חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק זכויות נפגעי עבירה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק זכויות נפגעי עבירה מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001


קישור למאגר החקיקה הלאומי ס״ח תשס״א, 183, 390; תשס״ג, 395; תשס״ה, 11; תשס״ו, 244; תשס״ז, 6; תשס״ח, 624; תשע״א, 1170; תשע״ב, 94, 604; תשע״ה, 78, 112, 135; תשע״ז, 29; תשע״ח, 892; תשע״ט, 233; תשפ״ב, 2, 764, 1023, 1052.

שינוי התוספות וקביעת תחילה: ק״ת תשס״ג, 824; תשס״ה, 476, 1026, 1026.


תוכן עניינים

פרק א׳: עקרונות כלליים

מטרה
חוק זה מטרתו לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים.
הגדרות [תיקון: תשס״ה, תשע״ח, תשפ״ב]
בחוק זה –
”בן זוג“ – לענין מי שהעבירה גרמה למותו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, ובלבד שערב מותו גר עמו וניהל עמו משק בית משותף במשך שנתיים לפחות;
”בן משפחה“ – בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות;
”הגוף החוקר“ – משטרת ישראל או המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק שחרור על־תנאי ממאסר“ – (הוראת שעה לחמש שנים מיום 15.10.2018): חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001;
”חשוד“ – מי שחשוד בביצוע העבירה שפגעה בנפגע;
”נאשם“ – מי שנאשם בעבירה שפגעה בנפגע;
”נידון“ – מי שנגזר דינו בשל העבירה שפגעה בנפגע;
”נפגע עבירה“ – מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון;
”עבירה“ – עבירה, למעט עבירת תעבורה שמתקיימים בה כל אלה:
(1)
היא מסוג עוון או פשע;
(2)
היא נעברה בישראל, ואם נעברה מחוץ לישראל בית משפט בישראל דן בה;
(3)
חקירתה תיעשה בידי הגוף החוקר והתביעה בה תנוהל בידי תובע;
”עבירת מין או אלימות“ – עבירה מן העבירות המנויות בתוספת הראשונה;
”עבירת מין או אלימות חמורה“ – עבירת מין או אלימות המנויה בחלק א׳ או בחלק ב׳ בתוספת הראשונה א׳;
”עבירת תעבורה“ – עבירה ששופט תעבורה מוסמך לדון בה לפי הוראות סעיף 25(א)(1) עד (3) ו־(5) לפקודת התעבורה, למעט עבירה לפי סעיפים 64 ו־64א לפקודה האמורה;
”הקצין הממונה“ – במשטרה – הקצין הממונה על החקירות בתחנת משטרה, בהעדרו – מפקד התחנה, ובהעדרם – הקצין הממונה על התחנה; במחלקה לחקירות שוטרים – בעל התפקיד המקביל;
”הרשויות“ – רשויות החקירה, התביעה וכל רשות ציבורית אחרת שהטיפול בנפגעי עבירה בהליך הפלילי הוא בין תפקידיה;
”השרים“ – שר המשפטים והשר לביטחון הפנים.
עקרונות
מתן הזכויות לנפגע עבירה ייעשה תוך התחשבות בו ובצרכיו, שמירה על כבודו והגנה על פרטיותו ובתוך זמן סביר.
דרכי התאמה במימוש זכויות נפגע עבירה
(א)
מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא קטין ייעשה תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות הענין בהתחשב בגילוי ובמידת בגרותו של הקטין, וברוח עקרונות האמנה בדבר זכויות הילד.
(ב)
מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא אדם עם מוגבלות ייעשה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998.
(ג)
מידע והודעות לפי הוראות חוק זה יימסרו, ככל הניתן, בשפה מובנת לנפגע העבירה.
הבטחת זכויות
בתי המשפט והרשויות, כל אחד בתחומו, ינקטו צעדים הדרושים להבטחת זכויות נפגע עבירה לפי חוק זה.

