מ"ג תהלים יח טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים יח · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישלח חציו ויפיצם וברקים רב ויהמם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁלַ֣ח חִ֭צָּיו וַיְפִיצֵ֑ם
  וּבְרָקִ֥ים רָ֝֗ב וַיְהֻמֵּֽם׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וישלח", פה נמשך החרוז "בצר לי אקרא ה'" וכו' "וישמע מהיכלו קולי, וישלח חציו ויפיצם", שהרעם עצמו יפוצץ את העבים, וע"י שיתרבו הרעמים וברקים, יתפזרו העננים וישפכו את מימיהם כנודע, ומדמה זה במליצתו כאילו ה' שלח חציו והפיץ את העבים, ומפרש מה הם החצים "שברקים רב" וע"י רבות הברקים "הממם" וחדל הרעם, וכל תשועות אלה הם ע"י סבות טבעיות, עד שנושע גם מצרה זאת:

ביאור המילות

"רב". מענין ריבוי, או מענין רובה קשת, "ויהומם". כמו והמם גלגל עגלתו (ישעיה כ"ח):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וברקים רב" - ירה ברקים והמם אותם

"ויפיצם" - את האויבים

מצודת ציון

"רב" - ענין השלכת חצים כמו רובה קשת (בראשית כ"א)

<< · מ"ג תהלים · יח · טו · >>