפעלתו במסגרת צו לפתיחת הליכים
(א)
תאגיד רשאי, בבקשה לצו לפתיחת הליכים, לבקש מבית המשפט להורות על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי.
(ב)
בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכלול התאגיד מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי ויפרט את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלתו.
(ג)
השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה.
בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים
(א)
נושה של תאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם התאגיד נמצא בחדלות פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של התאגיד יכול שתיעשה באמצעות חזקה מהחזקות שבסעיף 10.
(ב)
במסגרת בקשה לצו לפתיחת הליכים, רשאי נושה לציין את העדפתו לעניין פירוק התאגיד או שיקומו הכלכלי ולצרף את הצעתו לעניין זה.
(ג)
נושה של חוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אלא בהתקיים אחד מאלה:
(1)
התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו;
(2)
התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסי התאגיד במטרה להבריחו מנושיו;
(3)
התאגיד לא יוכל לפרוע את החוב, ובלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה.
חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה [תיקון: [י״פ הודעות]]
(א)
לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות הפירעון):
(1)
הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 83,313.65 ש״ח), ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(א)
אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי־תשלום החוב;
(ב)
הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום;
(2)
מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם;
(3)
הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 83,313.65 ש״ח), והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;
(4)
בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 83,313.65 ש״ח) ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 83,313.65 ש״ח);
(5)
בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 11,108.48 ש״ח) ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 11,108.48 ש״ח).
(ב)
בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.
(ג)
חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי־תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.
(ד)
(1)
בחישוב סכום חוב העולה על 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 83,313.65 ש״ח), לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (3) ו־(4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.
(2)
בחישוב סכום חוב העולה על 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 11,108.48 ש״ח), לעניין התקיימות התנאי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.
בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת
הליכים היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי יש עניין ציבורי בכך; על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות לגבי בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה.
צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים
המבקש צו לפתיחת הליכים יצרף לבקשתו תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו; השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל המבקש לצרף לבקשתו לשם מילוי התנאים להגשתה.
פרסום הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים ומשלוח העתק ממנה
(א)
הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.
(ב)
מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה לממונה מיד עם הגשתה, ואם המגיש הוא נושה – גם לתאגיד.
(ג)
כל אדם רשאי לעיין בבקשה לצו לפתיחת הליכים ולהעתיקה; הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.
הגשת התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים
(א)
אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים.
(ב)
השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות לצו לפתיחת הליכים, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה.
חיוב בשל הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בחוסר תום לב
שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה, במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה או בשתיהן.
דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים
דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי, ובית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר הדיון.
תיקון בקשת התאגיד לצו לפתיחת הליכים וחזרה ממנה
ביקש התאגיד בבקשה לצו לפתיחת הליכים להורות על הפעלתו, כאמור בסעיף 8, וסבר בית המשפט כי אין במתווה הראשוני לשיקומו הכלכלי של התאגיד שהוגש כדי להוות בסיס כלכלי מספק למתן צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת התאגיד, יאפשר לתאגיד לתקן את המתווה הראשוני שהגיש או לחזור בו מבקשתו לצו, בתוך התקופה שיורה.
החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים
(א)
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של התאגיד; לעניין זה יבחן בית המשפט, בין השאר, אם דחיית הבקשה עלולה לפגוע בנושים וכן את יכולתו הכלכלית הכוללת של התאגיד.
פרק ג׳: הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים
ביצוע עסקאות חריגות ממועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים בידי התאגיד
תאגיד שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לא יבצע עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט.
סעד זמני
(א)
הוגשה לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד או נושה, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה (בפרק זה – סעד זמני), אם שוכנע שיש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 18:
(1)
איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט;
(2)
מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התקין של התאגיד ושמירה על נכסיו; על מינוי נאמן זמני יחולו הוראות סימן א׳: מינוי נאמן, לפרק ו׳; בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני;
(3)
איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד התאגיד;
ניתן סעד זמני כאמור –
(א)
ימנה בית המשפט נאמן זמני לפי פסקה (2);
(ב)
רשאי בית המשפט להחיל את הוראות סימן ב׳: הפעלת התאגיד, לפרק ז׳, כולן או חלקן, לעניין הפעלת התאגיד;
(ג)
יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של התאגיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו תאגיד.
(ב)
בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות קביעת ערובה שעל המבקש להמציא, ישקול בית המשפט בין השאר –
(1)
את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן;
(2)
אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.
(ג)
סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הצדדים להליך, להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
(ד)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת סעד זמני אחר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984.
סעד זמני במעמד צד אחד
(א)
בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי יש חשש סביר שהשהיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הסעד או תגרום למבקש נזק חמור, לתת במעמד צד אחד –
(1)
לבקשת התאגיד – סעד זמני כאמור בסעיף 20(א)(1) עד (3);
(2)
לבקשת נושה – סעד זמני שעניינו איסור ביצוע עסקה מסוימת, איסור חלוקה, איסור ביצוע כל עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט.
(ב)
הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד תפורסם לציבור ותימסר לכל אדם העלול להיפגע מכך, באופן ובמועד שיקבע השר.
(ג)
ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום נתינתו.
עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד
(א)
הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד התאגיד בבית משפט או בבית הדין לעבודה, רשאים התאגיד או נושה לבקש את עיכוב ההליך עד להחלטה בבקשה (בסעיף זה – בקשה לעיכוב).
(ב)
היה ההליך נגד התאגיד תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי, בבית הדין הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון, תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהל אותו הליך; היה ההליך תלוי ועומד בבית משפט השלום או בבית הדין לעבודה – תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון.
(ג)
בהחלטתו בבקשה לעיכוב לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים המנויים בסעיף 20(ב).
(ד)
הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים.
פרק ד׳: תוכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו
החלטה על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי
(א)
בצו לפתיחת הליכים יורה בית המשפט על אחד מאלה:
(1)
הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי – אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
(א)
יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד;
(ב)
אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים;
(ג)
יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד;
(2)
פירוק התאגיד – אם מצא כי לא מתקיים אחד התנאים האמורים בפסקה (1).
(ב)
הפעלת התאגיד תהיה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים, כפי שיורה בית המשפט; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, אם מצא כי ההארכה נדרשת לשם הכנת התכנית לשיקום כלכלי או מכירת פעילותו העסקית של התאגיד.
החלטה על הפעלה זמנית של התאגיד
(א)
סבר בית המשפט כי יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים, אך אין לפניו המידע הדרוש כדי להחליט אם יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד, יורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלה זמנית של התאגיד שבמהלכה יגיש לו הנאמן חוות דעת ראשונית לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד.
(ב)
חוות דעתו הראשונית של הנאמן תוגש לבית המשפט בתוך 30 ימים; השר רשאי לקבוע את הפרטים שעל הנאמן לכלול בחוות דעתו.
(ג)
בית המשפט יחליט על הפעלת התאגיד או פירוקו בהקדם האפשרי לאחר קבלת חוות דעתו הראשונית של הנאמן.
תוצאות צו לפתיחת הליכים
(א)
עם מתן צו לפתיחת הליכים –
(1)
נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של התאגיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד;
(2)
לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות חוק זה;
(3)
יוקפאו ההליכים נגד התאגיד לפי הוראות פרק ה׳: הקפאת הליכים;
(4)
בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של התאגיד לפי הוראות פרק ו׳: הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור את התאגיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר, בכפוף להוראות סעיף 31.
הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים
(א)
הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.
(ב)
הנאמן ימציא העתק מהצו לממונה, וכן לכל אדם אחר שיורה בית המשפט, בדרך ובמועד שיורה.
ציון ההליכים במסמכי התאגיד
תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים יציין, בצד שמו, בכל מסמך או פרסום מטעמו, את הביטוי ”בשיקום“ או ”בפירוק“, לפי העניין, כל עוד מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון.
הודעה לרשם על צו לפתיחת הליכים
מיד עם מתן צו לפתיחת הליכים, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום על כך הערה במרשם.
פרק ה׳: הקפאת הליכים
הקפאת הליכים נגד התאגיד [תיקון: תשפ״ד]
הקפאת ההליכים נגד התאגיד משמעה כי –
(1)
לא יהיה ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד התאגיד או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו; לעניין זה, יראו הליך גבייה כהליך שהושלם, לגבי נכסים – בקבלת מלוא התמורה בעד מכירתם בידי הנושה, ולגבי עיקול חוב – בתשלום החוב לנושה;
(2)
מימוש נכס מנכסי קופת הנשייה המשועבד בשעבוד קבוע וגיבוש שעבוד צף, שנעשו להבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד, וכן העברת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות מהתאגיד לבעל הנכס והחזקה בנכס שחלה לגביו זכות עיכבון, יהיו כפופים למגבלות ולהוראות הקבועות בפרק ו׳: נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, לחלק ד׳, והכול גם אם החלו הליכים כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים;
(3)
לא יהיה ניתן לשעבד נכס מנכסי קופת הנשייה לשם הבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד או לבצע כל פעולה בנכס משועבד המקנה לשעבוד תוקף, לפי דין, כלפי צדדים שלישיים;
(4)
לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה; עיקול שהוטל על נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המסים (גבייה) – בטל;
(5)
לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון;
(6)
ממועד מתן הצו לא ייווספו לתשלום עונשי שהוא חוב עבר ריבית פיגורים, קנס פיגורים או כל תשלום דומה לזה שהתאגיד נדרש לשלם בשל אי־תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם.
(החל מיום 1.1.2025): ממועד מתן הצו לא ייווספו לתשלום עונשי שהוא חוב עבר תוספת פיגורים או כל תשלום דומה לזה שהתאגיד נדרש לשלם בשל אי־תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם.
הקפאת הליכים נגד אדם שלישי
הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף 29 גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה:
(1)
בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לשם השיקום;
(2)
ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד.
סייג לתחולה על הליכים פליליים ומינהליים
(א)
הקפאת הליכים לא תחול על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים, למעט הליכי גבייה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות מינהלית אינה רשאית להתנות את ביצועה של פעולה מינהלית בתשלום חוב עבר שחלה לגביו הקפאת הליכים.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי להורות על הקפאת הליך להטלת עיצום כספי בנסיבות חריגות ולתקופה שיקבע, אם מצא כי ניהולו של הליך זה באותה העת יפגע בהליכי חדלות הפירעון.
השעיית תקופת ההתיישנות
התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי פרק זה לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי״ח–1958.
פרק ו׳: הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו
סימן א׳: מינוי הנאמן
מינוי נאמן [תיקון: תשע״ט־2, תש״ף־2, תשפ״א־2]
(א)
בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים.
(ב)
הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 37 (בסימן זה – רשימת הנאמנים) או לפי סעיפים 35 או 36.
(ג)
הממונה ימליץ לבית המשפט על כמה מועמדים לתפקיד הנאמן, שמספרם לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה, מתוך רשימת הנאמנים; הממונה יבחר את המועמדים שעליהם ימליץ על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש ויפרסם באתר האינטרנט שלו; התאגיד וכל נושה רשאים להציע לבית המשפט מועמדים נוספים לתפקיד הנאמן מתוך רשימת הנאמנים; ואולם אם מינה בית המשפט נאמן שלא הומלץ על ידי הממונה, יתייחס לכך בהחלטתו.
(ד)
בית המשפט לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון.
(ה)
בית המשפט רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך.
(ו)
הממונה יפרסם, באופן שוטף, באתר האינטרנט שלו, את רשימת הנאמנים שעליהם המליץ, ומיהו הנאמן שנבחר בכל הליך.
נאמן זמני [תיקון: תשע״ט־2, תש״ף־2, תשפ״א־2]
מינוי הממונה לנאמן
בית המשפט רשאי למנות את הממונה לנאמן אם מצא כי יש עניין ציבורי בכך.
מינוי נושא משרה בתאגיד לנאמן [תיקון: תשע״ט־2, תש״ף־2, תשפ״א־2]
(א)
בית המשפט רשאי למנות נושא משרה בתאגיד לנאמן גם אם אינו כלול ברשימת הנאמנים, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי יהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים; בית המשפט יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו של נאמן כאמור בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו של נושא המשרה בתאגיד.
(ב)
מינה בית המשפט נושא משרה בתאגיד לנאמן, ימנה נאמן נוסף מתוך רשימת הנאמנים.
רשימת הנאמנים
(א)
רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה ציבורית שימנה השר שחבריה הם:
(1)
שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
הממונה ונציגו או שני נציגים מטעם הממונה;
(3)
נציג לשכת עורכי הדין;
(4)
נציג לשכת רואי החשבון.
(ב)
כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין או מי שבידו רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955, והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, או מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול תאגידים בהליכי חדלות פירעון, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן.
(ג)
השר, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה, ובכלל זה בעניינים אלה:
(1)
תנאי כשירות נוספים הדרושים לשם הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ולמורכבותם;
(2)
סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה, לרבות גריעה ממנה.
ערובה
הנאמן, למעט אם הממונה מונה לנאמן לפי סעיף 35, יפקיד ערובה או יתקשר בחוזה לביטוח אחריותו למילוי תפקידו, כפי שיורה בית המשפט.
שכר הנאמן
השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם.
הודעה לרשם על מינוי נאמן
מיד עם מינויו ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם.
סימן ב׳: תפקיד הנאמן וסמכויותיו
כפיפות הנאמן
הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.
תפקיד הנאמן
(א)
תפקיד הנאמן לפעול לפירוק התאגיד או להפעיל את התאגיד ולפעול לשיקומו הכלכלי, והכול בהתאם לצו לפתיחת הליכים.
(ב)
במסגרת תפקידו, הנאמן –
(1)
יכריע בתביעות החוב לפי פרק א׳: תביעות חוב, לחלק ד׳;
(2)
יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג׳: כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם, לחלק ד׳;
(3)
אם הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי – יגבש את הדרך המיטבית לשיקומו, כאמור בסעיף 58, ויפעל ליישומה;
(4)
אם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד – יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד׳: מימוש נכסי קופת הנשייה, לחלק ד׳, ולחלוקתם בין הנושים לפי פרק ה׳: חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד׳.
הקניית סמכויות האורגנים ונושאי
המשרה לנאמן עם מינוי הנאמן יעברו לידיו הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, והוא ישתמש בהן במידה הדרושה לו לשם מילוי תפקידו.
סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של בית המשפט
(א)
הנאמן יפעיל את הסמכויות המפורטות להלן באישור בית המשפט בלבד:
(1)
תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד;
(2)
העסקת אדם שיסייע לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון;
(3)
פירעון חוב עבר לנושים מסוג מסוים;
(4)
פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה;
(5)
כל סמכות אחרת הטעונה אישור של בית המשפט לפי חוק זה או לפי הנחיות בית המשפט.
(ב)
אישור בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים.
בקשה למתן הוראות
(א)
הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
(ב)
היה בבקשה למתן הוראות כדי להשפיע על זכויות צד שלישי שאינו התאגיד או הנאמן והיא אינה בעניין תביעת חוב המוגשת לפי פרק א׳: תביעות חוב, לחלק ד׳, תידון הבקשה בבית המשפט אם מצא בית המשפט כי התקיימו כל אלה:
(1)
בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן;
(2)
העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב;
(3)
אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה מהותית בזכות דיונית של בעל דין.
(ג)
בבקשה למתן הוראות לא יכריע בית המשפט בהליך פלילי או בהליך מינהלי.
שיתוף פעולה עם הנאמן
(א)
מי שהיה נושא משרה בתאגיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש למילוי תפקידו של הנאמן.
(ב)
הנאמן רשאי לדרוש ממי שהיה נושא משרה בתאגיד להגיש לו, בתוך תקופה שיורה, דוח על מצב עסקי התאגיד; בדוח יפורטו נכסי התאגיד, חובותיו והתחייבויותיו, פרטי זהותם של הנושים וכל מידע אחר שיורה הנאמן, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו; דין ההוצאות הכרוכות בעריכת הדוח, כפי שיורה הנאמן, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
דרישת נכסים ומסמכים של התאגיד
(א)
הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו, שלדעת הנאמן יש לתאגיד זכות לקבלו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו.
(ב)
היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א), יימסר הנכס או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף 254.
(ג)
מחלוקת לעניין זכות התאגיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר לפי הוראות סעיף 45(ב).
בדיקת נכסי התאגיד המוחזקים בידי אחר
היה נכס של התאגיד מוחזק בידי אדם אחר, רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן.
דרישת מידע
לשם מילוי תפקידו רשאי הנאמן לדרוש כל מידע הנוגע לענייניו של התאגיד, שהתאגיד או נושא משרה בו היו רשאים לקבלו.
מידע מתאגיד בנקאי ומרשות המסים
(א)
על אף האמור בכל דין, בית המשפט, לבקשת הנאמן, רשאי להורות לתאגיד בנקאי או לרשות המסים למסור לנאמן מידע כמפורט להלן, גם אם לא מתקיים האמור בסעיף 49, אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לו לברר את מצבו הכלכלי של התאגיד, והתועלת שבמסירת המידע עולה על הפגיעה בפרטיות של אדם אחר:
(1)
לעניין תאגיד בנקאי – מידע בדבר נכסיו, חובותיו ועסקיו של התאגיד, כפי שיורה בית המשפט;
(2)
לעניין רשות המסים – מידע בדבר נכסיו של התאגיד.
(ב)
בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים.
(ג)
בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים – אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו.
(ד)
מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך שהורה בית המשפט, אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים.
(ה)
השר ושר האוצר רשאים לקבוע הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; הוראות כאמור לעניין תאגיד בנקאי ייקבעו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל; לא נקבעו הוראות כאמור – יורה בית המשפט על דרכי מסירת המידע.
(ו)
בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו.
סמכות חקירה
הורה בית המשפט לפי סעיף 281(ד) כי חקירה כאמור באותו סעיף תתבצע באמצעות הנאמן, תהיה סמכות החקירה כאמור נתונה לנאמן, והכול בכפוף להוראות אותו סעיף.
שמירה על סודיות
הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה למילוי תפקידו או על פי צו של בית משפט.
דוחות הנאמן
(א)
הנאמן יגיש לבית המשפט ולממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה, תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות, והפעולות שביצע במסגרת תפקידו.
(ב)
הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה על כך בית המשפט או הממונה.
(ג)
בית המשפט או הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון.
(ד)
הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין דוחות הנאמן, ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם.
(ה)
כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.
(ו)
בהכנת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בדוח, ויימנע מלכלול פרטים אישיים שגילוים אינו נחוץ להליך.
פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן
מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, או ממחדל של הנאמן, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או את הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.
הפסקת כהונתו של הנאמן
(א)
בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, מיוזמתו, לבקשת הנאמן או לבקשת בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון, אם מצא, כי מתקיים אחד מאלה:
(1)
הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי;
(2)
נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע;
(3)
חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו.
(ב)
החלטת בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את עמדת הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ג)
התפנתה משרתו של הנאמן, ימנה בית המשפט אחר במקומו לפי הוראות סימן א׳: מינוי הנאמן.
סיום כהונתו של נאמן
(א)
סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לבית המשפט ולממונה דוח מסכם של פעילותו.
(ב)
נוכח בית המשפט, לאחר קבלת עמדת הממונה, כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, ואם הורה בית המשפט על חיסול התאגיד כאמור בסעיף 99 – כי החיסול נרשם במרשם, יורה על סיום כהונתו של הנאמן.
(ג)
הנאמן ישלח לרשם הודעה על סיום כהונתו.
פרק ז׳: הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי
סימן א׳: כללי
הפעלת התאגיד בידי הנאמן
(א)
ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והורה בית המשפט על הפעלתו (בפרק זה – תאגיד בהפעלה), יפעיל הנאמן את עסקי התאגיד כדי לאפשר את המשך קיומו כעסק פעיל עד לשיקומו הכלכלי, ויחולו לעניין ההפעלה הוראות סימן ב׳: הפעלת התאגיד.
(ב)
הורה בית המשפט על הפעלה זמנית של התאגיד לפי סעיף 24, יקבע אילו הוראות לפי סימן ב׳: הפעלת התאגיד, יחולו לעניין ההפעלה, בהתחשב במידת נחיצותן להפעלה הזמנית.
דרכי השיקום הכלכלי
(א)
במקביל להפעלת התאגיד יפעל הנאמן לגיבוש דרכי שיקומו הכלכלי.
(ב)
שיקום כלכלי של תאגיד יכול שיהיה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי, בדרך של מכירת פעילותו העסקית של התאגיד בלא תכנית כאמור, או בשילוב ביניהן.
סימן ב׳: הפעלת התאגיד
סימן משנה א׳: פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה
עסקאות חריגות
הנאמן לא יבצע עסקה בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה, שהיא עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות, אלא אם כן אישר בית המשפט כי העסקה נחוצה לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של עסקאות.
הגבלות על נושים בעלי זכויות
פירעון מיוחדות היה תאגיד בהפעלה יחולו על מימוש נכסים המשועבדים בשעבוד קבוע, גיבוש שעבוד צף, מסירת נכסים שיש לגביהם זכות עיכבון וקבלת חזקה בנכסים הכפופים לשיור בעלות, המגבלות הקבועות בסעיפים 245, 252, 253 ו־254.
נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות – שימוש, השכרה ומכירה במהלך העסקים הרגיל
(א)
הנאמן רשאי, במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה –
(1)
לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, או להשכירו, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה:
(א)
השימוש או ההשכרה אינם נדרשים לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד;
(ב)
לאחר השימוש או ההשכרה לא יהיה בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;
(2)
למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או (ב);
(3)
למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה:
(א)
הנושה המובטח הסכים לכך;
(ב)
בית המשפט אישר את המכירה לאחר ששוכנע כי מתקיימים כל אלה:
(1)
המכירה נדרשת לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד;
(2)
יש בתמורה שתתקבל בעד הנכס או בכל נכס שיירכש בתמורה כאמור (בסימן משנה זה – נכס חלופי), כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.
(ב)
אישור בית המשפט לפי סעיף קטן (א)(3)(ב) יכול שיינתן מראש, דרך כלל או לגבי סוגים של נכסים משועבדים.
נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות – שימוש, השכרה ומכירה שלא במהלך העסקים הרגיל
(א)
הנאמן רשאי, שלא במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה, לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
הנושה או הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות הסכים לכך;
(2)
בית המשפט אישר זאת לאחר ששוכנע כי מתקיים האמור בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף 61(א)(3)(ב).
(ב)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהצורך באישור בית המשפט לעסקה חריגה לפי סעיף 59.
תשלום באמצעות נכס משועבד
תשלום באמצעות נכס משועבד
עקיבת זכויות נמכר נכס לפי סעיף 61 או 62 (בסעיף זה – הנכס המקורי), כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, יהיו התמורה בעדו או הנכס החלופי, הניתנים לזיהוי או לעקיבה, משועבדים לטובת הנושה באותה דרגת עדיפות או שיראו אותם כנכסים הכפופים לשיור בעלות, לפי העניין, ככל הנדרש להבטחת פירעון החוב המובטח או להבטחת תשלום התמורה בעד הנכס הכפוף לשיור בעלות, ואולם הנושה או הבעלים של הנכס לא יוכל להיפרע מהנכס החלופי בסכום העולה על שווי הנכס המקורי.
אשראי חדש
(א)
בית המשפט רשאי להתיר לנאמן להתקשר בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם מימון פעילותו של התאגיד בהפעלה או לקבוע מסגרת אשראי שהנאמן יהיה רשאי ליטול לשם מימון הפעילות כאמור, והכול למטרות ובתנאים שיקבע בית המשפט (בסעיף זה – אשראי חדש).
(ב)
דין הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
(ג)
שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין בלי שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה שאינו משועבד או בשעבוד נדחה על נכס משועבד או על נכס הכפוף לשיור בעלות, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד כאמור, ובלבד שזכות הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות להיפרע מהתאגיד בשל אי־תשלום התמורה תהיה עדיפה על זכותו של נותן האשראי החדש.
(ד)
שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן (ג), וכי קבלת האשראי חיונית לשיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה, שהוא נכס משועבד או נכס הכפוף לשיור בעלות, באותה דרגת עדיפות של השעבוד הקיים או זכות הבעלים של הנכס, לפי העניין.
(ה)
בית המשפט לא יתיר לנאמן ליטול אשראי חדש כאמור בסעיף קטן (ד), אלא אם כן, לאחר שעבוד הנכס לפי אותו סעיף קטן, יהיה בנכס המשועבד או בנכס הכפוף לשיור בעלות, לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.
(ו)
הודעה על בקשת הנאמן לקבלת אשראי חדש תימסר לנושי התאגיד, כפי שיורה בית המשפט.
סימן משנה ב׳: חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה
הגדרת חוזה קיים
בסימן משנה זה, ”חוזה קיים“ – חוזה שתאגיד בהפעלה הוא צד לו, שמועד כריתתו קדם למועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד וביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו עד אותו מועד.
זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו
הנאמן רשאי לבטל חוזה קיים, גם אם אין לו עילה לביטולו, באישור בית המשפט ולפי הוראות סימן משנה זה.
הגבלת זכות הביטול של הצד השני לחוזה קיים
(א)
הצד השני לחוזה קיים לא יבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, אלא לפי הוראות סימן משנה זה.
(ב)
אין בפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד או היותו בחדלות פירעון כדי להביא לביטולו של חוזה קיים או להקנות לצד השני לחוזה זכות לבטלו, גם אם נקבע בחוזה כי החוזה יתבטל בנסיבות אלה או שנקבעה בו הוראה המקנה לצד השני לחוזה זכות לבטלו בנסיבות אלה.
ביטול חוזה קיים בהסכמה
הנאמן והצד השני לחוזה קיים רשאים להסכים בכל עת במהלך הליכי חדלות פירעון על ביטולו של חוזה קיים.
הליכים לביטול חוזה קיים שאין עילה לביטולו בידי הנאמן
(א)
ביקש הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו יודיע על כך לצד השני לחוזה.
(ב)
(1)
לא הסכים הצד השני לביטול החוזה בתוך זמן סביר מהודעת הנאמן כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הנאמן להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הביטול (בסעיף זה – בקשה לאישור ביטול), ובלבד שהבקשה תוגש בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד.
(2)
בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) לכלל החוזים של התאגיד, לסוג מסוים של חוזים או לחוזה מסוים, בתקופות נוספות, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מורכבות הליכי חדלות הפירעון, ובלבד שבקשה להארכת התקופה תוגש בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים או בתקופת ההארכה.
(ג)
לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לאישור הביטול בתוך תקופה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להגיש את הבקשה במועד מאוחר יותר רק אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
(ד)
בית המשפט רשאי לאשר את ביטול החוזה לאחר שנתן לצד השני לחוזה הזדמנות להשמיע את עמדתו, אם מצא כי הביטול נדרש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים, ורשאי הוא, לבקשת הצד השני לחוזה, להורות על ביטול חלק מהחוזה בלבד, אם מצא כי די בכך לשם שיקום כלכלי או השאת שיעור החוב כאמור.
(ה)
משבוטל חוזה קיים לפי סעיף זה יחדלו ממועד הביטול כל הזכויות והחיובים של התאגיד לפי החוזה, ואולם לא יהיה בביטול כדי לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את התאגיד ואת נכסיו.
הליכים לביטול חוזה קיים בידי הצד השני לחוזה
(א)
היתה לצד השני לחוזה קיים זכות לבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, וביקש לבטלו, יודיע על כך לנאמן.
(ב)
מסר הצד השני לחוזה קיים הודעה לנאמן כאמור בסעיף קטן (א), וסבר הנאמן כי המשך קיומו של החוזה דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הנאמן לבקש מבית המשפט, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, כי יורה על המשך קיום החוזה לפי סעיף 72 (בסעיף זה – בקשה להמשך קיום החוזה); בית המשפט רשאי לקצר או להאריך את התקופה כאמור אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ג)
הנאמן אינו רשאי להגיש בקשה להמשך קיום חוזה שהוא חוזה עבודה, חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי, ובית המשפט לא יורה על המשך קיומו.
(ד)
לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), יבוטל החוזה בתום אותה תקופה.
החלטת בית המשפט בבקשת הנאמן להמשך קיום החוזה ותוצאותיה
(א)
הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה, לפי סעיף 71(ב), רשאי בית המשפט להורות על המשך קיומו של החוזה הקיים בידי הצדדים לו אם שוכנע כי המשך קיומו של החוזה דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכי התאגיד יקיים את חיוביו לפי החוזה ממועד החלטת בית המשפט על המשך קיומו ואילך; בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים לפי חוזה קיים כאמור, ובכלל זה מתן ערובה.
(ב)
הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים, לא יבוטל החוזה בידי הצד השני לו בשל הפרה שביצע התאגיד קודם לכן; דחה בית המשפט את בקשת הנאמן להמשך קיום החוזה – יבוטל החוזה במועד החלטת בית המשפט, או במועד אחר שיקבע בית המשפט.
דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי חוזה קיים לאחר מתן צו לפתיחת הליכים
(א)
לא בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה, לרבות אם הורה בית המשפט על המשך קיומו לפי סעיף 72, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואילך, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
(ב)
בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד למועד ביטולו, כדין חוב עבר, ואם מצא בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין – כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), פנה הצד השני לחוזה קיים לנאמן, בבקשה שיודיע לו אם בכוונתו לפעול לביטול החוזה, או הודיע הצד השני לחוזה קיים לנאמן כי הוא מבקש לבטלו כאמור בסעיף 71(א), יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד הבקשה או ההודעה כאמור עד להחלטה לעניין ביטול החוזה או המשך קיומו, לפי העניין, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
פגיעה בשל הפרת חוזה קיים שקדמה להחלטה על ביטול או המשך קיום
(א)
בוטל חוזה קיים ונפגע אדם בשל הפרת החוזה בידי התאגיד שנעשתה לפני ביטולו או מחמת הביטול יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר.
(ב)
הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים לפי סעיף 72 ונפגע הצד השני לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר; ואולם רשאי בית המשפט להורות כי דין סכום הפגיעה כאמור כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון אם שוכנע כי הפרדת החיוב שהופר לפני החלטת בית המשפט מהחיוב שקוים לאחריה אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין, וכי הצד השני לחוזה מקיים את חיוביו לפי החוזה בתקופה שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים.
המחאת זכויות וחבויות לפי חוזה קיים
(א)
על אף האמור בחוק המחאת חיובים, התשכ״ט–1969, ובכפוף להוראות סעיפים 61 עד 63, בית המשפט רשאי לאשר המחאת זכויות וחבויות של תאגיד בהפעלה לנמחה שיאשר, גם אם נקבעה בחוזה הקיים הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות – גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה, ובלבד שההמחאה דרושה לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים ואין בה כדי לפגוע בצד השני לחוזה.
(ב)
בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף זה, לרבות דרכים להבטחת קיום החיובים שהומחו, בידי הנמחה, ובכלל זה מתן ערובה.
תחולה על חוזה שבוטל בסמוך לפני מתן הצו
לפתיחת הליכים ההוראות החלות לפי סימן משנה זה על חוזה קיים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חוזה שהתאגיד בהפעלה היה צד לו שבוטל כדין בסמוך לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים וביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו במועד ביטולו.
סימן משנה ג׳: הספקת שירותים ומצרכים חיוניים לתאגיד בהפעלה
הספקת שירותי תשתית
(א)
”חוזה קיים“ – כהגדרתו בסעיף 66;
”ספק תשתיות“ – מי שעיסוקו בהספקת שירותי תשתית;
”שירות או מצרך חיוני“ – שירות או מצרך הדרושים להמשך פעילותו של תאגיד בהפעלה, למעט שירותי תשתית;
”שירותי תשתית“ – הספקת חשמל, הספקת מים או שירותי תשתית אחרים שקבע השר בהתייעצות עם השר הממונה על אסדרת הפעילות בתחום אותה תשתית ובאישור ועדת החוקה.
(ב)
סיפק ספק תשתיות לתאגיד שירותי תשתית, לרבות מכוח חוזה קיים, ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקם, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, ימשיך ספק התשתיות לספק את שירותי התשתית לתאגיד.
