הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

גנב = לקח בסתר

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: גנב

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: גנב

גנבה משמעה לקיחה בסתר.

גנבת רכוש

הגנבה הראשונה בתנ"ך נעשתה על-ידי רחל אמנו: (בראשית לא יט): "ולבן הלך לגזז את צאנו, ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה"- היא כמובן לקחה את התרפים בסתר, כשלבן היה עסוק בגזיזת הצאן.
המשנה למלך מצרים חשד בבני יעקב שגנבו ממנו בסתר: (בראשית מד ח): "הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען, ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב?"

הגנב פועל בסתר ולכן מתבייש כשתופסים אותו: (ירמיהו ב כו): "כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם"
הגנב פועל בדרך-כלל בלילה: (איוב כד יד): "לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון, ובלילה יהי כגנב"

בתורה נאסר בפירוש לגנוב רכוש:

(ויקרא יט יא): "לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו"

וישנם כמה דינים המפרטים את עונשם של גנבים, כגון:

(שמות כא לז): "כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו - חמשה בקר ישלם תחת השור, וארבע צאן תחת השה"( פירוט )
(שמות כב ג): "אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים - שנים ישלם"( פירוט )

ראו גם: תשלומי כפל .

גנבה לעומת גזלה

על-פי ההלכה, יש הבדל בין גנב - הלוקח בסתר, לבין גזלן - הלוקח בגלוי : גנב משלם, בדרך כלל, פי שניים, וגזלן משלם רק את הגזילה (להסבר הטעמים להבדל זה, ראו במאמר תשלומי כפל ). לפיכך ישנה משמעות מעשית להגדרה המדוייקת של גנבה לעומת גזלה : " "איזה הוא גנב ? זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעין, כגון הפושט ידו לתוך כיס חברו ולקח מעותיו, ואין הבעלים רואין, וכן כל כיוצא בזה. אבל, אם לקח בגלוי בפרהסיא בחוזק יד, אין זה גנב, אלא גזלן ." (רמב"ם, הלכות גניבה א ג) .

ישנם כמה מקרים גבוליים:

א. אדם שגנב (בסתר) והודה לפני שנתפס - פטור מתשלומי כפל (ראו אם המצא תמצא ); ייתכן שהסיבה היא, שהוא כבר נחשב לגזלן, מכיוון שהודה וגילה את עצמו.

ב. אדם שניסה לקחת רכוש בסתר אבל לא הצליח כי ראו אותו - נחשב לגנב, וצריך לשלם תשלומי כפל: " "אמר ר' אלעזר: ראוהו שהטמין בחורשין וטבח ומכר - משלם תשלומי ארבעה וחמשה... וכיון דראוהו, גזלן הוא?! - כיון דקא מטמרי מנייהו, גנב הוא..." " (תלמוד בבלי, בבא קמא עט.) : הניסיון להסתתר מבני אדם, גם אם אינו מצליח, הופך את המעשה לגניבה, ולכן העונש חמור יותר.

ג. אדם היושב במארב, ומתוך המארב, מתנפל על עוברים ושבים ושודד אותם בכוח, נחשב לגזלן, כמו בפסוק:

(שופטים ט כה): "וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים, ויגזלו את כל אשר יעבר עליהם בדרך, ויגד לאבימלך"

והסיבה היא: " "הא דקא מטמרי' - דלא ניחזינהו אינשי וניערקו מנייהו" " (ר' יוחנן, תלמוד בבלי בבא קמא עט.) : הם מתחבאים רק באופן זמני, רק כדי שלא יברחו מהם; אבל אחרי שתפסו את הקרבנות, הם גוזלים אותם בגלוי, הם לא מנסים להסתיר את המעשה מבני האדם, ולכן הם נחשבים לגזלנים.

ד. מצד שני, אדם ששודד בכוח אבל שם מסוה על פניו נחשב לגנב, שהרי הוא לא חושף את זהותו: " "לסטים מזויין שגנב, אינו גזלן אלא גנב, אף על פי שהבעלים יודעים בשעה שגנב" " (רמב"ם, הלכות גניבה א ג; ראו בהשגות הראב"ד וב'נושאי הכלים' שם; ראו גם הרב חנן פורת, "מעט מן האור" משפטים ה'תשס"ב ) .

ה. לפי חלק מחז"ל, ההבדל בין גזל לבין גניבה הוא דק ביותר: " "לפני תשעה - גנב, ולפני עשרה - גזלן" " (רבי אבהו בשם ריש לקיש, בראשית רבה נד ג) ; זה הבדל טכני - כל עוד פחות מעשרה אנשים הרואים את המעשה, הוא נחשב מעשה של "סתר" כלומר גניבה.

אולם, הדעה שהתקבלה להלכה היא הדעה הפחות פורמלית: " "איזהו גזלן?... זה שהוא גוזל בפרהסיא" " (בר קפרא, שם) . ראו גם: על הגנבה ועל הגזילה ומה ביניהן / אברהם וינרוט .