פרק ב׳: זכויותיו של נפגע עבירה בהליך פלילי

הגנה
במהלך ההליך הפלילי זכאי נפגע עבירה –
(1)
להגנה, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו;
(2)
לקבל בבית המשפט, ככל הניתן, הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו;
(3)
לקבל מהמשטרה מידע לגבי אפשרויות קיימות להגנה מפני כל אחד מהמפורטים בפסקה (1);
(4)
למדור שקט בביתו בלא נוכחות החשוד, הנאשם או הנידון, אם הוא מתגורר עמו, לפי החלטת בית המשפט בהתאם להוראות החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991.
הגבלה על מסירת פרטים אישיים של נפגע עבירה [תיקון: תשס״ה]
(א)
בסעיף זה –
”חומר חקירה“ – כמשמעותו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי;
”מסירה“ – לרבות בדרך של העמדה לעיון או להעתקה;
”פרטים אישיים“, לגבי נפגע עבירה – כתובת מגוריו, כתובת מקום עבודתו ומספרי הטלפון שלו.
(ב)
הרשויות לא ימסרו לאדם, לרבות לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה בחלק א׳ בתוספת הראשונה א׳ שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית כל אחת מן הרשויות, בכפוף להוראות כל דין החלות עליה, למסור את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה בחלק א׳ בתוספת הראשונה א׳, כולם או חלקם, אם מצאה כי המסירה נדרשת לצורך ההליכים הפליליים שענינם העבירה שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום, לפי הענין, או לצורך הגנה וטיפול בנפגע, והתקיים אחד מאלה:
(1)
הפרטים האישיים של הנפגע הם חלק מתיאור העובדות בכתב האישום המהוות את העבירה;
(2)
המסירה היא בתוך רשות, בין רשות לרשות או מהרשויות לבית משפט.
(ד)
הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם נתן הנפגע את הסכמתו למסירה.
(ה)
תובע רשאי שלא למסור לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירה שאינה מנויה בחלק א׳ לתוספת הראשונה א׳, אם קיים לדעתו חשש לפגיעה בשלומו של נפגע העבירה.
(ו)
בית משפט רשאי, לבקשת הנאשם או סניגורו, להורות על גילוי פרטים אישיים של נפגע עבירה, כולם או חלקם, שלא נמסרו להם לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ה), אם מצא כי מסירת הפרטים נדרשת לצורך ניהול הגנת הנאשם.
(ז)
הורה בית המשפט על גילוי פרטים אישיים של נפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (ו), רשאי הוא לקבוע תנאים או סייגים לגילוי הפרטים, שתכליתם להגן על פרטיותו של הנפגע.
(ח)
על בקשה לפי סעיף קטן (ו) יחולו הוראות סעיף 74(ג) עד (ו) לחוק סדר הדין הפלילי, בשינויים המחויבים.
(ט)
הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל דין אחר הקובע איסור או הגבלות על מסירת מידע, או חיסיון.
זכות לקבלת מידע על ההליך הפלילי [תיקון: תשס״ה]
(א)
נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך שבה מתנהל הליך פלילי, כפי שיקבעו השרים.
(ב)
נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה, מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של האחראי על החקירה או התביעה, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם; השרים יקבעו את דרכי קבלת המידע ותוכנו.
(ג)
נוסף על הוראות סעיף קטן (ב) –
(1)
נפגע עבירה שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת השניה יידעו אותו על שלבים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, כמפורט באותה תוספת;
(2)
נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת השלישית יידעו אותו על פרטים נוספים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, לרבות לענין זכותו לפי סעיפים 16 ו־17 כמפורט באותה תוספת.
(ד)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהחובה לידע מתלונן לפי הוראות חוק סדר הדין הפלילי.
זכות עיון בכתב אישום [תיקון: תשע״ב־2]
נפגע עבירה זכאי, לבקשתו או לבקשת בא כוחו, לעיין בכתב האישום נגד הנאשם או בהסדר לסגירת תיק כאמור בסימן א׳1 בפרק ד׳ לחוק סדר הדין הפלילי, לפי העניין, ולקבל העתק ממנו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1)
עיון כאמור בכתב האישום או בהסדר לסגירת תיק – אסור על פי דין;
(2)
סבר פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה, לפי הענין, כי מטעמים מיוחדים שיירשמו אין להרשות את העיון או את קבלת ההעתק כאמור.
זכות לקבל מידע על מאסר או משמורת אחרת
נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת הרביעית יידעו אותו על מהלך מאסרו של הנידון או על מהלך שהייתו של הנאשם או הנידון במשמורת חוקית אחרת בעקבות העבירה, לרבות לענין זכותו לפי סעיפים 19 ו־20 כמפורט באותה תוספת.
זכות לקבל מידע על שירותי סיוע
נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה, בין שהם ניתנים על ידי המדינה ובין שהם ניתנים על ידי גופים לא ממשלתיים, כפי שיקבעו השרים.
ניהול הליכים בזמן סביר
ההליכים הנוגעים לעבירת מין או אלימות יקוימו בתוך זמן סביר, כדי למנוע עינוי דין.
חקירה של גוף חוקר בדבר עבר מיני
(א)
במהלך חקירת תלונה בגוף החוקר בדבר עבירת מין או אלימות לא ייחקר נפגע העבירה על עברו המיני, למעט חקירה הנדרשת בנסיבות הענין בדבר קשר מיני קודם עם החשוד, אלא אם כן קבע הקצין הממונה מטעמים שיירשמו, כי חקירה זו חיונית כדי להגיע לחקר האמת.
(ב)
חקירה על עברו המיני של נפגע עבירת מין או אלימות לפי הוראות סעיף קטן (א) תיעשה תוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו של הנפגע.
זכויות לגבי חסיון ראיות לעניין עדות בעל מקצוע בהליכים פליליים שעניינם עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה [תיקון: תשפ״ב־4]
(החל מיום 10.4.2023, יחול על בקשות להסרת חסיון החל מיום זה בהליכים בהם הוגש כתב אישום החל מיום זה):
(א)
בסעיף זה –
”בעל מקצוע“ – כהגדרתו בסעיף 50ב(א) לפקודת הראיות;
”עבירה“ – עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה המנויה בתוספת הראשונה ג׳;
(ב)
חוקר לא יבקש מנפגע עבירה לוותר על חסיון ראיה על דבר הנוגע לשירות שקיבל לפי סעיף 49 לפקודת הראיות, לעניין טיפול נפשי, או לשירות שקיבל לפי סעיף 50 או 50א לפקודת הראיות, ולא יפנה לבית המשפט בבקשה להסיר חיסיון כאמור, אלא אם כן קבע הקצין הממונה, מטעמים שיירשמו, כי הראיה נחוצה כדי להגיע לחקר האמת, כי היקף הגילוי המבוקש אינו עולה על הנדרש בנסיבות העניין וכי לא ניתן להשיג את התכלית שלשמה מתבקשת הראיה בדרך אחרת באופן סביר.
(ג)
בטרם יבקש חוקר מנפגע עבירה לוותר על חסיון ראיה כאמור בסעיף קטן (ב), יידע אותו בעניינים המפורטים להלן, וייתן לו זמן סביר בנסיבות העניין, ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, להתייעץ עם עורך דין או לקבל סיוע משפטי אם הוא זכאי לו מטעם המדינה ולשקול את עמדתו:
(1)
זכותו שלא לוותר על חסיון הראיה;
(2)