(ג)
הספקת שירותי התשתית כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בתמורה, בתנאי התשלום ובתנאי ההספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט, והכול בהתאם להוראות הדין החלות על תנאי התשלום וההספקה של שירותי התשתית, ובלבד שהתמורה לא תכלול תמורה בעד שירותי תשתית שסופקו לתאגיד לפני מתן הצו לפתיחת הליכים.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), בית המשפט רשאי להתיר לספק תשתיות שלא לספק לתאגיד בהפעלה את שירותי התשתית אם שוכנע כי המשך הספקתם אינו דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד.
(ה)
לא שולמה לספק התשתיות תמורה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) בעד שירותי תשתית שסיפק לתאגיד בהפעלה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים או שוכנע בית המשפט כי יש חשש סביר שהתמורה לא תשולם בהתאם להוראות הסעיף הקטן האמור, רשאי בית המשפט לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור, ובכלל זה מתן ערובה, ובאין דרכים כאמור – להתיר לספק התשתיות שלא לספק את שירותי התשתית.
הספקת שירות או מצרך חיוני
(א)
סיפק אדם לתאגיד שירות או מצרך חיוני שלא מכוח חוזה קיים, ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקו, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, רשאי בית המשפט להורות לאותו אדם (בסעיף זה – ספק חיוני) להמשיך ולספק לתאגיד בהפעלה את השירות או המצרך החיוני אם מתקיימים כל אלה:
(1)
המשך הספקת השירות או המצרך החיוני דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או השאת שיעור החוב שייפרע לנושים;
(2)
בנסיבות העניין לא ניתן להחליף את הספק החיוני בספק אחר באופן מיידי ובתנאים דומים או שיש קושי מיוחד לעשות כן;
(3)
הספק החיוני מסרב להמשיך ולספק לתאגיד את השירות או המצרך החיוני מטעמים בלתי מוצדקים או מתנה את המשך ההספקה בתנאים בלתי סבירים לעומת התנאים המקובלים בשוק; לעניין זה יראו בין השאר טעמים אלה כטעמים בלתי מוצדקים:
(א)
היותו של התאגיד בקשיים כלכליים;
(ב)
קיומם של הליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד;
(ג)
אי־תשלום חוב עבר בידי התאגיד;
(4)
בית המשפט שוכנע כי התמורה בשל הספקת השירות או המצרך החיוני תשולם בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ורשאי הוא לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור, ובכלל זה מתן ערובה.
(ב)
הספקת השירות או המצרך החיוני לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שיורה בית המשפט ולא תעלה על 60 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים, בתמורה, בתנאי תשלום ובתנאי הספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט.
(ג)
בית המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה הקבועה בסעיף קטן (ב), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים כל פעם, אם שוכנע כי אין אפשרות להחליף את הספק החיוני בלי לפגוע בשיקומו הכלכלי של התאגיד או בהשאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכי ממשיכים להתקיים התנאים שבסעיף קטן (א).
דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני
דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני לפי סימן משנה זה כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון.
סימן ג׳: תכנית לשיקום כלכלי
הכנת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנאמן
בשיקום כלכלי של תאגיד הנעשה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי יפעל הנאמן, במקביל להפעלת התאגיד, להכנת התכנית ולאישורה בידי הנושים, בידי חברי התאגיד ככל שאישורם נדרש, ובידי בית המשפט, והכול בהתאם להוראות סימן זה.
גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי
(א)
לשם גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי רשאי הנאמן, בין השאר, לנהל משא ומתן עם הנושים ועם כל בעל עניין אחר בהליכי חדלות הפירעון, וכן לפנות לכל אדם בבקשה להציע הצעה לתכנית או לפרסם לציבור הזמנה להציע הצעות כאמור.
(ב)
בגיבוש ההצעות לתכנית לשיקום הכלכלי יביא הנאמן בחשבון, בין השאר, את התביעות הצפויות מהמוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלאות לפי פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי.
הגשת הצעות לבית המשפט [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הנאמן יגיש לבית המשפט הצעה, אחת או יותר, לתכנית לשיקום כלכלי שגיבש לפי סעיף 81, וישלח העתק ממנה לממונה.
(ב)
הצעה לתכנית לשיקום כלכלי תכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעניינה, ותתייחס בין השאר לאלה:
(1)
הדרך המוצעת להמשך הפעילות העסקית של התאגיד, לרבות ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו והמועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות הנדרשות לביצוע התכנית;
(2)
ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת התכנית, ואם הוצעה יותר מתכנית אחת – השוואה בין התכניות;
(3)
התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים ולחברי התאגיד והוויתור על זכויות שיידרשו מהם, בהשוואה לתמורה שהיו מקבלים בפירוק התאגיד או בחלופות לתכנית השיקום; התמורה המוצעת יכול שתכלול ריבית פיגורים, אף אם נצברה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים;
(החל מיום 1.1.2025): התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים ולחברי התאגיד והוויתור על זכויות שיידרשו מהם, בהשוואה לתמורה שהיו מקבלים בפירוק התאגיד או בחלופות לתכנית השיקום; התמורה המוצעת יכול שתכלול תוספת פיגורים, אף אם נצברה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים;
(4)
אם ייוותרו בהתאם לתכנית המוצעת זכויות לחברי התאגיד מכוח היותם חברי תאגיד – ערכן של הזכויות שייוותרו, ובפרט הזכויות שייוותרו בידי בעל שליטה והתמורה שנתנו חברי התאגיד בעדן והאפשרות לפירעון חובות התאגיד בדרך של הקצאת אותן זכויות לנושים או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים;
(5)
כללה התכנית המוצעת הוראה ולפיה הנושים או התאגיד יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בתאגיד, בעל עניין בו כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר (בפסקה זו – פטור מאחריות) – הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות למיטב ידיעתו של הנאמן והשיקולים למתן הפטור כאמור.
(ג)
השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בהצעה לתכנית לשיקום כלכלי ומסמכים שיש לצרף אליה.
הבאת הצעה לתכנית לשיקום כלכלי לאישור הנושים וחברי התאגיד
(א)
הוגשה לבית המשפט הצעה לתכנית לשיקום כלכלי, יורה על הבאתה לאישור הנושים.
(ב)
עלה סך נכסיו של התאגיד על סך חובותיו והתמורה המוצעת לכל נושה לפי ההצעה לתכנית לשיקום כלכלי שווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה – יורה בית המשפט על הבאתה גם לאישור חברי התאגיד.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מצא בית המשפט כי יש בעצם הבאת ההצעה לאישור הנושים משום פגיעה בהליכי חדלות הפירעון, לא יורה על הבאתה לאישור הנושים וחברי התאגיד.
אסיפות סוג [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
אישור הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד (בסימן זה – אסיפות סוג), שיכנס הנאמן לפי הוראת בית המשפט; לעניין זה, ”סוג“ – קבוצת נושים או חברי תאגיד שלהם עניין משותף בנוגע לתכנית לשיקום כלכלי, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או חברי התאגיד ומצדיק קיום אסיפה נפרדת.
(א1)
הגיש המוסד לביטוח לאומי תביעת חוב הנובעת מתשלום גמלה לפי פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי, יסווג המוסד לביטוח לאומי כאסיפת סוג נפרדת לפי סעיף זה לשם אישור הצעת תוכנית לשיקום כלכלי.
(ב)
לשם כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע הנאמן בזכותו של כל נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור חוב העבר שהוא נושה בו או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין; להכרעה כאמור יהיה תוקף לעניין קביעת כוח ההצבעה באסיפות לפי סעיף זה בלבד.
(ג)
הורה בית המשפט על הבאת כמה הצעות לאישור באסיפות, יורה על דרך ההכרעה ביניהן, באסיפות.
(ד)
נושה או חבר תאגיד יממש את זכות ההצבעה באסיפות סוג בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול כוחו לרעה.
(ה)
השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין ניהול ההליך לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת כוח ההצבעה לפי סעיף קטן (ב) ולעניין אופן ההצבעה באסיפות הסוג.
אישור תכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד
(א)
הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי התאגיד, אם אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן:
(1)
בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה אסיפה;
(2)
המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה.
(ב)
בסעיף זה, ”מצביעים“ – למעט מי שנמנעו בהצבעה.
אישור תכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט
(א)
אושרה הצעה לתכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור בסעיף 85, יביאה הנאמן לאישור בית המשפט.
(ב)
בבואו לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא לשקול שיקולים נוספים, ובהם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור.
אישור בית המשפט באין רוב בכל אחת מאסיפות הסוג
על אף האמור בסעיפים 85 ו־86(א), בית המשפט רשאי לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג ברוב הדרוש לפי סעיף 85, אם שוכנע, במידת הצורך על יסוד הערכת שווי של התאגיד שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר התאגיד באסיפת סוג שלא אישרה אותה (בסעיף זה – אסיפה מתנגדת), ובכלל זה שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
(1)
אם לא תאושר תכנית לשיקום כלכלי לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד;
(2)
ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד, ובכלל זה אינה מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד, בלי שהובטח לכל נושה באסיפה מתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה;
(3)
לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו שועבד הנכס, לפי הנמוך; תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או בשווה כסף, בתשלום מיידי או בכמה תשלומים, ובלבד שנקבעו דרכים להבטחת התשלומים; לעניין זה, ”שווי הנכס המשועבד“ – שווי השוק של הנכס המשועבד לאחר שההצעה תאושר בידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו, ואם הנכס משועבד לטובת הנושה בשעבוד צף בלבד – בניכוי נוסף של 25% משווי הנכס בהתאם להוראות סעיף 244.
סייג לאישור תכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט
בית המשפט לא יאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושה שלא תמך בהצעה נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל בפירוק התאגיד, גם אם אסיפת הסוג שעמה נמנה הנושה אישרה את הצעת התכנית.
כוחה של תכנית לשיקום כלכלי שאושרה
(א)
תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה מחייבת את התאגיד, את חברי התאגיד ואת הנושים.
(ב)
לא ניתן לפטור תאגיד מתשלום עונשי במסגרת תכנית לשיקום כלכלי.
יישום תכנית לשיקום כלכלי
(א)
הנאמן יפעל ליישום תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה, ובכלל זה לחלוקת התמורה המתקבלת במסגרת התכנית בין הנושים, בהתאם להוראות התכנית.
(ב)
בית המשפט שאישר תכנית לשיקום כלכלי מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות התכנית או בנוגע ליישומה.
החזרת סמכויות לאורגנים ולנושאי המשרה בתאגיד
הודעה לרשם על אישור התכנית לשיקום כלכלי
מיד עם אישור התכנית לשיקום כלכלי, ישלח הנאמן העתק ממנה לרשם.
סימן ד׳: מכירת פעילותו העסקית של תאגיד בלא תכנית לשיקום כלכלי
מכירת פעילות עסקית של תאגיד
(א)
מכירת פעילותו העסקית של תאגיד לשם שיקומו הכלכלי, שלא במסגרת תכנית לשיקום כלכלי, טעונה אישור מראש מאת בית המשפט; בבואו לאשר מכירה כאמור, ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך.
(ב)
אושרה מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לפי סעיף קטן (א), תחולק התמורה שהתקבלה מהמכירה בהתאם להוראות פרק ה׳: חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד׳, אלא אם כן אושרה לאחר מכן תכנית לשיקום כלכלי.
סימן ה׳: מעבר להליכי פירוק
הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק
(א)
הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ומצא לאחר מכן כי אין סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי או כי המשך הפעלת התאגיד יפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו.
(ב)
החלטת בית המשפט על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לא תפגע בתוקפם של חוזה או עסקה שבהם התקשר הנאמן, בהעברת נכס או בתשלום שביצע.
פרק ח׳: פירוק
פעולת הנאמן בפירוק
ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט על פירוק התאגיד (בפרק זה – תאגיד בפירוק), יפעל הנאמן בהקדם למימוש נכסי קופת הנשייה ולחלוקתם לנושים, בהתאם להוראות חלק ד׳: הנשייה.
זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו
הפעלת התאגיד בפירוק
(א)
בית המשפט רשאי להורות לנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק, לתקופה שיורה, ככל שהדבר דרוש לשם פירוקו או לשם השאת שיעור החוב שייפרע לנושים.
(ב)
על הפעלת התאגיד בפירוק יחולו הוראות סימן ב׳: הפעלת התאגיד, לפרק ז׳, ואולם הסמכויות לפי הסימן האמור יופעלו רק ככל שהן דרושות לשם פירוק התאגיד ובמידה שהן דרושות לפירוק.
הפסקת הפירוק ומעבר להליכי שיקום כלכלי
הורה בית המשפט על פירוק התאגיד ומצא לאחר מכן כי יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי, כי יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הליכי הפירוק ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי.
חיסול תאגיד
(א)
לאחר השלמת פירוקו של התאגיד יורה בית המשפט, בצו, על חיסולו; ממועד מתן הצו יהיה התאגיד מחוסל.
(ב)
בית המשפט יורה כיצד לנהוג במסמכים של תאגיד שחוסל ושל הנאמן, ובלבד שיישמרו לתקופה של שבע שנים לפחות.
(ג)
מיד עם מתן צו החיסול, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום את דבר החיסול במרשם; הנאמן יודיע על רישום חיסול התאגיד לבית המשפט ולממונה.
ביטול החיסול
על ביטול חיסול של חברה יחולו הוראות סעיף 342נב לחוק החברות.
חלק ג׳: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד
פרק א׳: תחולה והוראות כלליות
תחולה – חלק ג׳
(א)
(ב)
לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי יחיד, אלא אם כן מתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
מרכז חייו במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים או במועד מוקדם יותר, החל בששת החודשים שקדמו למועד האמור, הוא בישראל;
(2)
במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל.
הרשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד
אלה רשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד:
(1)
היחיד;
(2)
נושה;
(3)
היועץ המשפטי לממשלה.
הגורם המוסמך לדון בבקשה [תיקון: [י״פ הודעות]]
(א)
בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים תוגש לממונה לפי הוראות פרק ב׳: צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 166,627.31 ש״ח).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 166,627.31 ש״ח) תוגש לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות פרק י״ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך.
(ג)
בקשת הנושה ובקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים יוגשו לבית המשפט לפי הוראות פרק ג׳: צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה.
פרק ב׳: צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים
בקשת היחיד לממונה [תיקון: [י״פ הודעות]]
(א)
היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת יחיד), בהתקיים כל אלה:
(1)
הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו;
(2)
סך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 166,627.31 ש״ח).
(ב)
לבקשה יצרף היחיד את אלה:
(1)
תצהיר, בטופס שקבע השר, כי מתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה;
(2)
דוח הכולל את הפרטים שלהלן לגבי השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר ומאומת בתצהיר הנתמך במסמכים:
(א)
פרטים לעניין נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו, ערובות שנתן, ופרטי זהותם של נושיו ושל מי שיש לו חוב ליחיד;
(ב)
תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו;
(ג)
מקצועו והשכלתו;
(ד)
פרטים הידועים לו לעניין נכסיהם של בן זוגו, ילדיו הקטינים וכן ילדיו הבגירים שפרנסתם עליו, הכנסותיהם, הוצאותיהם, חובותיהם והתחייבויותיהם, לרבות פרטי חשבונות הבנק של בן זוגו;
(3)
כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים ומהגורמים כמפורט להלן:
(א)
מידע לעניין כתובתו, נכסיו, חובותיו, גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו – מכל גורם לרבות גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, אך למעט גוף המנוי בטור א׳ בחלק א׳ לתוספת הראשונה ורשות המסים בישראל;
(ב)
מידע לעניין מצבו הכלכלי ולעניין יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל – מכל גורם המנוי בטור א׳ בחלק א׳ לתוספת הראשונה בעניינים המפורטים בטור ב׳ שלצדו.
(ג)
בדוח כאמור בסעיף קטן (ב)(2), רשאי היחיד לציין פרטי מידע מסוימים כפרטי מידע המכילים מידע אישי רגיש בעניינו שהוא מבקש שלא יימסרו לעיון הנושים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 107(ב).
(ד)
בקשת היחיד תוגש לממונה במחוז שבו הוא מתגורר או שבו נמצא מקום עסקו העיקרי או נמצאים נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בירושלים, וניתן להגישה גם באופן מקוון; לעניין זה, ”מחוז“ – בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.
החלטת הממונה בבקשת יחיד
(א)
מצא הממונה כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 104(א), ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת בקשת היחיד, צו לפתיחת הליכים.
(ב)
לשם החלטתו לפי סעיף קטן (א), רשאי הממונה לעיין בדוח שהגיש היחיד לפי סעיף 104(ב)(2) ולקבל מידע, לרבות באופן מקוון, מהגורמים המנויים בסעיף 104(ב)(3), לפי הוראות אותו סעיף.
(ג)
סבר הממונה כי אין די במידע שבידו כדי לקבל החלטה בבקשת היחיד, רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו; דרש הממונה כאמור, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון.
פרסום הודעה על מתן הצו ומשלוח העתק
(א)
הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.
(ב)
הממונה ישלח העתק מהצו לפתיחת הליכים ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו.
עיון בצו ובבקשת היחיד
(א)
ניתן צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 105, רשאי נושה לעיין בצו וכן, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), בבקשת היחיד ובחלק הדוח והמסמכים הנוגעים לעניינו של היחיד שצורפו לבקשה, ולהעתיקם.
(ב)
ציין היחיד כי פרטי מידע מסוימים בדוח שהגיש כוללים מידע אישי רגיש בעניינו לפי סעיף 104(ג), יעבירם הממונה לעיון הנושים רק אם שוכנע כי הדבר דרוש לנושה לשם הגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הממונה למסור רק חלק מהמידע או להתנות את מסירתו בתנאים.
(ג)
הממונה רשאי להתיר לנושה לעיין בחלקים נוספים מהדוח ומהמסמכים שצורפו לבקשת היחיד הנוגעים לעניינם של בן זוגו של היחיד או של ילדיו, ולהעתיקם, אם שוכנע כי העיון בהם דרוש לנושה לשם הגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך.
(ד)
הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה.
בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים
(א)
הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט, בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו לפי סעיף 106, בקשה לביטולו; המבקש ישלח העתק מהבקשה לממונה.
(ב)
הוגשה בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, יחליט בית המשפט אם להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו, כולן או חלקן, עד להחלטה בבקשה.
(ג)
דיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים יתקיים בהקדם האפשרי; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו במעמד צד אחד, יקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ־14 ימים מיום ההחלטה.
(ד)
שוכנע בית המשפט כי בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה, במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה, או בשתיהן.
(ה)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה ואופן המצאתה.
פרק ג׳: צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה
בקשת נושה לבית המשפט
(א)
נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת נושה), אם היחיד נמצא בחדלות פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של היחיד יכול שתיעשה באמצעות החזקה שבסעיף 110.
(ב)
נושה של חוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, אלא בהתקיים אחד מאלה:
(1)
היחיד פועל במטרה להונות את נושיו;
(2)
היחיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריחו מנושיו;
(3)
היחיד לא יוכל לפרוע את החוב, ובלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה.
חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה [תיקון: [י״פ הודעות]]
(א)
לעניין בקשת נושה, חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות פירעון):
(1)
הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 83,313.65 ש״ח), כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(א)
אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי־תשלום החוב;
(ב)
הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום;
(2)
הנושה המציא ליחיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה), לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 83,313.65 ש״ח), והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;
(3)
בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 83,313.65 ש״ח) ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 83,313.65 ש״ח);
(4)
בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 11,108.48 ש״ח) ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 11,108.48 ש״ח).
(ב)
בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.
(ג)
חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי־תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.
(ד)
(1)
בחישוב סכום חוב העולה על 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 83,313.65 ש״ח), לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (2) ו־(3) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.
(2)
בחישוב סכום חוב העולה על 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 11,108.48 ש״ח), לעניין התקיימות התנאי בפסקה (4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.
צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים
הנושה יצרף לבקשה לצו לפתיחת הליכים תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו; השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל הנושה לצרף לבקשתו.
משלוח העתק מהבקשה לצו לפתיחת הליכים
נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה ליחיד ולממונה מיד עם הגשתה.
הגשת התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים
(א)
אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשת הנושה.
(ב)
השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה.
חיוב בשל הגשת בקשת נושה בחוסר תום לב
שוכנע בית המשפט כי בקשת הנושה הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה, או בשתיהן.
דיון בבקשת נושה
(א)
דיון בבקשת נושה ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי.
(ב)
בית המשפט רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנושה או הממונה, להזמין את היחיד להעיד ולדרוש שיציג מסמכים לפני בית המשפט.
(ג)
בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשת נושה בהקדם האפשרי לאחר הדיון בבקשה ובהתנגדויות לה.
החלטת בית המשפט בבקשת נושה
(א)
מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 109, ייתן צו לפתיחת הליכים.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד; לעניין זה יבחן בית המשפט, בין השאר, אם דחיית הבקשה תפגע בנושים וכן את יכולתו הכלכלית הכוללת של היחיד.
(ג)
ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, יחולו הוראות סעיפים 106 ו־107 לעניין פרסום הודעה על מתן הצו, משלוח העתק ממנו ועיון בו.
דוח על מצבו הכלכלי של היחיד
(א)
יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, יגיש לנאמן, בתוך 21 ימים ממועד מתן הצו, דוח על מצבו הכלכלי בשנתיים שקדמו למועד הגשתו; הדוח יוגש בטופס שקבע השר ויאומת בתצהיר הנתמך במסמכים ויפורטו בו כל הפרטים המנויים בסעיף 104(ב)(2); הממונה יהיה רשאי להאריך את התקופה להגשת הדוח אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ב)
בדוח לפי סעיף קטן (א), רשאי היחיד לציין פרטי מידע מסוימים כפרטי מידע הכוללים מידע אישי רגיש בעניינו שהוא מבקש שלא יימסרו לעיון הנושים.
(ג)
נושה רשאי לעיין בדוח לפי סעיף קטן (א) שהגיש היחיד ובמסמכים שצורפו לו ולהעתיקם; ציין היחיד כי פרטי מידע מסוימים בדוח שהגיש כוללים מידע אישי רגיש בעניינו, יעבירם הנאמן לעיון הנושים רק אם שוכנע כי הדבר דרוש לנושה, לאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ונתן ליחיד להשמיע את עמדתו לגבי העברת המידע, ורשאי הנאמן למסור רק חלק מהמידע או להתנות את מסירתו בתנאים.
(ד)
הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה.
בקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים
היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי יש עניין ציבורי לכך; על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות לגבי בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה.
פרק ד׳: סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים
סעד זמני במסגרת בקשת נושה
(א)
הוגשה בקשת נושה, רשאי בית המשפט, לבקשת נושה או היחיד, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה, אם שוכנע שיש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 116:
(1)
איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או התניית ביצוען של עסקאות אלה באישור מאת בית המשפט;
(2)
איסור לפרוע את חובות העבר של היחיד והקפאת הליכים נגד היחיד;
ניתן סעד זמני כאמור –
(א)
ימנה נאמן זמני לשם שמירה על נכסי היחיד; על מינוי נאמן כאמור יחולו הוראות סעיף 125(ב); בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני;
(ב)
יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של היחיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים;
(ג)
יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א׳: הגבלות, לפרק ז׳; בית המשפט רשאי להורות כי הגבלה אחת או יותר לא תחול אם מצא כי אינה נחוצה לשם הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו.
(ב)
על סעד זמני יחולו הוראות סעיפים 20(ב) עד (ד), ו־21, בשינויים המחויבים.
עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד
(א)
הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד היחיד בבית משפט אחר או בבית הדין לעבודה, רשאים היחיד או נושה לבקש מבית המשפט או מבית הדין לעבודה שבו מתנהל ההליך, לעכבו עד להחלטה בבקשה.
(ב)
בהחלטתו על עיכוב הליך לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט או בית הדין לעבודה, בין השאר –
(1)
את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך, אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן;
(2)
אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים.
פרק ה׳: תוצאות צו לפתיחת הליכים
תוצאות צו לפתיחת הליכים
עם מתן צו לפתיחת הליכים –
(1)
נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד;
(2)
לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות חוק זה;
(3)
יוקפאו ההליכים נגד היחיד לפי הוראות פרק ה׳: הקפאת הליכים, לחלק ב׳, בשינויים המחויבים, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות בטלות;
(4)
לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שהוטל על היחיד לפי סעיף 71 לחוק העונשין או לפי סעיף 129א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;
(5)
הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד, לפי הוראות פרק ו׳: הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו;
(6)
תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד, כאמור בפרק ז׳: תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי, שבמהלכה –
(א)
יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א׳: הגבלות, לפרק ז׳ לפי הוראות אותו סימן;
(ב)
הנאמן יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד, והנסיבות שהובילו למצבו לפי הוראות סימן ב׳: בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז׳.
הממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון
עם מתן צו לפתיחת הליכים, בין לבקשת יחיד ובין לבקשת נושה, יהיה הממונה ממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד.
הגבלה על נטילת אשראי בידי היחיד
(א)
יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לא יתקשר בעסקה או יבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, ממועד מתן הצו עד תום הליכי חדלות הפירעון, אלא באישור הממונה; אישור הממונה יכול שיינתן לעניין מסוים או לעסקה או לפעולה מסוימת.
(ב)
הממונה יקבע הוראות לעניין הוצאות הנחוצות למחיית היחיד שלגביהן יוכל היחיד להתקשר בעסקה או לבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, בסכומים שיקבע הממונה, בלא אישור הממונה.
ציון הליכי חדלות הפירעון
(א)
הנאמן או כל אדם הפועל מטעמו יציין בכל מסמך שהוא מוציא במסגרת תפקידו כי היחיד נמצא בהליכי חדלות פירעון.
(ב)
יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים המתקשר בעסקה או מבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי יעשה כן, ממועד מתן הצו ועד תום הליכי חדלות הפירעון, בשם שלפיו ניתן לו הצו ויציין כי הוא חדל פירעון; הממונה רשאי לקבוע סוגי עסקאות שלגביהן לא תחול החובה לציין את הליכי חדלות הפירעון, בסכומים שיקבע.
פרק ו׳: הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו
סימן א׳: מינוי הנאמן
מינוי נאמן [תיקון: תשע״ט־2, תש״ף־2, תשפ״א־2]
(א)
הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים.
(ב)
הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 126, על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש הממונה ויפרסם באתר האינטרנט שלו.
(ג)
הממונה לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון.
(ד)
הממונה רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך.
(ה)
הממונה יפרסם מדי רבעון, באתר האינטרנט שלו, את מספר התיקים שקיבל כל נאמן לטיפולו ברבעון החולף.
רשימת הנאמנים
(א)
רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה ציבורית שימנה השר שחבריה הם:
(1)
שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
הממונה ונציגו או שני נציגים מטעם הממונה;
(3)
מנהל רשות האכיפה והגבייה או נציגו;
(4)
נציג לשכת עורכי הדין;
(5)
מנהל הסיוע המשפטי או נציגו.
(ב)
כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין, או מי שבידו רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955, והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, או מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול הליכי חדלות פירעון, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן.
(ג)
השר יקבע, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת החוקה, הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה, ובכלל זה בעניינים אלה:
(1)
תנאי כשירות נוספים הדרושים לשם הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ומורכבותם;
(2)
סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה, לרבות גריעה ממנה.
ערובה
הנאמן יפקיד ערובה או יתקשר בחוזה לביטוח אחריותו למילוי תפקידו, כפי שיורה הממונה.
שכר הנאמן
(א)
השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם.
(ב)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע כי חלק משכרו של הנאמן ישולם מאוצר המדינה.
סימן ב׳: תפקיד הנאמן וסמכויותיו
כפיפות הנאמן ובקשה למתן הוראות
(א)
הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.
(ב)
הנאמן רשאי לפנות לממונה בבקשה למתן הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו בנושאים הנוגעים להוראות סעיפים 132, 137, 143, 147, 152(א), 153, 156(א), (ב) ו־(ה), 157(א) ו־(ב), 159, 165(א), 169, 170(ג), 172, 226, 239, 258(ב), 260, 261 ו־265(ג), ולבית המשפט – בבקשה למתן הוראות בנושאים אחרים.
(ג)
פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה למתן הוראות לפי סעיף קטן (ב), ישלח לממונה העתק מהבקשה.
(ד)
היה בבקשה למתן הוראות מבית המשפט לפי סעיף קטן (ב) כדי להשפיע על זכויות צד שלישי שאינו היחיד או הנאמן והיא אינה בעניין תביעת חוב המוגשת לפי פרק א׳: תביעות חוב, לחלק ד׳, תידון הבקשה בבית המשפט אם מצא בית המשפט כי התקיימו כל אלה:
(1)
בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן;
(2)
העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב;
(3)
אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה מהותית בזכות דיונית של בעל דין.
(ה)
בבקשה למתן הוראות לא יכריע בית המשפט בהליך פלילי או בהליך מינהלי.
תפקיד הנאמן
(א)
תפקיד הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי ליחיד, לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של הצו לשיקום כלכלי, תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים.
(ב)
במסגרת תפקידו, הנאמן –
(1)
יבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הנסיבות שהובילו למצבו ויגיש על כך דוח לממונה, לפי הוראות סימן ב׳: בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז׳;
(2)
יכריע בתביעות החוב לפי פרק א׳: תביעות חוב, לחלק ד׳;
(3)
יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג׳: כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם, לחלק ד׳;
(4)
יפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי, ובכלל זה בחובת התשלומים, כאמור בסעיף 168;
(5)
יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד׳: מימוש נכסי קופת הנשייה, לחלק ד׳, בכפוף להוראות סעיף 159 ולפי הוראות הצו לשיקום כלכלי;
(6)
יפעל לחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים לפי פרק ה׳: חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד׳, ובכפוף להוראות סעיף 159.
הקניית סמכויות היחיד בנכסי קופת הנשייה לנאמן
הנאמן מוסמך לשם מילוי תפקידו לבצע כל פעולה בנכסי קופת הנשייה שהיחיד היה רשאי לעשותה, וממועד מינויו של הנאמן היחיד אינו מוסמך לבצע פעולות כאמור, אלא באישור מראש מאת הנאמן; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של פעולות.
סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של הממונה
(א)
הנאמן יפעיל את הסמכויות המפורטות להלן באישור הממונה בלבד:
(1)
תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם היחיד;
(2)
העסקת אדם שיסייע לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון;
(3)
פירעון חוב עבר לנושים מסוג מסוים;
(4)
פשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה;
(5)
כל סמכות אחרת הטעונה אישור של הממונה לפי חוק זה או לפי הנחיות הממונה.
(ב)
אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים.
דרישת נכסים ומסמכים של היחיד
(א)
הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו הנוגע להליך חדלות הפירעון, שלדעת הנאמן ליחיד זכות לקבלו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו.
(ב)
היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א), יימסר הנכס או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף 254.
(ג)
מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר לפי הוראות סעיף 129(ד).
בדיקת נכסי היחיד המוחזקים בידי אחר
היה נכס של היחיד מוחזק בידי אדם אחר, רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן.
דרישת מידע
לשם מילוי תפקידו רשאי הנאמן לדרוש מידע לפי הוראות סעיפים 146 ו־180.
שמירה על סודיות
הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של היחיד ושל כל אדם אחר שהמידע נוגע אליו, או על פי צו של בית משפט או הוראת הממונה לפי סעיף 258(ב) או 265(ג).
דוחות הנאמן
(א)
הנאמן יגיש לממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה, תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות, הפעולות שביצע הנאמן במסגרת תפקידו ועמידת היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי.
(ב)
הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה כך הממונה; הדוח התקופתי הראשון יוגש בתום שישה חודשים ממועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה בידי הנאמן לפי סעיף 153.
(ג)
הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון.
(ד)
כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם.
(ה)
בכתיבת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בו.
(ו)
הממונה יקבע הוראות לעניין דוחות הנאמן, ובכלל זה הוראות לעניין אירועים מהותיים המחייבים הגשת דוח מיידי לפי סעיף קטן (ג), אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם, לרבות שמירה על פרטיות מי שמוזכרים בהם, וזכות העיון בדוחות.
שיתוף פעולה עם הנאמן
(א)
היחיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לשם מילוי תפקידו, ובכלל זה יחתום על ייפוי כוח ומסמכים, יעביר לידי הנאמן כל מסמך שברשותו הנוגע להליך חדלות הפירעון ויעשה כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים.
(ב)
היחיד יודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו לפי חלק זה.
פנייה לבית המשפט או לממונה בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן
(א)
היחיד הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות או ממחדל של הנאמן, רשאי לפנות לממונה בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.
