ביאור:בראשית יז כה
בראשית יז כה: "וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יז כה.
וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ
[עריכה]בקשת אברהם מאלוהים מסירה כל ספק ביחס אהבתו של אברהם לישמעאל: "לו יִּשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ" (ביאור:בראשית יז יח). אברהם אפילו מל את ישמעאל כדי להכלילו בברכה ובמשפחתו.
אברהם רצה שגם ישמעאל ייהנה מברכת האלוהים לו: "וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, ונְּתַתִּיךָ לְגוֹיִם ומְּלָכִים, מִמְּךָ יֵצֵאו"ּ (ביאור:בראשית יז ו).
אברהם לא רצה שישמעאל יכרת מעימו. ישמעאל היה בן ביתו של אברהם, ולכן היה ברור לאברהם שישמעאל כלול בברית וחייב לעבר מילה.
בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ
[עריכה]גיל 13 הוא אינו גיל קל לעבור בו מילה ועוד ללא משככי כאבים, הרי לא נאמר שישמעאל שתה יין כדי לעמעם את הכאב.
ישמעאל בגבורה הרשה לאברהם למול אותו, ובכך הוא הראה נאמנות גדולה לאברהם ולאלוהים. בדומה ליצחק, גם הוא היה מוכן לעקדתו. אברהם כבר ידע שיצחק ייוולד ושישמעאל יודח מבכורתו, אבל הוא לבטח לא סיפר זאת לישמעאל שהמשיך לחשוב שהוא בכורו של אברהם.
מנהג המילה בארצות המזרח התיכון
[עריכה]- המצרים הקדמונים מלו את ילדיהם והעדות לכך מופיעה בתמונות קיר בפירמידות.
- אדום, מואב ועמון גם מלו את ילדיהם, ככתוב: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וּפָקַדְתִּי עַל כָּל מוּל בְּעָרְלָה: עַל מִצְרַיִם וְעַל יְהוּדָה וְעַל אֱדוֹם וְעַל בְּנֵי עַמּוֹן וְעַל מוֹאָב וְעַל כָּל קְצוּצֵי פֵאָה הַיֹּשְׁבִים בַּמִּדְבָּר כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב" (ירמיהו ט כה).
- אנשי המדבר גם מלו את ילדיהם. קיימת אפשרות שהמנהג המשונה הזה, שהיה מקובל בקרב אנשי המדבר מזה דורי דורות, שכנע את מוחמד שהוא צאצא של ישמעאל.