לדלג לתוכן

ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

מהדורות נוספות של דברים א | למהדורה המבוארת הרגילה

|


פרשת דברים. החלוקה הנוצרית מחלקת באופן מאולץ ובאמצע עניין את נאום משה הראשון בין תיאור המפלה בקרב נגד האמורי, להצלחה בקרב בבשן.

נאומי משה

עין קודיראת המזוהה עם קדש ברנע
אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל,
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן ממזרח לנהר הירדן (והמשך הפסוק מתאר את המקום במדויק) - בַּמִּדְבָּר,
בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בערבות מואב שנמצאות מול ים סוף,
בֵּין פָּארָן בחלקו הצפוני הסמוך לאדום וּבֵין תֹּפֶל, וְלָבָן, וַחֲצֵרֹת, וְדִי זָהָב.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב מהר סיני ועד קדש ברנע בארץ כנען יש הליכה של 11 יום (במקום 40 שנות הנדידה)
- דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר רכס הרים מדרום לים המלח בצד המזרחי של הערבה עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.


וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בחודש ה-11, המתחיל מניסן כלומר: ראש חודש שבט בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ,
דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ אֲלֵהֶם.
אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ כמסופר בבפרשת חוקת (ספר במדבר) אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן,
וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי.
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל התחיל, האריך מֹשֶׁה בֵּאֵר פירש, או תרגם אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. לֵאמֹר:

הנאום הראשון - המסע במדבר

לקראת המסעות במדבר

עמידה בקצה הארץ

יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב, לֵאמֹר כך, כלומר: נקודותיים:

לפי פירושו של הרב מרדכי סבתו: רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה! פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם... - בהמשך נאום זה, במהלך סיפור חטא המרגלים, ולאחריו, יש משחק מלים עם הכתוב כאן. מיד לאחר החטא 'פנו לכם וסעו' - אחורה פנה! חוזרים למקום ממנו באתם. ולבסוף: 'רב לכם סוב את ההר הזה', מספיק ודי עם הסיבובים חסרי התוחלת. כלומר: בתחילת הדרך, (ותחילת הנאום) הם היו קרובים מאוד לסוף המסע, אך, למרבה הצער, הדברים קרו אחרת.

רַב לָכֶם די לכם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה בהרי סיני!
פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם ר' הערה משמאל ובהמשך הנאום: פנו לכם וסעו, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי, וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו: בָּעֲרָבָה, בָהָר, וּבַשְּׁפֵלָה, וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם...
אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת!
רְאֵה! נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ!!
בֹּאוּ! וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ -
אֲשֶׁר נִשְׁבַּע חוזר לספר את הדברים מפיו יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם - לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב: לָתֵת לָהֶם שהקב"ה נשבע לתת לאבותיכם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם כלומר: גם לכם!

מינוי הזקנים

וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא כשישבנו בחורב לֵאמֹר:
לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת להחזיק (מלשון משא) אֶתְכֶם.
יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם, וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב!
יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם ובמאמר מוסגר: אם כבר הזכרתי את הריבוי, אינני אומר זאת לרעה כָּכֶם כמוכם, כמספר האנשים שלכם כעת (מלשון: כך, כלומר: כמו) אֶלֶף פְּעָמִים|פי אלף ממספרכם}}, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם! - כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם.
אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם את הטורח, ההמולה (כצליל "טרח") והעבודה ('טירחה' בארמית) וּמַשַּׂאֲכֶם אוכל, או הצורך להרים אתכם ולהוביל אתכם במדבר וְרִיבְכֶם לדון במריבות שלכם בין אחד לשני?
הָבוּ לָכֶם תנו לכם (כעצת יתרו - ר' פרשת יתרו) אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם מוכרים בשבט שלכם כמתאימים להנהגה, וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם!
וַתַּעֲנוּ אֹתִי, וַתֹּאמְרוּ:
טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת!
וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם:
שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת, וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת, וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם.
וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:
שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם,
וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו, וּבֵין גֵּרוֹ השכן שלו (ובערבית גַּארו - שכנו), או: הזר אשר גר לידו (כפי שמופיע רבות בספר דברים)!
לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט אל תתפסו צד בגלל היכרות אישית:
כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן!
לֹא תָגוּרוּ תפחדו מִפְּנֵי אִישׁ!
כִּי הַמִּשְׁפָּט? - לֵאלֹהִים הוּא עשיית משפט הוגן הוא עשיית דבר האל, ואם תעוותו אותו, אתם מעוותים את דברו בעולם!
וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם? - תַּקְרִבוּן אֵלַי אל משה - וּשְׁמַעְתִּיו.
וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים חוקי התורה אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן.

חטא המרגלים

וַנִּסַּע מֵחֹרֵב, וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא אֲשֶׁר רְאִיתֶם, דֶּרֶךְ הַר הָאֱמֹרִי,
- כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֹתָנוּ,
וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.
וָאֹמַר אֲלֵכֶם:
בָּאתֶם עַד הַר הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ!
רְאֵה! נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ!
עֲלֵה רֵשׁ תירש (מלשון: ירושה) וכיבוש (מלשון: לרושש את האויב) כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ!
אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת תפחד. מלשון: חיתת, הצליל המתקבל כששיניים נוקשות זו בזו מפחד!


דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך.