(ב)
אדם אחר הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות או ממחדל של הנאמן, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון; העתק מהבקשה יישלח לממונה וליחיד.
הפסקת כהונתו של הנאמן
(א)
בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, מיוזמתו או לבקשת הנאמן, הממונה או בעל עניין בהליכי חדלות פירעון, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
(1)
הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי;
(2)
נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע;
(3)
חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו.
(ב)
החלטת בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את עמדת הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ג)
התפנתה משרתו של הנאמן, ימנה הממונה אחר במקומו, לפי הוראות סעיף 125.
סיום כהונתו של נאמן
(א)
סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לממונה דוח מסכם של פעילותו.
(ב)
נוכח הממונה כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, יורה על סיום כהונתו של הנאמן.
פרק ז׳: תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי
סימן א׳: הגבלות
ההגבלות לגבי יחיד בתקופת הביניים [תיקון: תשע״ט, תש״ף]
בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד עד מתן צו לשיקומו הכלכלי (בחלק זה – תקופת הביניים) יחולו על היחיד הגבלות אלה:
(1)
הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי״ב–1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל;
(2)
עיכוב יציאת היחיד מהארץ;
(3)
הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981;
(4)
(א)
הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב, למעט כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי שניתן למשוך באמצעותם כסף או לבצע בהם עסקאות רק כנגד יתרת זכות; לעניין זה –
”כרטיס חיוב“ ו”כרטיס בנק“ – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”כרטיס חיוב מיידי“ – כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל;
(ב)
דין ההגבלה כאמור כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת היחיד, למעט לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב; הודעה על תחולת ההגבלה כאמור תינתן למנפיק בדרך שיקבע השר, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה על אף הוראות סעיף 6(א)(1) לחוק האמור;
(5)
הגבלת היחיד מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או השתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.
הסרת הגבלות
(א)
הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להסיר הגבלה אחת או יותר מההגבלות שבסעיף 142 או לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי (בסעיף זה – הסרת הגבלה), אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ב)
הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה, ובכלל זה בהפקדת ערבות.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן מיידי, רשאי הוא להסירה לתקופה שיקבע גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם; הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי.
סימן ב׳: בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד
בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד
עם מינויו יחל הנאמן בבדיקה מקיפה בעניין מצבו הכלכלי של היחיד, ובכלל זה בעניין הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, בעניין תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו, ובעניין הנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי, והכול בהתאם להוראות סימן זה (בסימן זה – בדיקת המצב הכלכלי).
עיון בדוח שהגיש היחיד
במסגרת בדיקת המצב הכלכלי, הנאמן יעיין בדוח שהגיש היחיד לפי סעיף 104(ב)(2) או 117.
דרישת מידע בידי הנאמן
לשם בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ובמידה הנדרשת לשם כך, רשאי הנאמן לדרוש מכל גורם המנוי בסעיף 104(ב)(3) שברשותו מידע על היחיד כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע.
דרישת מידע בידי הממונה
מצא הממונה, מיוזמתו או לבקשת הנאמן, כי אין די במידע שבידי הנאמן כדי להשלים את בדיקת המצב הכלכלי של היחיד, רשאי הוא, אם סבר כי המידע נחוץ לשם השלמת הבדיקה ובמידה הנדרשת לשם כך לדרוש מגורם המנוי בטור א׳ בחלק ב׳ לתוספת הראשונה למסור ליד הממונה מידע בהתאם למפורט בטור ב׳ שלצדו.
העברת מידע לממונה ממערכת ההוצאה לפועל
מנהל מערכת ההוצאה לפועל יעביר לממונה את כל המידע הנוגע ליחיד שבידי לשכות ההוצאה לפועל; לשם כך יודיע הממונה למנהל מערכת ההוצאה לפועל על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד.
העברת מידע מהממונה לנאמן
הממונה יעביר לנאמן מידע שנמסר לו לפי סימן זה אם שוכנע כי המידע נחוץ לשם בדיקת המצב הכלכלי של היחיד.
העברת מידע לפי הוראת בית משפט
(א)
על אף האמור בכל דין, בית המשפט רשאי, לבקשת הנאמן, להורות לתאגיד בנקאי או לרשות המסים בישראל למסור מידע כמפורט להלן, אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לנאמן לברר את המצב הכלכלי של היחיד, והתועלת שבמסירת המידע עולה על הפגיעה בפרטיות של אדם אחר:
(1)
לעניין תאגיד בנקאי – מידע הנוגע לענייניו של היחיד, הנוסף על המידע שניתן לקבל לפי סעיפים 146 ו־147, כפי שיפורט בצו;
(2)
לעניין רשות המסים – מידע כמפורט להלן:
(א)
מידע בדבר נכסי היחיד;
(ב)
מידע על סכום ההכנסה של בן זוגו של היחיד וכל פרט אחר בדוח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה בן זוגו של היחיד וחי יחד עמו.
(ב)
בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים.
(ג)
בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים, בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים – אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו.
(ד)
מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך שהורה בית המשפט, אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים או ליחיד.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ד), בית המשפט רשאי להורות כי המידע יימסר לממונה בלבד, אם סבר כי הדבר מוצדק לשם הגנה על פרטיות היחיד.
(ו)
השר ושר האוצר רשאים לקבוע הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; הוראות כאמור לעניין תאגיד בנקאי ייקבעו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל; לא נקבעו תקנות – יורה בית המשפט על דרכי מסירת המידע.
(ז)
בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו.
חובת מסירת מידע
על אף האמור בכל דין, מי שהתבקש למסור מידע לפי סעיפים 146, 147 ו־148 לנאמן או לממונה, חייב למסרו לידיו.
סמכות בירור בידי הנאמן
(א)
הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי, אלא אם כן סבר הממונה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור אינו דרוש; הממונה רשאי לערוך את הבירור בעצמו, או באמצעות עובדי המדינה הכפופים לו, אם סבר כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
(ב)
בהודעת הזימון יצוינו מועד הבירור ומקומו וכן זכויותיו של היחיד, ובכלל זה זכותו לייצוג על ידי עורך דין וזכויותיו לפי סעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
(ג)
בירור לפי סעיף זה יתועד בפרוטוקול שיימסר ליחיד, אך הנאמן רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לבירור, למסור ליחיד את הפרוטוקול רק בתום הבירור או בתום כל החקירות המתנהלות לפי סעיף 281 הנוגעות להליך חדלות הפירעון לגבי היחיד.
(ד)
השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין אופן ניהול הבירור לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין מועדי הבירור, אופן הזימון, מקומו ואופן תיעודו.
(ה)
הממונה יפקח על אופן ניהול הבירור בידי הנאמנים, בין השאר באמצעות בדיקות תקופתיות.
(ו)
סבר הנאמן כי לשם בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד נדרשת חקירה כאמור בסעיף 281, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה שיקיים חקירה לפי אותו סעיף.
(ז)
היחיד רשאי לפנות לממונה בבקשה שיחקור את התנהלות הנאמן בבירור לפי סעיף 274.
דוח ממצאי הבדיקה
(א)
עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים ממועד מינוי הנאמן, יגיש הנאמן לממונה דוח ובו ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו (בפרק זה – דוח ממצאי הבדיקה).
(ב)
הממונה רשאי לדחות את המועד להגשת דוח ממצאי הבדיקה אם סבר כי יש הצדקה לכך עקב מורכבות הבדיקה או בשל אי־שיתוף פעולה מצד היחיד, לרבות בשל אי־הגשת דוח בידי היחיד לפי סעיף 117.
(ג)
דוח ממצאי הבדיקה יתייחס בין השאר לאלה:
(1)
מקצועו והשכלתו של היחיד;
(2)
נכסי קופת הנשייה, וככל האפשר, הצעה באשר לאופן מימושם;
(3)
פעולות שביצע הנאמן בתקופה של בדיקת המצב הכלכלי של היחיד;
(4)
תביעות החוב שאישר הנאמן, ותביעות חוב תלויות ועומדות;
(5)
פעולות היחיד והנסיבות שבשלהן נוצרו החובות;
(6)
התנהלות היחיד בתקופה שבה נערכה בדיקת מצבו הכלכלי;
(7)
פעולות שביצע היחיד הנחזות להיות פעולות להעדפת נושים, לגריעת נכסים מקופת הנשייה או להברחת נכסים, כמשמעותן בסימן ב׳: ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה, לפרק ב׳ בחלק ד׳;
(8)
אם היה ליחיד עסק – המלצה לעניין המשך הפעלת העסק לפי סעיף 157.
(ד)
הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד ויודיע לנושים על הגשתו; כל נושה רשאי לעיין בדוח.
(ה)
היחיד והנושים רשאים להעביר לממונה את התייחסותם לדוח בתוך 30 ימים ממועד מסירתו.
(ו)
השר יקבע הוראות לעניין דוח ממצאי הבדיקה, ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוח והפרטים שייכללו בו, ולעניין ההודעה לנושים על הגשת הדוח וזכות העיון בו.
סימן ג׳: הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה
הצעת הממונה
(א)
הממונה יגיש לבית המשפט, בתוך 60 ימים מהמועד שמסר לו הנאמן את דוח ממצאי הבדיקה, הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד (בסימן זה – הצעת הממונה).
(ב)
הצעת הממונה תכלול התייחסות לכל העניינים שיש לכלול בצו לשיקום כלכלי לפי פרק ח׳: צו לשיקום כלכלי, וכן את הממצאים שעל בסיסם גובשה ההצעה ובכלל זה –
(1)
הממצאים לפי דוח ממצאי הבדיקה;
(2)
התקיימות תנאים שבשלהם יש להטיל על היחיד חובת תשלומים לפי סימן ב׳: חובת תשלומים, לפרק ח׳ או לתת לו הפטר לאלתר לפי סימן ג׳: הפטר לאלתר, לפרק האמור;
(3)
התקיימות תנאים שבשלהם ניתן להאריך או לקצר את תקופת התשלומים לפי סעיף 163.
(ג)
הממונה ימסור ליחיד את הצעתו, יודיע לנושים על הגשת ההצעה ויעמידה לעיונם; הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.
תגובת היחיד והנושים להצעת הממונה
היחיד והנושים רשאים להגיש לבית המשפט את תגובתם להצעת הממונה במועד ובאופן שיקבע השר.
סימן ד׳: הוראות שונות לתקופת הביניים
תשלום דמי מחיה בתקופת הביניים
(א)
עם מתן צו לפתיחת הליכים יקבע הממונה דמי מחיה כהגדרתם בסעיף 160 שיוקצו ליחיד מעת לעת בתקופת הביניים, מהכנסתו מעבודה או מכל מקור אחר.
(ב)
הממונה רשאי להורות כי הכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שממנה משולמים דמי המחיה, כולה או חלקה, לא תהיה חלק מנכסי קופת הנשייה וכי היחיד יותיר בידיו את דמי המחיה ויעביר לנאמן את היתרה בתשלומים עתיים באופן שיורה הממונה.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו־311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.
(ד)
בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים נוספים מתוך נכסי קופת הנשייה הדרושים ליחיד או למי שפרנסתם עליו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ה)
הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת היחיד או נושה, לשנות את גובה דמי המחיה ואופן תשלומם אם מצא כי השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים
(א)
הממונה יורה על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, לבקשת היחיד או בהסכמתו, אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו, ורשאי הוא להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולקבוע מגבלות בהפעלתו כדי להבטיח את עניינם של הנושים.
(ב)
הממונה רשאי להורות על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, בידי הנאמן או מי מטעמו, גם בלא הסכמת היחיד, אם שוכנע כי ההפעלה תשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים.
(ג)
על הפעלת עסקו של היחיד יחולו הוראות סימן ב׳: הפעלת התאגיד, לפרק ז׳ בחלק ב׳, בשינויים המחויבים.
זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו
מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם באישור הממונה
בתקופת הביניים לא יממש הנאמן נכס מנכסי קופת הנשייה ולא יפעל לחלוקת הנכסים כאמור אלא באישור מאת הממונה.
פרק ח׳: צו לשיקום כלכלי
סימן א׳: תוכן הצו
הגדרות – פרק ח׳
בפרק זה –
”דמי המחיה“, של היחיד – הסכום הדרוש ליחיד ולמי שפרנסתם עליו להוצאות המחיה הבסיסיות לשם מחיה בכבוד, ובהתחשב בהכנסתו של בן זוגו ושל ילדיו שפרנסתם עליו; דמי המחיה יחושבו על בסיס כללי המחיה בכבוד שקבע השר לפי סעיף 162(ב) והתאמתם לנסיבותיו האישיות של היחיד;
”כושר השתכרות“, של היחיד – כושר השתכרותו של היחיד מעבודה ומכל מקור אחר, המחושב על בסיס כללים שקבע השר לפי סעיף 162(ב) והתאמתו לנסיבותיו האישיות של היחיד;
”חובת התשלומים“ – חובת תשלומים שתחול על היחיד לפי סעיף 162(א);
”תקופת התשלומים“ – התקופה שבה תחול חובת התשלומים לפי סעיף 163.
צו לשיקום כלכלי
(א)
לאחר הגשת הצעת הממונה לפי סעיף 154, ולאחר שקיים דיון בהצעתו, יקבע בית המשפט, בהקדם האפשרי, בצו לשיקום כלכלי שייתן, תכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי.
(ב)
בצו לשיקום כלכלי יקבע בית המשפט, בין השאר, הוראות בעניינים אלה:
(1)
חובת התשלומים שתיקבע בהתאם להוראות סימן ב׳: חובת תשלומים, ובכלל זה הוראות לעניין גובה התשלומים ותקופת התשלומים; ואולם אם מתקיימים ביחיד התנאים למתן הפטר לאלתר לפי סימן ג׳: הפטר לאלתר, יורה בית המשפט בצו לשיקום כלכלי על הפטר לאלתר של היחיד;
(2)
הנכסים שייכללו בנכסי קופת הנשייה בהתאם להוראות סעיף 164, ובהפטר לאלתר – בהתאם להוראות סעיף 167(ג);
(3)
אופן מימוש נכסי קופת הנשייה;
(4)
הגבלות כאמור בסימן א׳: הגבלות, לפרק ז׳ או חלקן, שיחולו על היחיד לתקופה שיורה בית המשפט, אם מצא כי הן נחוצות לשם הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו; לעניין זה, חזקה כי ההגבלות נחוצות אם מתקיים לגבי החייב תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור בסעיף 163(ג)(1) עד (3);
(5)
הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא בית המשפט כי הנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון מצביעות על כך שהכשרה כאמור תסייע לשיקומו הכלכלי; השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין קיום הכשרה כאמור;
(6)
חובות היחיד שלגביהם לא יחול ההפטר בהתאם להוראות סעיף 175.
סימן ב׳: חובת תשלומים
חובת התשלומים וגובהם
(א)
בית המשפט יטיל על היחיד חובת תשלומים לקופת הנשייה, לפי הוראות אלה:
(1)
גובה התשלומים ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד לאחר שהופחתו ממנו דמי המחיה;
(2)
על אף האמור בפסקה (1), לא היה ליחיד תשלום עונשי שאינו בן הפטר לפי סעיף 175(א)(1), רשאי בית המשפט לקבוע כי גובה התשלומים ייקבע כשיעור מכושר השתכרותו של היחיד, גם אם הסכום שייוותר בידו עולה על דמי המחיה, אם מצא כי יהיה בכך כדי לעודד את היחיד להגדיל את הכנסתו;
(3)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו־311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.
(ב)
השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין –
(1)
דרך חישוב דמי המחיה (בחלק זה – כללי המחיה בכבוד);
(2)
דרך חישוב כושר השתכרותו של היחיד.
תקופת התשלומים
(א)
תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, מטעמים שיירשמו, תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו לגבי היחיד נסיבות אישיות המצדיקות זאת.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
(1)
בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:
(א)
נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;
(ב)
לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;
(ג)
הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;
(2)
ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(א)
הוא נוצר מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
(ב)
הוא נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;
(ג)
מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;
(3)
היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;
(4)
ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.
(ד)
מצא בית המשפט כי מתקיים תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור בסעיף קטן (ג)(1) עד (3), בשל מעשה של היחיד שנעשה בנסיבות חמורות או בחוסר תום לב, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן.
(ה)
מצא בית המשפט כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות שבשלהן אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים של שלוש שנים בלבד, וכי תקופה זו אינה מביאה לאיזון הראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם ובין הצורך בשיקומו הכלכלי של היחיד, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים ארוכה יותר גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ג).
הכללת נכסי היחיד בקופת הנשייה בתקופת התשלומים
(א)
כל נכס שיוקנה ליחיד בתקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכס כאמור בסעיף 217.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו את הכנסת היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שעל בסיסה נקבעו התשלומים כאמור בסעיף 162(א), כחלק מנכסי קופת הנשייה.
(ג)
בית המשפט רשאי להורות כי נכסים מסוימים ייכללו בקופת הנשייה אף אם יוקנו ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים.
העברת סכומים נוספים או נכסים לידי היחיד
(א)
הממונה רשאי לאשר לנאמן להותיר בידי היחיד, נוסף על דמי המחיה כאמור בסעיף 162(א)(1), סכומים נוספים מתוך הכנסת היחיד מעבודה או מכל מקור אחר, הדרושים ליחיד או למי שפרנסתם עליו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ב)
בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים או נכסים מתוך נכסי קופת הנשייה, אם הם דרושים ליחיד או למי שפרנסתם עליו ובית המשפט מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
העברת הכנסה שוטפת ישירות לנאמן
(א)
לא העביר היחיד תשלום מהתשלומים במועד, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן, להורות למי שמשלם ליחיד את ההכנסה שממנה על היחיד לשלם את התשלומים, להעבירה, בתקופת התשלומים, ישירות לנאמן.
(ב)
הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יעביר הנאמן לקופת הנשייה את התשלומים לפי הוראות הצו לשיקום כלכלי ואת היתרה יעביר לידיו של היחיד; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו־311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.
סימן ג׳: הפטר לאלתר
הפטר לאלתר
(א)
בית המשפט לא יטיל על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה חובת תשלומים, וייתן לו הפטר כאמור בפרק ט׳: הפטר, לאלתר.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יינתן הפטר לאלתר ליחיד שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים שבשלהם אפשר להאריך את תקופת התשלומים לפי סעיף 163(ג), אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
(ג)
נתן בית המשפט ליחיד הפטר לאלתר, רשאי הוא להורות כי כל הנכסים שיוקנו ליחיד בתקופה שיורה ושלא תעלה על שלוש השנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, או חלק מהנכסים כאמור, ייכללו בנכסי קופת הנשייה, בכפוף למגבלות שבסעיף 164(א) ו־(ב), וכן רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות, להורות כאמור לגבי נכסים מסוימים גם לתקופה העולה על שלוש שנים.
סימן ד׳: יישום הצו לשיקום כלכלי ושינויו
יישום הצו לשיקום כלכלי
הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו.
הסרת הגבלה באופן זמני
(א)
הממונה רשאי, לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להסיר באופן זמני הגבלה אחת או יותר מההגבלות שנקבעו בצו לשיקום כלכלי, או לקבוע כי הגבלה תחול באופן חלקי אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ב)
הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה, ובכלל זה בהפקדת ערבות.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן מיידי, רשאי הוא להסירה לזמן שיקבע גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם; הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי.
שינוי הצו לשיקום כלכלי
(א)
בית המשפט רשאי, לאחר ששקל את עמדת הנאמן והממונה בעניין, לשנות את הצו לשיקום כלכלי, אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות, ובכלל זה רשאי הוא –
(1)
לקצר את תקופת התשלומים אם מצא כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות אישיות מיוחדות כאמור בסעיף 163(ב);
(2)
להאריך את תקופת התשלומים לתקופה נוספת או לקבוע כי תקופת התשלומים לא תהיה קצובה בזמן, אם מצא כי מתקיימים התנאים בסעיף 163(ג) או (ד);
(3)
לתת ליחיד הפטר לאלתר אם מצא כי מתקיימים התנאים שבסעיף 167.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בית המשפט רשאי להאריך את תקופת התשלומים אם מצא כי היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה לשינוי גובה התשלומים בשל שינוי הנסיבות או גילוי עובדות חדשות תוגש לממונה, והוא מוסמך להחליט בה.
(ד)
יחיד שנקבעה לו תקופת תשלומים, לא ימירם בתשלום חד־פעמי או בתשלומים גבוהים יותר המשתלמים בתקופה הקצרה מתקופת התשלומים שנקבעה בצו לשיקום כלכלי, אלא בדרך של הגשת בקשה לשינוי הצו לבית המשפט; בית המשפט רשאי לאשר שינוי כאמור רק אם הוכח להנחת דעתו כי המקור לתשלום אינו מנכסי קופת הנשייה.
(ה)
בית המשפט והממונה יקבלו החלטה לפי סעיף זה לאחר שניתנה לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
בקשה לקיצור תקופת התשלומים
(א)
נקבעה ליחיד תקופת תשלומים העולה על שלוש שנים או שאינה קצובה בזמן, רשאי בית המשפט, לבקשת היחיד, בתום שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, לקצר את תקופת התשלומים אם שוכנע כי היחיד שיתף פעולה באופן מלא ועשה מאמץ משמעותי להשיא את שיעור חובותיו שייפרע לנושים.
(ב)
בית המשפט יחליט בבקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם ולאחר ששקל את עמדת הנאמן והממונה בעניין.
דוח מסכם של הנאמן
(א)
שלושה חודשים לפני תום תקופת התשלומים יגיש הנאמן לממונה דוח מסכם לעניין עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה בחובת התשלומים.
(ב)
הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד, והוא יועמד לעיון הנושים בהתאם להוראות שיקבע הממונה.
הארכת תקופת התשלומים בשל אי־
(א)
מצא הממונה, לאחר קבלת הדוח המסכם כאמור בסעיף 172, כי היחיד לא עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי יש בכך כדי להצדיק את שינוים, יגיש לבית המשפט בהקדם ולא יאוחר מתום תקופת התשלומים, בקשה לשינוי תנאי הצו כאמור בסעיף 170, וימסור ליחיד ולנושים הודעה על כך.
(ב)
הגיש הממונה לבית המשפט בקשה לשינוי תנאי הצו לשיקום כלכלי לפי סעיף קטן (א), תוארך תקופת התשלומים עד להכרעת בית המשפט בבקשה, שתינתן בהקדם האפשרי.
(ג)
דחה בית המשפט את בקשת הממונה שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יורה לנאמן להשיב ליחיד את התשלומים והנכסים שהועברו לקופת הנשייה בתקופת ההארכה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא כי יש הצדקה להימנע מהשבה כאמור בנסיבות העניין.
פרק ט׳: הפטר
הפטר
(א)
בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי סעיף 167 – עם מתן הצו לשיקום כלכלי, יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה.
(ב)
אין בהפטר –
(1)
כדי לגרוע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה כפי שהוקנו לו לפי סעיף 131;
(2)
כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף 138, ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר.
(ג)
הממונה ייתן ליחיד אישור על מתן הפטר כאמור.
חובות שאינם בני הפטר
(א)
ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה:
(1)
תשלום עונשי;
(2)
חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001;
(3)
חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חובות עבר המפורטים להלן, כולם או חלקם, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור בתנאים:
(1)
ריבית, קנס או תשלום אחר בשל אי־תשלום במועד של תשלום עונשי שנוספו או הוטלו בתקופה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים;
(2)
חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
(ג)
נוסף על האמור בסעיף קטן (א)(2), בית המשפט רשאי להורות כי ההפטר לא יחול על חוב עבר שמקורו בחובת פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה או נסיבותיה.
ביטול ההפטר
(א)
בית המשפט רשאי, בכל עת, להורות כי ההפטר בטל למפרע ולהורות על שינוי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה על הארכת תקופת התשלומים, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
התגלו עובדות חדשות שאילו היו ידועות לבית המשפט לפני מועד ההפטר היה בהן כדי להאריך את תקופת התשלומים לפי הוראות סעיף 163(ג) עד (ה);
(2)
היחיד לא סייע לנאמן או לא שיתף עמו פעולה כאמור בסעיף 174(ב)(2) או הפר, לאחר מועד ההפטר, תנאי מהותי מתנאי הצו לשיקום כלכלי כאמור באותו סעיף.
(ב)
ביטול ההפטר אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין אחרי מועד ההפטר ולפני ביטולו.
פרק י׳: הוראות לגבי יחיד שנפטר
יחיד שנפטר כשהוא בחדלות פירעון [תיקון: [י״פ הודעות]]
(א)
נפטר יחיד כשהוא בחדלות פירעון ולא ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, יחולו לעניין העיזבון הוראות סעיף זה.
(ב)
מנהל העיזבון רשאי להגיש לממונה בקשה כי העיזבון ינוהל בהתאם להוראות סעיף זה (בסעיף זה – בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון), אם התקיימו התנאים להגשת בקשת יחיד לפי סעיפים 104(א) או 186.
(ג)
נושה של יחיד שנפטר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון – אם התקיימו התנאים להגשת בקשת נושה לפי סעיף 109.
(ד)
על הבקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון והדיון בה יחולו הוראות פרק ב׳: צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 166,627.31 ש״ח), ופרק ג׳: צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה, בשינויים המחויבים.
(ה)
אישר הממונה או בית המשפט, לפי העניין, את ניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון, לפי בקשה כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יחולו ההוראות לפי חוק זה החלות על צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי תאגיד שבית המשפט הורה על פירוקו, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות אלה:
(1)
הממונה יהיה אחראי לניהול ההליכים כאילו היה צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי יחיד;
(2)
הממונה רשאי למנות את מנהל העיזבון לנאמן;
(3)
הליך תלוי ועומד בבית משפט או בבית דין דתי, בדבר ניהול העיזבון, יעבור להתנהל במסגרת הליכי חדלות הפירעון.
יחיד שנפטר לאחר מתן צו לפתיחת הליכים
נפטר יחיד לאחר שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, יימשכו הליכי חדלות הפירעון בהתאם להוראות סעיף 177(ה).
פרק י״א: הוראות שונות
הקצבה לזכאי מזונות
(א)
היה ליחיד חוב מזונות שהוא חייב בו על פי פסק דין ושזמן פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, יחולו הוראות אלה:
(1)
עם מתן הצו לפתיחת ההליכים, יורה הממונה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד להכרעת בית המשפט בעניין זה; הסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן מצא הממונה כי יש הצדקה להפחיתו;
(2)
עם מינויו, יפנה הנאמן לבית המשפט בבקשה שיורה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר – עד למועד מתן ההפטר בצו לשיקום כלכלי.
(ב)
הממונה או בית המשפט, לפי העניין, רשאי להקציב סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) אף אם לאחר ההקצבה דמי המחיה שיישארו בידי היחיד לפי סעיף 156 או סעיף 162(א)(1) יפחתו מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958.
(ג)
הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק דין.
סמכויות לדרישת מידע ובירור וסמכות לביטול חוזה קיים, לאחר תקופת הביניים
סמכויות הממונה והנאמן לפי סימן ב׳: בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז׳ ולפי סעיף 158 יהיו נתונות להם גם לאחר תקופת הביניים, ככל הנדרש לשם המשך הליכי חדלות הפירעון.
העברת ניהול ההליכים מהממונה לבית המשפט
(א)
על אף האמור בסעיף 122, הממונה, מיוזמתו או לבקשה של היחיד, של נושה או של הנאמן, רשאי בכל עת לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון בבקשה שיעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט.
(ב)
נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן (א) או שופט אחר של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך, רשאי להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט, אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט.
(ג)
הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה –
(1)
יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון לפי חלק זה;
(2)
הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו, והוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כאמור בסעיף 129, ובכלל זה בנושאים המנויים ברישה לסעיף 129(ב).
הותרת סמכות בידי הממונה לניהול הליכי חדלות פירעון בשל חובות בסכום נמוך
נתן הממונה צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והתברר במהלך הליכי חדלות הפירעון כי סך חובותיו של היחיד נמוך מ־150,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019), ימשיך הממונה בניהול הליכי חדלות הפירעון לגבי אותו יחיד.
ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד
(א)
מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה.
(ב)
בית המשפט רשאי להשהות את ביטול הצו לפתיחת הליכים כדי לאפשר הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו לפי סעיף 121.
(ג)
ביטול צו לפתיחת הליכים אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.
(ד)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לבטל צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 286.
הליך חדלות פירעון נוסף
(א)
אין במתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד כדי למנוע מתן צו לפתיחת הליכים נוסף לגביו (בסעיף זה – הצו הנוסף) בשל חובות שאינם חובות עבר בהליך חדלות הפירעון הראשון.
(ב)
הוגשה בקשה למתן צו נוסף, יימנע הנאמן שמונה בהליך חדלות הפירעון הראשון, ככל האפשר, מכל פעולה בנכסי קופת הנשייה עד להכרעה בבקשה לצו הנוסף.
(ג)
משניתן צו נוסף יאוחדו הליכי חדלות הפירעון של היחיד ויימשכו בהתאם לצו הנוסף; בית המשפט או הממונה שנתנו את הצו הנוסף רשאים לקבוע במסגרתו הוראות לעניין איחוד ההליכים, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
(1)
הכרה בתביעות חוב שהוגשו במסגרת הליך חדלות הפירעון הראשון;
(2)
העברת סמכויות הנאמן שמונה בהליך חדלות הפירעון הראשון לנאמן שמונה עם מתן הצו הנוסף;
(3)
כל הוראה אחרת שיש בה כדי לסייע לניהול הליך חדלות הפירעון הנוסף.
(ד)
אין במתן צו נוסף כדי לפגוע בתוקפה של כל פעולה שעשה הנאמן בהליך חדלות הפירעון הראשון.
הסדר חוב
(א)
אין במתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד כדי לגרוע מאפשרות היחיד להגיש הצעה להסדר חוב לפי הוראות חלק י׳: הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים.
(ב)
עם אישור הסדר חוב לפי הוראות חלק י׳: הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים, יבוטל הצו לפתיחת הליכים שניתן לגבי היחיד; אין בביטול הצו כדי לפגוע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.
פרק י״ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך
סימן א׳: כללי
יחיד בעל חובות בסכום נמוך [תיקון: [י״פ הודעות]]
פתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך [תיקון: [י״פ הודעות]]
(א)
פתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך יכול שתהיה באחת מאלה:
(1)
הגשת הודעה בידי היחיד לרשם ההוצאה לפועל על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק, לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל, שרואים אותה לפי הסעיף האמור כבקשה לצו לפתיחת הליכים;
(2)
הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שסך חובותיו עולה על 50,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 55,542.43 ש״ח).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו לפתיחת הליכים ליחיד שסך חובותיו אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 55,542.43 ש״ח), ובלבד שמצא כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובכלל זה אם מתנהלים נגד היחיד הליכים לפי פקודת המסים (גבייה).
(ג)
בקשה כאמור בסעיף קטן (א)(2) או (ב) יכול שתוגש לרשם ההוצאה לפועל בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון כאמור בסעיף 189; לבקשה כאמור יצרף היחיד את המסמכים המנויים בסעיף 104(ב).
ניהול הליכי חדלות הפירעון לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי
(א)
הליכי חדלות הפירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך יתנהלו לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון שמתקיימים בו התנאים שנקבעו בסעיף קטן (ב), ויהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות לפי חוק זה לבית המשפט ולממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד, והכול בכפוף להוראות פרק זה.
(ב)
רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון יהיה רשם הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצאה לפועל, בהתייעצות עם הממונה על הרשמים כמשמעותו בסעיף 3ג לחוק ההוצאה לפועל, הסמיך אותו לשמש כרשם ייעודי להליכי חדלות פירעון, לאחר שעבר הכשרה מיוחדת לשם כך; עיקר עיסוקו של רשם כאמור יהיה בניהול הליכי חדלות פירעון.
(ג)
על הליכי חדלות פירעון המתנהלים לפני רשם הוצאה לפועל לפי פרק זה יחולו הוראות סעיפים 3א, 3ב ו־73א לחוק ההוצאה לפועל.
לשכת ההוצאה לפועל שבה יתנהלו הליכי חדלות פירעון
(א)
הליכי חדלות פירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך יתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון, במחוז שבו נפתחו מרבית תיקי הוצאה לפועל נגד היחיד; בהעדר מחוז כאמור – יתנהלו ההליכים במחוז שבו מתגורר היחיד או שבו נמצאים מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בירושלים.
(ב)
מסלול חדלות פירעון יפעל בלשכה אחת לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם בסעיף 2(ג) לחוק ההוצאה לפועל; השר יפרסם ברשומות הודעה על לשכות הוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון.
