"וישלח", פה נמשך החרוז "בצר לי אקרא ה'" וכו' "וישמע מהיכלו קולי, וישלח חציו ויפיצם", שהרעם עצמו יפוצץ את העבים, וע"י שיתרבו הרעמים וברקים, יתפזרו העננים וישפכו את מימיהם כנודע, ומדמה זה במליצתו כאילו ה' שלח חציו והפיץ את העבים, ומפרש מה הם החצים "שברקים רב" וע"י רבות הברקים "הממם" וחדל הרעם, וכל תשועות אלה הם ע"י סבות טבעיות, עד שנושע גם מצרה זאת:
ביאור המילות
"רב". מענין ריבוי, או מענין רובה קשת, "ויהומם". כמו והמם גלגל עגלתו (ישעיה כ"ח):
(טו) "וישלח חציו ויפיצם כו'". החל לספר חסדי השם יתברך אשר הפליא חסדו לו להושיעו ואשר עשה למענו מימי קדם ועודנו מחזיק להצילו תמיד, ועל הכל בעד הנפש, והוא כמאמרם ז"ל בבראשית רבה (נ טז) כי מאז הציל בנות לוט היה למען דוד העתיד לצאת מהאחת ומהשניה רחבעם כמאמרם ז"ל ואת שתי בנותיך הנמצאות (בראשית יט טו) הדא הוא דכתיב (תהלים פט כא) מצאתי דוד עבדי היכן מצאתיו בסדום, וזה יאמר הנה כאשר וישלח חציו ויפיצם הם אש וגפרית וברקים רב ויהומם בל יצאו מתחום העיר:
