(תהלים קלט יא): "וָאֹמַר 'אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי, וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי'"

1. לפי ההקשר, הפסוק מתאר אדם החושב להסתתר מפני ה' בחושך. בפסוק קודם הוא אמר, (תהלים קלט ז): "אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ? וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח?"; כמו יונה הנביא, הוא חיפש מקום שבו יוכל לברוח מפני ה', אך לא מצא; ולכן בפסוק שלנו הוא מחפש זמן שבו יוכל להסתתר מפני ה' - הלילה.     אולם לפי פירוש זה, קשה להבין את המילים בפסוק - מה זה ישופני ? ומה זה אור בעדני?

- לפי רש"י, "ישופני - לשון נֶשֶף"; נשף בתנ"ך הוא חושך ואפלה, כמו ב (משלי ז ט): "בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם, בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה"( פירוט ), ומכאן: אך חושך ישופני = "החשך יחשיך עלי, ולא תראני" ( רש"י ) .    ו"אור זה - לשון אופל הוא... ולילה אור בעדני - והלילה יהי מאפיל לנגדי" ( רש"י ) .  בעדני - כמו בעדי. וכן ב (שמואל ב כב לז): "תַּרְחִיב צַעֲדִי תַּחְתֵּנִי"= תחתי.    בעד - מילת יחס כמו על או נגד, וכן ב (בראשית ז טז): "וַיִּסְגֹּר ה' בַּעֲדוֹ"- סגר עליו את הדלת.

--- אולם הפירוש ש אור הוא לשון אופל הוא מוזר מאד, הנביא ישעיהו כבר הוכיח ואמר, (ישעיהו ה כ): "הוֹי הָ...שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ"...

- לפי מלבי"ם, "ישופני - מענין נשף, ונמשך לשנים: ולילה ישוף אור" ( מלבי"ם ) : אני אסתתר במקום חשוך והוא ישופני (יחשיך עליי), וזה יהיה בזמן חשוך - בלילה - ש ישוף (יחשיך) עוד יותר את ה אור בעדני , כך שהאור לא יגיע אליי כלל.

--- אולם, לפי שני פירושים אלה, היה ראוי לכתוב "חושך ינשפני ".   המילה ישופני היא משורש אחר ויש משמעות אחרת - ראו בפירוש הבא.

2. לפי (בראשית ג טו): "הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב", המילה ישופני עניינה "יכני" או "יפצעני". אם כך, ייתכן שהמשורר בפסוקנו בכלל לא מנסה לברוח מה' אל החושך. להיפך, הוא פוחד מהסכנות המסתתרות בחושך - הוא פוחד שהנחש (או יצר הרע) ייצא מתוך החושך ויכה אותו (ע"פ גליה) .     לפי זה יש לפרש את החצי השני בשינוי החלוקה למילים, "ולילה אורב עדני ", או "ולילה אורב בעדני "  (וראו שתי אותיות זהות רצופות / הרב ראובן מרגליות ) - המשורר פוחד מאורב שייצא מתוך הלילה ויפגע בו.   אולם בהמשך הוא מגיע למסקנה שאין מה לפחוד, כי ה' שומר עליו גם בחשכת הלילה, (תהלים קלט יב): "גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ, וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר, כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה".

חכמי התלמוד הביאו פסוק זה כראיה לכך שהמילה אור מציינת גם לילה, אולם דחו את הראיה ופירשו את הפסוק אחרת: "אני אמרתי אך חשך ישופני לעולם הבא שהוא דומה ליום; עכשיו העולם הזה שהוא דומה ל לילה - אור בעדני" ( חשבתי שהחושך יכסה אותי, אך בעזרת ה', זכיתי שגם בלילה זרח לי האור ).  ודומה לזה בפירוש מצודות .