זכותו להתייעץ עם עורך דין וזכאותו לסיוע משפטי מטעם המדינה בהתאם לפרט 11(ב) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972, ובכלל זה לעניין שקילת הוויתור על החיסיון ולעניין הבעת העמדה לפני בית המשפט באשר להסרת החיסיון, וזכותו כי יינתן לו זמן סביר בנסיבות העניין להתייעץ עם עורך דין או לקבל סיוע משפטי אם הוא זכאי לו מטעם המדינה ולשקול את עמדתו כאמור;
(3)
המשמעות של ויתור על החיסיון ושל גילוי הראיה, לרבות האפשרות שראיה שהחיסיון אינו חל לגביה תימסר להגנה בכפוף להוראות סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות, יכולתו לוותר על חיסיון רק לגבי חלק מהראיה, ומשמעות אי־הסכמתו לוותר על החיסיון, ובכלל זה היעדר האפשרות להסיר את החיסיון בלא החלטה של בית המשפט;
(4)
זכותו להביע את עמדתו לפני בית המשפט לפי סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות ולפי סעיף קטן (ו), אם הגוף החוקר יבקש מבית המשפט להסיר את החיסיון כאמור בסעיפים 49(א), 50(א) או 50א(א) לפקודת הראיות, לפי העניין, וזכותו להביע את עמדתו לפני התובע כאמור בסעיף קטן (ה);
(5)
זכותו כי גם בעל המקצוע יביע עמדה לפני בית המשפט בדיון כאמור בפסקה (4) אם הנפגע יבקש זאת, ובעניין נפגע עבירה קטין – זכותו שבעל המקצוע יביע עמדתו לפני בית המשפט אם הקטין והורהו או אפוטרופסו הסכימו לכך.
(ד)
(1)
היה נפגע עבירה קטין שטרם מלאו לו 14 שנים, תתקבל ההחלטה אם לוותר על חסיון הראיה על ידי הורהו או אפוטרופסו, ואם מלאו לקטין 14 שנים – תתקבל ההחלטה על ידי הקטין נוסף על הורהו או אפוטרופסו.
(2)
הייתה עמדת הקטין באשר לוויתור על החיסיון שונה מעמדת הורהו או אפוטרופסו, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט.
(3)
נודע לחוקר כי בעניינו של קטין נפגע עבירה מתקיים הליך לפי סעיפים 2, 3 או 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט.
(4)
במקרה של קטין נפגע עבירה שהורהו או אפוטרופסו, או מי מקרוביהם, חשוד או מעורב בביצוע העבירה כלפי הקטין, או שעובד סוציאלי העביר למשטרה את הדיווח על ביצוע העבירה כלפי הקטין, או שהתעורר חשש כי ההורה או האפוטרופוס נמצא בניגוד עניינים ובשל כך אינו יכול לייצג את טובת הקטין בנוגע להסרת החיסיון, בטרם יבקש החוקר מהקטין או מהורהו או מאפוטרופסו לוותר על החיסיון, יתייעץ עם עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), ואם סבר, לאחר ההתייעצות, כי יש חשש שההורה או האפוטרופוס אינו יכול לייצג את טובת הקטין בשאלת הוויתור על החיסיון, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט.
(5)
חוקר שהגיש לבית המשפט בקשה להסרת חיסיון בנסיבות כאמור בסעיף קטן זה, יידע את הקטין ואת הורהו או אפוטרופסו על הגשת הבקשה ועל הזכויות המפורטות בסעיף קטן (ג)(2), (4) ו־(5).
(ה)
תובע לא ימסור ראיה לפי סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות על דבר הנוגע לנפגע עבירה אלא לאחר שניתנה לנפגע העבירה או למי מטעמו הזדמנות סבירה בנסיבות העניין להביע את עמדתו בעניין, לפני קבלת ההחלטה על מסירת הראיה, ואם הוחלט על מסירת הראיה – יידע את נפגע העבירה על היקף הגילוי שעליו הוחלט; נפגע עבירה ימסור את עמדתו לתובע בעניין כאמור, בכתב –
(1)
במהלך החקירה – באמצעות החוקר;
(2)
לאחר העברת חומר החקירה לתובע לפי הוראות סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, אם החשוד אינו במעצר – גם בטרם יחליט התובע על הגשת כתב האישום ועל מסירת הראיה להגנה; עמדה כאמור יכול שתימסר בעל פה אם התובע הסכים לכך.
(ו)
(1)
בית המשפט ייתן לנפגע העבירה זכות להביע את עמדתו לפי סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות, באופן סביר בנסיבות העניין ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, בעל פה, בכתב או בכל דרך אחרת, על פי בחירתו של נפגע העבירה וככל שהוא מעוניין בכך; בית המשפט ייתן גם לבעל מקצוע הזדמנות להביע את עמדתו כאמור, אם נפגע העבירה ביקש זאת, ולעניין נפגע עבירה קטין – גם אם לא ביקש זאת, ובלבד שהקטין והורהו או אפוטרופסו הסכימו לכך.
(2)
הבעת העמדה של נפגע העבירה כאמור בסעיף קטן זה יכול שתיעשה בידי מי מטעמו של נפגע העבירה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
(3)
הוגשה לבית המשפט בקשה להסרת החיסיון בעניין קטין נפגע עבירה לפי סעיף קטן (ד) –
(א)
לעניין פסקאות (3) או (4) של אותו סעיף קטן, תובא לפני בית המשפט, לפני הדיון, עמדה של עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), לעניין הסרת החיסיון ולעניין קיומו של חשש לניגוד עניינים;
(ב)
לעניין פסקאות (2) עד (4) של אותו סעיף קטן, רשאי בית המשפט למנות לקטין אפוטרופוס לדין או עורך דין בהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972, לייצגו בהליך בעניין הסרת החיסיון, אם הקטין אינו מיוצג ובית המשפט מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על ענייניו; בית המשפט יהיה רשאי לעשות כן לפני הדיון או במהלכו.
זכות לנוכחות מלווה בחקירה
נפגע עבירת מין או אלימות זכאי שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת חקירתו בגוף החוקר, אלא אם כן סבר הקצין הממונה, כי יש בכך כדי לפגוע בחקירה.
זכות נפגע עבירת מין לבחור את מין החוקר [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
נפגע עבירת מין זכאי לבחור את מין החוקר, והוא ייחקר כאמור בהתאם לבקשתו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1)
הקצין הממונה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו לא ניתן להיענות לבקשה;
(2)
החוקר האחראי על חקירת העבירה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו יש בכך כדי לפגוע בחקירה, ובשל דחיפות העניין לא ניתן לקבל את עמדתו של הקצין הממונה.
(ב)
לא נענתה בקשתו של נפגע העבירה מאחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(1) או (2), ייחקר הנפגע בנוכחות שוטר או עובד הגוף החוקר בן המין שביקש הנפגע כי יחקור אותו, אם נכח באותה עת במקום החקירה, ונפגע העבירה מעוניין בכך.
(ג)
בתחילת החקירה, יידע החוקר את נפגע העבירה בדבר זכותו כאמור בסעיף קטן (א).
(ד)
לעניין זה, ”עבירת מין“ – עבירה בחוק העונשין המנויה בפרט 2 או 5 לתוספת הראשונה ועבירה לפי סעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998.
זכות לנוכחות בדיון הנערך בדלתיים סגורות
(א)
בכפוף להוראות סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי, נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון בבית המשפט בענין העבירה שממנה נפגע, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של נפגע העבירה או של האדם המלווה אותו בדיון בבית המשפט.
זכות להביע עמדה לענין עיכוב הליכים [תיקון: תשס״ה]
נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על כוונה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בענין בכתב לפני היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך מטעמו להחליט בבקשה, לפני קבלת ההחלטה, במועד ובדרך שיקבעו השרים.