וַתִּקְרְבוּן השווה לפרשת שלח לך (ספר במדבר) אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ:
נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ ירגלו, יחקרו לָנוּ אֶת הָאָרֶץ,
וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר: אֶת על הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ, וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן...
וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר,
וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט מכל שבט.
וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל, וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ את הארץ, או את הנחל.
וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ,
וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר, וַיֹּאמְרוּ:
טוֹבָה הָאָרֶץ משה כאן בוחר להתמקד בראשית דבריהם. ומלמדנו איך להאזין לדיעות מוּטוֹת אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ!
וְלֹא אֲבִיתֶם רציתם לַעֲלֹת, וַתַּמְרוּ ובמרי, מרד, לא שמעתם אֶת פִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
וַתֵּרָגְנוּ התלוננתם בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ:
בְּשִׂנְאַת יְהוָה מפני שה' שונא אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי - לְהַשְׁמִידֵנוּ!
אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים?!
אַחֵינוּ המרגלים הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ הלב שלנו נמס מפחד בעקבות דבריהם, לֵאמֹר כך... (במקרא: משמש כסימן נקודותיים:
...עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ מאיתנו,
עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם שחומותיהן גבוהות כביכול עד השמים...
וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם!
וָאֹמַר אֲלֵכֶם:
"לֹא תַעַרְצוּן תכנעו (מלשון: עריץ, המכניע את נתיניו) וְלֹא תִירְאוּן תפחדו, מלשון: יראה מֵהֶם.
יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם שעד עכשיו הוביל אתכם (במדבר, וביציאה ממצרים) -
הוּא יִלָּחֵם לָכֶם! - כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם בְּמִצְרַיִם, לְעֵינֵיכֶם!
וּבַמִּדְבָּר - אֲשֶׁר רָאִיתָ?!
אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ,
בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם, עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה האם שכחתם זאת? ומדוע אתם דואגים?!
וּבַדָּבָר הַזֶּה בעמידה כנגד האויב שבארץ הזאת, אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם?!

הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בָּאֵשׁ לַיְלָה וּבֶעָנָן - יוֹמָם!
כמו שכתוב בסוף פרשת בא: וה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה - בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם.

- הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם אותו אחד אשר מוביל אתכם בַּדֶּרֶךְ, לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹתְכֶם לחפש לכם מקום מתאים למחנה
בָּאֵשׁ - לַיְלָה על ידי עמוד האש - בלילה, לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ כדי להראות לכם את הדרך אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ,
וּבֶעָנָן - יוֹמָם!
וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם, וַיִּקְצֹף והוא כעס. מלשון: הקצף הלבן והרוק הניתז מן השפתיים בשעת צעקות וכעס,
וַיִּשָּׁבַע ומתוך כעס זה, כלומר כתוצאה מחטאם - הוחלט לֵאמֹר כך:
אִם יִרְאֶה אִישׁ איש לא יראה... מלשון: אבטל את המצב אם יהיה מי שיראה בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, - הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה,
אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם שוב חוזרים לנאום של משה, המדבר אל הדור שאחרי החטא? ...
זוּלָתִי חוץ מאשר כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה!
- הוּא יִרְאֶנָּה, וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ בָּהּ, וּלְבָנָיו!
- יַעַן שוב חוזרים לדברי משה אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה.
גַּם בִּי הִתְאַנַּף כעס יְהוָה בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר:
גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם!
יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן - הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ, הוּא יָבֹא שָׁמָּה:
אֹתוֹ חַזֵּק! כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל.
וְטַפְּכֶם! - אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם פרשת שלח: לָבַז לשלל ולשבי יִהְיֶה!? -
וּבְנֵיכֶם! - אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע? -
- הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה, וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה! וְהֵם יִירָשׁוּהָ!!
וְאַתֶּם, - פְּנוּ לָכֶם, וּסְעוּ היפוך הכיון. ור' בראש הנאום: פנו וסעו לכם... הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף לכיוון שממנו באתם!

נסיון המעפילים - בעקבות החטא

נחיל דבורים
וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי:
חָטָאנוּ לַיהוָה!
אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה, וְנִלְחַמְנוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ!
וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וַתָּהִינוּ ותנסו. מלשון: "הִינוֹ" כלומר יצירת מצב הווייתי, ובעברית עדכנית 'לההין' נתפרש כלשון עזות מצח וחוצפה לַעֲלֹת הָהָרָה אל ההר.
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי:
אֱמֹר לָהֶם:
לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ,
כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם!
וְלֹא כדי שלא, או: אם תעשו את דברי ולא תעלו, אזי גם לא... תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם!!
וָאֲדַבֵּר משה מספר שהוא דיבר אֲלֵיכֶם, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם!
וַתַּמְרוּ אֶת פִּי יְהוָה, וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ ועליתם בזדון, מתוך ידיעה וכוונה להמרות את דבר ה' הָהָרָה.
וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם,
וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים שתוקפות מכל הצדדים, את מי שבא לקחת מהן דבש, ולא מרפות ממנו,
וַיַּכְּתוּ הִכו אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה שגרשו אתכם למקום הנקרא 'חָרְמָה' (ויש בכך גם רמז שהם החרימו═השמידו אתכם שם).
וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי יְהוָה! וְלֹא שָׁמַע יְהוָה בְּקֹלְכֶם, וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם!
וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם כידוע לכם. או: תקופה ארוכה כמו התקופה לפני נסיון עליה זה.