(ג)
ניתן להגיש בקשות ומסמכים הנוגעים להליך חדלות הפירעון ולקבל מידע בעניין הליך זה בכל לשכת הוצאה לפועל.
סימן ב׳: גיבוש הסדר תשלומים
החלטת רשם ההוצאה לפועל על הליכים לגיבוש הסדר תשלומים
(א)
מצא רשם ההוצאה לפועל, לאחר שעיין בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש יחיד בעל חובות בסכום נמוך ובמסמכים שצורפו לה וכן, אם הדבר נדרש, במידע שקיבל מגורם המנוי בסעיף 104(ב)(3), כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים 186 ו־187, יורה, בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים.
(ב)
סבר רשם ההוצאה לפועל כי אין די בבקשה ובמסמכים שצורפו לה ובמידע שקיבל מגורם המנוי בסעיף 104(ב)(3) כדי לקבל החלטה בבקשה, רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו; דרש הרשם כאמור, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון.
קיום ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים [תיקון: תשפ״א]
(א)
הורה רשם ההוצאה לפועל על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, ישלח עובד מערכת ההוצאה לפועל שהסמיך לכך מנהל מערכת ההוצאה לפועל (בפרק זה – נציג הרשם) הזמנה לישיבה, ליחיד ולנושים שציין היחיד בבקשתו לצו לפתיחת הליכים.
(ב)
הישיבה לגיבוש הסדר תשלומים תיערך במקום ובמועד שייקבע בהזמנה, ובלבד שתתקיים בתוך 30 ימים מהיום שרשם ההוצאה לפועל הורה על זימונה; נציג הרשם ינהל את הישיבה.
(ג)
על היחיד מגיש הבקשה להתייצב לישיבה ולשתף פעולה עם נציג הרשם.
(ד)
לשם גיבוש הסדר התשלומים, ובמידה הנדרשת לכך, רשאי נציג הרשם לעיין במסמכים שצירף היחיד לבקשה לצו לפתיחת הליכים ולדרוש מכל גורם המנוי בסעיף 104(ב)(3) שברשותו מידע על היחיד כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע.
(ה)
בתחילת הישיבה יסביר נציג הרשם לצדדים את מהות הליך גיבוש הסדר התשלומים ואת זכויותיהם וחובותיהם במסגרתו, ובכלל זה יבהיר ליחיד מה יהיו זכויותיו וחובותיו, ובין השאר זכותו לדמי מחיה, אם יינתן לגביו צו לפתיחת הליכים.
(ו)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הכשירות הנדרשת מנציגי הרשם, ורשאי הוא, באישור ועדת החוקה, ועל אף האמור בסעיף קטן (א), לקבוע כי הסמכות הנתונה לפי סימן זה לנציג הרשם תהיה נתונה למי שאינו עובד המדינה, ולקבוע הוראות לעניין כשירותו ושכרו.
(ז)
מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע נהלים, לעניין זימון לישיבות גיבוש הסדרי התשלומים, מועדן ואופן ניהולן, ויפקח על קיומן, בין היתר באמצעות ביצוע בדיקות תקופתיות.
הסדר תשלומים מוסכם
גיבש נציג הרשם, בישיבה שזומנה לפי סעיף 191, הסדר תשלומים שהסכימו לו היחיד וכל הנושים שהם צד להסדר, יחייב ההסדר את היחיד ואת אותם נושים, ורשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי הוצאה לפועל או סגירת תיקי ההוצאה לפועל, לעניין חובות היחיד שלגביהם חל ההסדר, והכול בהתאם להוראות ההסדר.
העברת הסדר תשלומים לדיון בפני רשם ההוצאה לפועל באין הסכמה
גיבש נציג הרשם, בישיבה שזומנה לפי סעיף 191, הסדר תשלומים, אך לא הסכימו להסדר כל הנושים שהם צד להסדר המוצע, ויש לדעת נציג הרשם סיכוי סביר לאישור ההסדר לפי הוראות סימן זה, יעביר את ההסדר שגיבש לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1)
היחיד הסכים להסדר התשלומים;
(2)
ההסדר אינו חל על חובות מובטחים.
זימון אסיפת נושים ודיון בהצעה להסדר תשלומים באין הסכמה
(א)
העביר נציג הרשם לרשם ההוצאה לפועל את הסדר התשלומים שגיבש לפי סעיף 193, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם מצא כי יש סיכוי סביר לאישור ההסדר לפי הוראות סימן זה, לזמן אסיפת נושים שתתקיים לפניו לשם דיון בהסדר והצבעה עליו.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל יזמן לאסיפת הנושים את הנושים שהם צד להסדר המוצע ואת היחיד, ויצרף לזימון העתק מההסדר; קיבל היחיד זימון כאמור, יתייצב לאסיפת הנושים.
(ג)
באסיפת הנושים יקיים רשם ההוצאה לפועל דיון בהסדר התשלומים שגיבש נציג הרשם ורשאי הוא לערוך במסגרת הדיון חקירת יכולת ליחיד לפי הוראות חוק ההוצאה לפועל, במעמד הנושים.
(ד)
בתום הדיון בהסדר התשלומים ואם מצא כי היחיד מסכים להסדר וכי אין בו משום ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון, יביא רשם ההוצאה לפועל את ההסדר לאישור הנושים באסיפה.
אישור הסדר תשלומים באסיפת הנושים
(א)
יראו הסדר תשלומים כהסדר שאושר בידי הנושים באסיפת הנושים אם מתקיימים כל אלה:
(1)
בהסדר תמכו רוב המצביעים מקרב הנושים בחובות הוצאה לפועל שהם צד להסדר המוצע, הנושים יחד בשלושה רבעים לפחות מסך החובות כאמור;
(2)
בהסדר תמכו כל הנושים שהם צד להסדר המוצע שלהם חובות שאינם חובות הוצאה לפועל.
(ב)
נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה הניתנת לו בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
(ג)
בסעיף זה –
”חובות הוצאה לפועל“ – חובות שנפתח לגביהם הליך לפי חוק ההוצאה לפועל וכן חובות לפי פסק דין שניתן לפתוח לגביהם הליך כאמור, גם אם טרם נפתח;
”מצביעים“ – למעט מי שנמנעו בהצבעה.
אישור הסדר תשלומים בידי רשם ההוצאה לפועל
(א)
אושר הסדר תשלומים בידי הנושים, באסיפת הנושים, טעון ההסדר אישור של רשם ההוצאה לפועל.
(ב)
בבואו לאשר הסדר תשלומים, ישקול רשם ההוצאה לפועל בין השאר שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא להתנות את אישור ההסדר בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא כי הנסיבות שהובילו את היחיד לחדלות הפירעון מצביעות על כך שההכשרה תסייע לשיקומו הכלכלי; על ההכשרה יחולו הוראות שנקבעו לפי סעיף 161(ב)(5).
(ג)
רשם ההוצאה לפועל לא יאשר הסדר תשלומים אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושה שלא תמך בהסדר נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל אילו ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי.
כוחו של הסדר תשלומים שאושר
(א)
אושר הסדר תשלומים בידי הנושים, באסיפת הנושים, ובידי רשם ההוצאה לפועל, לפי הוראות סימן זה, יחייב ההסדר את היחיד ואת אותם נושים.
(ב)
לא ניתן לפטור יחיד בהסדר תשלומים שאושר כאמור בסעיף קטן (א) מחובות שאינם בני הפטר.
(ג)
אושר הסדר תשלומים כאמור בסעיף קטן (א) יורה רשם ההוצאה לפועל על השהיית הליכי הוצאה לפועל או סגירת תיקי ההוצאה לפועל, לעניין חובות היחיד שלגביהם חל ההסדר, והכול בהתאם להוראות ההסדר.
שמירת זכות היחיד לגיבוש הסדר חוב
אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מאפשרות היחיד להגיש הצעה להסדר חוב לפי הוראות חלק י׳: הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים.
סימן ג׳: צו לפתיחת הליכים
מתן צו לפתיחת הליכים בידי רשם ההוצאה לפועל
לא גובש הסדר תשלומים מוסכם או הסדר שאושר בידי הנושים ורשם ההוצאה לפועל, בהתאם להוראות סימן ב׳: גיבוש הסדר תשלומים, ייתן רשם ההוצאה לפועל צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד בעל החובות בסכום נמוך.
בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים
(א)
הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים שנתן רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 199, לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו, בקשה לביטולו.
(ב)
על בקשה לפי סעיף קטן (א) והדיון בה יחולו הוראות סעיף 108, בשינויים המחויבים.
תחולת הוראות החוק
הקניית סמכויות הממונה לרשם ההוצאה לפועל
הסמכויות הנתונות לממונה לפי חוק זה, לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך, המתנהלים אצלו, למעט הסמכויות כמפורט להלן:
(1)
הסמכות לקבוע הוראות ולתת הנחיות כלליות לפי חוק זה;
(2)
הסמכות להיות צד להליכים המתנהלים לפני בית משפט;
(3)
הסמכות לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד שנפטר, לפי פרק י׳: הוראות לגבי יחיד שנפטר;
(4)
הסמכות לחקור בדבר התנהלות הנאמן לפי סעיף 274; ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי לבקש מהממונה כי יחקור את הנאמן; מצא הממונה כי יש במידע שהגיע לידיו לפי הסעיף האמור כדי להשפיע על הליך המתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל, יעביר לרשם את המידע.
סמכות רשם ההוצאה לפועל לתת צו שיקום כלכלי
(א)
הסמכות לתת צו לשיקום כלכלי לפי פרק ח׳: צו לשיקום כלכלי, לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 199, תהיה נתונה לרשם ההוצאה לפועל.
(ב)
רשם ההוצאה לפועל ייתן את הצו לשיקום כלכלי לאחר שקיים דיון בדוח ממצאי הבדיקה שהגיש לו הנאמן לפי סעיף 153, שאליו הוזמנו היחיד והנושים, ולא יחולו הוראות סימן ג׳: הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה, לפרק ז׳.
הקניית סמכויות בית המשפט לרשם ההוצאה לפועל
הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה כמפורט להלן, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך, המתנהלים אצלו:
(1)
הסמכות להפסיק את כהונתו של הנאמן לפי סעיף 140;
(2)
הסמכויות לעניין הצו לשיקום כלכלי, לפי פרק ח׳: צו לשיקום כלכלי;
(3)
הסמכויות לעניין תחולת ההפטר וביטול ההפטר לפי סעיפים 175 ו־176;
(4)
הסמכות להקציב סכום שישולם לאדם הזכאי למזונות מהיחיד לפי סעיף 179(א)(2);
(5)
הסמכות לבטל צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד, לפי סעיף 183;
(6)
הסמכות לאשר דחיית תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין, לפי סעיף 211(ב);
(7)
הסמכות לאשר משיכת כספים מקופת גמל לפי סעיף 228;
(8)
הסמכות לאשר מכירת זכות במקרקעין המשמשים למגורי היחיד לפי סעיף 229;
(9)
הסמכויות לעניין מימוש נכס משועבד לפי סעיף 248;
(10)
סמכות חקירה לפי סעיף 281;
(11)
הסמכות לתת צו המורה למי שזומן לבירור או לחקירה להתייצב, לפי סעיף 282;
(12)
הסמכות לתת צו המורה על תפיסת נכס או מסמך של היחיד, לפי סעיף 283;
(13)
הסמכות לתת ליחיד צו עיכוב יציאה מהארץ, לפי סעיף 284;
(14)
הסמכות לבטל צו לפתיחת הליכים בשל אי־חדלות פירעון, לפי סעיף 286.
סימן ד׳: הוראות שונות
סמכות רשם הוצאה לפועל שלא למנות נאמן
רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא למנות נאמן אם מצא כי אין הצדקה לכך בנסיבות העניין ומנימוקים שיירשמו; החליט הרשם כאמור ימלא הוא את כל תפקידי הנאמן לפי חוק זה.
זכותו של נושה לפנות לרשם ההוצאה לפועל
העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית משפט
(א)
רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לבקשה של היחיד, של נושה או של הנאמן, רשאי בכל עת לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך בבקשה שיעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט.
(ב)
נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן (א) או שופט אחר של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך, רשאי להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט, אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט.
(ג)
הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה –
(1)
יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון לפי חלק זה;
(2)
הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו, והוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.
העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לממונה [תיקון: [י״פ הודעות]]
התקיים אחד מאלה, יורה רשם ההוצאה לפועל על העברת ניהול הליכי חדלות הפירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך לממונה:
(1)
רשם ההוצאה לפועל מצא, במהלך הליכי חדלות הפירעון, כי סך חובותיו של היחיד עולה באופן משמעותי על 150,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 166,627.31 ש״ח);
(2)
הוגשה לבית המשפט בקשה לפי סעיף 133(ג), לבירור מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו;
(3)
הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול פעולה להעדפת נושה, פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס, לפי סימן ב׳: ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה, לפרק ב׳ בחלק ד׳.
חלק ד׳: הנשייה
פרק א׳: תביעות חוב
זכות הנושה לפי תביעת חוב שאושרה
תביעת חוב בשל חוב עבר שאישר הנאמן לפי הוראות פרק זה מקנה לנושה בחוב העבר זכות לחלק מנכסי קופת הנשייה.
הגשת תביעות חוב [תיקון: תשפ״ד]
(א)
נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב, בתוך שישה חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים; הנאמן רשאי לבקש מהנושה להשלים פרטים הנוגעים לתביעת החוב, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הכרעה בה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), נוצר חוב עבר לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, ובכלל זה חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי, תוגש תביעת החוב בתוך 45 ימים מיום היווצרות החוב או עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.
(ג)
הנאמן רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן לא יכול היה הנושה להגיש את התביעה במועד וכי מן הצדק לעשות כן, בהתחשב בין השאר בשלב בהליך שבו הוגשה הבקשה.
(ד)
לעניין נכס המשועבד בשעבוד קבוע, תכלול תביעת חוב של נושה גם פירוט של הנכס המשועבד לטובתו ואומדן שוויו ככל האפשר; השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אומדן שוויו של הנכס המשועבד ובכלל זה האופן שבו ייערך והנסיבות שבהן יהיה ניתן לשנותו.
(ה)
מתביעת חוב של עובד יופחת הסכום שקיבל כגמלה לפי פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, ובכלל זה הוראות לעניין דרך הגשת תביעת חוב של עובד ולעניין חובת דיווח של הנאמן למוסד לביטוח לאומי.
(ו)
השר יקבע הוראות לעניין אופן הגשת תביעת חוב, הפרטים שייכללו בה, ובכלל זה פרטים לעניין רכיבי ריבית והפרשי הצמדה, והמסמכים שיש לצרף אליה.
(החל מיום 1.1.2025): השר יקבע הוראות לעניין אופן הגשת תביעת חוב, הפרטים שייכללו בה, ובכלל זה פרטים לעניין הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים, והמסמכים שיש לצרף אליה.
הכרעה בתביעות החוב
(א)
הנאמן יברר תביעת חוב שהוגשה לו ויחליט אם לאשרה או לדחותה.
(ב)
הנאמן רשאי, באישור בית המשפט, לדחות תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
(1)
פסק הדין ניתן על בסיס התנהלות של הצדדים שיש בה משום תרמית או קנוניה;
(2)
התקיימו נסיבות אחרות שבהן פסק הדין ניתן בלא בירור לגופו של עניין ובשל כך יש חשש ממשי שאינו משקף נכונה את חוב היחיד.
(ג)
הנאמן יודיע לנושה שהגיש את תביעת החוב על ההכרעה בתביעת החוב; היה החייב יחיד – יודיע הנאמן על ההכרעה גם ליחיד.
(ד)
תביעת חוב שהוגשה בשל חוב עבר הנובע מתשלום שהוטל בהליך מינהלי או בהליך פלילי או שהוא חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי, תאושר בידי הנאמן אלא אם כן הוגשה שלא במועד או שלא כללה את כל הפרטים והמסמכים כנדרש לפי סעיף 210(ו).
(ה)
הממונה רשאי לפטור את הנאמן מבירור תביעות חוב, אם מצא כי אין די בנכסי קופת הנשייה כדי לבצע חלוקה לנושה מגיש תביעת החוב ולשאר הנושים באותה דרגה בסדר הפירעון.
חוב עבר שמועד פירעונו לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים
הנושה רשאי לתבוע חוב עבר שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים כאילו הוא עומד לפירעון מיידי במועד מתן הצו; לעניין סדר הפירעון יראו את הריבית שנצברה או היתה אמורה להיצבר ממועד מתן הצו ואילך כריבית שנצברה בהליכי חדלות פירעון.
שומת חוב עבר שאינו קצוב
היה חוב עבר חוב שאינו קצוב, ישום אותו הנאמן.
זכות עיון
כל בעל עניין בהליך חדלות פירעון רשאי לעיין בתביעות החוב שהגישו נושים ובהכרעות הנאמן לגביהן; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה.
ערעור על החלטה בתביעת חוב
מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת הנאמן בתביעת חוב, רשאי להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט.
פרק ב׳: קופת הנשייה
סימן א׳: הנכסים הנכללים בקופת הנשייה
נכסי קופת הנשייה
נכסי קופת הנשייה יכללו –
(1)
לגבי חייב שהוא תאגיד – כל נכס של התאגיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים וכל נכס שיוקנה לתאגיד עד למועד חיסולו, ואם אושרה לגבי התאגיד תכנית לשיקום כלכלי – כל נכס של התאגיד בהתאם להוראות התכנית;
(2)
לגבי חייב שהוא יחיד – כל נכס של היחיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, כל נכס שיוקנה לו עד למתן צו לשיקום כלכלי, וכל נכס הנכלל בנכסי קופת הנשייה בהתאם לצו לשיקום כלכלי.
נכסים שאינם חלק מקופת הנשייה
היה החייב יחיד, לא ייכללו בנכסי קופת הנשייה –
(1)
נכסים המנויים בתוספת השנייה;
(2)
זכויות לגמלה שחלות עליהן הוראות סעיף 303 או 311 לחוק הביטוח הלאומי, הוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.
נכס שנתפס בהליך גבייה שטרם הושלם
נתפס נכס של החייב במסגרת הליך גבייה ובמועד מתן הצו לפתיחת הליכים טרם התקבלה בידי הנושה מלוא התמורה בעד מכירתו, יחולו הוראות אלה:
(1)
אם הנכס טרם נמכר – ייכלל הנכס בנכסי קופת הנשייה וההוצאות שהוצאו לתפיסתו ומכירתו יהיו שעבוד ראשון על הנכס;
(2)
אם הנכס נמכר – תיכלל התמורה שהתקבלה ממכירתו, לאחר ניכוי ההוצאות שהוצאו לתפיסתו ולמכירתו, בנכסי קופת הנשייה.
סימן ב׳: ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה
ביטול פעולה המקנה עדיפות לנושים [תיקון: [י״פ הודעות]]
(א)
(1)
בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שהביאה לפירעון חוב לנושה או לקידומו בסדר הפירעון, ושנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, לרבות פעולה שנעשתה במסגרת הליך גבייה ולרבות העברת בעלות בנכס או שעבוד נכס, בהתקיים כל אלה (בסימן זה – פעולה המקנה עדיפות לנושה):
(א)
מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי נושה שהוא קרוב של החייב – שנה לפני המועד האמור;
(ב)
במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון;
(ג)
בשל הפעולה ייפרע לאותו נושה חלק גדול יותר מהחוב לעומת החלק שהיה נפרע לו במסגרת הליכי חדלות הפירעון לפי סדר הפירעון;
(2)
לעניין סעיף זה, חזקה על החייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בפסקה (1)(א), אלא אם כן הוכח אחרת.
(ב)
בית המשפט לא יבטל פעולה המקנה עדיפות לנושים בהתקיים אחד מאלה:
(1)
החייב קיבל במועד ביצוע הפעולה או במועד סמוך לו תמורה הולמת בנסיבות העניין לפעולה שביצע; לעניין זה, לא יראו בפירעון החוב כשלעצמו תמורה הולמת;
(2)
ביצוע הפעולה היה במהלך העסקים הרגיל של החייב והחוב שנפרע בשל הפעולה נוצר במהלך העסקים הרגיל של החייב; לעניין הסדר פריסה לתשלום חוב לרשות המסים, לרשות מקומית או למוסד לביטוח לאומי – לא יראו בעובדה שהסדר הפריסה נעשה באופן חד־פעמי כשלעצמה, פעולה שלא במהלך העסקים הרגיל;
(3)
לגבי חייב שהוא יחיד – החוב הנפרע הוא חוב לאדם שאינו קרובו של החייב בסכום שאינו עולה על 5,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 5,554.24 ש״ח), ולעניין חוב בשל שכר דירה או שירות מתמשך – יחושב הסכום האמור על בסיס התשלום החודשי;
(4)
לגבי חייב שהוא יחיד – החוב הנפרע הוא חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
(ג)
הומחה חוב מנושה לאדם אחר לפני מתן צו לפתיחת הליכים, ובשל ההמחאה היה הנמחה, לעניין אותו חוב, לנושה בעל זכויות פירעון מיוחדות שהוראות פרק ו׳: נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, חלות עליו, רשאי בית המשפט להורות כי זכויות הפירעון המיוחדות לפי אותו פרק לא יוקנו לנמחה לגבי אותו חוב, ובלבד שהתקיימו לגבי ההמחאה התנאים שבסעיף קטן (א).
ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה
(א)
בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, שבשלה נגרע נכס מנכסי קופת הנשייה, בהתקיים כל אלה (בסימן זה – פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה):
(1)
הפעולה נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין;
(2)
מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שנתיים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי פעולה לטובת קרוב – ארבע שנים לפני המועד האמור;
(3)
במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון או שביצוע הפעולה הביא אותו לחדלות פירעון.
(ב)
לעניין סעיף זה, חזקה על חייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בסעיף קטן (א)(2), אלא אם כן הוכח אחרת.
ביטול פעולה להברחת נכסים
בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה שבוצעה במטרה להבריח את הנכס מנושים, גם אם במועד ביצוע הפעולה לא היה החייב בחדלות פירעון, ובלבד שמועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ושסיומה במועד מתן הצו (בסימן זה – פעולה להברחת נכס); בבוא בית המשפט להורות כאמור, רשאי הוא להביא בחשבון אם מי שהנכס הועבר אליו קיבל אותו בתום לב.
שמירת זכויותיו של אדם שלישי
ביטול פעולה המקנה עדיפות לנושה, פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס, לפי סימן זה, אין בו כדי לגרוע מזכויותיו של אדם שלישי שרכש, לאחר ביצוע הפעולה, זכות בנכס שלגביו בוצעה, בתום לב ובתמורה.
תוצאות ביטול פעולה
(א)
ביטל בית המשפט לפי סימן זה פעולה המקנה עדיפות לנושה, פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס, ייכללו הנכסים שהושבו בשל הביטול בקופת הנשייה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), היתה השבת הנכס לקופת הנשייה בלתי אפשרית או בלתי צודקת בנסיבות העניין, או נרכש הנכס בידי אדם שלישי כאמור בסעיף 222 – ישלם מי שלטובתו בוצעה הפעולה את שוויו של הנכס כפי שיורה בית המשפט.
פרק ג׳: כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם
כינוס נכסי קופת הנשייה
(א)
ניתן צו לפתיחת הליכים, יפעל הנאמן בהתאם לסמכויותיו לפי פרק ו׳: הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו, לחלק ב׳ ופרק ו׳: הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו, לחלק ג׳ כדי לקבל לידו או לפיקוחו את נכסי החייב ואת המסמכים הנוגעים להליכי חדלות הפירעון, שלחייב זכות לקבלם.
(ב)
במסגרת כינוס נכסי קופת הנשייה יבחן הנאמן בין השאר את תוקפם של שעבודים המוטלים על נכסים כאמור ואת קיומן של עילות תביעה העומדות לחייב שיש בהן כדי להוסיף נכסים לקופת הנשייה.
הודעה על נכסים ומסמכים של החייב
נושה שבידו נכס או מסמך שלחייב זכות בו הנוגע להליכי חדלות הפירעון ונודע לו על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי החייב, יודיע לנאמן, בתוך 21 ימים מהמועד שבו נודע לו על מתן הצו, על קיומו של הנכס או המסמך כאמור, ויפעל בהתאם להוראות הנאמן; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הודעה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין אופן מסירתה.
ניהול נכסי קופת הנשייה [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הנאמן ינהל את נכסי קופת הנשייה באופן יעיל ומיטבי לשמירת ערכם ולהשבחתם, בהתאם להוראות שיקבע הממונה.
(ב)
היה החייב יחיד, רשאי הנאמן, באישור הממונה, להסתייע ביחיד לשם ניהול נכסי קופת הנשייה.
(ג)
הנאמן יפקיד את הכספים שקיבל במהלך הליכי חדלות הפירעון והמיועדים לחלוקה לנושים, במקום, בדרך ובמועדים שיורה הממונה; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השקעת הכספים האמורים.
(ד)
עיכב הנאמן תחת ידו כספים בניגוד להוראות סעיף קטן (ג), ישלם הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה על הכספים שעיכב.
(החל מיום 1.1.2025): עיכב הנאמן תחת ידו כספים בניגוד להוראות סעיף קטן (ג), ישלם ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה על הכספים שעיכב.
(ה)
הנאמן לא יפקיד בחשבונו הפרטי כל סכום שקיבל כנאמן במסגרת הליכי חדלות הפירעון.
פרק ד׳: מימוש נכסי קופת הנשייה
מימוש נכסי קופת הנשייה
ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא יחיד או ניתן צו כאמור לגבי חייב שהוא תאגיד ובית המשפט הורה על פירוקו, יפעל הנאמן למימוש נכסי קופת הנשייה באופן שישיא את ערכם; השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למימוש נכסי קופת הנשייה.
משיכת כספים מקופת גמל
משיכת כספים המגיעים לחייב שהוא יחיד מקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005, טעונה אישור של בית המשפט; בית המשפט רשאי להורות על משיכת הכספים האמורים, כולם או חלקם, למעט כספים המיועדים למטרת קצבה שטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה.
הגנת בית מגורים
(א)
היו כלולים בנכסי קופת הנשייה מקרקעין המשמשים, כולם או חלקם, למגורי חייב שהוא יחיד, תימכר הזכות במקרקעין באישור בית המשפט.
(ב)
בית המשפט לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיים דיון ונתן לחייב ולנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
(ג)
בית המשפט לא יאשר מכירת זכות במקרקעין כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מצא כי התקיימו כל אלה:
(1)
התועלת שתצמח לנושים ממכירת הזכות האמורה גוברת על הנזק שייגרם ליחיד כתוצאה מכך, בהתחשב, בין השאר בגילם של היחיד ובני משפחתו הגרים עמו ובנסיבותיהם האישיות ובכלל זה מצבם הבריאותי;
(2)
אין אפשרות סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת שפגיעתה ביחיד פחותה;
(3)
ליחיד ולבני משפחתו הגרים עמו יהיה מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם, או שהועמד לרשותם סידור חלופי לתקופה שיקבע בית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (ד) של מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם.
(ד)
תקופת הסידור החלופי תיקבע בהתאם להוראות אלה:
(1)
לעניין יחיד שנחה דעתו של בית המשפט שתהיה לו יכולת לממן מקום מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו הגרים עמו לאחר תום הליכי חדלות הפירעון, בין באמצעות יכולת השתכרותו העתידית ובין באמצעות הכנסה או זכויות אחרות – לתקופה של ארבע שנים, ורשאי בית המשפט לקבוע תקופה קצרה או ארוכה יותר אם מצא כי יש הצדקה לכך, בין השאר על יסוד השיקולים המנויים בסעיף קטן (ה);
(2)
לעניין יחיד שלא נחה דעתו של בית המשפט שתהיה לו יכולת לממן מקום מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו הגרים עמו לאחר תום הליכי חדלות הפירעון, בין באמצעות יכולת השתכרותו העתידית ובין באמצעות הכנסה או זכויות אחרות – לתקופה שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לקבוע כי תקופת הסידור החלופי תהיה לכל ימי חייו של היחיד.
(ה)
(1)
בבואו לקבוע את תקופת הסידור החלופי לפי סעיף קטן (ד) ישקול בית המשפט, בין השאר, את אלה:
(א)
גילם של היחיד ובני משפחתו הגרים עמו, ובכלל זה קרבתו לגיל הפרישה;
(ב)
נסיבותיהם האישיות של היחיד ובני משפחתו הגרים עמו וצורכיהם הנוכחיים והעתידיים, ובכלל זה מצבם הבריאותי;
(ג)
אם התקיים ביחיד תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים הקבועים בסעיף 163(ג).
(2)
בבואו לקבוע את יכולת השתכרותו העתידית של היחיד יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, את גילו וקרבתו לגיל פרישה.
(ו)
על זכות במקרקעין של היחיד או של מי שהיה שותפו בזכות במקרקעין, שהוראות סעיף זה חלות עליה, לא יחולו הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972.
(ז)
הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מימוש של משכנתה או משכון של זכות במקרקעין של היחיד המשמשים, כולם או חלקם, למגוריו, ויחולו לגבי הזכות כאמור הוראות סימן א׳: נושה מובטח, לפרק ו׳, ולעניין מתן סידור חלופי – יחולו הוראות סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים.
פרק ה׳: חלוקת נכסי קופת הנשייה
סימן א׳: כללי
חלוקת נכסי קופת הנשייה – הוראות כלליות
ניתן צו לפתיחת הליכים, יחולקו נכסי קופת הנשייה לפי סדר הפירעון הקבוע בסימן ב׳: סדר הפירעון, ובאופן הקבוע בסימן ג׳: אופן החלוקה, ואולם אם אושרה לגבי חייב שהוא תאגיד תכנית לשיקום כלכלי, תיעשה החלוקה לפי הוראות התכנית.
סימן ב׳: סדר הפירעון
סדר הפירעון
חובות החייב והוצאות הליכי חדלות הפירעון ייפרעו מנכסי קופת הנשייה בסדר עדיפות זה:
(1)
חובות מובטחים – לפי הוראות סימן א׳: נושה מובטח, לפרק ו׳;
(2)
הוצאות הליכי חדלות הפירעון – לפי הוראות סעיף 233;
(3)
חובות בדין קדימה – לפי הוראות סעיף 234;
(4)
חובות שלהבטחת פירעונם שועבד נכס בשעבוד צף – לפי הוראות סימן א׳: נושה מובטח, לפרק ו׳;
(5)
חובות כלליים – לפי הוראות סעיף 235;
(6)
ריבית נוספת – לפי הוראות סעיף 236;
(7)
חובות דחויים – לפי הוראות סעיף 237.
שוויון
החובות בכל דרגה בסדר הפירעון ייפרעו לכל הנושים באותה דרגה בשיעור שווה לפי סכומיהם ובלי כל העדפה.
הוצאות הליכי חדלות הפירעון
(א)
הוצאות הליכי חדלות הפירעון הן:
(1)
כל ההוצאות הנובעות מפעולות שביצע הנאמן או מי מטעמו במסגרת הליכי חדלות הפירעון, לרבות אגרות ושכר הנאמן;
(2)
ההוצאות הכרוכות בכינוס ובניהול ועדת הנושים כמשמעותה בסעיף 263;
(3)
לעניין חייב שהוא יחיד שנפטר – הוצאות סבירות להלוויית היחיד וכן הוצאות העיזבון וניהולו;
(4)
כל הוצאה אחרת שנקבע לפי חוק זה כי דינה כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
(ב)
הוצאות הליכי חדלות הפירעון ישולמו במועד שנקבע לתשלומן לפי דין או הסכם.
(ג)
אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את הוצאות הליכי חדלות הפירעון, ייפרעו הוצאות אלה מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף.