זכות להביע עמדה לענין הסדר טיעון או הסדר לסגירת תיק (הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.8.2022): זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון, הסדר לסגירת תיק או העברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי [תיקון: תשס״ה, תשס״ח, תשע״ב־2, תשפ״ב־3]
(א)
נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם או שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת החלטה בענין.
(הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.8.2022): נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם או שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על האפשרות שעניינו של הנאשם יועבר לבית משפט קהילתי או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת החלטה בענין.
(ב)
זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לקבל הודעה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד, לפי העניין, ולהביע עמדה בעניין זה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו לגבי העבירות המפורטות להלן, אלא אם כן ביקש נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון או ההסדר לסגירת תיק:
(1)
עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, אם נפגע העבירה הוא בן משפחתו של הנאשם; בפסקה זו, ”בן משפחתו“ – כהגדרתו בחלק ב׳ לתוספת ראשונה א׳;
(2)
(ג)
נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המפורטת בתוספת ראשונה ב׳, שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק שמתגבש עם החשוד, זכאי להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון או ההסדר לסגירת תיק, לפי העניין, לפני הגורם המאשר, בעל פה או בכתב, על פי בחירתו, טרם קבלת ההחלטה על הסדר הטיעון או על ההסדר לסגירת תיק, לפי העניין; בסעיף קטן זה, ”גורם מאשר“ – פרקליט מחוז או ממונה בכיר בפרקליטות שפרקליט המחוז הסמיכו לעניין זה.
(ד)
בדיון לגבי כתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, שבו מציג התובע לפני בית המשפט הסדר טיעון שאליו הגיע עם הנאשם, יברר בית המשפט האם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה, לרבות האם הובאו פרטיו של הסדר הטיעון המוצג לפניו, כאמור בסעיף זה, לפני נפגע עבירה כאמור.
(ד1)
(הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.8.2022): שופט הדן בהעברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי כאמור בסעיף 220ד לחוק סדר הדין הפלילי, יברר אם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה.
(ה)
הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו, אלא אם כן קבע פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה, לפי העניין, כי יש בכך כדי לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך.
(ו)
השרים יקבעו את המועדים והדרכים למימוש זכויותיו של נפגע העבירה לפי סעיף זה.
הצהרת נפגע [תיקון: תשס״ה]
(א)
נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש; מסר הנפגע הצהרה כאמור, זכאי הוא שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם, לפי הוראות פרק ה׳, סימן ז׳ לחוק סדר הדין הפלילי או בדיון בענין נאשם שהוא קטין, לפי הוראות פרק ה׳ לחוק הנוער.
(ב)
אין בהגשת הצהרת נפגע לבית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות סעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי.
(ג)
השרים יקבעו הוראות לענין הצהרת נפגע לפי סעיף זה, לרבות לענין דרכי הגשתה, תוכנה ועדכונה.
זכות להביע עמדה לפני ועדת שחרורים [תיקון: תשע״ח, תשפ״ב]
(הנוסח הקבוע):
(א)
נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה לפי הוראות סעיף 10 על מועד הבאת הנידון לדיון לפני ועדת שחרורים, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב לפי הועדה, במועד ובדרך שיקבעו השרים, לענין הסיכון הצפוי משחרור הנידון.
(ב)
בסעיף זה, ”ועדת שחרורים“ – כמשמעותה בפרק ו׳ סימן ב׳ לחוק העונשין.
זכות להביע עמדה לפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או ועדת שחרורים [תיקון: תשע״ח, תשפ״ב]
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 15.10.2018):
(א)
נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל לפי הוראות סעיף 10 הודעה כמפורט להלן, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב לפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או הוועדה, לפי העניין, במועד ובדרך שיקבעו השרים, לענין הסיכון הצפוי משחרור הנידון:
(1)
הודעה על מועד תום שני שלישים מתקופת מאסרו של הנידון, שבו רשאית היחידה לשחרור ממאסרים קצרים להחליט בבקשה לשחרור על־תנאי של הנידון לפי סעיף 2 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר;
(2)
הודעה על מועד הבאת הנידון לדיון לפני ועדת שחרורים.
(ב)
בסעיף זה, ”ועדת שחרורים“ ו”היחידה לשחרור ממאסרים קצרים“ – כהגדרתן בחוק שחרור על־תנאי ממאסר.
זכות להביע עמדה לענין חנינה
נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה לפי הוראות סעיף 10 על בקשת הנידון לחנינה או להקלה בעונשו מנשיא המדינה, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב באמצעות מחלקת החנינות במשרד המשפטים, לפני החלטת נשיא המדינה בבקשה כאמור, במועד ובדרך שיקבעו השרים.
הגנה מפני משפט פלילי או אזרחי
אי קיום זכות מהזכויות הקבועות בחוק זה אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, או כדי להוות עילה למשפט פלילי או אזרחי נגד רשות ציבורית או עובד ציבור; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע נקיטת הליך משמעתי לפי כל דין.
זכאות בני משפחה
גרמה העבירה למותו של אדם, יוענקו הזכויות לפי חוק זה לבני משפחתו של נפגע העבירה, לפי סדר הקדימויות שלהלן:
(1)
למי שהיה בן זוגו בעת מותו;
(2)
לילדיו;
(3)
להוריו;
(4)
לאחיו;
בהעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת מותו.
נטילת דגימה פורנזית מנפגע עבירת מין ושמירתה [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
נוסף על האמור בסעיף 14(א)(1) לחוק החיפוש בגוף, בעל מקצוע רפואי מוסמך ליטול, באמצעות ערכה ייעודית, דגימות לצרכים ראייתיים לחקירת ביצועה של עבירת מין מאדם שיש יסוד להניח כי הוא נפגע עבירת מין, בהסכמת האדם; בסעיף זה –
”בן משפחה“ ו”עובד סוציאלי שמונה לפי חוק“ – כהגדרתם בסעיף 14ב לחוק החיפוש בגוף;
”בעל מקצוע רפואי“ – בעל מקצוע שעבר הכשרה לפי הנחיות המכון הלאומי לרפואה משפטית במשרד הבריאות והוסמך על ידי המכון ליטול דגימות לצרכים ראייתיים;
”השוואה“ ו”שימוש“ – כמשמעותם בחוק החיפוש בגוף;
”עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי“ – עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996, שמונה מטעם המוסד הרפואי;
”ערכה ייעודית“ – ערכה ייעודית שמספקת משטרת ישראל לדגימה מגופו של אדם שיש יסוד להניח שהוא נפגע עבירת מין, לצרכים ראייתיים לשם חקירת ביצועה של העבירה.
(ב)