גנבת דעת

גנבה מתייחסת לא רק לחפצים מוחשיים אלא גם לדברים מופשטים, ובפרט, גניבת מידע. אדם שמטעה את רעהו נקרא "גנב" כי הוא לוקח בסתר מידע ששייך לו. כך למשל עשה יעקב ללבן:

(בראשית לא כ): "ויגנב יעקב את לב לבן הארמי, על בלי הגיד לו כי ברח הוא"
(בראשית לא כו): "ויאמר לבן ליעקב 'מה עשית, ותגנב את לבבי, ותנהג את בנתי כשביות חרב?'"

יעקב נאלץ לגנוב את ליבו של לבן, כי הוא ירא שמא לבן - שהיה חזק יותר - ישתמש בכוחו כדי לגזול ממנו את בנותיו בראשית לא לא: " "ויען יעקב ויאמר ללבן 'כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי" '"; גזל = לקח בגלוי ובכוח .

כך גם:

אבשלום בן דוד: (שמואל ב טו ו): "ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל אשר יבאו למשפט אל המלך, ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל"- התחנף לציבור והבטיח להם הבטחות ללא כיסוי, כדרכם של פוליטיקאים.
נביאי השקר: (ירמיהו כג ל): "לכן הנני על הנבאים, נאם ה', מגנבי דברי איש מאת רעהו"

גנבת אנשים

הפעולה שנקראת בימינו "חטיפה" או "סחר בבני אדם" נקראה בלשון התנ"ך "גניבה" - גניבה של בני אדם. במקרה זה, הגניבה מציינת כל חטיפה, גם אם היא נעשית בגלוי.

האדם הראשון שנגנב היה יוסף: (בראשית מ טו): "כי גנב גנבתי מארץ העברים, וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור"

בעשרת הדיברות נאסר בפירוש לגנוב אנשים:

(שמות כ יב): "לא תרצח ס לא תנאף ס לא תגנב ס לא תענה ברעך עד שקר"
ועונשו של גונב נפש הוא מוות, כמו עונשו של רוצח: (שמות כא טז): "וגנב איש ומכרו ונמצא בידו - מות יומת"(ומכאן שבימינו, כשלא נוהגים להטיל עונש מוות, עונשו של מי שסוחר בבני אדם צריך להיות מאסר עולם - כמו עונשו של רוצח).

אבל יש גם "גניבת אנשים" שהיא חיובית ונובעת מאהבה יתרה:

(שמואל ב יט מב): "והנה כל איש ישראל באים אל המלך ויאמרו אל המלך 'מדוע גנבוך אחינו איש יהודה?' ויעברו את המלך ואת ביתו את הירדן וכל אנשי דוד עמו"
(מלכים ב יא ב): "ותקח יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו את יואש בן אחזיה ותגנב אתו מתוך בני המלך הממותתים אתו ואת מינקתו בחדר המטות ויסתרו אתו מפני עתליהו ולא הומת"

התגנבות

הפועל התגנב משמעו "גנב את עצמו", כלומר, הסתלק בסתר; או "התנהג כגנב", כלומר בא בסתר:

(שמואל ב יט ד): "ויתגנב העם ביום ההוא לבוא העיר כאשר יתגנב העם הנכלמים בנוסם במלחמה"

פסוקים נוספים

(בראשית לא לט): "טרפה לא הבאתי אליך, אנכי אחטנה, מידי תבקשנה, גנבתי יום וגנבתי לילה"
(שמות כב יא): "ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו"
(דברים כד ז): "כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך"
(יהושע ז יא): "חטא ישראל וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם"
(שמואל ב כא יב): "וילך דוד ויקח את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד אשר גנבו אתם מרחב בית שן אשר תלום שם הפלשתים ביום הכות פלשתים את שאול בגלבע"
(ישעיהו א כג): "שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם"
(ירמיהו ז ט): "הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם"
(ירמיהו מח כז): "ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד"
(ירמיהו מט ט): "אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים"
(הושע ד ב): "אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו"
(הושע ז א): "כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ"
(יואל ב ט): "בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב"
(עובדיה א ה): "אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות"
(זכריה ה ג): "ויאמר אלי זאת האלה היוצאת על פני כל הארץ כי כל הגנב מזה כמוה נקה וכל הנשבע מזה כמוה נקה"
(תהלים נ יח): "אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך"
(איוב ד יב): "ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו"
(איוב כא יח): "יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה"
(איוב כז כ): "תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה"
(איוב ל ה): "מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב"
(משלי ו ל): "לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב"( פירוט )
(משלי כט כד): "חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד"( פירוט )
(משלי ל ט): "פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה', ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי"( פירוט )

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-13.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:גנב - לקח בסתר

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/gnv