חובות בדין קדימה [תיקון: [י״פ הודעות]]
(א)
חובות העבר המפורטים להלן הם חובות בדין קדימה והם ייפרעו בסדר עדיפות זה:
(1)
(א)
חוב בשל שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, שמגיע לעובד בעד התקופה שלפני הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ובשל פיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963, בניכוי הגמלה המשולמת לפי פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי, בסכום שלא יעלה על 25,630 שקלים חדשים (נכון לשנת 2019; בשנת 2024, 33,206 ש״ח) לעניין שכר עבודה או על 39,945 שקלים חדשים (נכון לשנת 2019; בשנת 2024, 49,809 ש״ח) לעניין פיצויי פיטורין יחד עם שכר עבודה;
(ב)
הסכומים הנקובים בפסקת משנה (א) יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה, לפי שיעור שינוי השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי, ויעוגלו לעשרת השקלים הקרובים; השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר עדכון הסכומים;
(2)
סכום שהחייב ניכה במקור לפי סעיפים 164 או 170 לפקודת מס הכנסה, וטרם העביר לרשות המסים, וכן סכום שהחייב ניכה לפי סעיף 342(ג) לחוק הביטוח הלאומי וטרם העביר למוסד לביטוח לאומי;
(3)
חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין ומועד פירעונו חל לפני מתן הצו לפתיחת הליכים;
(4)
קרן חוב מס ערך מוסף לרשות המסים שנוצר ב־12 החודשים שקדמו למתן הצו לפתיחת הליכים;
(5)
תשלום חובה שתשלומו נפרס על פי הסדר פריסה שנחתם לפני מתן הצו לפתיחת הליכים; דין קדימה לפי פסקה זו יחול על סכום קרן החוב בלבד ויהיה מוגבל לחיובים שנוצרו בתקופה של שלוש שנים לכל היותר מתוך הסדר הפריסה, ואם חל הסדר הפריסה על חיובים בשל תקופה ארוכה יותר – יחול דין הקדימה על חיובים שנוצרו בשלוש שנים, לאו דווקא רצופות, לפי בחירת בעל החוב; לעניין זה –
”תשלום חובה“ – חוב מס לרשות המסים, דמי ביטוח כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי, לרבות דמי ביטוח בריאות כמשמעותם בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, או חוב ארנונה, כמשמעותה בפקודת העיריות [נוסח חדש], לרשות מקומית;
”הסדר פריסה“ – הסדר בכתב החתום על ידי החייב לפריסת תשלום חוב לתקופה של 12 חודשים לפחות.
(ב)
אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את החובות בדין קדימה, ייפרעו חובות אלה מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף.
חובות כלליים [תיקון: תשפ״ד]
(א)
החובות הכלליים הם החובות שאינם חובות מובטחים, חובות בדין קדימה או חובות דחויים.
(ב)
החובות הכלליים יכללו הפרשי הצמדה שנוספו לפי דין או הסכם עד למועד הפירעון בפועל וריבית בסיסית שנוספה לפי דין או הסכם עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, ואם לא נקבעו הפרשי הצמדה או ריבית בסיסית לפי דין או הסכם – ייווספו לחובות הכלליים הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
(החל מיום 1.1.2025): החובות הכלליים יכללו הפרשי הצמדה שנוספו לפי דין או הסכם עד למועד הפירעון בפועל וריבית בסיסית שנוספה לפי דין או הסכם עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, ואם לא נקבעו הפרשי הצמדה או ריבית בסיסית לפי דין או הסכם – ייווספו לחובות הכלליים הפרשי הצמדה וריבית צמודה כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, לפי העניין.
(ג)
החובות הכלליים לא יכללו ריבית פיגורים.
(החל מיום 1.1.2025): החובות הכלליים לא יכללו תוספת פיגורים.
(ד)
(יבוטל ביום 1.1.2025): בסעיף זה –
”ריבית בסיסית“ – הריבית לפי דין או הסכם שחלה כל עוד החייב משלם את התשלומים שהוא חב בהם במועדם;
”ריבית פיגורים“ – חלק הריבית הנוסף לפי דין או הסכם על הריבית הבסיסית, שהחייב נדרש לשלם בשל אי־תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם, וכל קנס פיגורים או תשלום דומה לזה יהא כינויו אשר יהא בשל אי־תשלום במועד.
ריבית נוספת [תיקון: תשפ״ד]
(א)
ריבית נוספת היא כל אחת מאלה:
(1)
הריבית שנוספה לכל חובות העבר של החייב, למעט חובות דחויים, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד לפירעונם, לרבות ריבית שנוספה לחובות מובטחים ולא ניתן לפרוע אותה מהנכסים המשועבדים;
(החל מיום 1.1.2025): הריבית שנוספה וכל תוספת אחרת, אם נוספה, לכל חובות העבר של החייב, למעט חובות דחויים, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד לפירעונם, לרבות ריבית או תוספת כאמור שנוספו לחובות מובטחים ולא ניתן לפרוע אותן מהנכסים המשועבדים;
(2)
ריבית פיגורים שנוספה עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
(החל מיום 1.1.2025): תוספת פיגורים שנוספה עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
(ב)
הריבית הנוספת תיפרע בסדר עדיפות זה:
(1)
ריבית בשיעור לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה;
(החל מיום 1.1.2025): ריבית בשיעור השנתי של הריבית הצמודה שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה;
(2)
יתרת הריבית שנותרה לאחר הפירעון כאמור בפסקה (1).
חובות דחויים
החובות המפורטים להלן הם חובות דחויים והם ייפרעו בסדר עדיפות זה:
(1)
תשלומים עונשיים שהוטלו על החייב;
(2)
לעניין חייב שהוא תאגיד – חובות לחברי התאגיד הנובעים מהיותם חברי התאגיד וחובות לחברי התאגיד שיש עילה להשעיית פירעונם לפי סעיף 6(ג) לחוק החברות או לפי כל דין אחר.
סימן ג׳: אופן החלוקה
חלוקת נכסי קופת הנשייה
חלוקת נכסי קופת הנשייה לנושים בחוב עבר שתביעת החוב שלהם אושרה ואינם נושים מובטחים תהיה בהתאם להוראות סימן זה.
חלוקות ביניים
(א)
הנאמן יחלק לנושים, מעת לעת ובהקדם האפשרי, כספים שהצטברו בידו ממימוש נכסי קופת הנשייה (בסימן זה – חלוקת ביניים).
(ב)
לפני כל חלוקת ביניים יפרסם הנאמן הודעה על כך בדרך שיקבע השר.
(ג)
הנאמן יעכב תחת ידו ולא יחלק בחלוקת ביניים סכומים הדרושים לאחד מאלה:
(1)
תשלום חוב עבר שתביעת החוב לגביו הוגשה וטרם אושרה וכן תשלום חוב עבר שתביעת החוב לגביו טרם הוגשה אם ידוע לנאמן על קיומה ועל כך שיש סיכוי סביר שתאושר;
(2)
מימון הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
(ד)
נושה שתביעת החוב שלו אושרה לאחר חלוקת ביניים, ישלם לו הנאמן כל סכום שלא קיבל באותה חלוקה, לפני כל חלוקה נוספת.
חלוקה סופית
(א)
לאחר השלמת המימוש של כל נכסי קופת הנשייה שלדעת הנאמן אפשר לממשם, יחלק הנאמן את היתרה לנושים (בסימן זה – חלוקה סופית).
(ב)
לפני החלוקה הסופית יודיע הנאמן לכל מי שהגישו תביעות חוב שטרם הוכרעו ולא ביססו את תביעותיהם להנחת דעתו, על כוונתו לחלק חלוקה סופית, ויקצוב להם זמן לביסוס תביעותיהם בהודעה.
(ג)
הכריע הנאמן בכלל תביעות החוב שהוגשו וחלף המועד להגשת ערעור על החלטותיו כאמור בסעיף 215, יפרסם הנאמן הודעה על כוונתו לחלק חלוקה סופית; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין המועד והדרך למתן ההודעה לפי סעיף קטן זה.
אופן ביצוע החלוקות
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ביצוע חלוקות הביניים והחלוקה הסופית.
זכות החייב ליתרה
נותרו נכסים בקופת הנשייה לאחר פירעון מלוא החובות לנושים והוצאות הליכי חדלות הפירעון, תועבר היתרה לפי הוראות אלה:
(1)
בהליכי חדלות פירעון של יחיד – ליחיד;
(2)
בהליכי חדלות פירעון של תאגיד – לחברי התאגיד.
פרק ו׳: נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות
סימן א׳: נושה מובטח
נושה מובטח [תיקון: תשפ״ד]
(א)
נושה מובטח הוא נושה שהחוב שחב לו החייב הוא חוב מובטח.
(ב)
ניתן צו לפתיחת הליכים, רשאי נושה מובטח להיפרע את חובו המובטח מהנכס המשועבד לטובתו, בכפוף להוראות סימן זה ולסדר הפירעון.
(ג)
החוב המובטח יכלול הפרשי הצמדה וריבית שנוספו עד לפירעונו, למעט ריבית פיגורים כהגדרתה בסעיף 235 שנוספה ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
(החל מיום 1.1.2025): החוב המובטח יכלול הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו עד לפירעונו, למעט תוספת פיגורים שנוספה ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
(ד)
פחת סכום החוב המובטח מהתמורה שהתקבלה ממימוש הנכס המשועבד, יהיה ההפרש חלק מנכסי קופת הנשייה העומדים לפירעון יתרת החובות.
(ה)
נותרה, לאחר פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, יתרת חוב לנושה, יהיה דינה כדין חובות החייב שאינם חובות מובטחים.
הגבלות לעניין שעבוד צף
(א)
ניתן צו לפתיחת הליכים, יחולו הגבלות אלה לעניין שעבוד צף:
(1)
השעבוד הצף יחול, עד לסיום הליכי חדלות הפירעון, רק על נכסים של החייב במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, וכן על התמורה בעד נכסים כאמור או נכסים חלופיים להם, הניתנים לזיהוי או לעקיבה (בסעיף זה – נכסי השעבוד הצף);
(2)
נושה המובטח בשעבוד צף רשאי להיפרע את החוב המובטח מנכסי השעבוד הצף בסכום שלא יעלה על 75% מהתמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף (בסעיף זה – תקרת השעבוד), ויחולו הוראות אלה:
(א)
לא נפרע לנושה המובטח בשעבוד צף מלוא החוב המובטח, בשל הוראות סעיף זה, יהיה דינה של יתרת החוב כדין חובות החייב שאינם חובות מובטחים;
(ב)
יתרת השווי של נכסי השעבוד הצף שמעבר לתקרת השעבוד, תשמש לפירעון החובות הכלליים.
(ב)
בסעיף זה, ”התמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף“ – התמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף בניכוי ההוצאות שהוצאו לשמירת ערכם, להשבחתם ולמימושם.
הגבלת מימוש נכס משועבד כשעסקי החייב מופעלים
(א)
ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט לעניין חייב שהוא תאגיד – על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי, או הורה הממונה לעניין חייב שהוא יחיד – על הפעלת עסקו לפי סעיף 157, לא יממש נושה מובטח את הנכס המשועבד לטובתו בשעבוד קבוע, ובשעבוד צף – לא יגבשו, אלא באישור בית המשפט.
(ב)
בית המשפט יאשר את מימוש הנכס המשועבד בשעבוד קבוע או את גיבוש השעבוד הצף בהתקיים אחד מאלה:
(1)
אין בנכס המשועבד בשעבוד קבוע או בנכס שחל עליו השעבוד הצף כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;
(2)
הנכס המשועבד או הנכס שחל עליו השעבוד הצף אינו נדרש לשם שיקומו הכלכלי של חייב שהוא תאגיד או לשם שמירת עסקו כעסק פעיל של חייב שהוא יחיד.
פידיון הנכס המשועבד בידי הנאמן
הנאמן רשאי, בכל עת, לפדות את הנכס המשועבד; על פידיון הנכס המשועבד יחולו הוראות חוק המשכון, בשינויים המחויבים. השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.
הודעה על כוונת מימוש
(א)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 245, נושה מובטח המבקש לממש נכס המשועבד לטובתו, יודיע לנאמן על כוונתו לעשות כן, ובלבד שהגיש תביעת חוב לפני מתן ההודעה או יחד עמה.
(ב)
הודיע נושה מובטח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הנאמן, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההודעה, לפדות את הנכס המשועבד כאמור בסעיף 246.
הליכי מימוש נכס משועבד
(א)
לא פדה הנאמן את הנכס המשועבד בתוך התקופה האמורה בסעיף 247(ב), יחולו לעניין מימוש הנכס המשועבד הוראות אלה:
(1)
היה אומדן שווי הנכס המשועבד שהגיש הנושה המובטח לפי סעיף 210(ד) (בסעיף קטן זה – אומדן שווי הנכס המשועבד) גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח – ימומש הנכס בידי הנאמן;
(2)
לא היה אומדן שווי הנכס המשועבד גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח – ימומש הנכס בידי הנושה המובטח;
(3)
מצא בית המשפט כי אומדן שווי הנכס המשועבד שהגיש הנושה אינו סביר או שהנושה המובטח לא הגיש אומדן כאמור, רשאי בית המשפט לקבוע בעצמו את האומדן, ויחולו על המימוש הוראות פסקאות (1) או (2) בהתאם לאומדן שקבע.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, לבקשת נושה מובטח, להורות כי מימוש הנכס המשועבד ייעשה בידי הנושה המובטח אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין וכי אין בכך כדי לפגוע בעניינם של שאר הנושים.
(ג)
במימוש נכס משועבד בידי הנאמן לפי סעיף קטן (א) יפעל הנאמן בהתאם להנחיות הנושה המובטח, ואולם אם סבר הנאמן כי יש בהנחיות הנושה המובטח כדי לפגוע בעניינם של שאר הנושים, רשאי הוא לבקש מבית המשפט הנחיות לעניין דרך פעולתו.
(ד)
מצא בית המשפט כי יש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא להורות שמימוש הנכס המשועבד בידי הנושה המובטח לפי סעיף קטן (א)(2) או (ב) ייעשה בפיקוח הנאמן ובתנאים שיקבע בית המשפט.
משכון לחיוב המגיע לגוף מוסדי
הוראות סעיפים 247 ו־248 לא יחולו על משכון כאמור בסעיף 17(3) לחוק המשכון, ועל מימושו יחולו הוראות החוק האמור.
חלוקת התמורה ממימוש נכס משועבד [תיקון: תשפ״ד]
(א)
התמורה מפדיון או ממימוש הנכס המשועבד תיזקף תחילה לחשבון ההוצאות שהוצאו לשמירת ערכו, להשבחתו ולמימושו, ולאחר מכן לכל אחד מרכיבי החוב המובטח שלהלן, בהתאם לחלקו היחסי בחוב המובטח:
(1)
קרן החוב והפרשי הצמדה וריבית שנוספו לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים;
(החל מיום 1.1.2025): קרן החוב והפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים;
(2)
הפרשי הצמדה וריבית שנוספו ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד לפירעון החוב המובטח כאמור בסעיף 243(ג).
(החל מיום 1.1.2025): הפרשי הצמדה וריבית בסיסית שנוספו ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד לפירעון החוב המובטח.
(ב)
הושלם מימוש נכס משועבד וטרם הוכרעה תביעת החוב של הנושה המובטח, רשאי הנאמן לעכב תחת ידו את התמורה שהתקבלה מהמימוש עד להכרעה בתביעת החוב או לדרוש ערובה מהנושה המובטח כתנאי להעברת התמורה לידיו.
סימן ב׳: נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות
נכס הכפוף לשיור בעלות
נכס הכפוף לשיור בעלות הוא נכס שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
הנכס נמכר לחייב והועבר לחזקתו, לפני מתן הצו לפתיחת הליכים;
(2)
הבעלות בנכס נותרה בידי המוכר, לפי הסכם המכירה, עד לתשלום התמורה בעדו;
(3)
הוראות סעיף 2(ב) לחוק המשכון, לא חלות על עסקת המכר.
הגבלה על העברת חזקה כשעסקי החייב מופעלים
(א)
ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט לעניין חייב שהוא תאגיד – על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי, או הורה הממונה לעניין חייב שהוא יחיד – על הפעלת עסקו לפי סעיף 157, לא יקבל בעלים של נכס הכפוף לשיור בעלות את החזקה בנכס, בשל אי־תשלום התמורה בעדו בידי החייב, אלא באישור בית המשפט.
(ב)
בית המשפט יאשר העברת חזקה לבעלים של נכס הכפוף לשיור בעלות בהתקיים אחד מאלה:
(1)
אין בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לבעליו ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;
(2)
הנכס אינו נדרש לשם שיקומו הכלכלי של חייב שהוא תאגיד או לשם שמירת עסקו כעסק פעיל של חייב שהוא יחיד.
סימן ג׳: נושה בעל זכות עיכבון
זכות עיכבון
נושה שיש לו זכות עיכבון לגבי נכס מנכסי קופת הנשייה, בשל חוב עבר של החייב, יראו אותו ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים כמי שהנכס משועבד לטובתו כערובה לחוב האמור; על נושה כאמור יחולו הוראות חוק זה החלות לגבי נושה מובטח, והכול בשינויים המפורטים בסימן זה.
סמכות להורות על מסירת נכס מעוכב
(א)
בית המשפט רשאי להורות לנושה המחזיק בנכס מנכסי קופת הנשייה שיש לו לגביו זכות עיכבון, להעביר את הנכס לנאמן, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1)
בית המשפט הורה, לעניין חייב שהוא תאגיד, על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי והנכס דרוש לשם השיקום כאמור, או שהממונה הורה לעניין חייב שהוא יחיד, על הפעלת עסקו לפי סעיף 157 והנכס דרוש לשם שמירת עסקו של היחיד כעסק פעיל;
(2)
ניתנה לנושה הגנה הולמת.
(ב)
היה הנכס שיש לגביו זכות עיכבון מסמך הדרוש לנאמן לשם הליכי חדלות הפירעון, רשאי בית המשפט להורות על מסירתו לנאמן גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), ויראו את החוב שלגביו חל העיכבון עד לגובה התמורה המקובלת בעד הכנת המסמך או כפי שיקבע בית המשפט, כהוצאות הליכי חדלות הפירעון; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מסמך שהוא נייר ערך כהגדרתו בחוק החברות או שטר כמשמעותו בפקודת השטרות.
סימן ד׳: נושה בעל זכות קיזוז
קיזוז
נושה רשאי לקזז חוב עבר שהחייב חב לו כנגד חוב עבר שהוא חב לחייב, כערכם במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, ולהגיש תביעת חוב על היתרה, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
חובות החייב והנושה כרוכים זה בזה;
(2)
נטילת חובות הדדיים וההסתמכות על זכות הקיזוז הן חלק ממהלך עסקיו הרגיל של החייב או הנושה, וחוב העבר שהנושה מבקש לקזז נוצר במסגרת עסקיו ההדדיים עם החייב;
(3)
הודעה על זכות קיזוז
נושה בעל זכות קיזוז יודיע לנאמן על קיום הזכות או ביצועה בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לו על מתן הצו לפתיחת הליכים; השר יקבע הוראות לעניין הפרטים שייכללו בהודעת הקיזוז והמסמכים שיש לצרף אליה.
חלק ה׳: מעמד הנושים וזכויותיהם
מעמד הנושים
(א)
בהפעלת סמכויותיהם ובמילוי תפקידיהם לפי חוק זה יתחשבו בית המשפט, הממונה והנאמן, ככל האפשר, בעמדת הנושים המובטחים ושאינם מובטחים.
(ב)
עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים תיקבע באסיפת נושים או בוועדת הנושים; היתה סתירה בין עמדת אסיפת הנושים לעמדת ועדת הנושים, תכריע עמדת האסיפה.
(ג)
בית המשפט רשאי להחליט על סוגי עניינים שהנאמן לא יקבל בהם החלטה אלא לאחר שנתן הזדמנות לוועדת הנושים להביע את עמדתה לגביהם.
זכות עיון במסמכים
(א)
בהליכי חדלות פירעון של תאגיד, רשאי בית המשפט לאפשר לנושה לעיין במסמכי התאגיד או במסמך אחר שבידי הנאמן, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות של מי שמוזכר במסמך מגילוי פרטים אישיים הנוגעים לו, ורשאי בית המשפט לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו.
(ב)
בהליכי חדלות פירעון של יחיד, רשאי הממונה לאפשר לנושה לעיין במסמך שבידי הנאמן, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות של מי שמוזכר במסמך; לעניין זה הממונה ייתן את דעתו לפרטי מידע שהיחיד ציין כי הם כוללים מידע אישי רגיש לפי סעיף 107(ב) או 117(ב), ורשאי הממונה לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו.
(ג)
(ד)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 152(ג) או 281(ה) לעניין פרוטוקולים של חקירה או בירור שניהל הנאמן.
זכותו של נושה לפנות לבית המשפט
נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון.
כינוס אסיפת נושים
(א)
הנאמן רשאי לכנס אסיפת נושים בכל עת כדי לשמוע את עמדת הנושים.
(ב)
הנאמן יכנס אסיפת נושים, לפי הוראת בית המשפט או הממונה או לבקשת ועדת הנושים או לבקשת נושים המחזיקים יחד ב־25% לפחות מערך תביעות החוב, כדי לדווח לאסיפה על פעולותיו או לשמוע את עמדת הנושים.
אסיפת נושים ראשונה
(א)
בהליכי חדלות פירעון של תאגיד יכנס הנאמן אסיפה ראשונה של הנושים בתוך 30 ימים מיום מתן הצו לפתיחת הליכים או במועד אחר שיורה בית המשפט, אלא אם כן החליט בית המשפט או הממונה כי בנסיבות העניין אין בכינוס אסיפה כאמור תועלת לניהול ההליכים.
(ב)
בהליכי חדלות פירעון של יחיד רשאי הנאמן לכנס אסיפה ראשונה של הנושים אם סבר כי יש בכך תועלת לניהול ההליכים.
(ג)
הנאמן יכין, עד שבעה ימים לפני מועד כינוס האסיפה הראשונה, דוח ראשוני לעניין מצבו הכלכלי של החייב ולעניין הפעולות שנקט הנאמן עד למועד כינוס האסיפה; הדוח יועמד לעיון הנושים בדרך שיקבע הממונה.
(ד)
באסיפה הראשונה יחליטו הנושים על היקף מעורבותם בהליכי חדלות הפירעון.
סדרי פעולה של אסיפת הנושים
(א)
זכות ההצבעה באסיפת הנושים תהיה לנושה שאינו נושה מובטח, שהגיש תביעת חוב לפי הוראות חוק זה, לפי ערך תביעת החוב שהגיש.
(ב)
היה חשש כי הסכום שצוין בתביעת חוב שהגיש נושה עולה על סכום החוב שבו הוא נושה בפועל, וכי הסכום נקבע מתוך כוונה להשפיע על זכות ההצבעה שלו, רשאי הנאמן לבחון את התביעה לשם קביעת זכות ההצבעה של הנושה.
(ג)
החלטה באסיפת הנושים תתקבל בידי המצביעים באסיפה המחזיקים יחד ברוב ערך תביעות החוב; לעניין זה, ”מצביעים“ – למעט מי שנמנעו בהצבעה.
(ד)
נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפת נושים בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
(ה)
השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של אסיפת הנושים, ובכלל זה הוראות לעניין זכות ההצבעה באסיפת הנושים ולעניין הצבעה באמצעות שלוח.
מינוי ועדת נושים
(א)
בית המשפט רשאי למנות ועדת נושים שתייצג את עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים ותפעל לקידום עניינם בהליכי חדלות הפירעון (בחלק זה – ועדת הנושים).
(ב)
החברים בוועדת הנושים יהיו נושים או מי מטעמם ומספרם לא יעלה על חמישה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(ג)
בוועדת הנושים יינתן ייצוג הולם לסוגי הנושים; בית המשפט רשאי לשנות את הרכב הוועדה שעליו החליטה אסיפת הנושים אם מצא כי אין בו ייצוג הולם לסוגי הנושים.
(ד)
ישיבה ראשונה של ועדת הנושים תתקיים בתוך 30 ימים מיום שמונתה או במועד אחר שעליו תחליט אסיפת הנושים.
(ה)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של ועדת הנושים; ועדת הנושים תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בידי השר.
שמיעת עמדת ועדת הנושים
(א)
ועדת הנושים רשאית להציג את עמדתה לפני הנאמן, לפני בית המשפט או לפני הממונה בכל עניין במסגרת הליכי חדלות הפירעון.
(ב)
מונתה ועדת נושים, יקבל הנאמן החלטה בעניינים המנויים להלן רק לאחר שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה בתוך פרק הזמן שיורה בהתאם לנסיבות העניין ולצורכי הניהול התקין והיעיל של ההליכים:
(1)
תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם החייב;
(2)
העסקת אדם שיסייע לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון;
(3)
שעבוד נכס מנכסי קופת הנשייה;
(4)
נטילת אשראי חדש;
(5)
פשרה עם נושה או חייב של החייב בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה;
(6)
פירעון חוב לנושים מסוג מסוים;
(7)
כל עניין שבית המשפט החליט, לפי סעיף 257(ג), כי על הנאמן לתת הזדמנות לוועדת הנושים להביע את עמדתה לגביו;
(8)
כל עניין נוסף שקבע השר.
(ג)
בית המשפט או אסיפת הנושים רשאים לפטור מראש את הנאמן מחובתו לשמוע את עמדת ועדת הנושים לפני שיקבל החלטה באחד או יותר מהעניינים המנויים בסעיף קטן (ב).
(ד)
מונתה ועדת נושים, יקבל בית המשפט החלטה לעניין שכרו של הנאמן רק לאחר שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה.
(ה)
בכל עניין שבו יש לתת הזדמנות לוועדת הנושים להשמיע את עמדתה לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ד), תינתן הזדמנות גם לנושים המובטחים להשמיע את עמדתם.
דרישת מידע על ידי ועדת הנושים ונושה מובטח
(א)
בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד רשאית ועדת הנושים לדרוש מהנאמן כל מידע שבידיו הדרוש לה לשם מילוי תפקידה.
(ב)
סבר הנאמן כי מידע שדרשה ממנו ועדת הנושים אינו נחוץ לה לשם מילוי תפקידה, או שהוא עלול לפגוע בתאגיד, בפרטיותו של אדם או בהליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת המידע; בית המשפט רשאי לתת פטור כאמור או לקבוע תנאים למסירת המידע.
(ג)
בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד, רשאי הממונה להורות לנאמן למסור מידע לוועדת הנושים, לפי בקשתה, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הוא לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו.
(ד)
כל מידע שוועדת הנושים רשאית לדרוש מהנאמן לפי סעיף זה, רשאי גם נושה מובטח לדרוש לעניין מידע הנוגע לחוב של החייב כלפיו.
חלק ו׳: הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
מינוי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
(א)
השר ימנה את הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
(ב)
הודעה על מינויו של הממונה תפורסם ברשומות.
הממונה – עובד המדינה
הממונה יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה.
תפקידי הממונה
תפקידו של הממונה לפעול לשמירת התקינות, היעילות וההגינות של הליכים לפי חוק זה ולשמירת האינטרס הציבורי בהליכים אלה, ובכלל זה:
(1)
לפקח על התנהלות הנאמנים;
(2)
לנהל את הליכי חדלות הפירעון של יחידים לפי חלק ג׳: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד;
(3)
לאסוף מידע הנוגע להליכי חדלות פירעון לשם ניתוח ומחקר.
סמכויות הנאמן נתונות לממונה
כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לנאמן, תהיה נתונה גם לממונה.
הממונה כצד להליכים
(א)
הממונה יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית המשפט במסגרת הליכים לפי חוק זה, והוא רשאי לנקוט עמדה בכל הליך כאמור.
(ב)
בית המשפט לא יקיים דיון בהליך לפי חוק זה אלא לאחר שנוכח כי הומצאה לממונה הזמנה.
סמכות לבדוק את נסיבות חדלות הפירעון
הממונה רשאי לבדוק את הנסיבות שהובילו את החייב לחדלות פירעון ובכלל זה את התנהלותו של החייב, ולעניין חייב שהוא תאגיד – גם של מי שהיה נושא משרה או בעל שליטה בו, ולדווח על כך לבית המשפט.
הנחיות הממונה
הממונה רשאי לתת לנאמנים הנחיות כלליות לעניין ביצוע תפקידיהם והפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה.
סמכות לדרוש מידע מנאמן
הממונה רשאי לדרוש מנאמן למסור לו כל מידע הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו ולהורות על אופן מסירת המידע כאמור.
חקירה בדבר התנהלות נאמן
(א)
היה לממונה חשש כי נאמן אינו ממלא כראוי את תפקידו, יחקור הממונה בדבר, ידווח על כך לבית המשפט וימליץ לבית המשפט על הדרך שראוי לנקוט.
(ב)
חייב שהוא יחיד או נושה רשאים לפנות לממונה בבקשה כי יערוך חקירה לפי סעיף זה.
פיקוח על הרישומים והדוחות של הנאמן
הממונה יפקח על הרישומים שמנהלים הנאמנים והדוחות שהם מגישים, ויבקרם.
פנייה לבית המשפט למתן הוראות
הממונה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע לביצוע תפקידיו ולהפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
סיוע לממונה בביצוע תפקידו
(א)
נאמן יסייע לממונה ככל הדרוש לביצוע תפקידיו להפעלת סמכויותיו.
(ב)
החייב יסייע לממונה וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לביצוע תפקידיו להפעלת סמכויותיו.
עובדי הממונה ונציגיו
(א)
הממונה רשאי לבצע את תפקידיו ולהפעיל את סמכויותיו בעצמו או באמצעות עובדי המדינה הכפופים לו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), סמכויות הממונה לפי סעיפים 105, 123, 125, 129(א) ו־(ב), 139(א), 143, 156(ה), 169, 170(ג) ו־179(א)(1) יהיו נתונות רק לעובד הממונה שהוא הסמיכו לכך, ושהוא עורך דין בעל ניסיון של חמש שנים.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לבצע תפקיד מתפקידיו או להפעיל סמכות מסמכויותיו, למעט סמכויות לפי סעיף קטן (ב), גם באמצעות מי שאינו עובד המדינה (בסעיף זה – נציג הממונה) ולשלם את שכרו.
(ד)
נציג הממונה יפעל לפי הוראות הממונה ובפיקוחו, אך אין בכך או בתשלום שכרו לפי סעיף קטן זה כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין המדינה.
(ה)
הממונה רשאי, לפני מינויו של נציג הממונה או לאחר מכן, לדרוש שהנציג ישעבד נכסים או ייתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו, ורשאי הוא בכל עת לדרוש מהנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או חלקה.
(ו)
דינם של נציגי הממונה כדין עובדי מדינה לעניין חיקוקים אלה:
(1)
(2)
חוק העונשין – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(3)
(4)
(5)
(6)
(7)
חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963, בשינויים המחויבים.
חלק ז׳: סמכויות בית המשפט
סמכות כללית
(א)
בית המשפט מוסמך, בכפוף להוראות לפי חוק זה, להחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בעניין הליכי חדלות פירעון שלפניו או אם מצא כי הכרעה בה נדרשת לשם ייעול ההליכים כאמור, למעט החלטה שעניינה הכרעה בהליכים פליליים או הליכים מינהליים, בכפוף להוראות סעיף 31.
(ב)
בית המשפט הדן בחדלות פירעון לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו מבית משפט אחר, ולא יהיה ערעור על החלטותיו אלא בדרך הקבועה בחוק זה.
(ג)
ניתן צו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט להורות כי תועבר אליו כל תובענה שהגיש החייב או שהוגשה נגדו, התלויה ועומדת בבית משפט אחר ושחלה לגביה הקפאת הליכים לפי פרק ה׳: הקפאת הליכים, לחלק ב׳, ולגבי יחיד – לפי סעיף 121.
(ד)
בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו לפי חוק זה, לבטלו או לשנותו, אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
(ה)
בית המשפט רשאי לקבל בכל עניין את הראיות בעל פה או בתצהיר; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.
איחוד הליכים לפי חוק זה של תאגיד ושל יחיד
בית המשפט הדן בהליכים לפי חוק זה של תאגיד מוסמך לצרף להליכים אלה הליכים לפי חוק זה של יחיד שהוא חבר התאגיד, נושא משרה בו או ערב לחובות התאגיד, המתנהלים בבית משפט אחר, אם מצא כי הדבר יביא לייעול ההליכים, והוא מוסמך לעשות כן גם אם הוגשה בקשה כאמור בעת פתיחת ההליכים לגבי התאגיד.
חקירה בבית המשפט
(א)
היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי ברשותו של אדם מידע בדבר נכסיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו או נושיו של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או בדבר התנהלותו הכלכלית, או כי אדם מחזיק בנכס או במסמך של חייב כאמור או חב לו חוב, רשאי הוא לצוות על אותו אדם להתייצב לפניו לחקירה, אם סבר כי החקירה דרושה לשם הליכי חדלות הפירעון; סמכויות החקירה לפי סעיף קטן זה יהיו נתונות לבית המשפט גם לגבי החייב.
(ב)
בית המשפט יזהיר את הנחקר לפני חקירתו, בלשון המובנת לו, כי עליו להעיד את האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן; הנחקר ישיב כי הבין את האזהרה וכי הוא מתחייב לעשות כן.
(ג)
בית המשפט רשאי להציג לנחקר כל שאלה שתיראה לו; על הנחקר להשיב על כל שאלה ששאל בית המשפט.
(ד)
בית המשפט רשאי לבצע את החקירות באמצעות הנאמן, באופן ובתנאים שיורה.
(ה)
חקירה שבוצעה באמצעות הנאמן לפי סעיף קטן (ד), תתועד בפרוטוקול שיימסר לנחקר, ואולם הנאמן רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לחקירה, לדחות את מסירת הפרוטוקול עד לסיום החקירות הנוגעות להליכי חדלות הפירעון.