לא ייטול בעל מקצוע רפואי דגימות כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נפגע העבירה נתן את הסכמתו בכתב לנטילת הדגימה, לאחר שהוסברה לו מטרת נטילת הדגימה, נמסר לו מידע על מקום שמירת הערכה הייעודית ועל אופן שמירתה והוסבר לו כי באפשרותו לתת גם במועד מאוחר יותר הסכמה להפיק מהערכה הייעודית נתוני זיהוי ולערוך השוואה ושימוש בנתוני הזיהוי של אדם אחר, אם נמצאו בערכה.
(ג)
הסכמת נפגע עבירה לפי סעיף קטן (ב) יכול שתינתן לנטילת הדגימות ושמירתן בלבד, בהתאם להוראות סעיף קטן (ה).
(ד)
(1)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לבקשת נפגע העבירה, בעל מקצוע רפואי יבצע בדיקה לזיהוי קיומו של חומר זר ובדיקות קליניות נוספות, לפי הצורך; תוצאות בדיקה כאמור יימסרו לנפגע העבירה.
(2)
על נטילת דגימות כאמור בפסקה (1), בדיקתן ומסירת הממצאים לנפגע העבירה יחולו הוראות חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996.
(3)
לעניין הסכמתם של קטין ושל אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם שיש חשש לגביו כי הוא אדם כאמור (בסעיף זה – אדם עם מוגבלות שכלית), יחולו הוראות סעיף קטן (ח).
(ה)
ניטלו דגימות מנפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א) שלא הגיש תלונה במשטרה, יעביר המוסד שבו ניטלו הדגימות את הערכה הייעודית ואת הדגימות למשטרת ישראל, כך שבצידה החיצוני של הערכה לא יתועדו פרטיו האישיים של נפגע העבירה, והערכה והדגימות יישמרו במשטרת ישראל במקום ייעודי לאחסון מוצגים ללא תיעוד כאמור בהתאם לנהלים שתקבע משטרת ישראל; נהלים לעניין העברת הערכה והדגימות ייקבעו בהתייעצות עם משרד הבריאות.
(ו)
פרטי הזיהוי של נפגע העבירה המשויכים לערכה הייעודית ולדגימות יישמרו בנפרד, באופן המבטיח את סודיותם ולא ייעשה בהם שימוש אלא לפי הוראות סעיף זה; אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה, חובה עליו לשומרו בסוד והוא אינו רשאי לגלותו אלא לשם מילוי תפקידו ובהתאם להוראות כל דין.
(ז)
לא ייעשה שימוש בערכה הייעודית, בדגימות שניטלו או בנתוני הזיהוי שהופקו, ללא הסכמתו בכתב של נפגע העבירה; בטרם ייתן את הסכמתו יוסבר לנפגע העבירה כי ההסכמה לשימוש בערכה הייעודית משמעה הסכמה לשימוש בדגימות שניטלו, להפקת נתוני זיהוי מהדגימות ולעריכת השוואה ושימוש כמשמעותם בחוק החיפוש בגוף, בנתוני הזיהוי של אדם אחר אם נמצאו בערכה.
(ח)
(1)
היה נפגע העבירה קטין או אדם עם מוגבלות שכלית, בכל מקום שבו נדרשת הסכמת נפגע העבירה, יחולו הוראות סעיפים 14ג(א) ו־(ב) לחוק החיפוש בגוף בשינויים המחויבים, ובמקום ”שוטר“ יבוא ”בעל מקצוע רפואי“.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), לא תידרש הסכמת אפוטרופסו של קטין או של אדם עם מוגבלות שכלית, כאמור באותה פסקה, בהתקיים אחד מאלה:
(א)
קטין שמלאו לו 14 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים ביקש זאת;
(ב)
קטין שטרם מלאו לו 14 שנים ביקש כי לא תידרש הסכמת אפוטרופסו, ובעל מקצוע רפואי מצא, לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי ועם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, כי אין בכך כדי לפגוע בטובת הקטין;
(ג)
לדעת בעל מקצוע רפואי, לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי ועם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, נכון לעשות כן על יסוד טעמים של טובת הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית, מחמת היות החשוד בביצוע העבירה אפוטרופסו, בן משפחתו של אפוטרופסו או בן משפחתו של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית;
(ד)
לדעת בעל המקצוע הרפואי, לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי, נכון לעשות כן בשל חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של האדם עם המוגבלות, ולעניין קטין שטרם מלאו לו 14 שנים – לאחר התייעצות גם עם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק;
(ה)
לדעת בעל מקצוע רפואי, לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי, דרישה לקבלת הסכמתו של האפוטרופוס תעכב את נטילת הדגימה בשל קושי להשיג את האפוטרופוס במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את היכולת ליטול את הדגימה, ובלבד שלדעת בעל המקצוע הרפואי, לאחר שהתייעץ כאמור, אין בוויתור על הסכמת האפוטרופוס בנסיבות העניין כדי לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית; הודעה על ביצוע הבדיקה תימסר לאפוטרופסו של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית מוקדם ככל האפשר.
(ט)
היה נפגע העבירה קטין או אדם עם מוגבלות שכלית, יחולו לעניין הסכמתו לשימוש בערכה, כאמור בסעיף קטן (ז), הוראות סעיף 14ג לחוק החיפוש בגוף.
(י)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
(יא)
ניטלה דגימה כאמור בסעיף קטן (א), היא תישמר לפי הוראות סעיף קטן (ה) לתקופה של 50 שנים, בתנאים מתאימים לשם הפקת DNA, ובתום התקופה האמורה תושמד הערכה הייעודית, ללא צורך בהודעה נוספת לנפגע העבירה, ובלבד שלא נפתחה חקירה.
(יב)
(1)
ערכה ייעודית שניטלה לפני יום ל׳ בניסן התשפ״ב (1 במאי 2022) ושמורה במוסד רפואי, תועבר לשמירה במשטרת ישראל, אם נפגע העבירה נתן את הסכמתו לפי סעיף קטן (ב), ויחולו לעניין זה סעיפים קטנים (ב), (ג), ו־(ה) עד (יא) בשינויים המחויבים; מידע בנושא זה יפורסם לציבור על ידי משרד הבריאות באופן נגיש, לפני המועד האמור, בשפה העברית ובשפה הערבית וכן בשפות נוספות ככל האפשר.
(2)
לא ניתנה הסכמת נפגע העבירה כאמור בפסקה (1), תישמר הערכה במוסד רפואי בתנאים מתאימים לשם הפקת נתוני זיהוי לפי הנחיות משטרת ישראל, לתקופה האמורה בסעיף קטן (יא); עד ליום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) יקבע משרד הבריאות נהלים לעניין פסקה זו.
הקמת יחידות סיוע בפרקליטות
(א)
בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות המחוז יוקמו יחידות סיוע, כפי שיקבע שר המשפטים, שתפקידן להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות חוק זה, ובין השאר:
(1)
להבטיח את העברת המידע מהפרקליטויות לנפגעי העבירות ומנפגעי העבירות לפרקליטויות;
(2)
להנחות את עובדי הפרקליטויות ולסייע להם ביישום ההוראות לפי חוק זה;
(3)
לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירות, ולהפיצו לעובדי הפרקליטויות.
(ב)
מבנה היחידות, פריסתן, תפקידיהן ודרכי פעולתן ייקבעו על ידי שר המשפטים.
מינוי אחראים במשטרת ישראל
(א)
משטרת ישראל תמנה שוטרים אחראים לענין חוק זה, כפי שיקבע השר לביטחון הפנים, שתפקידם להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות חוק זה ובין השאר:
(1)
להבטיח את העברת המידע מהמשטרה לנפגעי העבירות ומנפגעי העבירות למשטרה;
(2)
להנחות שוטרים ולסייע להם ביישום ההוראות לפי חוק זה;
(3)
לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירות ולהפיצו לשוטרים.
(ב)
דרך מינוי השוטרים, מספרם, תפקידיהם ואופן פעולתם ייקבעו על ידי השר לביטחון הפנים.

