עמוד:Chotam Tocnit.pdf/48

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה


המדעיים, וכלליות של תורה שבעל פה, היא הפשטת המושגים הפנימיים של המשפטים

    בה מסוף העולם ועד סופו וכו', כיון שחטא אדם הראשון בקש לגנזה, חלק כבוד לשבת, שנאמר: "ויברך אלהים את יום השביעי" (בראשית ב', ג'), ובמה ברכו? באור, כיון ששקעה החמה בליל שבת, שמשה האורה וכו' התחיל החושך ממשמש ובא, באותה שעה נתיירא אדם הראשון, אמר שמא אותו שכתוב בו "הוא ישופך ראש וכו'" (בראשית ג', ט"ו), בא להזדווג לי, ואומר אך חשך ישופני (תהלים קל"ט, י"א), אתמהא, מה עשה לו הקדוש ברוך הוא, זימן לו שני רעפים והקישן זה לזה ויצאת האור ובירך עליה וכו' עיין שם. והמליצה התוכית בכל המאמר הזה היא, כי בעת אשר האדם ירד ממדרגת השגתו הנעלה ולרגלי זה ירד מצב אור ההשגה האנושית בכלל, נשתנו לעומת זה כל העניינים הגשמיים של בריאת האדם אשר כוננו לעומת השגה חכמתו. כי חכמת אדם תאיר פניו, והחיים הוא האמצעי להשיג כל השלמות. וקומתו, כבר כתבו כי תבנית האדם מורה על שלמותו, ומה שנברא בקומה זקופה ופניו נוטים למעלה הוא לעוררו כי תכלית בריאתו היא, שישים עיונו בעניינים שמימיים ולא בעניינים הארציים. ועל כן כל מה שהשגתו היתה יותר נעלה, היתה קומתו יותר גבוהה ובולטת למעלה, וכשנעשה שינוי גדול בהשגתו נשתנו כל אלו בכדי שיהיו הציורים והמצוייר מותאמים. ופרי הארץ ופירות האילן ומאורות, הם הציורים הכוללים בבריאת העולם המכוונים לעומת אור התורה, וחכ"ע ואור השגת האדם. כי כמו שהצמחים תכליתם היא שישאו פרי, כן היא תכלית בריאת האדם וכוחותיו שישא כליהם אלומות השגת התורה. וזהו העניין של התהוות השינוי בצמים ובלידה בהתמהמהותם וברקניותם. כי בתחילה נוצרו בטבע זו שיצמחו ויגדלו ויעשו פרי בב"א, וכן העבור והלידה יהיו תכופין וסמוכין, ושכלם ישאו עליהם פרי. ואחרי ירידת האדם השיגו השינוי בזה שצריכין לשהות זמן רב. ויש גם צמחים ואילנות ריקנים, ולעתיד לבא יתוקנו כל אלה וישובו למצבם הראשון, כמבואר במדרש ובמאמרי חז"ל. והוא, כי עצמי הכוחות של צמיחה ולידה הם כוחות רוחניים שפועלים כרגע, וההשתהות הוא רק שיזככו חלקי החומר המתעצמים שם המדחים ומעכבים את כוחות הרוחניים מלפעול פעולתם. ונסתבב כל זה בסיבת השינוי של מצב האדם שנשתנה. כי הנה עתה כפי מצב ההוה ישתנה כח המשיג של האדם כפי ערכי המושגים. ויש מושגים עמוקים שיש לו לכלות זמן רב על השגתם. ויש גם מושגים שלא ישיגם לעולם. וכל זה הוא לא מצד עצם כח המשיג, כי הוא כח רוחני שלא ידע גבולי הזמן וגבולי חומר וקל. ואולם, מצד כי כח המשיג הוא שזור וארוג עם חלקי החומר והחושים אשר יסוככו עליו וימנעוהו מלעשות פעולתו, על כן בכל דבר שדרוש לו להשתמש בו מוכרח הוא לנתקו מהם, וכל מה שהמושג הוא יותר דק יש לו לנתקו יותר. וזהו סיבת