(ו)
על חקירה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971; בוצעה חקירה בידי הנאמן לפי סעיף קטן (ד) וביקש הנחקר להימנע ממסירת ראיה לפי הוראות סעיף 47(א) לפקודה האמורה, יכריע בית המשפט בבקשה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 47(ב) לפקודה האמורה.
(ז)
נחקר זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין.
צו זימון או מסירה
בית המשפט רשאי, מיוזמתו, לבקשת הנאמן או לבקשת הממונה, לתת צו –
(1)
המורה למי שזומן לבירור או לחקירה לפני הממונה או הנאמן – להתייצב לפני הממונה, הנאמן או בית המשפט;
(2)
המורה למי שנדרש למסור נכס, מסמך או מידע לנאמן או לממונה – למסרם לנאמן, לממונה או לבית המשפט או להתייצב לפני מי מהם.
סמכות להורות על תפיסה
בית המשפט רשאי, מיוזמתו, לבקשת הנאמן או לבקשת הממונה, לתת צו המורה לשוטר לתפוס נכס או מסמך של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, הנמצא ברשות החייב או ברשות אדם אחר.
צו עיכוב יציאה מהארץ
(א)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים 142 ו־161(ב)(4), בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, ואם הוא תאגיד – של חבר התאגיד או מי שהיה נושא משרה בו, לתקופה שיקבע, אם היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי אותו אדם עומד לצאת מהארץ וכי יציאתו עלולה לסכל את פירעון החובות של החייב או לפגוע פגיעה ממשית בחקירת מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו למצבו; היה האדם תושב חוץ, לא יצווה בית המשפט על עיכוב יציאתו מהארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב)
בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ של אדם כאמור בסעיף קטן (א) במעמד צד אחד אם שוכנע כי דחיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הצו; ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום מתן הצו.
(ג)
בית המשפט רשאי, במקום לצוות על עיכוב יציאתו מהארץ של אדם כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את היציאה במתן ערובה להנחת דעתו.
סמכות מעצר
בית המשפט רשאי להורות על מעצרו של חייב שהוא יחיד שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, ואם הוא תאגיד – של בעל שליטה בו, לתקופה שלא תעלה על עשרה ימים, אם מצא כי המעצר דרוש כדי למנוע ממנו לפגוע בהליכי חדלות הפירעון, להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת, או כדי למנוע הברחת נכס או מסמך של החייב, הסתרתו או השמדתו, ושוכנע כי אין כל אמצעי חלופי שניתן לנקוט כדי למנוע את המעשים האמורים.
ביטול צו לפתיחת הליכים בשל אי־
(א)
בית המשפט רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים, אם מצא כי החייב אינו בחדלות פירעון או אם אין בצו כדי לסייע במניעת חדלות פירעונו.
(ב)
בית המשפט רשאי להשהות את ביטול הצו לפתיחת הליכים כדי לאפשר הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו, לפי סעיפים 25 או 121.
(ג)
ביטול צו לפתיחת הליכים אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.
(ד)
ביטל בית המשפט צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא תאגיד, ישלח הנאמן באופן מיידי העתק מההחלטה לרשם, והרשם יעדכן את המרשם בהתאם; הודעה על ביטול הצו תפורסם לציבור באופן ובמועד שיקבע השר.
חלק ח׳: אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון
הגדרות – חלק ח׳
בחלק זה –
”דירקטור“ – דירקטור כהגדרתו בחוק החברות או מי שממלא תפקיד דומה בשותפות;
”מנהל כללי“ – כמשמעותו בחוק החברות;
”ניהול התאגיד במרמה“ – ניהול התאגיד מתוך כוונה לרמות את נושיו.
אחריות דירקטור או מנהל כללי שלא פעל לצמצום היקף חדלות הפירעון
(א)
ידע דירקטור או מנהל כללי או היה עליו לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון ולא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקפה, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן או הממונה, לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות כי הדירקטור או המנהל הכללי יישא באחריות כלפי התאגיד לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל מחדלו.
(ב)
לעניין סעיף זה, חזקה כי דירקטור או מנהל כללי נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון של התאגיד, אם נקט אמצעים להערכת מצבו הכלכלי של התאגיד ופעל כדי שהתאגיד ינקוט אחד האמצעים כמפורט להלן:
(1)
קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים;
(2)
ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב;
(3)
פתיחה בהליכי חדלות פירעון.
(ג)
על אף האמור בסעיפים 259 ו־260 לחוק החברות, חברה אינה רשאית לפטור דירקטור או מנהל כללי מאחריותו לפי סעיף זה או לקבוע הוראה בתקנונה המאפשרת לשפות דירקטור או מנהל כללי בשל הפרת חובתו לפי סעיף קטן (א).
(ד)
לא תקום לדירקטור או למנהל כללי חבות לפי סעיף זה אם הוכיח כי הסתמך בתום לב הסתמכות סבירה על מידע ולפיו התאגיד אינו נמצא בחדלות פירעון.
הפרת חובה בידי בעל תפקיד בתאגיד
(א)
מצא בית המשפט כי בעל תפקיד בתאגיד או מי שהיה בעל תפקיד הפר חובה כלפי התאגיד שמקימה עילה לחיובו בפיצוי, תשלום או השבת נכס לתאגיד, רשאי הוא, לבקשת הנאמן או הממונה, לאחר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות לאותו אדם לפצות, לשלם או להשיב את הנכס לתאגיד.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה כאמור באותו סעיף קטן המוגשת נגד הנאמן, נגד מי שפעל מטעמו או נגד כונס הנכסים, יכול שתוגש גם על ידי החייב או נושה של התאגיד.
(ג)
לעניין סעיף זה, ”בעל תפקיד“, בתאגיד – יזם התאגיד כהגדרתו בחוק החברות, נושא משרה בתאגיד, הנאמן או מי שפעל מטעמו וכן כונס נכסים.
ניהול במרמה של נושא משרה
מצא בית המשפט כי מי שהיה נושא משרה בתאגיד, היה שותף ביודעין לניהול התאגיד במרמה בתקופה שקדמה למתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, רשאי הוא, לבקשת הנאמן או הממונה, להורות לגביו אחד או יותר מאלה:
(1)
לקבוע כי נושא המשרה יישא באחריות לנזקים שנגרמו לתאגיד כתוצאה מניהול התאגיד במרמה;
(2)
לפסול אותו מלשמש נושא משרה בכל תאגיד לתקופה שיורה ושלא תעלה על חמש שנים.
בירור בדבר ניהול במרמה של נושאי משרה
התעורר במהלך ניהול הליכי חדלות הפירעון חשד בדבר ניהול התאגיד במרמה בידי נושאי המשרה בו בתקופה שקדמה למתן הצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט להורות לממונה או לנאמן לברר את הדבר ולהגיש את ממצאיו לבית המשפט.
תחולה על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור
הוראות חלק זה יחולו גם על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור לרבות בניגוד להוראות סעיף 106 לחוק החברות.
חלק ט׳: הליכי חדלות פירעון בין־לאומיים
פרק א׳: הגדרות ותחולה
הגדרות – חלק ט׳
בחלק זה –
”בית המשפט“ – כהגדרתו בסעיף 4, ואם לא מתקיימים התנאים הקבועים באותה הגדרה – בית המשפט המחוזי או בית משפט השלום, בירושלים, לפי העניין;
”בעל תפקיד זר“ – מי שהוסמך במסגרת הליך זר, לנהל את הליכי השיקום או הפירוק של החייב, לרבות מי שמונה כאמור באופן זמני, וכן מי שהוסמך במסגרת ההליך הזר להפעיל את הסמכויות הנתונות לבעל תפקיד זר לפי חלק זה;
”הכרה“, בהליך זר – הכרה בהליך הזר בידי בית המשפט לפי הוראות פרק ג׳: הכרה בהליך זר;
”הליך זר“ – הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה, לפי דין שעניינו חדלות פירעון, ושבמסגרתו מוסדרים, לרבות באופן זמני, יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, ונכסיו וענייניו של החייב נתונים לאחריותה או לפיקוחה של רשות מוסמכת זרה, למטרת שיקומו הכלכלי של החייב או פירוקו;
”הליך זר משני“ – הליך זר שאינו הליך זר עיקרי, המתנהל במדינה זרה שבה מקיים החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים, הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית;
”הליך זר עיקרי“ – הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב; לעניין זה, יראו את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד או את מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו, אלא אם כן הוכח אחרת;
”מדינה זרה“ – לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי בתוספת השלישית;
”נושה זר“ – נושה ממדינה זרה;
”רשות מוסמכת בישראל“ – בית המשפט או הממונה, ולעניין הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך – גם רשם ההוצאה לפועל;
”רשות מוסמכת זרה“ – רשות שיפוטית או כל רשות אחרת המוסמכת לפקח על הליך זר או אחראית לניהולו.
תחולה – חלק ט׳
הוראות חלק זה יחולו בכל אחד מאלה:
(1)
רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר מבקשים סיוע מהרשות המוסמכת בישראל או מנאמן, בקשר להליך זר;
(2)
הרשות המוסמכת בישראל או נאמן מבקשים סיוע מרשות מוסמכת זרה או מבעל תפקיד זר, בקשר להליכי חדלות פירעון המתנהלים בישראל;
(3)
הליכים זרים והליכי חדלות פירעון בישראל מתנהלים במקביל לגבי אותו חייב או שמתנהלים לגביו במקביל כמה הליכים זרים;
(4)
לנושים או לבעלי עניין אחרים במדינה זרה או לבעל תפקיד זר יש עניין לפתוח בהליכי חדלות פירעון בישראל או להשתתף בהליכים כאמור.
פרק ב׳: גישה של בעל תפקיד זר ושל נושים זרים
לרשות המוסמכת בישראל פניית בעל תפקיד זר לרשות המוסמכת בישראל
בעל תפקיד זר רשאי לפנות ישירות לרשות המוסמכת בישראל.
סמכות שיפוט מוגבלת
פנייה של בעל תפקיד זר לפי חלק זה לרשות מוסמכת בישראל אין בה כשלעצמה כדי להקנות לרשות המוסמכת סמכות שיפוט לגבי בעל התפקיד הזר או לגבי נכסיו או עסקיו של החייב, אלא למטרה שלשמה נעשתה הפנייה.
פתיחה בהליכי חדלות פירעון בידי בעל תפקיד זר והשתתפותו בהליכים
(א)
בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי החייב שמתנהל לגביו ההליך הזר, אם מתקיימים התנאים לפי חוק זה להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בידי נושה.
(ב)
בעל תפקיד זר רשאי להיות צד להליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי החייב שלגביו מתנהל ההליך הזר, אם בית המשפט הכיר בהליך הזר.
מעמדם של נושים זרים בהליכי חדלות פירעון
(א)
מעמדם של נושים זרים וזכויותיהם לעניין פתיחה בהליכי חדלות פירעון והשתתפות בהם, זהים למעמדם ולזכויותיהם של נושים מישראל.
(ב)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להשפיע על דירוג הנושה הזר בסדר הפירעון, ובלבד שחוב של נושה זר לא ידורג בדירוג נמוך מדירוג של חובות כלליים, אלא אם כן היה מדורג בדירוג זה אילו היה נושה מישראל.
יידוע נושים זרים על החלטה של רשות מוסמכת בישראל
(א)
נקבעה לפי חוק זה חובה ליידע את הנושים על החלטה שקיבלה הרשות המוסמכת בישראל במסגרת הליכי חדלות פירעון, לרבות בדרך של פרסום ההחלטה לציבור, תימסר לכל נושה זר הודעה פרטנית על ההחלטה, אלא אם כן הורתה הרשות המוסמכת בישראל על דרך אחרת ליידוע הנושים הזרים, המתאימה בנסיבות העניין.
(ב)
הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים שיש לשלוח לנושים לפי סעיפים 26, 106 או 116(ג) תכלול לעניין נושה זר גם את אלה:
(1)
המועד להגשת תביעת חוב והמען שאליו יש להגישה;
(2)
הדרישה מנושה מובטח, לפי חוק זה, להגיש תביעת חוב לגבי חובו המובטח.
פרק ג׳: הכרה בהליך זר
הגשת בקשה להכרה בהליך זר
(א)
בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להכרה בהליך הזר (בחלק זה – בקשת הכרה).
(ב)
לבקשת הכרה יצרף בעל התפקיד הזר מסמכים אלה:
(1)
תצהיר שלו שבו מפורטים כל ההליכים הזרים הידועים לו, המתנהלים לגבי החייב;
(2)
אחד מאלה:
(א)
עותק של החלטת הרשות המוסמכת הזרה לפתוח בהליך הזר ולמנות את המבקש לבעל תפקיד זר;
(ב)
מסמך מטעם הרשות המוסמכת הזרה המאשר את ניהולו של ההליך הזר ואת מינויו של המבקש לבעל תפקיד זר;
(ג)
ככל שאין בידי בעל התפקיד הזר מסמכים כאמור בפסקת משנה (א) או (ב), ראיה אחרת המהווה מבחינת בית המשפט הוכחה מספקת לניהולו של ההליך הזר ולמינויו של המבקש לבעל תפקיד זר.
הכרה בהליך זר
(א)
הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה בהליך זר, יכיר בית המשפט בהליך זר כהליך זר עיקרי או כהליך זר משני, אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
(1)
ההליך הוא הליך זר עיקרי או הליך זר משני;
(2)
מגיש בקשת ההכרה הוא בעל תפקיד זר.
(ב)
לשם החלטתו, רשאי בית המשפט להסתמך על המסמכים שהוגשו לו לפי סעיף 300(ב).
(ג)
בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשת ההכרה בהקדם.
תוצאות ההכרה בהליך זר עיקרי
(א)
(1)
הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי יורה על סעדים אלה:
(א)
השהיית פירעון חובות העבר של החייב והקפאת ההליכים נגדו;
(ב)
השהיית כל העברה של זכות בנכס של החייב או שעבודו.
(2)
השהיית הפעולות והקפאת ההליכים לפי פסקה (1) יהיו בהיקף ולתקופה שהיו חלים אילו ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים.
(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהזכות לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי החייב.
(ב)
נוסף על הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, לאחר שהכיר בהליך זר עיקרי, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד הנדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב, ובכלל זה –
(1)
להפעיל כל סמכות הנתונה לבית המשפט לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון;
(2)
להסמיך את בעל התפקיד הזר או אדם אחר לנהל את נכסי החייב בישראל, כולם או חלקם;
(3)
להורות על קיום חקירה ומסירת מידע בעניין נכסי החייב, התנהלותו, עסקיו, התחייבויותיו וחובותיו, בכפוף להגבלות הקבועות בחוק זה;
(4)
לתת כל סעד אחר שניתן לתת לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון.
(ג)
הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, להסמיך את בעל התפקיד או אדם אחר לממש את נכסי החייב הנמצאים בישראל, כולם או חלקם, ולפעול לחלוקתם, ובלבד ששוכנע כי אין בכך כדי לפגוע בנושים בישראל.
תוצאות ההכרה בהליך זר משני
הכיר בית המשפט בהליך זר משני, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד כאמור בסעיף 302, אם שוכנע כי הסעד נדרש לגבי נכס שראוי לנהלו במסגרת ההליך הזר המשני או לגבי מידע הדרוש לאותו הליך, וכי הסעד נדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב.
סעדים זמניים
(א)
הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל התפקיד הזר, לפני החלטתו בבקשה, לתת צו זמני המורה על סעד מהסעדים המנויים בסעיף 302 או על סעד זמני אחר שניתן לתתו לפי סעיפים 20 או 119, לפי העניין (בחלק זה – סעד זמני).
(ב)
על מתן סעד זמני לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 20(ב) ו־(ד) ו־21.
(ג)
בית המשפט רשאי לדחות בקשה למתן סעד זמני לפי סעיף זה, אם יש במתן הסעד כדי לפגוע בניהולו של הליך זר עיקרי.
הוראות לעניין סעד זמני או סעד הניתן לפי שיקול דעת בית המשפט
(א)
בית המשפט לא יקבל החלטה לעניין מתן סעד זמני, לעניין מתן סעד לפי סעיפים 302(ב) או 303 (בחלק זה – סעד שבשיקול דעת) או לעניין שינוי של סעד כאמור, אלא לאחר ששוכנע כי החלטתו מספקת הגנה ראויה לעניינם של כלל הנושים, החייב ובעלי עניין אחרים בהליך.
(ב)
בית המשפט רשאי להתנות בתנאים מתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ג)
כל מי שרואה את עצמו נפגע ממתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לשנותו או לבטלו.
השתתפות בעל תפקיד זר בהליך שהחייב צד לו
עדכון על שינויים
בעל תפקיד זר יודיע לבית המשפט, בהקדם האפשרי, על כל שינוי מהותי שחל בהליך הזר ממועד הגשת בקשת ההכרה, לרבות שינוי הנוגע למינויו, וכן על ניהולו של הליך זר נוסף הנוגע לחייב, שנודע לו עליו.
פרק ד׳: שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר
שיתוף פעולה בין הרשות המוסמכת בישראל והנאמן לבין רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר
(א)
הרשות המוסמכת בישראל תפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר, ישירות או באמצעות הנאמן, בכל עניין מהעניינים המפורטים בסעיף 294.
(ב)
הנאמן יפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר בכל עניין מהעניינים המפורטים בסעיף 294, במסגרת סמכויותיו לפי חוק זה ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת בישראל.
קשר ישיר
(א)
הרשות המוסמכת בישראל רשאית לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון.
(ב)
הנאמן רשאי, במסגרת סמכויותיו ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת בישראל, לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון.
דרכים לשיתוף פעולה
לשם קידום שיתוף הפעולה כאמור בסעיפים 308 ו־309, רשאית הרשות המוסמכת בישראל, בין השאר –
(1)
למנות אדם או גוף שיפעל לקידום שיתוף הפעולה בהתאם להוראותיה;
(2)
לקבוע דרכי התקשרות מתאימות עם רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר;
(3)
לפעול לתיאום הניהול של נכסי החייב ועסקיו והפיקוח עליהם;
(4)
לפעול לתיאום בין הליכים זרים והליכי חדלות פירעון בישראל המתנהלים במקביל לגבי אותו חייב, או בין כמה הליכים זרים המתנהלים לגביו במקביל.
פרק ה׳: הליכים מקבילים
הגבלת הליכי חדלות פירעון עם הכרה בהליך זר עיקרי
הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, יחולו הגבלות אלה לעניין הליכי חדלות פירעון לגבי החייב שלגביו מתנהל ההליך הזר העיקרי:
(1)
לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לגבי החייב אלא אם כן יש לו נכסים בישראל;
(2)
הליכי חדלות הפירעון יוגבלו לנכסי החייב הנמצאים בישראל או לנכסים אחרים של החייב כפי שיורה בית המשפט, ככל שהדבר דרוש לשם שיתוף פעולה ותיאום כאמור בפרק ד׳: שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר.
הכרה בהליך זר עיקרי – חזקת חדלות פירעון בהליכי חדלות פירעון
סעדים בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל
(א)
הוגשה בקשת הכרה בהליך זר לאחר שנפתחו הליכי חדלות פירעון, לא יורה בית המשפט על מתן סעד לפי סעיפים 302 עד 304 אם יש בכך כדי לפגוע בניהול הליכי חדלות הפירעון.
(ב)
נפתחו הליכי חדלות פירעון לאחר שהוגשה בקשת הכרה בהליך זר, יבחן בית המשפט את הסעדים שנתן לפי סעיפים 302 עד 304 ויתאימם או יבטלם אם יש בהם כדי לפגוע בהליכי חדלות הפירעון.
סעדים בהליכים זרים המתנהלים במקביל
התנהלו הליכים לפי חלק זה, לגבי כמה הליכים זרים הנוגעים לאותו חייב, יחולו הוראות אלה:
(1)
הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי –
(א)
יעיין מחדש בסעד זמני או בסעד שבשיקול דעת שנתן במסגרת הכרה בהליך זר משני, לפני ההכרה בהליך הזר העיקרי, ורשאי הוא לשנותו או לבטלו אם מצא כי הסעד פוגע בניהול ההליך הזר העיקרי;
(ב)
לא ייתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת במסגרת הכרה בהליך זר משני, לאחר ההכרה בהליך הזר העיקרי, אם יש בו כדי לפגוע בניהול ההליך הזר העיקרי;
(2)
הכיר בית המשפט בהליך זר משני, ולאחר מכן הכיר בהליך זר משני נוסף, רשאי בית המשפט לתת כל סעד שבשיקול דעת הדרוש לשם תיאום בין ההליכים, ורשאי בית המשפט לשנות או לבטל סעד שנתן, לשם תיאום כאמור.
פירעון חובות בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל
(א)
נושה שחלק מחובו נפרע במסגרת הליך זר, לא יהיה זכאי לקבל תשלום בשל אותו חוב במסגרת חלוקה בהליכי חדלות פירעון לגבי אותו חייב, כל עוד שיעור החוב שנפרע לנושים אחרים באותה דרגה בסדר הפירעון קטן משיעור החוב שנפרע לאותו נושה במסגרת ההליך הזר.
(ב)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכויותיו של נושה בעל זכויות פירעון מיוחדות או נושה בעל זכות קניינית.
פרק ו׳: הוראות שונות
סייג תקנת הציבור
על אף האמור בחלק זה, הרשות המוסמכת בישראל רשאית להימנע מהפעלת סמכות לפי חלק זה, ובכלל זה הכרה בהליך זר לפי סעיף 301 ומתן סעד לפי סעיפים 302 עד 304, אם יש בהפעלת הסמכות כדי לפגוע בתקנת הציבור או הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה:
(1)
ההליך הזר התנהל במרמה;
(2)
האפשרות שניתנה לחייב לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו בהליך הזר לא היתה סבירה לדעת בית המשפט.
סיוע לפי דין אחר
אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מסמכות הרשות המוסמכת בישראל או הנאמן לסייע לרשות מוסמכת זרה או לבעל תפקיד זר, לפי כל דין.
חלק י׳: הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים
פרק א׳: הגדרות ותחולה
הגדרות – חלק י׳
בחלק זה –
”הסדר חוב“ – הסדר בין חייב שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר או סוג שלהם, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב;
”בעלי עניין“, בהסדר חוב – הנושים, ולעניין חייב שהוא תאגיד – גם חברי התאגיד, או סוג שלהם.
תחולה – חלק י׳
הוראות חלק זה יחולו –
(1)
לעניין תאגיד – על הסדר חוב שנעשה באין צו לפתיחת הליכים;
(2)
לעניין יחיד – על הסדר חוב, בין שנעשה באין צו לפתיחת הליכים ובין שנעשה לאחר מתן צו כאמור.
[תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
פרק א׳1: עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב – הוראת שעה
(הוראת שעה בתקופה שמיום 18.3.2021 ועד יום 17.12.2024, הוראת השעה חלה גם על הליכים שהבקשה לעיכוב הליכים הוגשה באותה תקופה גם אחרי אותה תקופה):
[תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
סימן א׳: הגדרות והתקופה הקובעת
הגדרות – פרק א׳1 ותחולה [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
בפרק זה –
”חוב עבר“ – כהגדרתו בחוק זה, אולם יראו את מועד ההחלטה על עיכוב הליכים כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים;
”נושה מהותי“ – נושה של תאגיד שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
נושה מובטח;
(2)
מי שבמועד הגשת הבקשה לעיכוב הליכים התאגיד חב לו סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים או יותר מ־10% מסך חובות התאגיד שאינם חובות מובטחים, לפי הנמוך;
(3)
נאמן לסדרת תעודות התחייבות של התאגיד, אחת או יותר, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה יתרת הערך של סדרת תעודות ההתחייבות אינה פחותה מהמפורט בפסקה (2);
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום ה׳ בניסן התשפ״א (18 במרס 2021) עד יום ט״ז בכסלו התשפ״ה (17 בדצמבר 2024) או עד תום תקופת ההארכה כפי שקבע השר לפי סעיף 319א1.
(ב)
הוראות פרק זה יחולו על הליכים שהבקשה לעיכוב הליכים לגביהם הוגשה בתקופה הקובעת.
הארכת התקופה הקובעת [תיקון: תשפ״ד־2]
השר, באישור ועדת החוקה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה הקובעת בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים.
[תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
סימן ב׳: עיכוב הליכים לגבי תאגיד
הגשת בקשה לעיכוב הליכים בידי תאגיד [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
תאגיד שאין לגביו צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט, בתקופה הקובעת, בקשה לעיכוב הליכים לפי סימן זה לשם גיבוש הסדר חוב עם בעלי העניין בו ואישורו.
(ב)
מגיש הבקשה יכלול בה את הפרטים והמסמכים שיש לכלול לפי סעיפים 8 ו־12 בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהפעלת התאגיד מתבקשת בה ויצרף לבקשה את כל אלה:
(1)
מתווה ראשוני להסדר החוב;
(2)
תוכנית שבה יפרט את אופן הפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים, ובכלל זה ההכנסות הצפויות מהפעלת התאגיד וממקורות נוספים, ההוצאות הצפויות לשם הפעלת התאגיד, תכנון עסקי ופעולות הנחוצות להפעלת התאגיד, והכול בהתאם למאפייני התאגיד (בפרק זה – תוכנית הפעלה);
(3)
פירוט האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד עד אישור הסדר החוב;
(4)
הדוח הכספי לשנת 2019, מבוקר כדין בידי רואה חשבון, אם ישנו.
הגבלות על פעולת התאגיד עד להחלטה על עיכוב הליכים [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
תאגיד שהגיש בקשה לעיכוב הליכים לא יבצע עסקה חריגה או חלוקה כהגדרתן בחוק החברות או עסקה המנויה בסעיף 270 לחוק החברות עד למתן החלטה בבקשה אלא באישור בית המשפט.
משלוח העתק ופרסום הודעה על הגשת בקשה לעיכוב הליכים [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
המבקש ימציא לממונה ולנושיו המהותיים של התאגיד העתק מהבקשה ומהמסמכים שצורפו לה, בדרך ובמועד שיורה בית המשפט, וכן ימציא אותם לכל בעל עניין בהסדר החוב עם קבלת דרישה ממנו בכתב ולכל אדם אחר כפי שיורה בית המשפט.
(ב)
הממונה יפרסם הודעה על בקשה לעיכוב הליכים לגבי תאגיד באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
הגשת התנגדות לבקשה לעיכוב הליכים [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
אדם העלול להיפגע מעיכוב הליכים רשאי להגיש התנגדות לבקשה לבית המשפט בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשת בקשה לעיכוב הליכים; מגיש ההתנגדות ישלח העתק מההתנגדות למבקש ולממונה.
החלטה בבקשה לעיכוב הליכים [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
בית המשפט יורה על עיכוב ההליכים נגד התאגיד אם מצא שמתקיימים כל אלה, אלא אם כן מצא כי אין סיכוי סביר לאישור הסדר החוב בידי בעלי העניין בו ובידי בית המשפט, ובהתחשב בין היתר ביכולתו הכלכלית של התאגיד בהתאם לדוח הכספי שלו לשנת 2019, אם ישנו:
(1)
עיכוב ההליכים נדרש לשם גיבוש הסדר החוב;
(2)
אין חשש סביר כי הפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים תפגע בנושים;
(3)
יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד עד אישור הסדר החוב.
(ב)
בית המשפט לא יורה על עיכוב הליכים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
(1)
יש חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו;
(2)
יש חשש ממשי כי התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריח אותו מנושיו;
(3)
יש חשש ממשי כי התאגיד עושה שימוש לרעה בעיכוב ההליכים.
(ג)
עיכוב הליכים יהיה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, כפי שיורה בית המשפט; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 30 ימים, אם מצא כי יש במהלכן סיכוי סביר להשלמת אישור הסדר החוב בידי בעלי העניין בו ובידי בית המשפט וכי מתקיימים יתר התנאים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב).
(ד)
הורה בית המשפט על עיכוב הליכים, רשאי הוא לקבוע מועד להגשת בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו, לקבוע מועד לכינוס אסיפות סוג לאישור הסדר החוב ולקבוע מועד להבאת הסדר החוב שאישרו בעלי העניין בו לאישור בית המשפט.
(ה)
החלטה בעניין עיכוב הליכים תתקבל לאחר שמיעת הצדדים, אולם בית המשפט רשאי לעכב את ההליכים לאחר שמיעת התאגיד בלבד, אם שוכנע כי יש חשש סביר שהשהיית קבלת ההחלטה עד לאחר שמיעת הצדדים תסכל את מתן הסעד או תגרום לתאגיד נזק חמור; ניתנה החלטה על עיכוב ההליכים במעמד צד אחד, ישמע בית המשפט את הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום קבלת ההחלטה ורשאי הוא לקיים דיון בבקשה; התאגיד ישלח הודעה על החלטה בעניין עיכוב הליכים שניתנה במעמד צד אחד לנושיו המהותיים.
(ו)
הממונה יפרסם הודעה על עיכוב ההליכים באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
עיכוב הליכים נגד אדם שלישי [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
עיכוב ההליכים יחול רק על הליכים נגד התאגיד, אולם בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף 29 גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה:
(1)
עיכוב ההליכים לגבי אותו אדם חיוני לשם גיבוש הסדר החוב ואישורו;
(2)
ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד.
תוצאות החלטה על עיכוב הליכים [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
בתקופת עיכוב ההליכים יחולו הוראות אלה:
(1)
לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסי התאגיד, אולם לעניין נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות יחולו הוראות סעיפים 60, 255 ו־256;
(2)
יוקפאו ההליכים נגד התאגיד לפי הוראות פרק ה׳ לחלק ב׳, ויחולו הוראות אותו פרק בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(א)
לעניין סעיף 29(2) – יראו את התאגיד שהוחלט על עיכוב הליכים לגביו כתאגיד בהפעלה;
(ב)
לעניין סעיף 29(4) – עיקול שהוטל על נכס מנכסי התאגיד לפני ההחלטה על עיכוב ההליכים יבוטל אם יורה על כך בית המשפט;
(ג)
לעניין סעיף 29(5) – לא יהיה ניתן להמשיך או לפתוח בהליך משפטי, ובכלל זה הליך לפי חוק זה, אלא באישור בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(3)
התאגיד יהיה מנוע מלהוציא נכסים מרשותו, למוכרם או לשנות את מצבם או את זכויותיו בהם, שלא במהלך עסקים רגיל, אלא באישור בית המשפט.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בהחלטה על עיכוב הליכים כדי לפטור את התאגיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר, בכפוף להוראות סעיף 31.
(ג)
מיד עם מתן ההחלטה על עיכוב ההליכים, ישלח התאגיד העתק ממנה לרשם; פקע או הופסק עיכוב ההליכים – יודיע על כך התאגיד לרשם באופן מיידי; הרשם יעמיד לעיון הציבור את דבר עיכוב ההליכים בתקופת מצב חירום בשל נגיף קורונה או את סיומו.
גיבוש הסדר החוב [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים יחל התאגיד, באופן מיידי, לנהל משא ומתן לגיבוש הסדר החוב.
הפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
ניתנה החלטה על עיכוב הליכים, יחולו על הפעלת התאגיד הוראות אלה:
(1)
עסקי התאגיד יופעלו רק כדי לאפשר את המשך קיומו כעסק פעיל עד גיבוש הסדר החוב ובהתאם לתוכנית ההפעלה שאושרה;
(2)
התאגיד ינהל את נכסיו באופן יעיל ומיטבי לשמירת ערכם ולהשבחתם;
(3)
התאגיד לא יבצע עסקה חריגה או חלוקה כהגדרתן בחוק החברות או עסקה המנויה בסעיף 270 לחוק החברות אלא באישור בית המשפט;
(4)
בית המשפט רשאי להורות על איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או התניית ביצוען של עסקאות אלה באישור בית המשפט;
(5)
יחולו סעיפים 77 עד 79;
(6)
בית המשפט רשאי להתיר לתאגיד להתקשר בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם מימון פעילותו של התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים או להורות על מסגרת אשראי שהתאגיד יהיה רשאי ליטול לשם מימון הפעילות כאמור, והכול למטרות ובתנאים שיורה בית המשפט (בפסקה זו – אשראי חדש); דין הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת;
(7)
תאגיד שניתנה לגביו החלטה על עיכוב הליכים יציין בתקופת עיכוב ההליכים, בצד שמו, בכל פרסום מטעמו שהוא הצעה לציבור לרכוש מוצרים או שירותים, את הביטוי ”בעיכוב הליכים בתקופת מצב חירום בשל נגיף קורונה“;
(8)
התאגיד רשאי לעשות שימוש בנכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשימור בעלות, במהלך העסקים הרגיל בלבד, ויחולו סעיפים 61, 63 ו־64;
(9)
לעניין ביטול חוזה קיים שהתאגיד צד לו, יחולו הוראות סעיפים 66, 68, 69 ו־71(ג), בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: במקום ”הנאמן“ יבוא ”התאגיד“; הייתה לצד השני לחוזה קיים זכות לבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, רשאי הוא לבקש מבית המשפט להורות על ביטולו, ובית המשפט יורה כאמור רק אם סבר כי התקיים אחד מאלה:
(א)
המשך קיומו של החוזה אינו דרוש כדי לאפשר את המשך קיומו של התאגיד כעסק פעיל עד לגיבוש הסדר החוב;
(ב)
התאגיד לא יקיים את חיוביו לפי החוזה בתקופת עיכוב ההליכים; בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים לפי חוזה קיים כאמור, ובכלל זה מתן ערובה.