פרק ג׳: תיקוני חקיקה והוראות שונות

הודעות [תיקון: תשס״ה]
הודעות לפי חוק זה יישלחו לנפגע העבירה לפי הכתובת שמסר לשם כך או יימסרו לו באמצעות מספר הטלפון שמסר לשם כך, הכל בדרך שקבעו השרים בדרך שקבעו השרים; הודעות שנשלחו לכתובת שמסר נפגע העבירה כאמור או שנעשה מאמץ סביר לשלוח או למסור אותן בדרך אחרת שקבעו השרים, יראו אותן כאילו נמסרו לו.
שינוי התוספות [תיקון: תשפ״ב־4]
השרים רשאים לשנות, בצו, את התוספות.
(החל מיום 10.4.2023): השרים רשאים לשנות, בצו, את התוספות, למעט את תוספת ראשונה ג׳.
ביצוע ותקנות
(א)
השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב)
תקנות וצווים לפי חוק זה טעונים אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
תחילה ותחולה הדרגתית [תיקון: תשס״ג, תשס״ה]
(א)
תחילתו של חוק זה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), בתום שלושה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
(ב)
סעיפים 4(ב) ו־(ג), 6(ב)(2), 7, 8(ב) ו־(ג), 10, 16, 17, 18, 19, 20, 23 ו־24 יוחלו בהדרגה, החל ביום שיקבעו לגביהם השרים ועל פי צווים שיקבעו; ההחלה יכול שתהיה לפי אזורים או לפי סוגי הזכויות או סוגי עבירות.
(ג)
החלתם של הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) תושלם לא יאוחר מיום כ״א באדר ב׳ התשס״ה (1 באפריל 2005) (בסעיף זה ובסעיף 31 – המועד הקובע); לא הושלמה החלת הסעיפים האמורים בצווים שקבעו השרים לפי סעיף קטן (ב) עד למועד הקובע, תהיה תחילתם של הסעיפים האמורים במועד הקובע.
(ג1)
הזכויות לפי סעיפים 7, 8(ג), 16 ו־17 כנוסחם לפי חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס׳ 2), התשס״ה–2004, והזכויות לפי סעיפים 8(ב), 10 למעט לענין הזכויות שהוחלו בצו זכויות נפגעי עבירה (החלה הדרגתית של סעיף 10 לחוק ושינוי התוספת הרביעית לחוק), התשס״ג–2003, 19 ו־20, כפי שיוחלו בצו לפי הוראות סעיף קטן (ב) ובמועד שנקבע בו, או שתחילתן במועד הקובע לפי הוראות סעיף קטן (ג), יהיו מוקנות לנפגע עבירה רק לגבי הליך פלילי שתיק החקירה בו נפתח במועד החלת הזכויות כאמור או במועד הקובע, לפי הענין, או לאחריו, אלא אם כן קבעו השרים אחרת.
(ד)
תחילתו של סעיף 25 תשעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
אישור תקנות ראשונות
תקנות וצווים ראשונים יובאו על ידי השרים לאישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך תשעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
מעקב אחר יישום החוק [תיקון: תשס״ג, תשס״ה]
(א)
במהלך התקופה שמיום א׳ בתמוז התשס״ג (1 ביולי 2003) ועד חודש לפני המועד הקובע, ידווחו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מדי ארבעה חודשים, על מצב ההיערכות ליישום הסעיפים המנויים בסעיף 29(ב), ולהחלתם ההדרגתית.
(ב)
במהלך תקופה של חמש שנים שתחילתה ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006), ידווחו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מדי שנה, על מצב יישום החוק, לרבות אפשרות הקניית הזכויות לפי הסעיפים המנויים בסעיף 29(ג1) גם לנפגע עבירה שתיק החקירה בענינו נפתח לפני המועד הקובע.

