עם טעמים:
וַיֵּ֤רָא֨וּ ׀ אֲפִ֥יקֵי מַ֗יִם וַֽיִּגָּלוּ֮ מוֹסְד֢וֹת תֵּ֫בֵ֥ל מִגַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְהֹוָ֑ה מִ֝נִּשְׁמַ֗ת ר֣וּחַ אַפֶּֽךָ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"ויראו", עתה יספר שמן התשועה הזאת נסתבבה צרה אחרת טבעיית, שע"י שבירת העבים והתפוצצם פתאום נתהוה שטף מים עד "שהתראו אפיקי מים, ויגלו מוסדות תבל", שהמים שהיו יסוד לתבל בששת ימי בראשית שהיה כל העולם מים במים ונתכסו אח"כ כי עלו המים ע"י אדים אל הרקיע והעבים כמ"ש בפי' מעשה בראשית ולקמן סי' ק"ד, עתה נתגלו שנית כי שבו המים ויפיצו את היבשה, וכ"ז היה "מגערתך ה'", שכמו שתחלה תהום כלבוש כסיתו מן גערתך ינוסון, עתה שבו מגערת ה' שנית אל היבשה, "ומנשמת רוח אפך", שפזר ופצץ את העבים נשטפה הארץ ע"י שטף, ועי"כ נשטף גם דוד בשטף מים ושבולת שטפתהו:
אז (טז) ויראו אפיקי מים של מטה כמו שאמרו בבראשית רבה שעל ידי גערת ה' יצאו מים רבים בסדום ונעשה ים. ויגלו מוסדות תבל, והוא מה שאמרו ז"ל (בראשית רבה נא ד): "על הפך משורש הרים" (איוב כח ט) שעקר הוא יתברך ההרים משורשם והיפך הישוב למטה ושרשי ההרים למעלה, וזה יאמר ויגלו מוסדות תבל שנגלו שרשיהם למעלה, בהראות אפיקי מים על ידי כן מגערתך וכו':