חובת דיווח [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
המנהל הכללי, ובתאגיד שהוא שותפות – השותף הכללי, ואם השותף הכללי הוא חברה – המנהל הכללי של חברת השותף הכללי, ידווח למנהל ההסדר, לבעלי העניין ולממונה, באופן מיידי, על שינוי מהותי במצב עסקיו או במצבו הכלכלי של התאגיד; בית המשפט רשאי להטיל את חובת הדיווח על נושא משרה אחר בתאגיד.
(ב)
הדיווח ייעשה באופן מקוון, באתר אינטרנט ייעודי ומאובטח שיקים התאגיד לצורך זה, או באופן אחר כפי שיורה בית המשפט.
מינוי מנהל הסדר וסמכויותיו [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
בית המשפט ימנה מנהל הסדר לפי סעיף 326 עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים, והוא יפעל מטעמו להבטחת הניהול התקין של הליך לפי פרק זה והשמירה על נכסי התאגיד במהלכו ויסייע לתאגיד ולנושיו לנהל משא ומתן לגיבוש הסדר החוב.
(ב)
נוסף על סמכויות מנהל ההסדר לפי סעיף 326, מנהל ההסדר ישתתף בכל ישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו, ורשאי הוא לקבל כל מידע שחבר דירקטוריון רשאי לקבל, אלא אם כן מצא בית המשפט שאין צורך בכך כדי להבטיח את הניהול התקין של ההליך או את השמירה על נכסי התאגיד; בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להשתתפות מנהל ההסדר בישיבות ולקבלת מידע לפי סעיף זה.
(ג)
סבר מנהל ההסדר כי פעולה שבכוונת התאגיד לבצע אינה לטובת התאגיד או עלולה לפגוע בבעלי העניין בהסדר החוב, ידווח על כך לבעלי העניין ולבית המשפט בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה שעלולה להיגרם.
(ד)
מנהל ההסדר לא ימסור על התאגיד מידע החורג מהנדרש לשם מילוי תפקידו לפי פרק זה.
(ה)
נוכח התאגיד או מנהל ההסדר, בתוך תקופת עיכוב ההליכים, כי חדל להתקיים בתאגיד תנאי מהתנאים למתן עיכוב הליכים, יודיע על כך לבית המשפט.
(ו)
כדי להבטיח שהתאגיד עומד בתנאי ההחלטה על עיכוב הליכים, יפנה מנהל ההסדר למי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין כדי לרשום בפנקס הערה כי התאגיד בעיכוב הליכים, והוא יעשה כן.
(ז)
מנהל ההסדר רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בקשר להפעלת סמכויותיו.
שיתוף פעולה בין התאגיד למנהל ההסדר [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
מינה בית המשפט מנהל הסדר ונוספו לו סמכויות כאמור בסעיף 319יג(ב), יחולו על התאגיד הוראות אלה בתקופת עיכוב ההליכים:
(1)
התאגיד ימסור למנהל ההסדר, זמן סביר לפני קבלת החלטה לגבי פעולה או עסקה המחייבת את אישור בית המשפט לפי הוראות פרק זה או לפי החלטת בית המשפט, את כל המידע הנוגע לאותו עניין, ובטרם יפנה לבית המשפט בבקשה לאישור כאמור – יפנה למנהל ההסדר לקבלת עמדתו, ויצרף אותה לבקשה;
(2)
התאגיד ידווח למנהל ההסדר מדי חודש על ההיקף הצפוי של הוצאות התאגיד והכנסותיו ועל ההוצאות לגיבוש הסדר החוב, וכן על ההוצאות שהוצאו בפועל וההכנסות שהתקבלו;
(3)
התאגיד ידווח למנהל ההסדר באופן שוטף על פעילותו בהתאם לתוכנית ההפעלה, ויודיע לו על כל שינוי או חריגה מהותיים ביישום התוכנית לפני קבלת ההחלטה על כך, ואם השינוי או החריגה לא היו כרוכים בקבלת החלטה – מיד עם היוודע עליהם לתאגיד; מנהל ההסדר יודיע לבית המשפט על כל שינוי או חריגה מהותיים ביישום התוכנית;
(4)
התאגיד ימסור למנהל ההסדר כל מידע שידרוש הנחוץ לו לשם מילוי תפקידו; סבר התאגיד כי מידע שדרש ממנו מנהל ההסדר אינו נחוץ לו לשם מילוי תפקידו, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת המידע.
(ב)
התאגיד רשאי לפנות למנהל ההסדר בבקשה לקבל את עמדתו בכל עניין הנוגע למילוי ההוראות שבפרק זה.
סעדים בשל פגיעה מהותית בבעל עניין בהסדר החוב [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
בית המשפט רשאי, לבקשת בעל עניין בהסדר החוב, להעניק לו סעד כפי שייראה לנכון בנסיבות העניין, אם מצא שעיכוב ההליכים עלול לפגוע בו פגיעה מהותית.
הפסקת עיכוב ההליכים [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
בית המשפט יורה על הפסקת עיכוב ההליכים אם שוכנע כי אין סיכוי סביר לגיבוש הסדר חוב ולאישורו בתקופת עיכוב ההליכים או אם התקיימה אחת העילות המנויות בסעיף 319ז(ב).
(ב)
בית המשפט רשאי להורות על הפסקת עיכוב ההליכים אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה:
(1)
יש חשש סביר כי הפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים תפגע בנושים;
(2)
אין אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים.
(ג)
בית המשפט רשאי להשהות את הפסקת עיכוב ההליכים כדי לאפשר הטלה מחדש של עיקולים שבוטלו עם מתן ההחלטה על עיכוב ההליכים או הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים.
(ד)
הפסקת עיכוב הליכים אינה פוגעת בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הפסקת עיכוב ההליכים.
[תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
סימן ג׳: עיכוב הליכים לגבי יחיד
הגשת בקשה לעיכוב הליכים בידי יחיד [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
יחיד שאין לגביו צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט בתקופה הקובעת בקשה לעיכוב הליכים לפי סימן זה, לשם גיבוש הסדר חוב עם בעלי העניין בו; היחיד ישלח העתק מהבקשה ומהמסמכים שצורפו לה לממונה.
(ב)
היחיד יכלול בבקשה את הפרטים והמסמכים שיש לכלול בבקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו, למעט הסדר החוב המוצע, ויצרף לבקשה את כל אלה:
(1)
מתווה ראשוני להסדר החוב;
(2)
אם הסדר החוב דרוש לשם המשך הפעלת עסקו, יפרט היחיד את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת העסק עד אישור ההסדר ויצרף לבקשה תוכנית הפעלה כאמור בסעיף 319ג, והכול בהתאם למאפייני העסק;
(3)
דוח ופרטים כאמור בסעיף 104(ב);
(4)
הצהרה כי הוא מבין את ההוראות שיחולו עליו עם מתן ההחלטה על עיכוב ההליכים ומתחייב לעמוד בהן; הממונה יפרסם באתר האינטרנט שלו נוסח הצהרה מוצע ויפרט בו את ההוראות שיחולו על היחיד עם מתן ההחלטה כאמור באופן בהיר ונגיש.
החלטה בבקשה לעיכוב הליכים [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
בית המשפט יורה על עיכוב הליכים נגד יחיד, אם מצא שמתקיימים כל אלה, אלא אם כן מצא כי אין סיכוי סביר לאישור הסדר החוב בידי בעלי העניין בו ובידי בית המשפט:
(1)
עיכוב ההליכים נדרש לשם גיבוש הסדר החוב;
(2)
אין חשש סביר שעיכוב ההליכים יפגע פגיעה מהותית בנכסיו הקיימים של היחיד;
(3)
לגבי יחיד המנהל עסק – אין חשש סביר שהפעלת העסק בתקופת עיכוב ההליכים תפגע בנושים, ויש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת העסק עד אישור הסדר החוב.
(ב)
בית המשפט יורה כאמור בסעיף קטן (א), לבקשת היחיד, או אם מצא כי יש צורך בכך, לאחר קבלת עמדת הנושים.
(ג)
בית המשפט לא יורה על עיכוב הליכים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
(1)
יש חשש ממשי כי היחיד פועל במטרה להונות את נושיו;
(2)
יש חשש ממשי כי היחיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריח אותו מנושיו;
(3)
יש חשש ממשי כי היחיד עושה שימוש לרעה בעיכוב ההליכים.
(ד)
עיכוב ההליכים יהיה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, כפי שיורה בית המשפט; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 30 ימים, אם מצא כי יש במהלכן סיכוי סביר להשלמת אישור הסדר החוב בידי בעלי העניין בו ובידי בית המשפט וכי מתקיימים יתר התנאים בסעיפים קטנים (א) ו־(ג).
(ה)
הורה בית המשפט על עיכוב הליכים, רשאי הוא לקבוע מועד להגשת בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו, לקבוע מועד לכינוס אסיפות סוג לאישור הסדר החוב ולקבוע מועד להבאת הסדר החוב שאישרו בעלי העניין בו לאישור בית המשפט.
(ו)
הממונה יפרסם הודעה על החלטה על עיכוב הליכים לגבי יחיד באתר האינטרנט של משרד המשפטים וישלח הודעה על כך ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו; מנהל ההסדר ימציא העתק מהבקשה וההחלטה בה למי שיורה בית המשפט ובתנאים שיורה.
בקשה לביטול החלטה על עיכוב הליכים [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
הרואה את עצמו נפגע מהחלטה על עיכוב הליכים רשאי להגיש לבית המשפט, בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן ההחלטה, בקשה לביטולה; המבקש ישלח העתק מהבקשה ליחיד ולממונה.
(ב)
הוגשה בקשה לביטול החלטה על עיכוב הליכים, יחליט בית המשפט אם להתלות את תוקפה של ההחלטה או את תוצאותיה, כולן או חלקן, עד החלטה בבקשה.
(ג)
החלטה בבקשה לביטול החלטה על עיכוב הליכים תתקבל בהקדם האפשרי; החליט בית המשפט להתלות את תוקפה של ההחלטה או את תוצאותיה במעמד צד אחד, ישמע בית המשפט את הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום מתן ההחלטה, ורשאי הוא לקיים דיון בבקשה.
תוצאות החלטה על עיכוב הליכים [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
בתקופת עיכוב ההליכים –
(1)
לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי היחיד, אולם לעניין נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות יחולו הוראות פרק ו׳ לחלק ד׳, ולעניין נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות של יחיד המנהל עסק יחולו הוראות סעיפים 60, 255 ו־256;
(2)
יוקפאו ההליכים נגד היחיד לפי הוראות פרק ה׳ לחלק ב׳ ויחולו הוראות אותו פרק בשינויים המחויבים ובשינויים שלהלן, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות בטלות:
(א)
לעניין סעיף 29(2) – יראו יחיד המנהל עסק שהוחלט על עיכוב הליכים לגביו כתאגיד בהפעלה;
(ב)
לעניין סעיף 29(4) – עיקול שהוטל על שכר עבודה של היחיד או על חשבון בנק שהוא חשבון עובר ושב של היחיד שאינו עיקול לשם תשלום חוב מזונות בטל אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, ועיקול אחר שהוטל על נכס מנכסי היחיד לפני ההחלטה על עיכוב ההליכים יבוטל אם יורה על כך בית המשפט;
(ג)
לעניין סעיף 29(5) – לא יהיה ניתן להמשיך או לפתוח בהליך משפטי, ובכלל זה הליך לפי חוק זה, אלא באישור בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(3)
יחולו הוראות סעיף 121(4);
(4)
בית המשפט רשאי להורות על עיכוב יציאת היחיד מהארץ;
(5)
היחיד יהיה מנוע מלהוציא נכסים מרשותו, למוכרם או לשנות את מצבם או את זכויותיו בהם שלא במסגרת התנהלות כלכלית שוטפת וסבירה, ולעניין יחיד המנהל עסק – שלא במהלך עסקים רגיל, אלא באישור בית המשפט.
מינוי מנהל הסדר וסמכויותיו [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
בית המשפט ימנה מנהל הסדר לפי סעיף 326 עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים.
(ב)
הממונה יערוך הכשרה מתאימה למנהלי ההסדר הממונים בהליכים לפי סימן זה.
(ג)
מנהל ההסדר יפעל מטעם בית המשפט להבטחת הניהול התקין של הליך לפי פרק זה והשמירה על נכסי היחיד במהלכו ויסייע ליחיד ולנושים לנהל משא ומתן לגיבוש הסדר החוב.
(ד)
נוסף על סמכויות מנהל ההסדר לפי סעיף 326, יחולו הוראות אלה:
(1)
לשם מילוי תפקידו, מנהל ההסדר יעיין בבקשה שהגיש היחיד לפי סעיף 319יז;
(2)
כדי להבטיח שהיחיד עומד בתנאי ההחלטה על עיכוב הליכים, יפנה מנהל ההסדר למי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין כדי לרשום בפנקס הערה כי היחיד בעיכוב הליכים, והוא יעשה כן;
(3)
מנהל ההסדר רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בקשר להפעלת סמכויותיו.
גיבוש הסדר החוב [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים יחל היחיד, באופן מיידי, לנהל משא ומתן לגיבוש הסדר החוב.
(ב)
מנהל ההסדר יסייע ליחיד ולנושים לגבש את הסדר החוב, והיחיד ישתף פעולה עם מנהל ההסדר לשם כך.
(ג)
מנהל ההסדר יזמן פגישה עם היחיד שתתקיים בתוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה על עיכוב ההליכים.
(ד)
מנהל ההסדר יזמן ישיבה לשם גיבוש הסדר חוב עם היחיד והנושים שתתקיים בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה על עיכוב הליכים; מנהל ההסדר ישלח ליחיד ולנושים הזמנה לישיבה שבעה ימים לפחות לפני מועד הישיבה.
(ה)
גיבש מנהל ההסדר הסדר חוב והסכימו לו היחיד וכל הנושים שהם צד להסדר, יגיש היחיד את הסדר החוב המוסכם לאישור בית המשפט; גובש הסדר חוב ולא הסכימו לו כל הנושים שהם צד להסדר, יגיש היחיד לבית המשפט בקשה להביאו לאישור הנושים ויחולו הוראות פרק ב׳ לחלק י׳.
(ו)
ישיבה ופגישה לפי סעיף זה ניתן לערוך גם באמצעים אלקטרוניים.
שכר מנהל ההסדר [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
מנהל ההסדר שמונה לפי סימן זה יהיה זכאי לשכר, ושכרו ישולם מתוך נכסי היחיד כמפורט להלן:
(1)
סכום של 3,500 שקלים חדשים הכולל הוצאות, בצירוף מס ערך מוסף, בעד קיום פגישה עם היחיד וישיבת הסדר כאמור בסעיף 319כב וכל הפעולות הנלוות להן לרבות העיון במסמכים, שיחות עם הצדדים להסדר החוב, עריכת הסדר החוב המוצע, מתן הבהרות לבית המשפט, אם יש בכך צורך, וכל הפעולות הנחוצות עד לכינוס אסיפות הסוג כאמור בסעיף 323;
(2)
סכום של 1,000 שקלים חדשים הכולל הוצאות, בצירוף מס ערך מוסף, לאחר כינוס האסיפות.
(ב)
אושר הסדר חוב לפי הוראות סעיפים 319כב(ה) או 324 ובית המשפט סבר כי יש למנות מנהל הסדר ליישום הסדר החוב, ימנה את אותו מנהל הסדר גם ליישום הסדר החוב לפי סעיף 326, אלא אם כן מצא כי יש טעמים מיוחדים שיירשמו למנות מנהל הסדר אחר.
(ג)
בית המשפט יקבע את שכר מנהל ההסדר שמונה לפי סעיף קטן (ב) בהתאם לתקנות לפי סעיף 326; נקבעו בתקנות חלופות לקביעת השכר, יקבע בית המשפט את השכר לפי החלופה הנמוכה, ובלבד שאם הושלם ביצוע ההסדר, השכר לא יפחת מסכום של 9,000 שקלים חדשים, הכולל הוצאות, בצירוף מס ערך מוסף, ובניכוי השכר שקיבל מנהל ההסדר לפי סעיף קטן (א); ואולם בית המשפט רשאי להקטין את השכר או להגדילו, מנימוקים שיירשמו, בהתאם לתקנות לפי סעיף 326.
התנהלות כלכלית של היחיד בתקופת עיכוב ההליכים [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
ניתנה החלטה על עיכוב הליכים, יחולו על היחיד הוראות אלה:
(1)
היחיד לא יתקשר בעסקה או יבצע פעולה הכרוכה בקבלת אשראי אלא באישור בית המשפט; האישור יכול שיינתן לעניין מסוים או לעסקה או לפעולה מסוימת; על היחיד יחולו הוראות הממונה לפי סעיף 123(ב) לעניין הוצאות הנחוצות למחיית היחיד שלגביהן יוכל להתקשר בעסקה או לבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, בסכומים שיקבע הממונה, בלא אישור בית המשפט;
(2)
היחיד לא יבצע עסקאות בנכסיו שלא במסגרת התנהלות כלכלית שוטפת וסבירה, ולעניין יחיד המנהל עסק – שאינן במהלך עסקיו הרגיל, אלא באישור בית המשפט; אישור יכול להינתן לעסקה מסוימת או לסוג מסוים של עסקאות ויכול שיינתן מראש;
(3)
היחיד ידווח לממונה ולמנהל ההסדר על כל שינוי מהותי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו לפי סימן זה;
(4)
יחיד שניתנה לגביו החלטה על עיכוב הליכים המתקשר בעסקה או מבצע פעולה הכרוכה בקבלת אשראי יעשה כן בשם שלפיו ניתנה לגביו ההחלטה, ויציין כי הוא ”בעיכוב הליכים בתקופת מצב חירום בשל נגיף קורונה“ בתקופת עיכוב ההליכים; על היחיד יחולו הוראות הממונה לפי סעיף 124(ב) לעניין סוגי עסקאות שבהן לא תחול החובה לציין את הליכי חדלות הפירעון;
(5)
לגבי יחיד המנהל עסק יחולו גם הוראות סעיף 319יא(1), (2), (5), (6), (8) ו־(9), בשינויים המחויבים.
סעדים בשל פגיעה מהותית בנושה [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
בית המשפט רשאי, לבקשת נושה, להעניק לו סעד כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, אם מצא שעיכוב ההליכים עלול לפגוע בו פגיעה מהותית.
הפסקת עיכוב ההליכים [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
בית המשפט יורה על הפסקת עיכוב ההליכים אם שוכנע כי אין סיכוי סביר לגיבוש הסדר חוב ולאישורו בתקופת עיכוב ההליכים או אם התקיימה אחת העילות המנויות בסעיף 319ז(ב), בשינויים המחויבים.
(ב)
נוכח היחיד או מנהל ההסדר בתקופת עיכוב ההליכים כי חדל להתקיים ביחיד תנאי מהתנאים למתן עיכוב הליכים, יודיע על כך לבית המשפט.
(ג)
נוכח מנהל ההסדר בתקופת עיכוב ההליכים כי היחיד אינו מקיים את הוראות סעיפים 319כב(ב) ו־319כד, יפנה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.
(ד)
בית המשפט רשאי להשהות את הפסקת עיכוב ההליכים כדי לאפשר הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן ההחלטה על עיכוב ההליכים או הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים.
(ה)
הפסקת עיכוב הליכים אינה פוגעת בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני ההפסקה.
אישור הסדר החוב [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
על אף האמור בסעיפים 323(ב) ו־324(א), על אישור הסדר חוב לגבי יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים יחולו הוראות אלה:
(1)
כוח ההצבעה יהיה לפי רשימת החובות, התביעות והליכי הגבייה המתנהלים לגבי היחיד, שהגיש היחיד; נושה שרואה עצמו נפגע מהרשימה שהוגשה רשאי להגיש תביעת חוב לשם קביעת כוח ההצבעה;
(2)
יראו את הנושים שלא השתתפו באסיפות הסוג לאישור הסדר החוב כתומכים בהסדר החוב, אם מנהל ההסדר אישר כי המציא את הבקשה לאישור הסדר החוב לכל בעלי העניין בהסדר וכי הם הוזמנו לאסיפת הסוג; בזימון לאסיפת הסוג יצוין כי נושים שלא התנגדו להסדר החוב ייחשבו תומכים בו.
[תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
סימן ד׳: הדין במעבר להליכי חדלות פירעון
מעבר להליכי חדלות פירעון [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
התקיים אחד מאלה, יחולו הוראות סעיף קטן (ב):
(1)
פקע, בוטל או הופסק עיכוב ההליכים וניתן צו לפתיחת הליכים בעקבות בקשה לצו שהוגשה בטרם הסתיים אותו עיכוב הליכים;
(2)
ניתן צו לפתיחת הליכים בעקבות בקשה לצו שהוגשה בתקופה שבית המשפט השהה את הפסקת עיכוב ההליכים לפי הוראות סעיפים 319טז(ג) או 319כו(ד).
(ב)
(1)
יראו את מועד ההחלטה על עיכוב הליכים לעניין הליכי חדלות פירעון של החייב כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו חייב, ואת מועד הגשת הבקשה לעיכוב הליכים – כמועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים; ואולם, נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב בתוך שישה חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 210(א);
(2)
הוצאות ההליך לפי סימן זה ייחשבו הוצאות הליכי חדלות פירעון; בפסקה זו, ”הוצאות ההליך“ – כל ההוצאות הנובעות מפעילות שביצע מנהל ההסדר במסגרת עיכוב ההליכים, לרבות שכרו, וכן הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש כאמור בסעיף 319יא(6), ולעניין תאגיד או יחיד המנהל עסק – גם הוצאות שהתחייב בהן בהתאם לתוכנית ההפעלה, לרבות הוצאות לקיום חיוביו לפי חוזה קיים ממועד ההחלטה על עיכוב ההליכים;
(3)
לגבי יחיד שהגיש בקשה לפי סימן א׳ לפרק י״ב לחלק ג׳, לא יחול סימן ב׳ באותו פרק, לעניין גיבוש הסדר תשלומים.
אי־
מנהל הסדר שמונה בעיכוב ההליכים לגבי יחיד לא ימונה כנאמן בהליך חדלות פירעון לגבי אותו יחיד.
[תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג]
סימן ה׳: הוראות שונות
תחולת תקנות על הליכים לפי פרק זה [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג]
תקנות לפי סעיפים 8, 12, 13, 26, 104, 106, 356 ו־357 יחולו לעניין הגשת בקשה לעיכוב הליכים ולהקפאת הליכים נגד אדם שלישי ולעניין פרסום והמצאה על הליכים לפי פרק זה בשינויים המחויבים, ויראו לשם כך את מגיש הבקשה לעיכוב הליכים כאילו הגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי תאגיד – בקשה לצו לפתיחת הליכים הכוללת את הפעלת התאגיד, ואת ההחלטה על עיכוב הליכים כאילו היא צו לפתיחת הליכים; ואולם לעניין אגרות ותשלומים שנקבעו בתקנות לפי סעיף 356(3) יראו את מגיש הבקשה לעיכוב הליכים כאילו הגיש בקשה להסדר חוב.
דיווח לכנסת לעניין עיכוב הליכים והסדרי חוב [תיקון: תשפ״א, ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ב־3, תשפ״ג]
השר ידווח לוועדת החוקה, מדי שישה חודשים, על מספר הבקשות לעיכוב הליכים שהוגשו לפי פרק זה, על מספר ההחלטות על עיכוב הליכים שניתנו ועל מספר הסדרי החוב שאושרו בתקופת עיכוב ההליכים, והכול בחלוקה לסוגי החייבים השונים.
פרק ב׳: אישור הסדר חוב
כוחו של הסדר חוב שאושר
הסדר חוב יחייב את החייב וכל אחד מבעלי העניין בו, גם אם לא הסכימו להסדר כל בעלי העניין, אם אושר בידי בעלי העניין ברוב הדרוש וכן בידי בית המשפט, בהתאם להוראות פרק זה.
בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין
(א)
המציע הסדר חוב והוא אחד המנויים להלן, רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להבאת ההסדר לאישור בעלי העניין בו:
(1)
היה החייב יחיד – החייב;
(2)
היה החייב תאגיד – התאגיד או חבר התאגיד, וכן נושה – אם מתקיימים לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 9.
(ב)
מגיש הבקשה יפרט בה את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה את הסדר החוב המוצע ואת התועלת שתצמח מאישורו, וכן, בשינויים המחויבים, את הפרטים המנויים בסעיף 82(ב); השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה ומסמכים שיש לצרף אליה הדרושים לבעלי העניין לשם קבלת החלטה בדבר אישורו של הסדר החוב המוצע.
(ג)
מגיש הבקשה ישלח העתק ממנה לממונה.
הבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין
(א)
הוגשה לבית המשפט בקשה לפי סעיף 321, יורה על הבאת הסדר החוב לאישור הנושים.
(ב)
עלה סך נכסיו של חייב שהוא תאגיד על סך חובותיו והסדר החוב מציע לכל נושה תמורה השווה למלוא סכום החוב שבו הוא נושה – תובא ההצעה גם לאישור חברי התאגיד.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מצא בית המשפט כי יש בעצם הבאת הסדר החוב לאישור הנושים משום פגיעה בהליך לפי פרק זה, לא יורה על הבאתו לאישור בעלי העניין.
אסיפות סוג
(א)
אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד (בפרק זה – אסיפות סוג), בדרך שיורה בית המשפט; לעניין זה, ”סוג“ – כהגדרתו בסעיף 84(א).
(ב)
לשם כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע בית המשפט בזכותו של כל נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור החוב שהוא נושה בו או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין; בית המשפט רשאי להורות כי ההליך שבו ייקבע כוח ההצבעה יתקיים לפני מנהל ההסדר שימנה לפי סעיף 326; להכרעה כאמור יהיה תוקף לעניין קביעת כוח ההצבעה באסיפות לפי סעיף זה בלבד.
(ג)
הוראות סעיף 84(ג) עד (ה) יחולו על אסיפות סוג שכונסו לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.
אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובית המשפט
(א)
על אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט יחולו הוראות סעיפים 85 עד 88, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
היה הסדר החוב עם חייב שהוא יחיד –
(1)
תיבחן התמורה המוצעת לנושה בהסדר החוב, לעניין סעיפים 87(1) ו־88 לעומת התמורה שאותו נושה היה מקבל אם היה ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי;
(2)
רשאי בית המשפט להתנות את אישור הסדר החוב בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא כי הנסיבות שהובילו לבקשה להסדר חוב מצביעות על כך שההכשרה תסייע לשיקומו הכלכלי; ההכשרה תבוצע בהתאם לכללים שיקבע השר, באישור ועדת החוקה;
(3)
נכסים שאינם חלק מקופת הנשייה כאמור בסעיף 217 וזכות בנכס שחלה עליה הגנת בית מגורים הקבועה בסעיף 229 לא ייחשבו הבטחת תמורה כלשהי לחייב לעניין סעיף 87(2).
חובות שלא ייכללו בהסדר חוב
לא ניתן לפטור חייב בהסדר חוב מהחובות המנויים בסעיפים 89(ב) ו־175.
מינוי מנהל הסדר
(א)
בית המשפט רשאי למנות מנהל הסדר לביצוע הפעולות כמפורט להלן, כולן או חלקן:
(1)
הכרעה לעניין זכות הצבעה וכוח הצבעה של בעלי העניין באסיפות הסוג;
(2)
הכרעה לעניין היקף הזכויות של בעלי העניין בהסדר החוב שאושר, לשם חלוקת התמורה לפי הוראות ההסדר;
(3)
פעולות נוספות הדרושות ליישום הסדר החוב שאושר, כפי שיורה בית המשפט.
(ב)
(ג)
השר רשאי לקבוע, באישור ועדת החוקה, הוראות לעניין מנהל ההסדר, ובכלל זה לעניין שכרו וסמכויותיו ולעניין ניהול ההליכים המתקיימים לפניו, לרבות דרך הגשת הבקשות למנהל ההסדר, הפרטים שייכללו בהן ואופן ההכרעה בהן.
סמכות בית המשפט לדון במחלוקות
בית המשפט שאישר הסדר חוב מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות ההסדר או בנוגע ליישומו.
פרק ג׳: אישור הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב
הגדרות – פרק ג׳
בפרק זה –
”הסדר חוב מהותי“ – הסדר חוב בחברת איגרות חוב, שעניינו שינוי מהותי בתנאי הפירעון של סדרת איגרות חוב הכולל הפחתת חוב או דחיית מועד הפירעון, לרבות הסדר שלפיו ייפרעו איגרות החוב, כולן או חלקן, בדרך של הקצאת ניירות ערך אחרים לבעלי איגרות החוב;
”נאמן איגרות חוב“ – נאמן שמונה לפי פרק ה׳1 לחוק ניירות ערך;
”חברת איגרות חוב“ ו”סדרת איגרות חוב“ – כהגדרתן בחוק החברות.
מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב מהותי
(א)
מתקיים משא ומתן בין חברת איגרות חוב ובין בעלי איגרות חוב מסדרה מסוימת לשם גיבוש הסדר חוב מהותי, יפנה נאמן איגרות החוב של אותם בעלי איגרות חוב, ואם לא מונה נאמן איגרות חוב כאמור – תפנה החברה, לבית המשפט, במהלך המשא ומתן, בבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת הסדר החוב (בפרק זה – המומחה).
(ב)
נאמן איגרות החוב שהגיש את הבקשה למינוי המומחה וכן נאמני איגרות חוב של בעלי איגרות חוב מסדרות אחרות רשאים להציע מועמדים לתפקיד המומחה.
(ג)
הוגשה בקשה למינוי מומחה, ימנה בית המשפט מומחה מטעמו, אלא אם כן סבר כי בנסיבות העניין מינוי המומחה אינו נדרש לשם הגנה על עניינם של בעלי איגרות החוב.
(ד)
המומחה יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי סעיף 240(א1) לחוק החברות או בעל כשירות מקצועית אחרת הנדרשת למילוי תפקידיו לפי פרק זה, וכן בעל ניסיון מתאים, והכול כפי שיקבע השר, באישור ועדת החוקה.
(ה)
בית המשפט לא ימנה למומחה מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמומחה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן המומחה לבעל עניין בהליך או לבא כוח של בעל עניין.
(ו)
ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חברת איגרות החוב, יחדל המומחה מכהונתו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט להקנות לנאמן את תפקידי המומחה וסמכויותיו לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, או למנות את המומחה לנאמן אם מתקיימים בו התנאים לעניין זה לפי סימן א׳: מינוי הנאמן, לפרק ו׳ בחלק ב׳.
תפקידי המומחה
תפקידי המומחה הם:
(1)
להגיש סיוע מקצועי בניהול המשא ומתן לגיבוש הסדר החוב, ובכלל זה לתת ייעוץ מקצועי, בעצמו או באמצעות בעלי מומחיות אחרים מטעמו, לבעלי איגרות החוב או לנציג שמינו מטעמם, ולמסור להם מידע הדרוש להם לשם ניהול המשא ומתן;
(2)
להכין, בהתאם להוראות בית המשפט, חוות דעת לעניין כדאיות הסדר החוב לבעלי איגרות החוב (בפרק זה – חוות דעת המומחה); חוות דעת המומחה תומצא לבית המשפט, לחברה, לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב זמן סביר לפני כינוס האסיפות לפי סעיף 323, במועד שיורה בית המשפט;
(3)
לבחון אם חלוקה שביצעה החברה בתקופה שקבע בית המשפט ושקדמה למינוי המומחה, היא חלוקה אסורה כמשמעותה בסעיף 301(ב) לחוק החברות (בסימן זה – בחינת חלוקות העבר); ממצאי הבחינה כאמור יומצאו לבית המשפט, לחברה, לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב לא יאוחר ממועד המצאת חוות דעת המומחה.
חוות דעת המומחה
(א)
חוות דעת המומחה תתייחס, בין השאר, לחלופות להסדר החוב המוצע ולתמורה שהיו מקבלים בעלי איגרות החוב בכל אחת מהחלופות, ובכלל זה יבחן המומחה את החלופה של פירוק החברה ואת אפשרות מכירתה או מכירת נכסיה לצד שלישי.