תוספת ראשונה

(סעיף 2 להגדרה ”עבירת מין או אלימות“)

[תיקון: תשס״ה, תשס״ז, תשע״ז]
[תיקון: תשע״ט]
[תיקון: תשס״ה]
[תיקון: תשס״ז]
לפי סעיף 5
[תיקון: תשע״ב]
[תיקון: תשס״ה]

תוספת ראשונה א׳

(סעיף 2 להגדרה ”עבירת מין או אלימות חמורה“)

חלק א׳

(לענין סעיפים 7(ב), 8(ג)(2), 16 או 17)

עבירות המנויות בפרט 2.
עבירות המנויות בפרט 3, למעט לפי סעיפים 303 ו־304.
עבירות המנויות בפרט 4, למעט לפי סעיפים 334 ו־337.
עבירות המנויות בפרט 5, למעט לפי סעיף 349.
עבירות המנויות בפרט 6.
[תיקון: תשס״ז]
עבירות המנויות בפרט 7.
עבירות המנויות בפרט 9.
עבירות המנויות בפרט 10.

חלק ב׳

(לענין סעיפים 8(ג)(2), 16 או 17)

עבירות המנויות בפרט 1, עבירה לפי סעיף 334, המנויה בפרט 4, ועבירות המנויות בפרט 8, והכל כשנפגע העבירה הוא בן משפחתו של החשוד, הנאשם או הנידון;
בפרט זה, ”בן משפחתו“ – כל אחד מאלה:
(1)
מי שמקיים או שקיים עם החשוד, הנאשם או הנידון מערכת יחסים זוגית;
(2)
קטין או חסר ישע, שהחשוד, הנאשם או הנידון, לפי הענין, אחראי עליו או היה אחראי עליו; לענין פסקה זו, ”אחראי על קטין או חסר ישע“ כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין.
עבירות לפי סעיפים 303 ו־304, המנויות בפרט 3.
עבירות לפי פקודת התעבורה
[תיקון: תשע״ב]
עבירות לפי סעיפים 64 ו־64א.
[תיקון: תשס״ח]

תוספת ראשונה ב׳

(סעיף 17(ג))

[תיקון: תשע״ט]
עבירות לפי סעיפים 300 עד 301ג ו־305.
עבירה לפי סעיף 329.
עבירות לפי סעיפים 345 ו־347(ב).
עבירות לפי סעיפים 369, 370, 371, 372, 373, 374 ו־374א.
עבירה לפי סעיף 402.
[תיקון: תשפ״ב־4]

תוספת ראשונה ג׳

(סעיף 13א)

(החל מיום 10.4.2023, יחול על בקשות להסרת חסיון החל מיום זה בהליכים בהם הוגש כתב אישום החל מיום זה):
עבירות המנויות בסימן ה׳ לפרק י׳, למעט עבירה לפי סעיף 352;
העבירות המנויות להלן, אם החשוד או הנאשם בביצוע העבירה הוא בן משפחה של הנפגע –
א.
ב.
ג.
ד.
לעניין זה, ”בן משפחה“ – לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר, והוא אחד מאלה:
(1)
בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה ובנם או בתם;
(2)
אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
לפי סעיף 5.

תוספת שניה

(סעיף 8(ג)(1))

השלב בהליך הפלילי – הגוף מוסר המידע
העברת חומר החקירה לתובע לפי הוראות סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי; – הגוף החוקר
החלטה שלא לחקור לפי הוראות סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי; יידוע לגבי שלב זה יהיה כאמור בסעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי ויכלול גם הודעה על זכות הערר לפי סעיף 64 לחוק האמור; – הגוף החוקר
החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין לפי הוראות סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי; יידוע לגבי שלב זה יהיה כאמור בסעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי ויכלול גם הודעה על זכות הערר לפי סעיף 64 לחוק האמור; – הגוף החוקר
[תיקון: תשע״ב־2]
סגירת התיק בהסדר עם החשוד, לפי סימן א׳1 בפרק ד׳ לחוק סדר הדין הפלילי; – התובע
[תיקון: תשפ״ב־3]
(הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.8.2022): העברת עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי לפי פרק ו׳1 לחוק סדר הדין הפלילי; התובע
[תיקון: תשס״ה, תשע״ה]
שחרור של החשוד או הנאשם ממעצר בתנאים כאמור בסימן ו׳ לפרק ב׳ בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, או מעצר של החשוד בפיקוח אלקטרוני כאמור בסימן ג׳1 לפרק א׳ בחוק האמור, לרבות פירוט התנאים או פרטי תכנית הפיקוח כהגדרתה בסעיף 22א לחוק האמור, לפי העניין, ובלבד שבית המשפט או הקצין הממונה קבע שתנאי השחרור או שתנאי תכנית הפיקוח, כולם או חלקם, נועדו להגן על נפגע העבירה; יידוע על שלב זה יכלול גם הודעה על כך שנפגע העבירה רשאי להעתיק את פירוט תנאי השחרור או פרטי תכנית הפיקוח האמורים; – לגבי שחרור חשוד – משטרת ישראל; לגבי שחרור ממעצר עד תום ההליכים – התובע
[תיקון: ק״ת תשס״ה, ק״ת תשס״ה־3]
החלטה להעמיד את החשוד לדין לפי הוראות סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי; – התובע
החלטה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי או כל החלטה אחרת, לפי כל דין, להפסיק את ההליך הפלילי; – היועץ המשפטי לממשלה או התובע לפי הענין
מועדי הדיונים בבית המשפט, למעט הדיון שבו מתקיימת הקראת כתב האישום לפי הוראות סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי; חלה מגבלה על פי דין על נוכחותו של נפגע העבירה בדיון מדיוני בית המשפט, תימסר לו הודעה גם על כך; – התובע
הכרעת הדין לפי הוראת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי או סעיף 21 לחוק הנוער; – התובע
גזר הדין לפי הוראות סעיף 193 לחוק סדר הדין הפלילי או החלטת בית משפט לנוער לפי סעיפים 24 עד 26 לחוק הנוער; – התובע
הגשת ערעור על פסק הדין לפי הוראות פרק ז׳ לחוק סדר הדין הפלילי. – התובע