(ב)
אם בהתאם להסדר החוב המוצע ייוותרו מניות בידי מי שהיו בעלי המניות של החברה ערב ההסדר, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה:
(1)
ערכן של המניות שייוותרו כאמור ובפרט המניות שייוותרו בידי בעל השליטה בחברה, והתמורה שייתנו בעלי המניות בעדן;
(2)
האפשרות לפירעון איגרות החוב בדרך של הקצאת המניות שייוותרו כאמור לבעלי איגרות החוב או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים.
(ג)
כלל הסדר החוב המוצע הוראה ולפיה בעלי איגרות החוב או החברה יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בחברה, בעל עניין בה כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר (בסעיף קטן זה – פטור מאחריות), תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה:
(1)
בחינה אם פעולות או עסקאות שביצע האדם שלגביו מוצע הפטור מאחריות, בתקופה שקדמה למועד הגשת הבקשה לאישור הסדר החוב, מקימות לבעלי איגרות החוב או לחברה עילות תביעה נגדו, לרבות עילת תביעה לפי סעיף 106(ג) לחוק החברות;
(2)
הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות בהתחשב בממצאי הבחינה לפי פסקה (1), והשיקולים למתן הפטור כאמור.
(ד)
כלל הסדר החוב המוצע תמורה שונה לבעלי איגרות חוב מסדרות שונות, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר המוצע לכל אחת מהסדרות ולהוגנות חלוקת התמורה בין בעלי איגרות החוב.
(ה)
היה הסדר החוב המוצע חלק מהסדר חוב בין החברה ובין נושים אחרים, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר לאותם נושים.
(ו)
השר רשאי לקבוע עניינים נוספים שייכללו בחוות דעת המומחה וכן לקבוע הוראות לעניין מתכונתה ולעניין דרכי המצאתה והמצאת ממצאי בחינת חלוקות העבר.
כינוס אסיפות סוג
בית המשפט לא יורה על כינוס אסיפות סוג של בעלי העניין בהסדר חוב מהותי לפי סעיף 322 בטרם קיבל את חוות דעת המומחה ואת ממצאי בחינת חלוקות העבר; מועד כינוס האסיפות שיקבע בית המשפט יהיה זמן סביר לאחר המצאת חוות הדעת וממצאי הבחינה לחברה, לנאמן איגרות החוב, לבעלי איגרות החוב ולבית המשפט.
סמכות המומחה לדרוש מידע
(א)
החברה ונאמן איגרות החוב ימסרו למומחה כל מידע שידרוש הנחוץ לו לשם מילוי תפקידו.
(ב)
סברו החברה או נאמן איגרות החוב כי מידע שדרש מהם המומחה אינו נחוץ לו לשם מילוי תפקידו, רשאים הם לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותם ממסירת המידע.
(ג)
בית המשפט רשאי לקבוע תנאים למסירת המידע לפי סעיף זה, ובכלל זה לאסור את מסירת המידע לבעלי איגרות החוב.
שכר והוצאות
(א)
בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, ורשאי הוא לאשר למומחה לקבל שירותים מבעלי מומחיות אחרים לשם ביצוע תפקידיו, בעלות שיקבע.
(ב)
שכר המומחה והעלויות כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו בידי החברה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; ואולם היה הסדר החוב חלק מהסדר חוב בין החברה ובין נושים אחרים, יקבע בית המשפט מי יישא בשכר ובעלויות.
שמירת הסמכויות של נאמן איגרות החוב
אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכויותיו של נאמן איגרות החוב לפי כל דין.
הליך אישור בלעדי
פרק ד׳: ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד – הוראת שעה
הגדרות – פרק ד׳
בפרק זה –
”דירקטוריון“ – כמשמעותו בחוק החברות, וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות;
”משא ומתן מוגן“ – משא ומתן לגיבוש הסדר חוב שבמהלכו חלות ההגנות לפי פרק זה;
”תאגיד מדווח“ – חברה ציבורית או חברת איגרות חוב כהגדרתן בחוק החברות או שותפות מוגבלת ציבורית כהגדרתה בפקודת השותפויות.
פתיחה במשא ומתן מוגן
(א)
חייב שהוא תאגיד מדווח רשאי לפתוח במשא ומתן מוגן, אם הדירקטוריון של התאגיד אישר כי מתקיימים כל אלה:
(1)
אין לתאגיד חוב שהגיע מועד פירעונו ולא נפרע, למעט חוב השנוי במחלוקת בתום לב;
(2)
אין חשש ממשי שהתאגיד לא יוכל לפרוע במועדם את החובות שמועד פירעונם חל בתשעת החודשים הקרובים.
(ב)
התאגיד המדווח ימסור הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן וכן העתק מאישור הדירקטוריון לכל הנושים שהוא מעוניין בהגנה מפניהם ולממונה.
(ג)
הודיע התאגיד המדווח כאמור בסעיף קטן (ב), יחל באופן מיידי לנהל משא ומתן עם הנושים שמסר להם את ההודעה.
(ד)
השר יקבע הוראות לעניין נוסח אישור הדירקטוריון לפי סעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין פרטי ההודעה לנושים לפי סעיף קטן (ב) ואופן מסירתה.
הגנות התאגיד המדווח במסגרת משא ומתן מוגן
(א)
ההגנות שיעמדו לתאגיד המדווח כלפי כל נושה שנמסרה לו הודעה לפי סעיף 338(ב) הן אלה:
(1)
הנושה לא יהיה רשאי להגיש לבית משפט בקשה להביא הסדר חוב שהציע לאישור בעלי העניין, לפי סעיף 321;
(2)
הנושה לא יוכל להעמיד את חובו לפירעון מיידי;
(3)
הנושה לא יוכל להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים.
(ב)
התקופה שבמהלכה יחולו ההגנות לפי סעיף קטן (א) (בפרק זה – תקופת ההגנות) תהיה כמפורט בהודעת התאגיד המדווח לפי סעיף 338(ב) בכפוף להוראות אלה:
(1)
תקופת ההגנות תחל לגבי כל נושה במועד מסירת ההודעה לידיו;
(2)
תקופת ההגנות לא תעלה על שישה חודשים ממועד אישור הדירקטוריון לפי סעיף 338(א);
(3)
התקיימה או קיימת עילה להעמדת חוב לפירעון מיידי – תסתיים תקופת ההגנות, לגבי כל הנושים, בתום 45 ימים מהיום שנמסרה לתאגיד המדווח הודעה על קיום העילה או מיום אישור הדירקטוריון לפי סעיף 338(א), לפי המאוחר, אך לא יאוחר מתום התקופה שבפסקה (2);
(4)
לא שילם התאגיד המדווח חוב שאינו שנוי במחלוקת בתום לב במועדו, תפקע תקופת ההגנות.
סעדים בשל פגיעה מהותית בנושה
בית המשפט רשאי, לבקשת נושה, להסיר את ההגנות הקבועות בסעיף 339(א) החלות כלפיו, כולן או חלקן, או להעניק לו סעד אחר כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, אם מצא כי תחולת ההגנות עלולה לפגוע בנושה פגיעה מהותית; לעניין זה יראו את ההגנות כעלולות לפגוע פגיעה מהותית בנושה, בין השאר, אם מתקיים אחד מאלה:
(1)
יש חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו;
(2)
יש חשש ממשי כי התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריח אותו מנושיו;
(3)
יש חשש ממשי לפגיעה בשווי הנכס המשועבד לטובת הנושה;
(4)
יש חשש ממשי כי התאגיד עושה שימוש לרעה בהגנות שניתנו לו לפי פרק זה.
מינוי נציג הנושים
(א)
הודיע תאגיד מדווח על פתיחה במשא ומתן מוגן, ימנו הנושים נציג מטעמם (בפרק זה – נציג הנושים) שינהל בשמם את המשא ומתן ויהיה משקיף מטעמם בישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו.
(ב)
לא מונה נציג הנושים בתוך 21 ימים ממועד מסירת הודעת התאגיד המדווח לפי סעיף 338(ב), ימנה הממונה את נציג הנושים, לאחר התייעצות עם הנושים, מתוך רשימה שגיבש לאחר התייעצות עם ראש רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר והמפקח על הבנקים; הנושים רשאים בכל עת להחליף את הנציג שמינה הממונה אם הגיעו להסכמה על זהותו של נציג אחר מטעמם.
(ג)
השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין מינוי נציג הנושים, כשירותו, שכרו וגיבוש הרשימה בידי הממונה.
מעמדו של נציג הנושים בדירקטוריון
נציג הנושים רשאי להיות נוכח בכל ישיבות הדירקטוריון של התאגיד המדווח וועדותיו ולקבל כל מידע שחבר דירקטוריון רשאי לקבל, אך לא יהיה רשאי להיות נוכח בישיבות שעניינן גיבוש עמדת התאגיד לגבי המשא ומתן המוגן ולקבל מידע הנוגע לכך.
זכות לקבל מידע
(א)
התאגיד המדווח ימסור לנציג הנושים, זמן סביר לפני קבלת החלטה בעניינים המפורטים להלן, את כל המידע הנוגע לאותו עניין:
(1)
חלוקה לחברי התאגיד;
(2)
עסקה חריגה;
(3)
עסקה המנויה בסעיף 270 לחוק החברות.
(ב)
התאגיד ידווח מדי חודש לנציג הנושים על ההיקף הצפוי של הוצאות הנהלה והוצאות כלליות כמשמעותן בכללי החשבונאות המקובלים.
(ג)
התאגיד רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקבוע תנאים לעניין נוכחות נציג הנושים בישיבות הדירקטוריון וקבלת המידע לפי סעיף 342 ולעניין מסירת מידע לפי סעיף זה או בבקשה לפטור אותו ממסירת מידע לנציג הנושים או לנושים בשל סודיותו.
(ד)
בסעיף זה, ”חלוקה“ ו”עסקה חריגה“ – כהגדרתן בחוק החברות.
דיווח לנושים
(א)
סבר נציג הנושים כי פעולה שבכוונת התאגיד המדווח לבצע אינה לטובת התאגיד או עלולה לפגוע בנושים, ידווח על כך לנושים בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה שעלולה להיגרם ודרכי הפעולה האפשריות של הנושים.
(ב)
נציג הנושים לא ימסור לנושים מידע על התאגיד המדווח, החורג מהנדרש לשם מילוי תפקידו לפי פרק זה.
הוראת שעה
הוראות פרק זה יעמדו בתוקפן ארבע שנים מיום תחילתו של חוק זה, והן ימשיכו לחול על משא ומתן מוגן שטרם הסתיים במהלך התקופה האמורה, גם לאחריה.
חלק י״א: עונשין וסמכויות אכיפה
פרק א׳: עונשין
עונשין
(א)
חייב שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, ולעניין חייב כאמור שהוא תאגיד – חבר התאגיד או נושא משרה בו, שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
(1)
הסתיר נכס מנכסיו של החייב טרם מתן הצו לפתיחת הליכים, במטרה שלא ייכלל בנכסי קופת הנשייה;
(2)
הסתיר נכס מנכסיו של החייב לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים;
(3)
לא מסר מידע שנדרש למוסרו לפי הוראות חוק זה, או מסר מידע כאמור שהוא חלקי או כוזב לנאמן, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון.
(ב)
יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים והתקשר בעסקה או ביצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, שלא באישור הממונה או שלא בהתאם להוראותיו, ולעניין יחיד שהוא חייב בעל חובות בסכום נמוך – שלא באישור רשם ההוצאה לפועל, או שלא בשם שלפיו ניתן לו הצו או בלא שציין כי הוא חדל פירעון, בניגוד להוראות לפי סעיפים 123 או 124(ב) או להוראות הסעיפים האמורים כפי שהוחלו בסעיפים 201 ו־202, דינו – מאסר שנה.
(ג)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)(3), מי שאינו החייב, חבר התאגיד או נושא משרה בו ונדרש למסור מידע או מסמכים לנאמן, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות סעיפים 47, 49, 133, 135, 146 או 147 או להוראות הסעיפים האמורים כפי שהוחלו בסעיפים 201 ו־202, ולא עשה כן, או מסר מידע כאמור שהוא חלקי או כוזב, והכול במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון, דינו – מאסר שנה.
פרק ב׳: סמכויות אכיפה
מינוי חוקרים
(א)
השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, חוקרים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הממונה.
(ב)
לא יוסמך חוקר לפי סעיף קטן (א) (בפרק זה – חוקר), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1)
משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים וכן הכשרה מתאימה בדיני חדלות פירעון, כפי שהורה הממונה;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
סמכויות אכיפה
(א)
התעורר חשד לביצוע עבירה לפי פרק א׳: עונשין, רשאי חוקר –
(1)
לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;
(2)
לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
(3)
לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הסמכויות המנויות באותו סעיף קטן לא יהיו נתונות לחוקר לעניין עבירה של הסתרת נכס לפי סעיף 346(א)(1) או (2) שנעברה באחת או יותר מאלה:
(1)
באמצעות ביצוע עבירה נוספת;
(2)
אם הנכס המוסתר הוא רכוש אסור כמשמעותו בסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000 – בדרך של פעולה ברכוש, כהגדרתה באותו חוק, שהוא רכוש אסור.
(ג)
אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות).
(ד)
חוקר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)
יש בידו תעודת חוקר החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
חלק י״ב: הוראות שונות
ערעור על החלטת בית המשפט
(א)
פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, ופסק דין של בית משפט שלום שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי; לעניין זה יראו כפסק דין גם החלטות כמפורט להלן:
(1)
(2)
(3)
החלטה שלא להביא הצעת תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב לאישור הנושים וחברי התאגיד, לפי סעיפים 83(ג) או 322(ג);
(4)
החלטה לעניין אישור תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב, לפי סעיפים 86 עד 88 או 324;
(5)
החלטה לעניין הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לפי סעיף 94;
(6)
החלטה לעניין הפסקת הליכי הפירוק של תאגיד ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי, לפי סעיף 98;
(7)
החלטה בבקשה לחיסול תאגיד לפי סעיף 99;
(8)
(9)
צו לשיקום כלכלי לפי סעיף 161;
(10)
החלטה לעניין שינוי צו לשיקום כלכלי לפי סעיף 170;
(11)
החלטה לעניין ביטול הפטר לפי סעיף 176;
(12)
החלטה לעניין הקצבה לזכאי מזונות לפי סעיף 179;
(13)
החלטה לעניין העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית משפט לפי סעיף 207;
(14)
החלטה לעניין הגנת בית מגורים לפי סעיף 229;
(15)
החלטה בדבר מעצר לפי סעיף 285.
(ב)
החלטה אחרת של בית משפט מחוזי שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך; החלטה אחרת של בית משפט שלום שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי שנשיא בית המשפט המחוזי קבע לכך.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.
(ד)
אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.
ערעור על החלטת הממונה
(א)
החלטה סופית של הממונה שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום; לעניין זה יראו כהחלטה סופית, בין השאר, החלטות כמפורט להלן:
(1)
החלטה שלא לתת צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 105;
(2)
החלטה לעניין הסרת הגבלה לפי סעיפים 143 או 169.
(ב)
החלטה אחרת של הממונה שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות שהשר קבע, בצו, באישור ועדת החוקה; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.
(ד)
אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על ההחלטה הסופית.
ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל
(א)
החלטה סופית של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום; לעניין זה יראו כהחלטה סופית, בין השאר, החלטות כמפורט להלן:
(1)
החלטה שלא לזמן ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים לפי סעיף 190;
(2)
החלטה לעניין אישור הסדר תשלומים לפי סעיף 196;
(3)
החלטה בעניינים שרואים אותם כפסק דין או כהחלטה סופית לפי סעיפים 349(א) או 350(א).
(ב)
החלטה אחרת של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות שהשר קבע בצו, באישור ועדת החוקה; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.
(ד)
אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על ההחלטה הסופית.
עדכון סכומים
(א)
הסכומים הקבועים בחוק זה יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן הידוע ביום העדכון לעומת המדד הידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת.
(ב)
השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים.
בית משפט השלום המוסמך לדון בהליכים לפי חוק זה של יחידים
(א)
בית משפט השלום שידון בהליכים לפי חוק זה של יחידים בכל מחוז, יהיה בית משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה, להסמיך, לעניין מחוז מסוים, בית משפט שלום אחר מהאמור באותו סעיף קטן ובהתייעצות עם נשיא בית המשפט השלום, בתי משפט שלום נוספים, שידונו בהליכים לפי חוק זה של יחידים באותו מחוז.
החלת הוראות החוק על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד
השר רשאי, בצו, להחיל הוראות חוק זה, כולן או חלקן, על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד כהגדרתו בסעיף 4 ושלא קבוע לגביו בחיקוק הסדר אחר לאותו עניין, ורשאי הוא לקבוע בצו כאמור את ההתאמות והשינויים הדרושים לשם ההחלה.
שינוי התוספות
השר, באישור ועדת החוקה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה, ובלבד שלא יוסיף לתוספת השנייה אלא נכסים הדרושים לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו לצורכי מחייתם הבסיסיים או שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה שתיגרם בשלה לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשע״ט־2]
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:
(1)
סדרי דין בהליכים לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות לעניין הגשת בקשות לפי חוק זה, מסמכים שיש לצרף אליהן, מועדי הגשתן, הגשת התנגדויות להן וחובות פרסום;
(2)
חובות דיווח שיחולו על החייב והנאמן, אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם;
(3)
באישור ועדת החוקה – אגרות ותשלומים בעד הליכים לפי חוק זה.
מעבר למערכת מקוונת
השר רשאי לקבוע כי פעולות הנעשות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובכלל זה דיווחים, פרסומים, הגשת בקשות ומסמכים, מתן זכות עיון או הצבעות יבוצעו באופן מקוון, ובלבד שיובטח מענה הולם למי שאינו עושה שימוש באמצעים מקוונים, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין אופן ביצוען של פעולות מקוונות אלה.
חלק י״ג: תיקונים עקיפים
ביטול פקודת פשיטת הרגל
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, למעט סעיף 97 לפקודה – בטלה.
הנוסח שולב בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983.
[תיקון: תשע״ט־2, תש״ף־2, תשפ״א־2]
הנוסח שולב בחוק החברות, התשנ״ט–1999.
הנוסח שולב בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967.
הנוסח שולב בפקודת האגודות השיתופיות.
הנוסח שולב בפקודת הבנקאות, 1941.
הנוסח שולב בפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
הנוסח שולב בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958.
הנוסח שולב בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.
הנוסח שולב בחוק העמותות, התש״ם–1980.
הנוסח שולב בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.
הנוסח שולב בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006.
הנוסח שולב בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008.
הנוסח שולב בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010.
חלק י״ד: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראות שעה
תחילה ותחולה
(א)
תחילתו של חוק זה 18 חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על הליכים לפי חוק זה שהחלו ביום התחילה ואילך.
החוק פורסם ביום 15.3.2018.
(ב)
על הליכי פירוק לפי פקודת החברות, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום התחילה.
הוראות מעבר לעניין שעבוד צף
חל על נכס מנכסיו של תאגיד שעבוד צף שנרשם כדין לפני יום התחילה, לא יחולו ההגבלות לעניין שעבוד צף שבסעיף 244 וההוראות לעניין חובות בדין קדימה שבסעיף 234 בהליכי חדלות הפירעון המתנהלים לגבי התאגיד, ויחולו לגביו ההוראות לעניין חובות בדין קדימה הקבועות בסעיף 354 לפקודת החברות, כנוסחה ערב יום התחילה, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
(1)
השעבוד הצף ניתן בין השאר כערובה להבטחת פירעונו של חוב בשל אשראי שניתן לפני יום התחילה; לעניין זה, שונה מועד הפירעון או שיעור הריבית אחרי יום התחילה יראו את האשראי כאילו ניתן לאחר יום התחילה;
(2)
הליכי חדלות הפירעון נפתחו לא יאוחר מתום 18 חודשים מיום התחילה.
הוראות מעבר לעניין פשיטת רגל
(א)
נקבעה בחיקוק לפני יום התחילה הוראה הנוגעת לפושט רגל, לפשיטת רגל או להליכים לפי פקודת פשיטת הרגל, יראו אותה, החל ביום התחילה, כהוראה הנוגעת ליחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק זה או להליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי יחיד לפי חוק זה, בהתאמה.
(ב)
צו כינוס שניתן ליחיד לפי פקודת פשיטת הרגל לפני יום התחילה, יראו אותו לעניין סעיף 163(ג)(4) כצו לפתיחת הליכים אחר.
הוראות מעבר לעניין ביטול פקודת החברות
על אף הוראות סעיף 359 –
(1)
בתקופה של חמש שנים מיום התחילה, ימשיכו לחול על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור הסדרי הפירוק שחלו בעניינן לפי פקודת החברות, ערב יום התחילה, בהתאם להוראות פרק ז׳ לחוק העמותות או הוראות הפרק הראשון א׳ בחלק התשיעי לחוק החברות, לפי העניין; השר, באישור ועדת החוקה, רשאי להאריך, בצו, את התקופה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת;
תקופת הוראת המעבר הוארכה לתקופה נוספת של שלוש שנים, עד יום י״ג באלול התשפ״ז (15 בספטמבר 2027) (ק״ת תשפ״ד, 3546).
(2)
סעיף 369 לפקודת החברות ימשיך לעמוד בתוקפו לגבי חברות שנמחקו בהתאם לסעיף 368 לפקודה האמורה לפני יום תחילתו של חוק החברות.
הוראת שעה לעניין מינוי נאמן [תיקון: תשע״ט־2, תש״ף־2, תשפ״א־2]
(א)
בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה), לא ימונה הנאמן מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 37, ויקראו את הוראות סימן א׳ לפרק ו׳ לחלק ב׳ כך:
(1)
הנוסח שולב בסעיף 33 לחוק כהוראת שעה.
(2)
הנוסח שולב בסעיף 34 לחוק כהוראת שעה.
(3)
הנוסח שולב בסעיף 36 לחוק כהוראת שעה.
(ב)
הנוסח שולב בסעיף 125(ב) לחוק כהוראת שעה.
(ג)
הנוסח שולב בחוק החברות, התשנ״ט–1999 כהוראת שעה.
הוראת שעה לעניין גמלה לפי פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי
בתקופה של שלוש שנים מיום התחילה יחולו לעניין גמלה לפי פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי הוראות אלה:
(1)
המוסד לביטוח לאומי שהגיש תביעת חוב הנובעת מתשלום גמלה כאמור, יסווג כאסיפת סוג נפרדת, לשם אישור הצעת תכנית לשיקום כלכלי לפי הוראות סימן ג׳ לפרק ז׳ בחלק ב׳ לחוק זה;
(2)
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה.
שמירת תוקף
תקנות שהותקנו לפי פקודת פשיטת הרגל, פקודת החברות וחוק החברות (בסעיף קטן זה – התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה סמכות התקנת תקנות באותם עניינים, והכול זולת אם נקבעו בחוק זה הוראות במקומן בעניינים שהוסדרו בתקנה מהתקנות הקיימות או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות, והכול כל עוד התקנות הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה.
דיווח לכנסת לעניין תאגידים ויחידים חייבים – הוראת שעה
(א)
השר ידווח לוועדת החוקה, ב־1 ביוני בכל שנה, על הליכי חדלות הפירעון בשנה שקדמה למועד הדיווח, בחלוקה שלהלן:
(1)
לגבי חייב שהוא תאגיד –
(א)
מספר ההליכים שבהם הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ומספר ההליכים שבהם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד;
(ב)
מספר ההליכים שבהם אושרה תכנית לשיקום כלכלי או נעשתה חלוקה סופית לפי סעיף 240, באותה שנה, בציון היקף החוב הממוצע בהם וכן שיעור הפירעון הממוצע בחלוקה לסוגי נושים;
(2)
לגבי חייב שהוא יחיד –
(א)
מספר ההליכים שנפתחו בבית המשפט, מספר ההליכים שנפתחו אצל הממונה ומספר ההליכים שנפתחו בלשכות ההוצאה לפועל;
(ב)
מספר ההליכים שנקבעה בהם תקופת תשלומים באותה שנה, בציון התשלום החודשי הממוצע ותקופת התשלומים שנקבעה לחייבים, בחלוקה להליכים שנפתחו בבית המשפט, אצל הממונה או בלשכות ההוצאה לפועל, ולמחוז שבו נפתחו;
(ג)
מספר החייבים שהחלו הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה בחלוקה לאלה שהשלימו אותה ומספר החייבים שלא השלימו אותה והסיבות לכך, ומספר החייבים שלא היו יכולים לקבל את ההכשרה והסיבות לכך;
(ד)
מספר ההליכים שהסתיימו בהפטר באותה שנה, בציון היקף החוב הממוצע בהם וכן שיעור הפירעון הממוצע בחלוקה לסוגי נושים;
(ה)
מספר החייבים שהחלו בהליך של חדלות פירעון לאחר שכבר קיבלו בעבר הפטר.
(ב)
דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לוועדת החוקה מתום שנתיים מיום התחילה במשך שבע שנים; בשלוש השנים הראשונות לדיווח תיערך השוואה, ככל הניתן, בין שיעור הפירעון הממוצע לפי פקודת החברות, ולפי פקודת פשיטת הרגל, לפי העניין, ובין שיעור הפירעון הממוצע לפי חוק זה.
דיווח לכנסת לעניין עובדים – הוראת שעה
(א)
המוסד לביטוח לאומי ידווח לוועדת החוקה, ב־1 ביוני בכל שנה, על הנתונים שלהלן, בשנה שקדמה למועד הדיווח:
(1)
מספר העובדים שקיבלו גמלה מהמוסד לביטוח לאומי בשל חוב מעסיקם בהליכים לפי חוק זה;
(2)
מספר העובדים שחוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידם חייב להם עלה על תקרת הגמלה לפי סעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי ושיעורם היחסי מכלל הזכאים, וכן ממוצע ההפרשים בין סכום החוב האמור ובין תקרת הגמלה;
(3)
הסכום הכולל ששילם המוסד לביטוח לאומי לעובדים בשל חובות מעסיק לפי חוק זה והסכום שלגביו המוסד לביטוח לאומי לא נפרע את חובו לפי חוק זה.
(ב)
דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בחלוקה למעסיקים שהם יחידים ומעסיקים שהם תאגידים, ולגבי מעסיקים שהם תאגידים – בחלוקה להליכים שבהם או אחריהם הורה בית המשפט על פירוקו של התאגיד ולהליכים שבהם לא הורה בית המשפט על פירוק התאגיד.
(ג)
דיווח לפי סעיף זה יימסר בתקופה של שלוש שנים מיום התחילה.
מחקר – הוראת שעה
משרד המשפטים יערוך מחקר שילווה את יישום הוראות חוק זה; במחקר ייבחנו, בין השאר, ההשפעות של העברת ניהול הליכי חדלות הפירעון ללשכות ההוצאה לפועל לגבי יחידים בעלי חובות בסכום נמוך, ושיעורי הפירעון הממוצעים בחלוקה לסוגי נושים; השר ידווח לוועדת החוקה על תוצאות המחקר בתום שלוש שנים מיום התחילה.
תוספת ראשונה
חלק א׳
(סעיף 104(ב)(3)(ב))
[תיקון: ק״ת תשפ״ב, תשפ״ב]
| טור א׳ הגורם | טור ב׳ סוג המידע | |
|---|---|---|
| 1. | המוסד לביטוח לאומי | מידע על מקורות ההכנסה וגובהה, המעסיק, מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי. |
| 2. | הממונה | מידע על הליכי חדלות פירעון קודמים לגבי היחיד. |
| 3. | רשות האוכלוסין וההגירה | מספר הזהות, מצב אישי ומען, וכן מידע על יציאות מישראל ועל כניסות לישראל. |
| 4. | רשם החברות | מידע על מניות בבעלות היחיד ועל היות היחיד נושא משרה בחברה. |
| 5. | רשם השותפויות | מידע על זכויות היחיד בשותפות. |
| 6. | הרשם כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960 | מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות על שם היחיד. |
| 7. | מנהל רשות התעופה האזרחית או עובד הרשות שהמנהל הסמיכו לעניין ניהול פנקס הרישום כהגדרתו בחוק הטיס, התשע״א–2011, בהתאם להוראות סעיף 169(א) לאותו חוק | מידע על זכויות היחיד לגבי כלי טיס הרשומות על שם היחיד. |
| 8. | רשות הרישוי | מידע על כלי רכב הרשומים על שם היחיד. |
| 9. | הרשם כמשמעותו בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957 | מידע על ציוד כמשמעותו בחוק האמור הרשום על שם היחיד. |
| 10. | רשות מקרקעי ישראל | מידע על זכויות היחיד לגבי מקרקעין שבניהול רשות מקרקעי ישראל. |
| 11. | רשם המקרקעין | מידע על זכויות היחיד הרשומות בפנקסי המקרקעין. |
| 12. | תאגיד המנהל אצלו, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל שעניינו מכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין | מידע על זכויות היחיד לגבי מקרקעין הרשומות אצל התאגיד. |
| 13. | רשם המשכונות | מידע על משכונות הרשומים על נכסי היחיד; ולבקשת הממונה – משכונות הרשומים לטובת היחיד. |
| 14. |
ספק מורשה כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982, המספק לפי החוק האמור אחד או יותר מהשירותים שלהלן:
(1) שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;
(2) שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר
| מידע על סך התשלומים שהיחיד חויב בהם בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים. |
| 15. | בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996 | מידע על סך הוצאות היחיד בשל צריכת חשמל בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים. |
| 16. | חברת כרטיסי אשראי | מידע על סך הוצאות היחיד בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועל הלוואות שהיחיד קיבל מהחברה וטרם נפרעו. |
| 17. | תאגיד בנקאי | זכויות היחיד אצל התאגיד הבנקאי, ערבויות בנקאיות תקפות שניתנו לבקשת היחיד והלוואות שהיחיד קיבל מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו. |
| 18. | מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 | זכויות היחיד כלפי המבטח, ערבויות תקפות שניתנו לבקשת היחיד והלוואות שהיחיד קיבל מהמבטח וטרם נפרעו. |
| 19. | חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005 | זכויות היחיד בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת והלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם נפרעו. |
| 20. | הנהלת בתי המשפט | פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהיחיד צד להן וערבויות, ערבונות או פיקדונות שניתנו בהן; ולעניין הליך תלוי ועומד – מספר ההליך ובית המשפט שבו הוא מתנהל. |
| 21. | המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות | מידע על חובות היחיד שנגבים באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ועל כספים המגיעים ליחיד מהמרכז. |
| 22. | הרשם לענייני ירושה | צו ירושה וצו קיום צוואה שבהם החייב הוא אחד היורשים והודעה על הסתלקות של החייב לפי סעיף 6 לחוק הירושה, התשכ״ה–1965. |
חלק ב׳
(סעיף 147)
| טור א׳ הגורם | טור ב׳ סוג המידע | |
|---|---|---|
| 1. | תאגיד בנקאי | פירוט תנועות בחשבון בנק שהוא חשבון עובר ושב של היחיד בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים. |
| 2. | חברת כרטיסי אשראי | פירוט הוצאות היחיד בשנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים. |
תוספת שנייה
(סעיף 217)
נכסים שאינם כלולים בנכסי קופת הנשייה
מצרכי מזון הדרושים לצורך מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו;
חפצי לבוש, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, הדרושים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
תשמישי קדושה המשמשים את החייב ובני משפחתו הגרים עמו;
כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים לרבות כלי רכב, וכן בעל חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים את מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויו המוערך של כל אחד מהם אינו עולה על סכום שקבע השר;
היה החייב או בן משפחתו הגר עמו, נכה – כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים, לרבות כלי רכב ובעל חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;
חיות מחמד; לעניין זה, ”חיית מחמד“ – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
מיטלטלין כמפורט להלן הדרושים לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שקבע השר:
(א)
מחשב אישי ומדפסת; לעניין זה, ”מחשב“ – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995, אך למעט מערכת מחשבים;
(ב)
מכשיר טלוויזיה ומכשיר רדיו;
(ג)
טלפון נייח או טלפון נייד;
(ד)
מכונת כביסה ומייבש כביסה;
חפצים בעלי ערך רגשי מיוחד לחייב, ובלבד ששוויים המוערך הכולל אינו עולה על 4,000 שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר.
תוספת שלישית
(ההגדרה ”מדינה זרה“ שבסעיף 293)
טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג – Hong Kong Special Administrative Region.
התקבל בכנסת ביום י״ח באדר התשע״ח (5 במרס 2018).
- בנימין נתניהו
ראש הממשלה - איילת שקד
שרת המשפטים - ראובן ריבלין
נשיא המדינה - יולי יואל אדלשטיין
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.