תוספת שלישית

(סעיף 8(ג)(2))

השלב בהליך הפלילי – הגוף מוסר המידע
שם החוקר שמונה כאחראי על חקירת העבירה; – הגוף החוקר
[תיקון: תשפ״ב־4]
(החל מיום 10.4.2023, יחול על בקשות להסרת חסיון החל מיום זה בהליכים בהם הוגש כתב אישום החל מיום זה): בקשה להסרת חיסיון על ראיה לפי סעיף 49(א), 50(א), 50א(א) או 50ב לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, הודעה על זכויות נפגע עבירה בנוגע לוויתור על החיסיון והבעת עמדה בהליכי גילוי הראיה לפי הוראות סעיף 13א, ולגבי נפגע עבירת מין כאמור בפרט 11(ב) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972 – גם זכותו לקבלת ייצוג, ייעוץ וסיוע משפטי לפי אותו פרט; – הגוף החוקר או התובע
מעצרו של החשוד או הנאשם או שחרורו ממעצר, לפי הוראות פרק ב׳ לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, או פרק ג׳ לחוק הנוער; – לגבי חשוד – משטרת ישראל; לגבי נאשם – התובע
כוונה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביא את עמדתו בענין לפי הוראות סעיף 16; – היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך על ידו להחליט בבקשה
[תיקון: תשע״ב־2]
כוונה להגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד, לפי סימן א׳1 בפרק ד׳ לחוק סדר הדין הפלילי; – התובע
[תיקון: תשפ״ב־3]
(הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.8.2022): כוונה להעביר את עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי, לפי פרק ו׳1 לחוק סדר הדין הפלילי; התובע
[תיקון: ק״ת תשס״ה, ק״ת תשס״ה־3, תשס״ח]
(א)
הודעה על החלטה להעמיד את החשוד לדין כאמור בפרט 5 בתוספת השניה תכלול גם הסבר על כך שיש אפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם והודעה על זכותו להביע את עמדתו בענין לפי הוראות סעיף 17(א).
(ב)
פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון האמור לפי הוראות סעיף 17(א), למעט בעבירות המפורטות בסעיף 17(ב).
(ג)
בעבירות המנויות בתוספת ראשונה ב׳ – פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון בפני גורם מאשר, לפי הוראות סעיף 17(ג). – התובע
[תיקון: תשס״ו, תשע״א]
מתן צו פיקוח לפי סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006, לרבות תנאי הפיקוח והמעקב כאמור בסעיף 13(4), (5), (7) ו־(9) עד (11) לאותו חוק, וכן כל שינוי בתקופת תוקפו של הצו או בתנאי מתנאיו כאמור בסעיפים 14 ו־23 לאותו חוק. – היועץ המשפטי לממשלה או נציגו

תוספת רביעית

(סעיף 10)

השלב – הגוף מוסר המידע
תחילת ריצוי מאסרו בפועל או אשפוזו בבית חולים, שבו אושפז על פי צו של בית משפט לפי חוק [צ״ל: טיפול ב]חולי נפש, התשנ״א–1991 (להלן – בתי חולים), של הנאשם או הנידון לפי הענין; – שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי הענין
[תיקון: ק״ת תשס״ג, ק״ת תשס״ה־2]
יציאת הנידון לחופשה ממאסר או מבית חולים [צ״ל: והמועד הצפוי לחזרתו ממנה]; – שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי הענין
[תיקון: ק״ת תשס״ג, ק״ת תשס״ה־2, תשע״ח, תשפ״ב]
מועד הבאת הנידון לפני ועדת השחרורים, לפי הוראות פרק ו׳ סימן ב׳ לחוק העונשין ופרק ב׳ סימן ה׳ לפקודת בתי הסוהר; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לפני ועדת השחרורים לפי הוראות סעיף 19; – שירות בתי הסוהר
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 15.10.2018): מועד תום שני שלישים מתקופת מאסרו של נידון שהוא אסיר כאמור בסעיף 2 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, או מועד הבאת הנידון לפני ועדת השחרורים, לפי הוראות אותו חוק; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או לפני ועדת השחרורים, לפי הוראות סעיף 19; – שירות בתי הסוהר
[תיקון: ק״ת תשס״ג, ק״ת תשס״ה־2]
(בוטל);
[תיקון: תשע״ח, תשפ״ב]
תנאים לשחרור הנידון ממאסר לפי הוראות סימן ה׳ לפרק ב׳ לפקודת בתי הסוהר, שמטרתם להגן על הנפגע; – שירות בתי הסוהר
(הוראת שעה לחמש שנים מיום 15.10.2018): תנאים לשחרור הנידון ממאסר לפי הוראות פרק ב׳ לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, שמטרתם להגן על הנפגע; – שירות בתי הסוהר
בריחת הנאשם או הנידון ממאסר או מבית חולים; – שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי הענין
מועד שחרור הנאשם או הנידון ממאסר או מבית חולים; – שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי הענין
בקשת הנידון מנשיא המדינה לחנינה או להקלה בעונשו כאמור בסעיף 11(ב) לחוק־יסוד: נשיא המדינה; – מחלקת חנינות במשרד המשפטים
[תיקון: ק״ת תשס״ג, ק״ת תשס״ה־2]
החלטת נשיא המדינה למתן חנינה או להקלה בעונשו של הנידון כאמור בסעיף 11(ב) לחוק־יסוד: נשיא המדינה. – שירות בתי הסוהר [צ״ל: לשכת נשיא המדינה]
[תיקון: תשע״ה־3]
מועד הדיון בוועדה מיוחדת לפי סעיפים 28א עד 28ה לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו בכתב לפני הוועדה המיוחדת לפי הוראות סעיף 28ב(ב) לחוק האמור. – הוועדה המיוחדת


נתקבל בכנסת ביום י״א באדר התשס״א (6 במרס 2011).
  • אריאל שרון
    ראש הממשלה
  • עוזי לנדאו
    השר לביטחון הפנים
  • מאיר שטרית
    שר המשפטים
  • משה קצב
    נשיא המדינה
  • אברהם בורג
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.